על יעילות IT בחברות

Print Friendly, PDF & Email

כפרילאנסר, קורה במקרים רבים שאני בא לייעץ או לעשות פרויקט ללקוחות, אני יושב גם להכיר את החבר'ה ב-IT, מהמנהל הראשי ועד התומכים (אחרי הכל, רוב החברות רוצות שאחרי שאסיים פרויקט, שמחלקת התמיכה/סיסטם/IT תדע איך לעבוד עם מה שבניתי) ומדי פעם יוצא לנו לשוחח קצת על התפקידים שלהם, על נתינת תמיכה למשתמשים, אוטומציה וכו'. אמנם אינני נותן שרותי סיסטם למערכות Windows – אך פה ושם אני גם "נוגע" ב-Windows בכל מה שקשור לעננים.

ישנן לא מעט חברות שעובדות שנים על גבי שנים באותן שיטות הקשורות להטמעת מחשבים נייחים/ניידים חדשים, תמיכת Helpdesk, כתיבת וויקי פנימי ועוד – והרבה מחלקות IT די מרוצות מהעבודה שהם עשו עד כה, אבל כשרואים את הפידבק של המשתמשים – גרף שביעות הרצון לא ממש מראה תוצאות מחמיאות, ואת זה רואים במיוחד במקומות גדולים כמו מוסדות ממשלתיים שמקבלים תמיכה במיקור חוץ (יצא לי כמה פעמים לראות את התמיכה שהם מקבלים ב-LIVE במקומות כמו רשויות מס – וכל מה שרציתי לעשות זה לדפוק את הראש שלי על השולחן).

לפני יומיים ראיתי וידאו של כנס חברת JAMF (זו תוכנה למק להתקנת אפליקציות וכו') שבה איש IBM מדגים כיצד הם יותר ויותר עוברים למק וכיצד IBM בעצם חוסכת כסף. אני אוסיף את הוידאו בסוף פוסט זה, אולם חלק מהנקודות שהבחור בהרצאה דיבר עליהם – הזכירו לי בדיוק את אותם נקודות שאני נתקל בהן כפרילאנסר אצל לקוח חדש שלא מכיר כל כך לינוקס. נכון, Windows ולינוקס הם "חיות" שונות לחלוטין, אולם יש דברים שניתן "לגייר" מעולם הלינוקס לעולם ה-Windows ובכך לחסוך זמן בכל מיני שלבים ולייעל את המערכת.

בפוסט זה אני רוצה לדבר על 3 נקודות:

  • על Image ועל נחיצות Image להתקנה על מחשב
  • אוטומציה
  • תיעוד

נתחיל בעניין Images:

כעקרון, הרעיון להכין Image "מאסטר" הוא רעיון מעולה – שיש לך מכונות שפיזית הן זהות בחומרה. במקרים כמו שימוש בוירטואליזציה, Image חוסך המון עבודה: מרימים Image אחד שיהיה המאסטר – ומקשרים אליו מכונות וירטואליזציה שונות או שמשכפלים את ה-Image (במקרה של קישור ולא שכפול, אפשר לעדכן את ה"מאסטר" ומכונות וירטואליות חדשות יוקמו עם "מאסטר" מעודכן).

אך כשזה מגיע למחשבים ניידים לדוגמא, הרעיון של Image בניגוד למה שחושבים הוא אינו יעיל. קודם כל, תסתכלו בכל חברה ותראו מספר דגמים של מחשבים ניידים (מה לעשות, ההנהלה מקבלת דגמים הרבה יותר יקרים מהעובדים), כך שגם אם ניצור Image והמחשב יהיה מוכן להתחברות ל-AD, אנחנו נצטרך להריץ עדכונים של מיקרוסופט, עדכוני דרייבים ותוכנות של יצרן המחשב, עדכוני תוכנות צד ג' (פלאש, JAVA וכו') כך שהזמן מרגע הפעלת המחשב עד שהוא מוכן לשימוש אינו קצר, ואגב – אם תבדקו לדוגמא את השחזור מערכת הפעלה שהיצרן מספק ב-Partition נפרד, תראו שהוא אינו מזריק Image ל-Partition המרכזי אלא יש שם מספר קבצי BAT שמתקינים WIM בסיסי ועל זה הם מתקינים אפליקציה אפליקציה והגדרות עד למצב קבלת מערכת מוכנה (במפעלים המצב שונה כמובן כי שם יש שכפול מכני של הדיסקים באלפים, אם כי גם שם בחלק מהתהליך יש "הזרקה" של נתונים כמו מספר סידורי של Windows ל-UEFI ועוד).

