מערכות משובצות: ללכת באופן מסודר

במדינות רבות מכירים את מדינת ישראל מבחינת היי-טק כ"מדינת פטיש ומברג". ה"מנטליות" הידועה היא שישראלים בהיי-טק כשהם מקבלים מוצר, הם יפרקו אותו לגורמים וילמדו כיצד לבנות אותו מחדש או משהו יותר טוב.

במקרים רבים כשזה מגיע לפרויקטים בתחומי Embedded אני רואה דברים שקרובים לזה: מישהו בחברה החליט לרכוש לוח X או טאבלט Y או סמארטפון Z – ועל זה יפתחו את המוצר וכשזה לא עובד (וכן – בהרבה פעמים זה לא עובד), מזמינים את עבדכם הנאמן (או מישהו אחר), מראים לו את הלוח/טאבלט/סמארטפון וכמובן שיש בקשה לעשות איזה "הוקוס פוקוס" ולפתור את זה.

מנסיוני בתחום – כדאי לעשות את הדברים בצורה אחרת לגמרי. נכון, לפעמים יש אילוצי זמן, Time to market וכו', אבל אם ניקח את ההשקעה הכספית בהבאת יועץ חיצוני או מתכנת חיצוני (ב-2 המקרים זה לא זול) בשביל שינסה לעשות משהו שקשה עד בלתי אפשרי לעשות – נראה שבסופו של דבר היה עדיף מלכתחילה לשנות את הדרך ולהתחיל .. הפוך

הדבר הראשון שיש למצוא הוא "מה צריך כח?". לדוגמא – אם הקופסא תשמש כנתב, אז רכיבי הרשת צריכים יחס מיוחד ואסור לסמוך על מה שיצרן ה-SoC נותן בצ'יפ. צריכים לטפל בתעבורה של 1 ג'יגהביט לדוגמא? כדאי וצריך לצייד את הלוח בצ'יפ רשת יעודי (עם שאר החלקים). דוגמא אחרת: צריכים ראיה ממוחשבת שתדע למצוא עצמים במהירות פריימים גבוה? אז אתם צריכים GPU חזק שמגיע ברוב המקרים יחד עם CPU חזק (כדאי לשים לב: במקרים כמו של מעבדי אינטל, לדוגמא סידרת Atom X3/X5/X7 – אתם תקבלו מעבד בהחלט חזק בהשוואה למעבדי ARM בינוניים, אבל בכל מה שקשור ל-GPU, כל מעבד ARM בינוני עם Mali 500 ומעלה עוקף אותו). עוד דוגמא היא עניין המצלמות: מצלמות סיניות פשוטות לא יעשו את העבודה, ומצלמות שמוציאות YUV (ושאר פורמטים קרובים) רק יקטינו את כמות הפריימים שתוכלו לעבד עם תוכנות ראיה ממוחשבת.

גוגל כמובן יכול לסייע רבות במציאת סקירות על לוחות שונים, כדאי למצוא עמודים שמשווים בין מוצרים מתחרים כך שיהיה לכם מושג מי נגד מי וכו'.

הדבר השני והחשוב הוא: לבנות את ה-Image בעצמכם ולא לסמוך על מה שמגיע עם המכשיר. במקרים רבים אתם יכולים לקבל ב-Image חלקים סגורים (קושחה, מודולים בינאריים, וכו'). בלינוקס במקרים רבים יש צורך לעיתים לעבור מגירסת ליבה אחת לגירסת ליבה שניה ולא תמיד מגיעים קבצי "דבק" שיודעים להתאים את המודולים הסגורים לעבוד עם גרסאות ליבה אחרות ולכו תבקשו עזרה מיצרן ציוד סיני שלא ממש מבין אנגלית…

עוד נקודה שרבים שוכחים: לא לרכוש לוח אחד אלא לפחות 2 או יותר. ראיתי מספיק פרויקטים שרצו מצוין על לוח אחד וכשהגיע BATCH – הפרויקט רץ באופן איטי או מוזר עליהם למרות שיש בדיוק את אותם רכיבים בלוח Evaluation ובציוד שאמור להיות סופי. קנו מספר ציודים זהים והשוו שהדברים רצים בצורה זהה.

ונקודה חשובה אחרונה: אל תמצאו ODM/OEM לבד ותחתמו איתו על חוזה. אם יש לכם לוח שאתם לייצר בכמות המונית, פנו ליצרן המעבד ובקשו קישור ביניכם ליצרן כזה, אחד שכמובן דובר אנגלית מקצועית. לפני חתימת הסכם יצור, בקשו לראות עבודות קודמות או הפניות מלקוחות אחרים שלהם. אישית נתקלתי בלא מעט יצרנים סיניים שהוציאו לוחות עם ערימות באגים ופשוט לא היה עם מי לשוחח בקשר לקבלת תיקונים/עדכונים.

