קצת על גניבות קוד, קניין רוחני ועוד

Print Friendly, PDF & Email

בחודשים האחרונים אני עוקב אחרי הפרשה של אנתוני לוונדובסקי. אנתוני עבד בחטיבת הרכב העצמוני של גוגל ולאחר מספר שנים הקים אנטוני את הסטארט-אפ Otto (שבניגוד לרכב העצמוני של גוגל, Otto מיועד להיות מוטמע במשאיות). גוגל טענה שאנתוני גנב את הקוד מגוגל והעביר אותו ל-Otto ומשם ל-אובר, שרכשה את Otto.

פרשיות כאלו מתרחשות כל הזמן: עובד עוזב חברה ו"משאיל" קוד מהחברה שעבד בה, או שמתחרים משכנעים עובדים מסויימים לגנוב קוד או סודות מסחריים תמורת סכומים נאים. קחו כל חברת תוכנה בינלאומית ותיקה ותשאלו בהנהלה, והם יוכלו לספר לכם על נסיונות גניבת קוד/קניין רוחני (ובחלק לא קטן מהמקרים – אותן חברות שמחו לקבל עובדים מסויימים… שהחבילה כללה גם קוד מהמתחרים). כל הדבר הזה לא ממש מעניין, למעט המקרה של אנתוני. במקרה הזה, היתה תביעה של גוגל נגד אובר, תביעה אזרחית לחלוטין, אבל התובע המחוזי החליט לערב בתיק את ה-FBI. אנתוני הורשע וכנראה בקרוב הוא יהיה בכלא.

זה נדיר. בדרך כלל חברה שגנבו ממנה קוד תובעת תביעה אזרחית, ברוב המקרים יהיו 2 תביעות: נגד הגונב ונגד החברה שמקבלת את הגניבה. ברוב מוחלט של המקרים – עורכי הדין משתי הצדדים יסגרו הסכם וסכומים מחוץ לכותלי בית המשפט ולאחר מכן יודיעו על כך לשופט שברוב המקרים יקבל את ההסכם ויסגור את התיק. כפי שציינתי – נדיר מאוד שפונים למשטרה או ל-FBI.

וכאן יש נקודה שלא מעט מפתחים עלולים למצוא את עצמם חשודים בגניבה. ברשותכם, אסביר:

חברות רבות נותנות לעובדיהם מחשבים ניידים כדי שיוכלו לעבוד מרחוק (בד"כ דרך VPN) על קוד או על תשתית של החברה (אני אתרכז יותר במפתחים). עובדים שעובדים מהבית בד"כ או שעובדים בצורה גמישה (משרד/בית) משתמשים במחשב הנייד כדי לקבל גישה לקוד (נניח דרך GIT), להוריד שינויים, לבצע שינויים קוד ולבצע Commit ו-Push. עד פה לאף אחד אין בעיה עם זה.

הבעיה מתחילה עם זה שאם מפתח רוצה לקמפל את הדברים מקומית על מחשב הדסקטופ שיש לו בבית במקום על המחשב הנייד (שמטבע הדברים הרבה יותר איטי) ואותו מפתח מעביר את הקוד מהמחשב הנייד אל הדסקטופ הביתי שלו. ברוב החברות דבר כזה לא ממש מקובל, אבל יש חברות שמוכנות לקבל דבר כזה, כל עוד הקוד לא יוצא החוצה.

עכשיו, נניח ואותו עובד מקים סטארט-אפ שמוציא מוצר קרוב למה שהוא עבד בחברה הקודמת או שהוא עובר לעבוד בחברה מתחרה לחברה הקודמת שהוא עבד בה. ברוב המקרים החברה הקודמת תעקוב באדיקות אחרי המתחרים וכשהמתחרים יוציאו מוצר, אותה חברה קודמת תהיה בין הראשונים לרכוש את המוצר ולנתח אותו על מנת לבדוק אם המתחרים השתמשו בקוד או בקניין רוחני גנוב. במידה והם מוצאים חשדות לכך, אותו עובד שעבר למתחרים יצטרך למצוא לעצמו מהר מאוד עורך דין טוב, כי אותה חברה קודמת לא תהסס לתבוע אותו ואת המעסיקים שלו.