אז מה ניתן לעשות?

אפשרות אחת פשוטה היא שימוש ב-PXE (לדוגמא iPXE) כך שהמחשב הנייד יהיה עם דיסק קשיח ריק והמחשב יבצע Boot מהרשת, וב-Boot הזה ניתן יהיה להתקין WIM בסיסי לחלוטין ללא הדרייברים החיצוניים שהספק נותן (הדרייברים הללו במקרים רבים מוסיפים זבל רב – "מנהל תקשורת", "מנהל סוללה" למרות ש-Windows מספק את שניהם בצורה טובה כולל דרייברים שמספיקים להתחבר ל-LAN ולתת תצוגה) ועם NET. ו-PowerShell.

עתה נצטרך לכתוב סקריפט (שישתנה ויהיה יותר מתוחכם במשך הזמן) ב-PowerShell שיעשה את הדברים הבאים:

  • לחבר את המחשב ל-AD
  • לבקש שם משתמש של הבחור/ה שהולך להשתמש במחשב
  • לבדוק לאיזו מחלקה הוא שייך
  • להתקין לו את האפליקציות שהוא צריך ואפליקציות שהארגון מצריך
  • לבדוק PCI ID של ציוד שאין לו עדיין דרייברים ולהתקין אותם דרך SCCM (או OneGet או NuGet) עם ה-MSI שהיצרן נותן (כאן לדוגמא – של לנובו).
  • במידה ויש הגדרות מיוחדותת, הסקריפט יריץ סקריפט אחר שיבצע את ההגדרות
  • התקנת עדכוני Windows אחרונים, אנטי וירוס וכו'
  • חלק ידני – בקשת הכנסת סיסמא חדשה מהמשתמש הסופי.

באופן עקרוני, הסקריפט לא אמור לבקש מהמשתמש מאומה זולת שם משתמש (ללא סיסמא בכדי לדעת לאיזו מחלקה הוא שייך על מנת להתקין תוכנות מתאימות שאינן מותקנות במכונות אחרות). מה שכן כדאי – זה להראות למשתמש איזה שהוא GUI שהדברים אכן זזים (בשביל זה יש Winforms).

עם הפתרון הזה נקבל מכונה שהיא יחסית "רזה" ללא הזבל של יצרן המחשב, ומהרגע שמשתמש הקצה יתחיל להשתמש בה – המכונה תהיה עדכנית בכל הדברים. כשיגיעו דגמים אחרים של מחשבים ניידים/נייחים – יהיה צורך רק לעדכן את הסקריפט PowerShell (ואולי את הסקריפט שהסקריפט הראשי מריץ) ולהוסיף חבילות MSI רזים של דרייברים בסיסיים לציוד (ללא כל הזבל). יותר מכך – יהיה אפשר לספק למשתמש הקצה את המחשב הנייד עם ה-WIN המינימלי מותקן וכל שאר ההתקנות יבוצעו בעמדה שלו באופן אוטומטי ללא צורך התערבות (זולת הכנסת שם משתמש – שאותו אפשר לשים במדבקה על אריזת המחשב).

לשם השוואה בעולם הלינוקס (כמו הפצת CentOS) כל הדבר הזה נעשה בקובץ kickstart די פשוט שהמערכת בעצמה יוצרת עבורך אותו בעת התקנת הפצת הלינוקס ומשם משנים את הקובץ ומריצים קבצי BASH אחרים במידה וצריך מתוך ה-kickstart.

נעבור לאוטומציה:

אם יש משהו שכל איש Devops מתחיל צריך ללמוד ומהר – זה לעשות לכל פיפס תהליך אוטומציה דרך כלי אוטומציה (Ansible, Chef, Puppet וכו') כך שהוא לא יצטרך לחזור על התהליכים – וזהו בדיוק אחד הדברים שלדעתי כל חברה צריכה לא רק בשרתים – אלא גם בדסקטופים.

אם ניקח מערכת טיקטים/קריאות ונעבור עליה – נראה שישנן קריאות רבות זהות ממשתמשים שונים, קריאות שבמקרים רבים התומך התחבר מרחוק ועשה את העבודה. מה שאפשר לעשות הוא לקחת לדוגמא את ה-20 קריאות של תקלות החוזרות על עצמן ולבצע את העבודה עצמה דרך PowerShell, כך שמבחינת המשתמש כל מה שהוא יצטרך לעשות זה ללחוץ על כפתור והמערכת תבצע את השאר, ובכך נחסוך זמן תמיכה וגם כמות טיקטים (לגבי הגישה לתיקון – עיינו בחלק הבא). ככל שנכתוב יותר סקריפטים לתיקון אוטומטי של תקלות, זמן התמיכה יתקצר משמעותית והמשתמש יוכל להמשיך לעבוד.

