בחירת ספק VPS: אמזון מתאים לכולם?

אם יש ספק שרתים וירטואליים (VPS) שמגיע לו “שאפו”, זה אמזון (Amazon) עם שרותי ה-EC2. ב-2002 כשאמזון החלו להציע שרותים (עוד לפני שהם הציעו שרתי VPS) כמחשוב ענן, כולם הרימו גבה: מה לאמזון ולתחום הזה בכלל? אבל כיום אמזון מובילים בשוק מחשוב הענן והם אחד הספקים היחידים שאפשר לאמר עליהם שהם בהחלט מציעים מחשוב ענן אמיתי (בניגוד לכל מיני ספקים בארץ ובחו”ל שמציעים “מחשוב ענן” שהוא לא יותר מכמה הצעות לשרתי VPS ותו לא).

אמזון בהחלט יודעים לתמחר בצורה אגרסיבית את ההצעות שלהם ויש להם יותר הצעות פתרונות מחשוב ענן מכל ספק אחר. אמזון התרחבו וכיום הם מציעים גם שרותי Load Balancing, שרותי DNS, מייל המוני, ועוד כמה וכמה שרותים חשובים שיכולים לסייע לכל חברה.

השרותים של אמזון מתאימים מאוד לחברות תוכנה שמציעות שרותים למשתמשים רבים מאוד ברשת, ושיש ברשותם מתכנתים שיכולים להשתמש ב-API של אמזון כדי להקים ולהרוג מכונות, להשתמש בשרות ה-Load Balancing, ב-S3 וב-Storage שלהם. באתר של אמזון ניתן למצוא מגוון מדריכים לשימוש בשפות שונות כדי להשתמש ב-API, יש קהילה ערה שדנה בכל נושא, וחברות רבות ומפורסמות (כמו Twitter ואחרות) משתמשות בשרותים אלו.

אך האם הפתרונות של אמזון מתאימים לכל אחד שמעוניין בשרת VPS? לאו דווקא.

אתן לכם דוגמא אישית פשוטה: לעבדכם הנאמן יש שרת VPS באמזון (חבילת ה-Micro) שמשמש אך ורק כשרת DNS משני (Slave) ו-rsync פשוט לשמירת ה-Zones. אין בשרת שום שרות אחר שרץ. אמזון מציעים את השרות חינם בשנה ראשונה וזו השנה השניה שאני משתמש בשרות הזה. נכון לחודש זה, החשבונית שקיבלתי מאמזון על שרת זה: 19 דולר וקצת עודף.

לי, כאדם פרטי לא משתלם יותר השרת באמזון. בעבר הייתי יכול לקחת הצעה כמו Linode 512 של Linode באותו מחיר שאמזון גובה לי (כיום לנו יש הצעות במחירים מאוד נמוכים בכל הנוגע לשרתים באירופה ובארה”ב). בנוסף, הייתי יכול להעביר יותר נתונים פנימה והחוצה, והדיסק הקשיח היה יותר גדול. לאמזון יש תשובה: שלם כך וכך עשרות דולרים לשנה מראש, והמחיר פר שעה ירד ב-40%.

אבל האם עדיין לי, כאדם פרטי עם שרת VPS בודד, שווה לקחת את ההצעה הזו?

לא תמיד.

הנה מספר סיטואציות שיכולות לקרות לכל אחד:

  • שינית הרשאות קבצים ותיקיות "ביד נדיבה" (בלינוקס לדוגמא עם פרמטר כוכבית או R-)
  • הכנסת Kernel חדש למערכת אולם ביצעת שינוי "מינורי" ב-GRUB והשינוי היה שגוי
  • מודול מסויים נופל ומפיל דברים אחרים, מה שלא מאפשר לך לבצע SSH.
  • (תקלה מוכרת שחוזרת במקרים רבים): ישנו שיבוש ברמת ה-File system והמערכת ממתינה שתכניס סיסמא
  • כל תקלה אחרת שמונעת מהמערכת לסיים את ה-Boot
  • שינוי הגדרות רשת וכתוצאה מכך הרשת אינה עולה ב-VPS
  • במקרה של Windows – תקלת STOP

בכל התקלות הללו אי אפשר לטפל באופן עצמאי בשרות של אמזון. על מנת לטפל בהן, עליך לקחת את שרותי תמיכת הפרימיום של אמזון, במחיר של 50$ ומעלה (לקבלת תמיכה תוך 12 שעות, לפי הטבלה הזו). את ה-50$ לטפל בתקלות הנ”ל תוכל לחסוך אצל ספקים מתחרים שנותנים לך שרות של קונסולה (גישה ישירה לשרת הוירטואלי וכניסה בכל מצב). אצלנו לדוגמא מקבלים את השרות ללא תוספת תשלום.