במסגרת אותה תביעה, תבקש החברה למנות מומחה שיבדוק את מחשבי הנתבע (אותו עובד שעבר למתחרים) ואם אותו עובד העביר קוד מהמחשב הנייד שלו למחשבים הביתיים שלו, יווצר חשד רציני שהעובד בעצם גנב את הקוד, גם אם העובד בעצם העביר את הקוד כדי לקמפל יותר מהר בלבד. במסגרת אותה תביעה יבקשו בד"כ עורכי הדין של החברה התובעת למנות מומחה שיסתכל בקוד של המתחרים (הנתבעים) ואם המומחה הבלתי תלוי ימצא קוד זהה שבעצם "עבר דירה" מהתובעים, אז הנתבע יורשע וצפוי שגם המתחרים עצמם יצטרכו להכניס יד לכיס.

בקיצור – גניבת קוד היא דבר שלא מומלץ ולא משתלם. לא חשוב מה המתחרים מציעים לך, ברגע שמגלים זאת, יש מצב שתהרוס לעצמך ולמשפחתך את החיים.

אבל יש גם צד שני למטבע – והוא עניין ה-Innovation. רוב הסטאראפים, לדוגמא, מוקמים כדי לתת פתרון למשהו שהוא לא קיים או קיים והוא מורכב מדי או שלא נותן מענה מספק, ובחלק לא קטן מהמקרים, אותם סטארטאפים מוקמים על ידי אותם אנשים שעובדים בחברות שמפתחות מוצר, אבל אותם אנשים רואים שאותו מוצר לא נותן מענה לצרכים מסויימים.

אתן דוגמא מומצאת לחלוטין: תארו לעצמכם שחברת XYZ ממציאה שרת אפליקציה מהיר מאוד, רק שהוא לא תומך ב-SSL, לא תומך ב-Ciphers וממה שהחברה מודיעה בתקשורת, אין לה כוונה להוסיף את התמיכה הזו. יכול להיות שעובד מאותה חברה לא יאהב זאת ויפרוש על מנת להקים סטארטאפ שישווק תוסף שיתן תמיכת SSL למוצר של אותה חברה או שאותו סטארטאפ יקים מוצר מתחרה לאותו שרת אפליקציה שיכלול גם SSL.

לגטימי? כן.

וכאן יש נקודות שכל סטארטאפ צריך לעשות:

  • קוד נקי – אל תשתמש בתשתית החברה או בקוד שלה. תתחיל מאפס, ותעבוד מהבית.
  • מצא לעצמך עורך דין טוב המתמחה בפטנטים ותגיד בקשות לפטנטים. זה תהליך יקר, אבל שווה את הכסף, במיוחד אם אתה רוצה כסף מכל מיני Venture Capitals – זה יהיה הדבר הראשון שישאלו (אם יש לך פטנטים), ואם אין לך פטנטים, אתה תקשה בגיוס כספים.
  • תשתמש בקוד פתוח שנמצא ב-GIT ציבורי (כדאי לבדוק את הרשיון אם הוא מתאים לצרכים ולמה שאתה כותב, במיוחד לגבי רשיון כמו GPL). קשה מאוד להוכיח בעלות על משהו שזמין לכל הציבור.
  • ועוד טיפ קטן: יד לפה. יש לך רעיון לסטארט אפ? עדיף לא לשתף אותו עם אחרים, במיוחד לא בחברה (רוב החברות ינסו לטעון שמכיוון שהרעיון עלה לך בעת העבודה בחברה, זה שייך לחברה. כמה יש לדבר הזה "שיניים"? אינני יודע).

אישית, כפרילאנסר, היו לי לא מעט מקרים שהיה לי קוד של חברות לקוחות אצלי ב-LAB. את הגישה לקוד קיבלתי מאותן חברות וברוב המקרים הקוד היה נמחק מהתשתית שלי לאחר הקמת הפרויקט, למעט מקרים שהקוד נשאר אצלי כדי לשנות ולשפר אותו בהמשך הדרך לפי הצרכים ובאישורו של הלקוח, ולכן אם יש לך קוד של אחרים או של מעסיק, כדאי לתעד הכל, כולל אישורי הרשאות בצורה מסודרת, כך שאם מחר צצות שאלות, אפשר להציג תיעוד להכל.

לסיכום: לא חשוב אלו הצעות מפתות אתה מקבל ממתחרים, אל תעביר קוד ששייך למעסיק הנוכחי שלך. זה לא משתלם ואתה עלול לשרוף את עצמך (בכל זאת, אנחנו מדינה קטנה עם המון רכילויות). יש לך רעיון שעלה לך למוצר מתחרה ומשופר? תעבוד נקי, בלי קוד מהמעסיק, ותוציא פטנטים על כך (אה, וכדאי שיהיו לך חסכונות, אם אתה פותח סטארטאפ. תתפלא כמה מהר נשרף הכסף). בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם עורך דין שמבין בדברים לפני שמתחילים לעשות צעדים.

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.