על אוטומציה, רובוטיקה ומשרות נוכחיות בשוק

Print Friendly, PDF & Email

במפלגה הדמוקרטית בארה"ב מתקיימים פריימריז עם מועמדים שונים שמתחרים על ראשות המפלגה על מנת להתמודד בבחירות ב-2020 על הנשיאות. אחד המועמדים שיותר ויותר זוכה לתשומת לב הוא בחור בשם אנדרו יאנג. בניגוד לפוליטיקאים רבים, אנדרו מתייחס לדברים שמתרחשים כרגע בשוק בתחום האוטומציה, רובוטיקה, AI ואיך הדברים הללו הולכים להשפיע על שוק העבודה. אחד הרעיונות של אנדרו הוא הכנסה אוניברסלית חודשית של $1000 והוא מפרט באתר שלו ובראיונות כיצד ניתן לשלם זאת וכו'. פה בישראל הסיכוי להכנסה אוניברסלית כזו שווה בערך לסיכוי שנראה את ביבי מחבק את נסראללה (אני לא רואה שום מפלגה ימנית מסכימה לדבר כזה), אבל זה לא הנושא שבגינו אני כותב את הפוסט הזה.

מה שכן, מה שקורה שם בארה"ב מבחינת אוטומציה, רובוטיקה וכו' מתחיל להתרחש גם בישראל. נכון, מכוניות עצמוניות עדיין לא נכנסות ארצה, בוודאי שלא משאיות, אבל דברים מתחילים להשתנות. כנסו לכל סופרמרקט גדול ותראו יותר ויותר קופות ממוחשבות בשרות עצמי. יותר ויותר מחסנים גדולים מתחילים להתעניין ברובוטים לטיפול במלאי ציוד שמגיע ויוצא, גם בחקלאות יכנסו בשנים הקרובות יותר ויותר רובוטים לכל התחומים.

כפרילאנסר שנותן יעוץ בענייני רובוטיקה ואוטומציה, אני יכול לציין כמה נקודות שמאוד חשובות ללקוח בבניית רובוט עתידי שנותן לדוגמא שרותים במחסן: הרובוט צריך להיות מצויד במצלמות תלת מימד, הרובוט צריך לעמוד בפני זעזועים, הרובוט צריך להיות עם יכולת טעינה מהירה ולתוחלת חיים של לפחות 3-5 שנים.

לרובוט אין הפסקות סיגריה, אין כאבי גב, אין "עצבים" בגלל עובדים אחרים, אין עיצומים/שביתה, קל ללמד אותו דברים נוספים (זה לוקח בערך 2 דקות ואת זה ניתן לעשות בעת הטעינה שלו), והשאיפה היא ש-1-2 עובדים יוכלו לנהל צי של 50-100 רובוטים במקום גדול (רוב החברות בארץ שעובדות על רובוטים, עובדות על רובוטים שיתנהלו במרחבים ענקיים). גם מבחינת קופות ממוחשבות, הקופות שיש כיום בשרות עצמי מהוות (שוב, לא בארץ) מעין Stop Gap והשאיפה היא לעשות את הכל עוד בעגלה עם מחשב קטן וסורק, כשהתשלום ואריזה יבוצעו בעת החזרת העגלה, כך שסופר גדול בחו"ל מחזיק לדוגמא 30 קופאיות, הוא ירד ל-3-4.

וכאן בעצם נמצאת הבעיה המרכזית: מה יעשו עם כל העובדים המפוטרים? פוליטיקאים כמובן יכולים להבטיח שהנה החברות האלו והאלו הולכים לפתוח פה מפעל, אבל בשנים הקרובות בכל מפעל שיקום ובמפעלים קיימים – רוב העבודה תתבצע ע"י רובוטים ואני לא מדבר רק על העבודה מול פס היצור אלא כמעט בכל אספקט אפשרי. מפעל שהיה צריך בעבר אלפי עובדים, יצטרך במקרה הטוב כמה עשרות, כך שמהכיוון הזה לא תצמח הישועה. בישראל, כמו תמיד, אם לא רואים את הבעיה במלוא חומרתה, כלל לא מתייחסים אליה כך שאצלנו בארץ אין שום תכנון מענה לדברים הללו.

מצד שני – בישראל מתלוננים השכם והערב כי חסרים מתכנתים (לגבי התלונה הזו כדאי להתייחס בספקנות, יש גם הצהרות הפוכות). ונכון, אי אפשר לקחת מישהו שבקושי יודע להקליד את שמו באנגלית – לתחומי ההיי-טק.

יחד עם זאת – יש בארץ לא מעט אנשים שכן יכולים להיכנס לתחומי ההיי-טק בכל הקשור לפיתוח. הדברים הבסיסיים שצריך הם פשוטים:

  • אנגלית – לא צריך אנגלית ברמת כתיבת מאמרים ל-New York Times, אבל צריך לדעת אנגלית ברמה מספקת של קריאת ספרות או הבנה של מישהו שדובר אנגלית. זה שיש שגיאות באנגלית זה לא כזה נורא.
  • סבלנות – מחשב, ולא חשוב איזה מחשב מדובר, הוא בסופו של דבר רובוט. הוא יותר עקשן ממך ובמקרים רבים אם הוא מציג משהו שלא אמור להיות כך, התקלה היא מהצד שלך. ויכוחים לא יעזרו פה (תנסה להתווכח עם מחשב, נראה לאן תגיע).
  • "חוש" לוגי. מחשבים זה לוגיקה. כשמפתחים דברים, צריכים לעיתים לדמיין איך דברים יתבצעו, אלו חלקים צריך לכתוב ואיך הדברים משתלבים.

