דברים שלא מומלץ לעשות עם ספקים

כל איש שמבין מעט בשיווק יכול לאמר לך שכשאיש שיווק מבטיח לך הרבה דברים, חלק לא קטן מהדברים יהיו הגזמה, הטעיה (כמוון או שלא), שקר מוחלט ולפעמים הם אומרים אמת, פה ושם. כמובן שאינני מתייחס לאנשי שיווק כשטנים – אחרי הכל, הם מעוניינים לשווק לך את מוצר החברה ששכרה אותם, למרות שלא תמיד הם מבינים בו מבחינה טכנית לעומק. הדוגמא הכי ידועה היא של Apple: מבחינתם, כל מוצר שהם מוכרים הוא “קסום”, “מדהים” וכו’, למרות שמבחינה טכנית אותו מוצר “קסום” – מפגר דור או 2 אחורה בהשוואה למתחרים, או שאותו מוצר “מדהים” נמכר במחיר פרימיום ללא החלק העיקרי שמעניק למחיר הפרימיום שווי רציני.

הנה מספר דוגמאות מה לא מומלץ לרכוש אצל ספקי אחסון שרתים (בין אם שרת וירטואלי [VPS] ובין אם זה שרת פיזי):

  1. רכישת ציוד פיזי (בין אם מדובר בנתב, מתג, HUB או שרת מכל סוג שהוא) לא לרכוש את זה מספקי אחסון (כולל שלושת הספקים הגדלים בארץ). לא חסר סיבות מדוע לא לרכוש: מחיר גבוה יותר מכל הצעה נורמלית שתקבל בשוק, במחיר ב”דולרים” כאשר שער הדולר אצלהם הוא 4.1 שקלים ומעלה, ריבית גבוהה מאוד שהם לוקחים על העיסקה, וכמובן – אינך יכול להוציא את הציוד החוצה עד שלא תשלם.
  2. רכישת שרות לציוד: רכשת ציוד חכם (נתב, שרת, מתג מנוהל וכו’) ואתה צריך שרות עליו? רכוש את השרות מהמשווק המורשה או משווק מקביל. הדבר האחרון שאתה צריך זה שסטודנט שלא מבין בציוד יתחיל לטפל בו ובטעות ימחוק חצי מההגדרות או יעשה נזק שישבית זמנית את הציוד. למשווקים המורשים יש אנשים שמבינים בחומרה ובתוכנה של הציוד וברוב מוחץ של המקרים, המחיר יהיה יותר זול אצלהם.
  3. יעוץ בכל הקשור לרכישת ציוד: אם אתה צריך לרכוש ציוד עבור העסק שלך או עבור האחסון שלך שנמצא בחווה כלשהי, קח יעוץ עצמאי שיקשיב לצרכים שלך ויתן לך מספר הצעות לציודים שיתאימו לך או לפתרון שיתאים לך. אישית, ראיתי כבר מספר מקרים בהם ספקים שונים יעצו ללקוחות לרכוש ציודים שפשוט לא התאימו להם. כך לדוגמא, חבר טוב שרצה לאחסן גיבוי של האתרים שלו, קיבל הצעה חמה לרכוש ציוד של Netapp, בשעה שכל מה שהוא היה צריך זה דיסק קשיח נוסף שלא במסגרת ה-RAID בשרת שלו (מאחר וזה רק מאחסן גיבוי יומי).
  4. יעוץ בקשר לשרתים (וירטואליים או פיזיים): גם כאן, לספקים רבים אין מספיק ידע טכני לדעת מה להמליץ. האם הלקוח צריך שרת וירטואלי עם 2 ג’יגהבייט זכרון, או שהלקוח צריך תכנון רציני הכולל מספר שרתים, מפזר עומסים, שרתים ב-Front וב-Back? אישית, ראיתי מספיק דוגמאות שללקוחות נמכרו חבילות קטנות מדי או גדולות מדי מבלי להתייחס כלל לאפליקציות שהלקוח משתמש, כמות הגולשים המוערכת וצרכים נוספים וכך יוצא שהלקוח משלם יותר מדי או שהוא מקבל משהו חלש מדי לצרכיו.
  5. משהו נוסף שקשור לסעיף 4: תכנון לפני שניגשים לבקש הצעות. לקוחות פוטנציאליים רבים פונים לכל מיני ספקים לבקש הצעות מבלי שהלקוח עצמו יודע מה הוא צריך, מה שמבטיח שבהרבה מקרים הוא שוב ישלם יותר מדי או יקבל פחות מדי. לכן עדיף לקחת מישהו מקצועי, לשלם לו על פגישה עם הלקוח הפוטנציאלי, שישמע מה הוא רוצה להריץ ושיכתוב ללקוח מפרט מה הוא צריך לבקש מספק.

