על דיסקים SSD – אחריות, ביצועים, יד שניה ועוד

Print Friendly, PDF & Email

לקראת השנה האזרחית החדשה החלטתי לכתוב פוסט חדש המבוסס על דוח"ות שכתבתי עבור לקוחות שונים והחלטתי לקחת חלקים מהם (ברשות) ולאחד אותם לפוסט אחד. כל מה שאני כותב בפוסט זה מבוסס הן על תיעוד של היצרניות והן על בדיקות Stress testing שביצעתי עבור לקוחות. שמתי לב שרבים מאנשי ה-IT (וחלק קטן מאנשי השיווק) מביאים/מציגים פרטים ישנים או רלוונטיים ולכן בפוסט זה אתייחס לסוגים שונים של דיסקים. הן ללקוחות קצה ביתיים/סמי-מקצועיים והן ל-Enterprise. הטכנולוגיה והמושגים רלוונטיים בערך לשנתיים האחרונות.

אתחיל בנושא אחריות ו"טחינת דיסקים", מושג שמתאים לדיסקים מכניים ולא ל-SSD ואסביר מדוע.

אחריות על דיסקים נמדדת ב-2 מושגים שונים, תלוי בשוק. בשוק הביתי/סמי-פרו, היא נמדדת ב-TBW – שזה Terabyte Written, כאשר מדובר על הכמות הכוללת של מידע הנכתב על הדיסק מרגע יציאתו מפס היצור. פירמוט, חלוקה לפרטישנים, כתיבה מחדש, פירמוט מחדש, חלוקה מחדש – אינה "מאפסת" את כמות הנתונים הנכתבים על הדיסק וניתן לראות את כמות הקריאה וכתיבה על דיסק באמצעות כלים שיודעים לקרוא את ה-S.M.A.R.T בדיסק (לא חשוב אם מדובר ב-SATA, SAS, NVME). היצרן מציין כמות מסויימת ולאחריה נדלק "דגל" של WEAR out ב-S.M.A.R.T ומאותו רגע – פגה האחריות. היצרן גם מציין כמות שנות אחריות למקרה ולא מגיעים לכמות הכתיבה/שכתוב המותרת, בדרך כלל זה 3 או 5 שנים (רק בחלק קטן של הדיסקים יש אחריות ל-10 שנים, כמו לסמסונג 850 PRO)

בדיסקים ל-Enterprise המדידה היא שונה והולכת לפי DWPD, כלומר Drive Write Per Day, ובמילים פשוטות: כמה פעמים אתה יכול לכתוב על הדיסק מאפס כל יום ולמלא אותו (אף פעם לא מומלץ למלא SSD עד הסוף, תמיד מומלץ להשאיר 5-10% מחוץ לפרטישן שכותבים עליו, וזאת כדי לאפשר לבקר להזיז נתונים שנכתבים על תאים בעייתיים ובכך לתת לדיסק להמשיך לפעול כמצופה) וגם כאן יש כמות שנים לאחריות (3-5). על הנייר, במידה ותעבור את כמות ה-DWPD, דגל ה-Wear Out ב-S.M.A.R.T ידלק והאחריות תפוג.

כל מה שהזכרתי כאן – הוא "על הנייר", אבל המציאות שונה לחלוטין.

בניגוד לדיסקים מכניים, דיסקים SSD (שוב, אין זה משנה איזה חיבור, ולמעט דיסקים Optane מהקצה הגבוה – שהם אינם מבוססי NAND Flash) צריכים טמפרטורה מסויימת כדי לכתוב. בדרך כלל SSD במצב אידיאלי שלא מבצע עבודה יהיה בטמפרטורות הנעות בין 30-40 מעלות וכשמתחילים לכתוב נתונים, החום עולה, וככל שכותבים עוד ועוד נתונים (עשרות עד מאות ג'יגהבייט) החום עולה ברציפות וכשהוא מגיע בערך ל-78 מעלות ומעלה, מהירות הכתיבה יורדת משמעותית (אגב, זה קורה גם ב-Mixed Intense SSD אם כי בצורה פחות דרסטית) לעשרות מגהבייט עד קצת מעל 100 מגהבייט לשניה כשכותבים מעל 30-50 ג'יגהבייט באופן רצוף. בכתיבה אקראית/מזדמנת קצרה (עד 5-10 ג'יגהבייט, תלוי ב-SSD), ה-SSD יפעיל אלגוריתמים שונים שכל מטרתם היא לחסוך בכתיבה, כך שגם בעבודות כבדות מאוד, ב-99.99% מהמקרים לא תגיעו לכמות הכתיבה המותרת ביום (כמות הקריאה ביום אינה מוגבלת מבחינת אחריות בשום SSD), ולכן – אין זה משנה אם המערכת שלכם כותבת ביום 2 ג'יגהבייט או 300 ג'יגהבייט ביום על SSD – זה לא "טוחן" אותו (ולא תשמעו ממנו קולות כמו בדיסקים מכניים ישנים).