כמובן שהנקודות הנ”ל אינן רלוונטיות במקרה של חברה שיש לה כמה וכמה שרתים באמזון, ואז אם התוכן אוחסן ב-EBS, כל מה שצריך לעשות הוא להרוג את השרת הבעייתי, להקים שרת נוסף, לבצע Mount ומספר הגדרות והבעיה נפתרה.

לסיכום: יש סיטואציות שהפתרונות של אמזון בהחלט יכולות להתאים לחברה זו או אחרת והצעות של ספקים אחרים לא יתאימו לאותה חברה (כמו שיש צורך ב-API להקמה ולהורדה של שרתים באופן דינמי, אחסון עצמאי וכו’), אך מצד שני, לקוח שיש לו אתר גדול או כמה אתרים קטנים ומחפש VPS, יכול להיות שהפתרונות של ספקים אחרים יתאימו לו יותר מאשר ההצעות של אמזון.

טכנולוגיות וירטואליזציה מבוססות מעבד

למי שעוקב אחרי בלוג זה, עד כה דיברתי על שרתים וירטואלים (VPS) ששוכרים מחברות וספקים שונים, אולם כפי שכל אחד יודע, יש גם את הצד השני, כשרוצים VPS בבית או שמקימים "מחשוב ענן" פרטי בחברה, וכאן יש שיקולים נוספים שכדאי לקחת בחשבון כשקונים מחשב או שרת חדש לשם שימוש בוירטואליזציה.

כשזה מגיע לרכישת מחשב אישי, חשוב מאוד לפני שרוכשים לבדוק האם במעבד שיהיה במחשב החדש ישנה תמיכת וירטואליזציה. אינטל קוראים לזה Intel-VT ו-AMD קוראים לזה AMD-V. רבים נוטים לחשוב כי אם הטכנולוגיה ותיקה (היא קיימת משנת 2005), היא נמצאת על כל מעבד חדש שיוצר לאחרונה, אולם אין הדבר כך. אדרבא, במקרים רבים (במיוחד במעבדים של אינטל) המחיר הזול של המעבד כולל גם "הפתעה" קטנה: אין תמיכת VT במעבד, לכן כשאתם נמצאים בחנות לרכוש מחשב, בדקו איזה דגם המעבד, והריצו חיפוש בגוגל (בד"כ התוצאה הראשונה תהיה דף המפרט הטכני באתר של אינטל). כנסו לדף זה, והסתכלו כמעט בסוף הדף: האם קיימת תמיכת VT? (זה יופיע כ-Yes או No).

אם יש תמיכת VT, אז כל פתרונות הוירטואליזציה יעבדו. אם אין, רק VMWare Workstation יעבוד וגם אז במהירות מוערכת של חצי ממה שהמעבד שלכם מסוגל להנפיק. פתרונות תוכנה כמו VirtualBox, או פתרונות של מיקרוסופט (Hyper-V) לא יעבדו.

כשזה מגיע לשרתים.. כאן הסיפור נהיה יותר מסובך. לאינטל יש 2 טכנולוגיות נוספות שמסייעות בוירטואליזציה:

  • אם אתם הולכים לרכוש שרת שתהיה בו עבודה רבה של תקשורת (בין אם מדובר בתקשורת בין המכונות הוירטואליות בשרת עצמו או בין שרתים פיזיים אחרים), כדאי לבדוק אם המעבדים שאתם רוכשים לשרת כוללים תמיכה של VT-C, או בשם המפוצץ שאינטל נתנה לכך: Intel® Ethernet Virtualization Technology for Connectivity. טכנולוגיה זו משפרת (במקרים מסויימים במעט, במקרים מסויימים בצורה רבה) את התקשורת Ethernet.