אחד הדברים שבגללו אנשים רבים לא ניגשים ללמוד תחומי היי-טק הוא החשש עקב אי הכרת התחום מהעבר. איך אמר לי מישהו "חץ, לך יש יותר מ-20 שנה נסיון, לי יש אפס נסיון", והתשובה שלי אליו היא שברוב הדברים זה פשוט לא רלוונטי. יש דברים בסיסיים שצריך ללמוד, כמו מה-זה רשת תקשורת, מושגי מחשב בסיסיים וכו', עניין שיכול לקחת בין כמה שעות לכמה ימים, אבל אם יבוא מישהו כמו אותו בחור לעיל ללמוד לדוגמא Javascript ואני אבוא ללמוד Javascript, ההבדל בינינו יהיה מזערי – כי אני לא פיתחתי כלום בעבר ב-Javascript ולא למדתי את השפה. כשאני התחלתי לעבוד בתחום, מערכת הקבצים ברשתות היתה Novell Netware 2.11 ורשתות התקשורת היו מבוססות Token Ring. מבלי להיכנס להסברים על מה זה – נאמר שאף אחד כיום לא משתמש באף טכנולוגיה כזו.

לכן חשוב לזכור: בתחומים רבים שאינם היי-טק, כמות העובדים תרד לטובת רובוטיקה ואוטומציה. בתחום ההיי-טק לעומת זאת (בכל הקשור לפתוח) הדברים הפוכים. כל עוד אותו אדם מוכן להשקיע בעצמו, וללמוד טכנולוגיות חדשות בזמנו החופשי – תמיד יהיה מי שירצה להעסיק אותו והוא יוכל לקבל גם שכר יותר גבוה, ולגבי נסיון – כתבתי פוסט קודם על כך כאן.

לסיכום: האוטומציה והרובוטיקה בדרך לכאן. זה לא שאלה של "אם" אלא מתי ואפשר להסתכל במקומות רבים ולראות שזה נכנס לשוק. יש לא מעט אנשים מוכשרים שיכולים למצוא את עצמם בתחום ההיי-טק, לו רק יפסיקו לפחד מכל מיני שטויות שאמרו להם. נכון, זה שתלמד פיתוח ומחשבים לא אומר שכשתסיים את הלימוד (עצמי/קורס) המעסיקים ישמחו להתחיל איתך עם משכורת של 10K, אבל גם תינוק מתחיל בזחילה, ממשיך להליכה על 4 ולאט לאט מתחיל ללכת על 2. סבלנות, התמדה, התנסות בבית או במקומות אחרים – ואתה יכול בהחלט להצליח.

אשמח אם תוכלו לשתף פוסט זה עם חברים שאתם חושבים שהיי-טק ופיתוח יכול להתאים להם.

Comments

comments

תגובה אחת בנושא “על אוטומציה, רובוטיקה ומשרות נוכחיות בשוק”

  1. קופאית בסופר , נהג מונית, מתדלק בתחנת דלק, בנקאי, ברוקר ועוד מקצועות שבהם נכנסת חדשנות ואוטומציה ילכו ויעלמו או ילכו וישתנו …פרופ' יובל נח ההררי כתב בספרו התייחסות מאוד מפורטת לשינוי והדחיקה של מקצועות אלו ממעגל התעסוקה. להפוך קופאית בסופר לתוכניתנית Java או נהג מונית לאיש devops זה על גבול הפנטזיה, מעבר להשקעה והמוטיבציה האישית לקחת ולעשות שינוי, בעולם תחרותי של מעכשיו לעכשיו, שבכל שניה נכנסים אליו בשוק הגלובלי עשרות אם לא מאות תוכניתנים שחלקם אף נותן שירות בדולרים בודדים בצורה מרוחקת – לא ריאלי ולא נכון.
    פרופ' הררי כותב וטעון שכנראה מדינות יצטרכו לקחת אחריות על שכבה די גדולה באוכלוסיה שתצא ממעגל העבודה הקיים ותצטרך לסבסד אותם מאותם רווחים שיצטברו לחברות שהכניסו את הטכנולוגיה החדשנית. ועם הזמן מקצועות ישתנו ויתפתחו ותמיד יהיו מקצועות בהם תדרש מומחיות, ידע, אנליטיקה, חשיבה לוגית וכאלה שיצטרכו כישרון וידיים טובות, כאלה עבודת כפיים – אוטמציה ורובוטיקה תאפשר לבצע דברים בנוחות ויעילות גבוהה אבל עדיין תשאיר ותאפשר מרחב רחב מאוד להתפתחות מקצועות חדשים לכל רמות האוכלוסיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.