הדברים שכן יאיטו SSD הם:

  1. ניצול 100% מהדיסק כך שלא נשאר למערכת מקום להעברת מידע שמאוחסן בתאים דפוקים (ראו המלצה לעיל בנוגע ל-Provision).
  2. דיסקים SSD ביתיים זולים (Corsair MX300, MX500, סאנדיסק ביתיים ישנים)
  3. דיסקים SSD לא DRAM או SLC Cache שמשמש כחוצץ ל-NAND.

נקודה חשובה לגבי אחריות דיסקים (SSD או מכניים): היצרן מעניק אחריות לדיסק למשך מספר שנים המצוין (או לפי כמות כתיבות או לפני DWPD). בחברות שקונות את הדיסק מיצרן השרתים – התהליך קל ופשוט – נותנים אחד, מקבלים אחד. במקרים של קניה מאמזון – אפשר לפנות ישירות ליצרן, תצטרכו להציג חשבונית על מנת להתחיל תהליך החלפה. אצל חלק מהמוכרים בארץ של דיסקים דגמים ישנים לציוד ישן – האחריות היא מול המשווק בלבד (אולטרייד לדוגמא). בכל המקרים של החלפה מול היצרן, האחריות שתהיה על הדיסק המוחלף אינה אחריות מלאה ל-3-5 שנים אלא רק ליתרה של האחריות. לדוגמא: אם יש לנו מערכת בת 4 שנים (שקנינו אותה יחד עם הדיסקים שיש להם אחריות ל-5 שנים) ואנחנו מחליפים דיסק תקול, היצרן יתן אחריות למשך שנה בלבד (או 90 יום אם האחריות נגמרת עוד חודש נניח), ולכן במקרים כאלו אולי כדאי לשקול לקנות דיסקים חדשים.

נעבור מכאן לדיסקים SSD יד שניה: ישנם מדי פעם באתרי מכירה שונים (איביי, אמזון וכו') דיסקים משומשים של Enterprise במחיר זול ומפתה. אלו דיסקים שלא ממש יתאימו לחברות מכיוון שהיצרן לא יתן לכם כרוכשים אחריות כלשהי. מה שכן, הם יכולים להתאים למקומות ואנשים שלא אכפת להם לרכוש בזול תוך נטילת סיכון שלא תהיה אחריות. מבחינת ביצועים – לא אמורה להיות בעיה איתם. חשוב, אם אפשר, לבקש מהמוכר לראות תמונת סטטוס של ה-S.M.A.R.T לפני רכישה (בלינוקס אפשר לבדוק זאת עם smartctl, ב-Windows יש S.M.A.R.T. Monitoring Tools) ולבדוק מה הגבולות כתיבה שהיצרן ציין לגבי אותו SSD.

נקודה נוספת שחשובה הן בדיסקים NVME חדשים או יד שניה: אם אתם מחברים מספר דיסקים כ-RAID כלשהו (לא RAID-5!) ואתם מצפים לראות ב-OS מהירות כתיבה/קריאה כפול מה שכתוב על המדבקה/במפרט – תתכוננו להפתעות. Windows Server 2019 במערכת עם 12 דיסקים ב-RAID-6 לדוגמא נתנה ביצועים של … 10 ג'יגהבייט לשניה בקריאה, גם אחרי כיוונון כל הגדרה אפשרית, ובלינוקס עם ZFS יש תוצאות הרבה יותר טובות אך שאינן מגיעות למהירות המדבקה (אז אל תסמכו על JMeter).

דיסקים שכדאי לצפות לקראתם בשנה הבאה (לפי השמועות וההדלפות) – לכל אלו שצריכים דיסקים SSD NVME לעבודות כבדות (Cache, SQL) ואחרים:

  • סמסונג ZET דור שני וביצועים מאוד מרשימים בקריאה, ו-Latency שמאוד קרוב ל-DRAM
  • Optane דור שני – דיסקים יותר גדולים, פתרון יותר טוב לקירור, ביצועים בערך כמו הדור הנוכחי.
  • דיסקים SSD ל-Enterprise מבוססי QLC (כל היצרנים) זולים. עדיף לוותר, ביצועי כתיבה מחרידים!
  • שרתים עם דיסקים SSD בחיבור U.3 או מסוג Ruler. תהיו קונסרבטיביים ואל תרכשו – החברות (סמסונג, אינטל ועוד כמה) עדיין במריבות לגבי הסטנדרט. רוצים NVME? רק עם חיבור U.2 או כרטיסי PCIe.

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.