יש עוד טכנולוגיה שנקראת VT-D (מסמך PDF). הטכנולוגיה הזו מאפשרת לעשות משהו מעניין והוא למפות כרטיס PCI אל מכונה וירטואלית. כך לדוגמא, אם אתם מריצים שרת SQL עצבני שאוכל דיסקים כאילו אין מחר, אפשר למפות אליו מערך דיסקים+כרטיס RAID, ושאר המכונות הוירטואליות יהיו מחוברות לדיסקים הרגילים שבשרת (או ל-NFS, iSCSI, NAS וכו'). היתרון העצום? מערכת ההפעלה הוירטואלית תקבל אקסלוסיביות לציוד הנ"ל מבלי שמערכות אחרות או הוירטואליזציה "תפריע באמצע".

אבל.. ל-VT-D יש בעיה קטנה הקשורה יותר להחלטות של חברות טכנולוגיה. אינטל כוללת VT-d רק בחלק קטן מהמעבדים, וגם אם יש לך במעבד תמיכת VT-d, יש סיכוי לא קטן שב-BIOS בלוח האם אין תמיכה לזה (הבעיה הזו קיימת עוד מ-2006!), כך שאם החברה שלכם חושבת להשתמש בטכנולוגיה זו, יש לבדוק עם המשווק שיש תמיכה גם במעבד וגם בלוח האם.

יש תמיכה ב-VT-d גם במעבד וגם בלוח? מצוין. עוד לא סיימנו עם הבעיות…

איזו טכנולוגיית וירטואליזציה אתה הולך להשתמש בחברה? Hyper-V של מיקרוסופט? סורי, אין תמיכה. ל-ESX/I של VMWare, ל-KVM של רד-האט, ל-Xen של Citrix יש תמיכה, אולם לעיתים היא חלקית (כמו במקרה של Xen), לכן מומלץ לבדוק לגבי הוירטואליזציה שאתה הולך להשתמש אם יש תמיכה ל-VT-d.

ולבסוף, כמיטב המסורת של אינטל, יש גם מידע קצת סותר: יכול להיות שתפגוש את המושג VT-x. מה שהיה בעבר VT-x (ואינטל דובקת במושג זה) נקרא היום מחוץ לאינטל VT, כך שאם יש במעבד שלך תמיכה ב-VT, יש לך תמיכה ב-VT-x.

שרתים יעודיים – מה לא לשכור

בעלי עסקים רבים מעוניינים לעיתים לשכור שרת על מנת להתקין ולאחסן בו את האתר שלהם ולתת משם שרות ללקוחותיהם. המחשבה עצמה היא נכונה: בשרת יעודי אתה אדון לעצמך, אתה יכול לשנות כל הגדרה, לנטר את הדיסקים והמערכת ובקיצור – אתה ה"אדון" על השרת.

המחשבה הזו היא נכונה ומתאימה ללקוח שמעוניין לשכור שרת, העניין הוא שלא תמיד אומרים ללקוח את הדברים שיכתבו כאן.

כשאתה, כלקוח פוטנציאלי רוכש שרת חדש ממשווק מורשה של HP, Dell, IBM ואחרים, אתה תקבל שרת חדש לחלוטין "עם הניילונים" וערימת הפלסטיקים וניירת שמגיעה עם השרת. אתה תקבל שנה אחריות (או 3 שנים בהתאם למה שסיכמת) ומכיוון שמדובר בשרתים שלא ניתן בקלות להוציא ולהביא למשרדי המשווק, סביר להניח שהאחריות תגיע עם שרות של טכנאי שמגיע להיכן שהשרת שלך שם.

עם שרתים חדשים, אין שום בעיה של חלקי חילוף. נשרף מעבד, התקלקל זכרון, מאווררים לא עובדים, דיסקים תקולים, בעיה בלוח אם, ספקים שאינם עובדים – לטכנאי יהיו חלקים מקוריים להחליף ובכך לתקן את השרת. הוא לא יוציא מלחם ולא יתן לך חלקים ישנים או חלקים ללא שם, אלא רק חלקים שהיצרן מאשר.

במהלך ה-6 שנים האחרונות חברות רבות אימצו את טכנולוגיות הוירטואליזציה ופתרונות אלו נהיו "להיט": מדוע אתה צריך 20 שרתים שרוב הזמן לא עובדים יותר מ-20% ממה שהם יכולים לתת, אם אפשר "לאחד" את כל השרתים האלו על שרת עוצמתי אחד או שתיים? כך אתה חוסך המון: גם מבחינת תחזוקה פיזית, גם חשמל, גם מקום וגם ניהול. כך קרה שחברות גדולות החלו "להיפטר" מעשרות שרתים שברשותם ומכרו את השרתים לחברות כמו All trade ואחרות.