לסיכום: אל תזרקו את כספכם על ציוד זול שמצאתם דרך eBay או Ali Express. חפשו אתרים עם השוואות ביצועים בתחום של המערכת שאתם תוציאו. דברו עם יצרן עם המעבד, ודאו שיש לכם אנשי קשר שיודעים אנגלית שוטפת ותמיד כדאי להתייעץ עם מישהו לפני שסוגרים יצור של כמה אלפי מוצרים – לוודא שהדברים אכן מתאימים.

גילוי נאות
כותב שורות אלו נותן שרותי אינטגרציה למערכות משובצות

כשמחפשים פרילאנסר לפרויקט

אני רוצה להתחיל בתיאור סיטואציה שראיתי לא פעם: חברה מעוניינת להטמיע פתרון טכנולוגי שישפיע על מספר צוותים בחברה. לחברה אין את הידע העמוק בנושא ולכן היא מחפשת פרילאנסר שיבצע את הכל: תכנון, הקמת PoC ולאחר האישור המרה לסביבה החדשה, עוד טסטים ולסיום הדרכת הצוותים במערכת החדשה ואיך הם אמורים להשתמש בזה יום יום.

מכיוון שלחברה אין אדם כזה, היא פונה לחברת ההשמה שאיתה היא עובדת, ומכיוון שרוב חברות ההשמה בארץ עובדות יותר עם שכירים מאשר פרילאנסרים, הם במקרים רבים גם לא מוצאים פרילאנסרים, אז אותה חברת השמה פונה לחברה אחרת אם יש להם פרילאנסר לעשות את העבודה או שהן פונות לאתרים או רשתות חברתיות לחפש.

ואז מתחיל פה "קצר": פרילאנסר, בניגוד לשכיר, רוצה לדעת כמה שיותר פרטים טכניים על הפרויקט הדרוש: איזו פלטפורמה, מה יש כרגע, לאן הם רוצים לעבור, מה הם מחפשים בתוצאה הסופית וכו'. אותה חברה צד ג' שמצאה פרילאנסר, לא יכולה לאמר לפרילאנסר "צור קשר עם רועי בטלפון 123456789 כדי לקבל פרטים טכניים" כי הן חוששות שאותו פרילאנסר פשוט יעקוף אותן והן לא תקבלנה עמלת תיווך, אז הם מעבירים את הפרטים של הפרילאנסר לאותה חברת השמה, אותה חברת השמה מעבירה את הפרטים למחלקת כ"א בחברה הדורשת ומחלקת כ"א מבקשת מהאחראי הטכני ליצור קשר עם הפרילאנסר.

מה לעשות שאנשים טכניים בחברות ברוב הזמן הם אנשים עסקים ולא תמיד יכולים ליצור קשר עם הפרילאנסר באותו הזמן? אם אותו איש טכני ישכח מהמייל עם הפרטים והצורך ליצור שיחה – לא תהיה שום דרך לפרילאנסר ליצור קשר עם אותו איש טכני, והאופציה היחידה של אותו פרילאנסר היא שוב ליצור קשר עם אותה חברה צד ג' שתזכיר ל-HR בחברת ההשמה, שתזכיר לכ"א באותה חברה, שתזכיר לאיש הטכני ליצור קשר, וכל התהליך הזה נופל "בין הכסאות" במקרים רבים. לי אישית ידוע לפחות על 3 חברות שפרוייקטים שהם רוצים לבצע תקועים בדיוק בגלל הדברים הללו.

מטבע הדברים, אף אחד לא רוצה את העבודה של מחלקת כ"א בשביל למצוא פרויקטור/פרילאנסר. כמות קו"ח זבל שמקבלים יכולה לשגע.

אז מה ניתן לעשות? כל עוד מדובר במציאת פרילאנסר, אפשר לבצע כמה דברים:

  1. מומלץ שהאחראי באותה מחלקה יפרסם באתרים המיועדים לפרילאנסרים מודעת "דרושים" עם מפרט כמה שיותר טכני (כן, גם מפרט טכני מורכב). לינקים – בסוף פוסט זה.
  2. מומלץ גם לפרסם ברשתות החברתיות (לינקדין, פייסבוק) בפורומים שונים
  3. לדרוש מהפונים התייחסות ספציפית לפרויקט בטקסט מקדים
  4. אפשר גם לשאול אנשים שונים על פרילאנסרים. לפעמים שיחת טלפון למכר שמכיר הרבה אנשים יכולה לחסוך המון כאב ראש במציאת פרילאנסר.