לסיכום: ישנם בארץ ספקים גדולים, בינוניים וקטנים שיכולים לספק לך כל מה שתדרוש (תמורת המחיר הנכון) ולעיתים הם ימליצו לך על רכישת דברים שלא רק שלא יתאימו לך, אלא שגם אם יתאימו לך, הם לא ידעו לתת לאותם דברים שרות ברמה טובה, וכך תצטרך לשלם גם לספק וגם למישהו חיצוני, וחבל. לכן, קודם כל תתייעץ עם גורמים מקצועיים, ורק לאחר מכן פנה לספקים שונים לקבל הצעות שונות שיתאימו למפרט שתקבל מאותו יועץ.

בהצלחה

טיפ: איך למנוע “צינור שבור” (SSH)

הנה בעיה שאנשים שלפעמים מתחברים למערכות לינוקס (או Solaris או FreeBSD/מק) נתקלים בה לעיתים קרובות: אתה מתחבר ב-SSH לשרת מרוחק.זה יכול להיות שרת VPS שלך, שרת יעודי, התחברות ללינוקס בבית וכו’. אתה עושה את העבודה שלך ואז מישהו צריך את תשומת ליבך לכמה רגעים. זה יכול להיות טלפון, הבוס קורא לך, יש תקלה אחרת, ובקיצור 1001 סיבות.

לאחר שטיפלת בעניין אתה חוזר לסשן SSH שפתחת ו… הוא לא מגיב או מוציא הודעה מעצבנת Broken Pipe. האפשרות היחידה שיש לך – להתחבר מחדש, ו”להרוג” את החיבור הקודם אם אתה בדיוק עורך קובץ ב-VI או EMACS וכו’.

משתמשי לינוקס מנוסים מכירים כמובן את הפקודה screen שבעצם פותחת לך מעין “מסך”, ואם החיבור נתקע, משתמשים בפקודה screen –r כדי להתחבר מחדש, אבל לא כולם מכירים. זה גם לא תמיד שמיש, במיוחד שזה לא הותקן על השרת שהתחברת ואין לך הרשאת sudo להתקין דברים על אותו שרת.

אז איך פותרים זאת? יש 2 אפשרויות:

האפשרות הראשונה: שרת בניהולך. אם יש לך הרשאות sudo להתקין דברים ולהגדיר ברמת root, אז תוכל לשנות את קובץ etc/ssh/sshd_config ולהוסיף שורה:

ClientAliveInterval 60

לתוך הקובץ הנ”ל, לשמור, להפעיל שרות ssh (או sshd, תלוי בהפצת לינוקס) מחדש והבעיה תיפתר.

אבל מה קורה אם יש לך את הבעיה מול כל מיני שרתי לינוקס, או שיש לך חיבור אינטרנט גרוע/איטי, או שאין לך בכלל הרשאות לשנות את ה-SSH בשרת?

גם לכך יש פתרון די פשוט (בהנחה שאתה משתמש לינוקס או מק).

בתוך תיקיית המשתמש שלך, אמורה להיות תיקיה בשם ssh. (שימו לב לנקודה לפני המילה ssh). כנס לתוך תיקיה זו וצור (אם לא קיים) קובץ config, והכנס את השורות הבאות:

Host *
ServerAliveInterval 300

שמור וצא מהעורך.

כעת כל מה שעליך לעשות זה להתחבר מחדש, ומעתה בעיות החיבור יפסקו.

נקודה לסיום: גם אם פתרתם את בעיית חיבורי ה-SSH, אני ממליץ בחום להכיר את פקודת screen שהזכרתי לעיל ולהשתמש בה. זה מאוד עוזר כאשר אתם נמצאים רחוק מהמחשב הנייח שלכם ואתם בדיוק צריכים לראות מה עשיתם מקודם כדי לטפל בתקלה.