חברות ספקי אחסון מסויימות לעומת זאת, החלו לרכוש שרתים ישנים כאלו (מחברות כמו All trade ואחרות) בכמויות וכיום הן מציעות ללקוחות: הנה שרת יעודי, כולו שלך, תמורת כך וכך מאות שקלים לחודש (בהתאם למפרט כמובן).

כאן אנו חוזרים לאותה נקודה בהתחלה: אנשים רוצים שרתים יעודיים כי הם רוצים עצמאות מוחלטת.

אולם נשאלת השאלה: האם זה שווה את הכסף?

התשובה מתחלקת ל-2: כן זה שווה אם הספק משכיר לך שרת חדש או שרת בן שנה-3 שנים מהיום (אפשר לבדוק זאת ע"י בקשת הדגם הספציפי או מספר סידורי של השרת ואז להריץ את מה שקיבלתם בגוגל). במקרים כאלו מדובר על שרתים שיכולים לתת לכם יותר ממה ש-VPS יכול לתת.

מתי התשובה היא "לא"? כשאתם מקבלים נתונים חלקיים (לדוגמא: אם הספק מציין שמדובר "במעבד XEON" אך לא מציין איזה דגם), אם גודל הדיסק הקשיח קטן, או אם הדגם מאוד ישן ויצורו הופסק ממזמן. במקרים כאלו השרת שתקבלו:

  • יכלול דיסקים קשיחים שהבעלים הקודמים כבר עבד עליהם רבות והסיכויים לסקטורים פגומים מאוד גבוה.
  • אין מערך RAID או אפשרות של RAID
  • המעבד אינו כולל תמיכה ב-VT (וירטואליזציה)
  • החלקים הנעים בשרת (מאווררים) יעבדו ביעילות מופחתת (גם אחרי שניקו את השרת עם מפוח אויר, האבק נמצא בתוך החלקים הפנימיים של הלהבים)
  • הסיכויים לתקלות חומרה גבוהים פי כמה וכמה בהשוואה לשרת חדש
  • אין אפשרות לרכוש חלקים חדשים (דיסקים, זכרון וכו') כך שכל ציוד שיוחלף – גם הוא יהיה ישן ולאו דווקא אמין
  • אם מתקלקל משהו, סביר להניח שהספק יחליף לך בציוד ישן לא פחות ממה שיש לך כיום
  • והעיקר: שרת VPS טוב יתן לך ביצועים יותר גבוהים עם אותה פרטיות וניהול כמו שתקבל בשרת יעודי ואתה תשלם פחות ממחיר השכרת השרת היעודי.

לכן, אם אתה מעוניין בשרת יעודי עוצמתי, ערוך סקר שוק ובדוק כמה יעלה לך לרכוש שרת כזה (לא אצל ספקי האחסון הגדולים – הם תמיד יהיו יקרים בהרבה!). היתרון ברכישת שרת כזה הוא העלות האירוח (יעלה לך בין 300 ל-600 שקלים לחודש, תלוי בגודל הפיזי של השרת, רוחב פס שתקבל, כמות נקודות חשמל ועוד). השכרת שרת ישן אינה דבר מומלץ, במיוחד אם חשוב לך שהאתר שלך יהיה תמיד למעלה כי אתה מרוויח את לחמך ממנו (אתה לא באמת רוצה להמתין יום או לגלות להפתעתך שלספק אין ציוד חלופי תואם לשרת שלקחת בזול, נכון?). במקרים כאלו – מומלץ לשכור שרת וירטואלי (VPS). שרת וירטואלי יתן לך ביצועים גבוהים, אחסון המכונה על RAID או SAN (תלוי בספק), אפשר להוסיף זכרון ומשאבים נוספים תוך זמן קצר מאוד, ואתה תהיה פטור מהכאב ראש של בעיות חומרה.

VPS בארץ או בחו"ל?

לקוחות פוטנציאליים שמעוניינים בשרת VPS מתחבטים לעיתים קרובות היכן לשכור אותו. האם מספקים ישראלים או מספקים בחו"ל? לשכירת שרת VPS יש כל מיני נקודות שחשוב לשקול אותן, אולם לא תמיד עניין מיקום שרת ה-VPS נלקח בחשבון בצורה נכונה.