לאחר קבלת מענה מגורמים פונים, אפשר לסנן את התוכן המתקבל ולהתייחס קודם כל לאלו שהפגינו ידע והיו להם שאלות קונקרטיות בקשר לפרויקט. מומלץ להתעלם מאלו ששלחו רק קו"ח מבלי להתייחס לטקסט שהאחראי כתב או לאלו שהציעו (באתרי פרילאנסרים שונים) מחירים של 1 ש"ח שמחפשים רק להכניס רגל, גם אם אין לפונה ידע טכני בנושא הפרויקט וכמו כן מומלץ להתעלם מטקסטים כוללניים.

לאחר הסינון, האחראי יצור קשר עם הפרילאנסרים ואם נמצא מישהו מתאים, אפשר להפנות אותו לדרג הניהולי שיסגור איתו הסכם, תשלום, מועד תשלום וכו'. בזמן השיחה, מומלץ לבדוק את הדברים הבאים:

  • מה הנסיון שיש לפרילאנסר בתכל'ס לגבי אותו פרויקט?
  • ממליצים שאצלם בוצעה העבודה הזו (לא ממליצים כלליים שהפרילאנסר עבד איתם בעבר)
  • לשאול שאלות טכניות מורכבות, כך שמי שאין לו נסיון אמיתי בתחום – לא יוכל לענות.

היתרון הגדול בדרך הזו שאין צורך לעבור על ערימות מסמכים של קו"ח שלא מתאימים כלל, כמות הפונים בד"כ אינה כה גדולה (ככל שהפרויקט מתקדם ו/או מורכב, כמות הפונים תיקטן) וניתן גם לסגור עם פרילאנסר/פרויקטור על מחיר מוסכם מבלי לשלם תקורות ועמלות נוספות לכל מיני חברות "שדכניות" שבמקרים רבים רק מייקרים את עלות ביצוע הפרויקט. תלוי כמובן בחברה ובנהלים שלה. אם החברה נוהגת להעסיק גם במקרים של פרויקטים דרך חברה חיצונית – מומלץ ליצור קשר בין החברה החיצונית לפרילאנסר ולא לחכות שפקידה בכ"א תעשה זאת (במידה והפרויקט דחוף).

קישורים:

  1. XPLACE – אחד האתרים הגדולים בארץ למצוא פרילאנסרים ולפרסם פרויקטים (אגב, פרסום הפרויקט הוא בחינם) – מאוד פופולרי
  2. Freelancerim – עוד אתר בתחום בארץ
  3. vlancer
  4. Find a freelancer
  5. פורום "הייטק פרילאנסרים" בפייסבוק

ולסיום: כותב שורות אלו ישמח מאוד "לשדך" בין פרילאנסרים ראוים לבין חברות שמחפשות פרילאנס. אם אתם מחפשים אחד, שלחו את בקשתכם (עם פירוט טכני ועם פרטי יצירת קשר) למייל: [email protected] ואם אני מכיר מישהו מתאים אז אשמח "לשדך" ביניכם (ללא עמלות כלשהן).

כמה מילים על מחירי פרילאנס בישראל

3367543094_470e356692_bאם יש משהו שצץ אחת לתקופה אצלי – זו ההרגשה שמשתקפת מלקוח פוטנציאלי כאילו הצעת המחיר שאני מגיש לו – באה "לשדוד" אותו. לפעמים זה יכול להגיע בצורת הערה על המחיר שהוא "גבוה" (בהשוואה למתחרים – המחיר שלי יושב די באמצע) או הערות שבשוק העולמי המחיר הרבה הרבה יותר נמוך.

אז תרשו לי לאמר כמה מילים על כך…

קודם כל, אני ישראלי, אני גר בישראל וחי כאן. בישראל החיים אינם זולים כלל וכלל. נכון, יש מדינות שהחיים בהם יותר יקרים ויש מדינות יותר זולות (ומומלץ להציץ בטבלה המצויינת הזו בוויקיפדיה כדי לקבל פרספקטיבה). ההודי, הפקיסטני ואזרחי מדינות מזרח אירופה לדוגמא מציעים מחירים הרבה יותר נמוכים ממה שפרילאנסר יכול להציע (ותיכף ארחיב על כך) כי מחיר המחיה שם נמוך (בעיניים מערביות) אז אם נניח אגבה 50$ לשעה, ההודי יכול להציע מחיר של 7$ ולחיות לא רע מכך. לעומת זאת, אם אני אציע 7$ לדוגמא – לא אוכל לכסות אפילו שכר דירה, שלא לדבר על אוכל ומסים ואף פרילאנסר ישראלי שפוי לא יכול להציע מחיר כזה אם הוא מעוניין לחיות.