ומכאן – לתיעוד/דוקומנטציה.

כמעט בכל חברה יש איזו שהיא מערכת תיעוד שמתעדת תקלות ואיך לפתור אותן. הבעיה הראשית – אולי צוות ה-IT והתמיכה לפעמים נוגעים בזה, השאר – לא נכנסים לזה אפילו. הם מעדיפים לחפש בגוגל או לפתוח טיקט ושהתמיכה תשבור את הראש על זה.

מדוע בעצם זה קורה?

לשם הסבר הבעיה, ניקח את אותם משתמשי קצה ונראה שיש להם מכשיר טכנולוגי חכם שדווקא בו הם משתמשים מבלי להיות עם חוכמה טכנולוגית רחבה. קחו לדוגמא משתמשי אייפון – הם יודעים לחייג, לשלוח ולקבל הודעות, לעבור בין אפליקציות, להתקין משחקים ותוכנות ולהשתמש בהן. אף אחד מהם לא לקח קורס אייפון או גלקסי, כי הסמארטפונים מספיק אינטואיטיביים לתת את הדברים בצורה קלה ופשוטה תוך כדי שהם מחביאים את כל התחכום הטכנולוגי.

וזו בדיוק הבעיה של ה-wiki הפנימי או ה-Sharepoint של החברה או כל מערכת תיעוד אחרת: היא מסובכת למשתמש, וברוב המקרים היא טקסטואלית ואינה מושכת. חושבים שמישהו ממחלקת השיווק ישב לקרוא מסמך שתומך כתב איך לתקן בעיה XYZ? תשכחו מזה – והנה עוד טיקט נוסף לרשימה הבלתי סופית של טיקטים שהתומכים יצטרכו לטפל ועוד זמן שנשרף.

מה ניתן לעשות? כמה דברים:

  • קודם כל, כדאי להעביר את מערכת התיעוד רפורמה רצינית בכל מה שקשור לויז'ואל – תמונות מסך, סרטי וידאו קצרים – מעבירים את ההסבר בצורה הרבה יותר מושכת את העין ובכך יש סיכוי שמשתמש הקצה יוכל לטפל בעצמו בבעיה.
  • אוטומציה – אם יש אפשרות, כתבו סקריפט לטיפול בבעיה והוסיפו כפתור במערכת התיעוד "תקן" שתריץ את הסקריפט (על הרצת סקריפט PowerShell מהדפדפן ניתן לקרוא כאן לדוגמא).
  • קחו ליום או יותר יועץ UX שיעצב את האתר בצורה קלה ונוחה למשתמשי הקצה.
  • אם תוכן ההסבר מיועד למשתמשי קצה כתבו אותו בשפה מקומית. לא כל משתמש קצה יודע אנגלית על בוריה וחלק לא קטן מהם שגם אם הם יודעים אנגלית – בורח מטקסט טכני "כבד" באנגלית.
  • אם אין עדיין בחברה – הוסיפו צ'אט פנימי שיאפשר למשתמש הקצה לתאר תקלה ולתומך לשלוח לינק להסבר או לתיקון אוטומטי.

לסיכום: בחברה עם 200 משתמשים או 2000 משתמשים – אפשר לייעל את העבודה ללא צורך בפיטורים או העברת התמיכה ל-Outsourcing. כן, צריך להשקיע בכתיבת סקריפטים ושינוי חלק מהנהלי עבודה, אבל ההשקעה הזו מחזירה את עצמה בכך שזמני תקלה מתקצרים, טיקטים נסגרים יותר מהר ולעיתים גם לא נפתחים אם סומכים קצת על המשתמשי קצה. שיפור תיעוד ואוטומציה משדר למשתמש שאפשר לסמוך עליו בשביל "לתקן" את התקלה מבלי שהוא יצטרך לחייג, להמתין בתור ולקבל סיוע (שלא תמיד מסייע – ראיתי כבר מקרים שהתומך ביטל תהליכים ב-msconfig מבלי לדעת שהוא דופק עליה של כמה תוכנות קריטיות).

להלן הוידאו מכנס JAMF:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.