השאלה הראשונה שצריכה להיענות היא: מהיכן מגיעים הגולשים שלך?

אם התשובה היא "הרוב מישראל", אז הבחירה היא יותר קלה: ספקים ישראלים רבים מציעים שרתי VPS במחירים שונים, חלקם מתחרים בכבוד במחירים בחו"ל, תלוי בקונפיגורציה, מערכת ההפעלה, חוזה תמיכה ועוד.

אם התשובה "כל העולם", אז כאן התשובה מהיכן לקחת נהיית קצת יותר מסובכת.

לקוחות רבים (במיוחד סטארט-אפים) אצים רצים לספקים בארה"ב, חותמים חוזה וסוגרים עניין, אולם זוהי טעות נפוצה מכיוון שהמידע על רוחב פס קיים אינו נכון אצל אותם לקוחות. בארצות הברית אין את רוחב הפס הכי גדול לשרות גולשים מכל העולם.

לאירופה יש, ויש ספקים שיכולים להציע זאת… (אההממ… גם אנחנו)

באירופה, האיחוד האירופאי וגופים שונים השקיעו הון עתק בחיבורי אינטרנט של מאות טרהביט באיחוד עצמו ומחוצה לו, ואת זה רבים מחברות הסטארט-אפ (לדוגמא) לא יודעים. מי כן יודע? 2 תעשיות שצורכות המון רוחב פס: פורנו ומשחקי ההימורים. נכון, בארה"ב יש איסור על הפעלת קזינו און-ליין משרתים בארה"ב, אולם גם לפני כן, רוב התעשיה עצמה הקימה את השרתים שלה באירופה.

רוחב הפס האירופאי מאפשר להעביר קבצים גדולים במהירות של עשרות ומאות מגהביט גם בלי לשלם אלפי יורו נוספים מדי חודש. לעומת זאת, קחו שרת VPS ממוצע בארה"ב ותנסו לזרוק קבצים של ג'יגות מארה"ב לאירופה, תוך שניות ספורות תראו את המהירות… או חוסר מהירות. הסיבה לכך? ספקים רבים בארה"ב מפעילים QoS ברמת הראוטר שמאיט את קצב העברת הנתונים. לא מאיטים כמו בישראל, אבל יש האטה, אפשר לראות זאת באמזון, Rackspace, Softlayer ועוד.

נכון להיום, אין פתרון מסויים של בחירת שרת VPS אצל ספק מיבשת מסוימת על מנת לתת שרות מהיר ואמין לכל הגולשים מהעולם. לשם כך יש צורך להשתמש ב-CDN אבל CDN אינו עניין זול (במיוחד אם יש לך הרבה מידע להעביר לכל גולש) ולכן יש צורך בבחירה של ספק שרתי VPS שיתן מהירות גבוהה גם לגולשים מאירופה, גם ארה"ב וגם למזרח ואולי לכאן, לישראל.

חשוב מאוד: לא להאמין להבטחות סרק. לפני שמתחייבים או מחליטים על ספק, כדאי לבצע את הנסיון הבא: פתחו לכם שרת VPS אצל ספק ענן כמו אמזון (החבילה הכי קטנה תספיק) באזורים שונים, לדוגמא בארה"ב, ובקשו מהספק שאתם מעוניינים בשירותיו לינק לקובץ גדול להורדת מבחן. בשרת שפתחתם, בצעו פקודת wget לאותו קובץ ותראו מה המהירות שאתם מקבלים. המהירות מספקת? נסו באזור אחר לבצע wget לאותו לינק ובדקו מהירות. המהירות גם שם מספקת? אפשר לסגור עיסקה (מומלץ למחוק את המכונות שהקמתם אחרת תחוייבו על כך כספים נוספים). המהירות מגיעה בקושי לחצי מגהביט? חפשו ספק אחר.

בהצלחה

ההבדל העצום בין VPS אמיתי ל-VPS “כאילו”

היום ב-6 בבוקר קיבלתי צלצול מ-חבר שיש לו VPS אצל ספק ידוע בחו”ל. הבעיה? כל החומר שלו נעלם וגם כששיחזרו לו את החומר והוא לא מפעיל את האתר – מישהו מצליח להיכנס ולמחוק לו את התוכן. לאחר שבדקתי קצת את המערכת, הצלחתי להבין שהפריצה לא מגיעה מהחשבון של אותו בחור, אלא שמישהו מצליח להיכנס דרך חור ישן בשרת Apache והצליח ליצור יוזר, לעשות אסקלציית הרשאות ל-root ואותו פורץ יכול להיכנס לכל חשבון באותו שרת ולעשות כרצונו.

מכיוון שזה משהו מאוד חמור, עשינו שיחת ועידה עם אותו ספק ידוע, וניסיתי להסביר לתומך על הבעיה הרצינית הזו. תגובתו? אם הלקוח מעוניין, ניתן לשחזר את הגיבוי שלו. ניסיתי להסביר שוב לתומך שהבעיה היא לא בשחזור הגיבוי אלא החור אבטחה הרציני שיש להם במערכת. התומך, כצפוי, חזר על אותו משפט כמו תוכי: אם הלקוח רוצה, ניתן לשחזר את הגיבוי שלו.

בסופו של דבר נתתי לאותו חבר VPS מהשרתים הוירטואליים שלנו באירופה עד שיחליט מה הוא מעוניין לעשות, והסברתי לו את הדברים הבאים שאני רוצה להסביר כאן:

המושג VPS “נמתח” על ידי כל מיני ספקים לכאן ולכאן, וחלק מאותה “מתיחה” היא בעצם מתיחה, בלוף. כאשר ספק כמו Dreamhost מציע VPS, אותה הצעה היא לא יותר מאשר אחסון משותף עם Shell. אומרים לך שיש לך root access אבל אין לך באמת גישת root. נסה להתקין חבילות RPM או DEB על הפצת הלינוקס שם ותמצא מהר מאוד שהמערכת לא מאפשרת לך זאת. אותו root כביכול שיש לך מוגבל אך ורק לתיקיה שלך, אתה לא יכול להגיע לתיקיות בתוך var/ (שם מאוחסנים קבצי ה-RPM וה-DB של כל החבילות), וזה בדיוק המצב בחבילת אחסון משותפת, רק ששם לא עובדים עליך עם root מזויף.

שרת VPS אמיתי מאפשר לך לשנות את כל המערכת שלך, מה-Kernel ועד קבצי ההגדרות. הכל אתה יכול להגדיר, למחוק, לשנות ולעשות כרצונך. מערכת וירטואליזציה רצינית תגביל אותך במשאבים בלבד (זכרון, גודל דיסק, כמות כח עיבוד, רוחב פס) אך לא ב-File system או ב-Guest (כלומר במערכת הפעלה שלך).

חברות רבות מציעות בארה”ב ובאירופה VPS בזול, כי הם רוכשים Virtuozzo ואז מקבלים פאנל ללקוחות בחינם, אבל ה”זול” הזה הוא בדיוק הדבר שיכול לעלות לך ביוקר, במיוחד שיש צורך להתקין עדכוני מערכת דחופים וספקים לא עושים זאת כי יש צורך ב-Reboot של השרתים הפיזיים וזה הדבר האחרון שהם מחפשים לעשות, אז דוחים ואז מגיעים פורצים שמנסים לפרוץ עם אותם חורים – ואז יש “שמחה וששון” ובעברית – הבלאגן מתחיל.

לכן, כאשר מסתכלים על חבילות שרתי VPS, חשוב מאוד לבדוק מהי הוירטואליזציה שרצה שם. אם הנציג אומר SolusVM, OpenVZ, Virtuozzo או Proxmoxx (עם OpenVZ כוירטואליזציה) מומלץ לחפש ספק אחר. זו שיטת וירטואליזציה ישנה שגם לא תמיד תואמת אפליקציות, עם אבטחה גרועה, וחוסר אפשרות הפרדת ביצועים בין לקוח אחד למישנהו (ובעברית: כשלקוח אחד מנצל 100% מעבד, השאר סובלים).

אלו וירטואליזציות כן מומלצות? Xen, KVM, או VMWare. כל הוירטואליזציות הנ”ל בנויות עם לקחים מהוירטואליזציות הקודמות, והן הרבה יותר מתקדמות. איזו וירטואליזציה לא הזכרתי? Hyper-V של מיקרוסופט. הסיבה? הוירטואליזציה א-י-ט-י-ת בהשוואה לשלושת הפתרונות הנ”ל.

למידע נוסף על סוגי וירטואליזציות, אתם מוזמנים לקרוא את המאמר הקודם שכתבתי בנושא.