בניגוד למה שרבים חושבים (שפרילאנסרים ישראליים יקרנים) – המצב אינו תמיד כך. הכל תלוי מה הלקוח מחפש. אם לדוגמא הלקוח מחפש שמישהו ינהל לו את שרת ה-Windows שלו ולא אכפת לו שאותו אחד שנותן לו את השרות אין לו שנות נסיון רבות – הוא יכול להשיג לעצמו פרילאנסר לשרות שוטף במחיר של 20-35$ לשעה פה בארץ. אותו דבר לגבי ניהול שרת לינוקס (שוב, כל עוד הלקוח אינו דורש נסיון עשיר) – הוא יכול להשיג פרילאנסר כזה במחיר של 30-45$ לערך, ומי שלא מאמין – מוזמן לפתוח פרויקט ב-XPLACE ולראות אלו הצעות זורמות אליו (כל עוד הוא מגדיר שהנסיון לא חשוב כל כך לו).

המחירים הישראליים מתחילים "לטפס" כשאתה צריך שרות של מישהו שהוא מומחה, אחד שיש לו 5+ שנות נסיון במערכת הפעלה X, סטורג', סוויצ'ים, חומת אש והסיבה לכך היא כשאתה לוקח מומחה לטיפול בתקלה, אתה מקבל (בד"כ) מישהו שיטפל לך בתקלה בפחות שעות, עניין קריטי אם אתה צריך את המערכת שלך פעילה כל הזמן או שהעובדים לא יכולים לעבוד או גרוע מכך – שאתה מפסיד כסף כל עוד המערכות שלך לא עובדות. האם תעדיף באותם רגעים מישהו ש"יתגלח על הזקן שלך" או מישהו שיכול בעיניים עצומות לגלות את התקלה ולפתור אותה? אני מאמין שתבחר את האופציה השניה.

כמובן שיהיו אלו שיאמרו שגם בחו"ל יש לא מעט מומחים פרילאנסרים ולפעמים מחירים זולים, אפילו זולים בהרבה, אבל כאחד שהציץ לא מעט באתרים בינלאומיים, אני יכול לאמר כי מומחה אמיתי עם מספר שנים רציני באותו תחום – יגבה לך במקרים רבים כמעט כמו הישראלי או אפילו יותר. הכל תלוי מה העבודה ומה רמת המומחיות הנדרשת ובמיוחד – רמת הדחיפות. קחו דוגמא פשוטה: הפאקטים מהשרת אל הסטורג' ובחזרה עוברים בכזו איטיות שאפשר לחשוב שהם עוצרים לקפה וקרואסון – האם תרצה להכניס למערכת שלך פרילאנס פקיסטני ב-10$ שאינך מכיר ואתה לא רואה עליו שום מידע או שתעדיף מישהו עם רזומה עשיר, בלוג משלו על הנושא ושגובה 80-100$? סביר להניח שתלך על אותו אחד שמראה שהוא מבין משהו ולא תרצה לקחת את הראשון שצץ לך במחיר נמוך ומפתיע.

לפרילאנסרים ישראליים יש עוד יתרון – בכך שניתן להיפגש איתם פיזית, ניתן לשוחח עם הממליצים שלהם, לקרוא מה הם כותבים, להזמין אותם לישיבה עוד לפני שחתמתם ושילמתם להם שקל אחד אפילו. אני יכול לספר לא רק במקרה שלי אלא גם אצל פרילאנסרים חברים שהיו לא מעט מקרים שחברה ביקשה לבצע פתרון X בשעה שהיא היתה צריכה פתרון Y שלא רק חוסך לה לא מעט, אלא גם נותן ביצועים יותר גבוהים. כמובן שפרילאנסרים אחרים מחו"ל יכולים להציע רעיונות ואלטרנטיבות – אבל קודם כל שבמקרים כאלו אתה תשלם על הישיבה, ודבר שני (וזה עניין אולי סובייקטיבי) – הישיבה הפיזית עם פרילאנסר יכולה להיות הזדמנות מצוינת לבדוק האם הוא יודע על מה הוא מדבר (או שהוא סתם מחרטט Buzzwords) ולשמוע דעות שלו על עוד דברים, פגישה זה יכולה גם לשמש כ"מקפצה" לשנות כמה דברים בתשתית לדוגמא..

תחרות בין פרילאנסרים ישראלים לפרילאנסרים מחו"ל תמיד תהיה, הכל תלוי מה אתה מחפש. אם יש לך תקלה קטנה, אם אתה צריך שיכתבו עבורך סקריפט קטן שמבצע XYZ – אתה יכול בקלות למצוא לך מישהו זול בחו"ל וגם ישראלים שמציעים בזול (כל עוד אתה פונה ישירות לפרילאנסר ולא דרך חברה, כי במקרים רבים תצטרך להוסיף איזו תקורה של כמה עשרות אחוזים). אם לעומת זאת אתה צריך אינטגרציה של פתרון, בניה של פתרון או השלישיה הידועה (תכנון, בניה ואינטגרציה) והדבר דורש מומחיות בדברים מסויימים (הכרת התחום, הכרת פתרונות, הכרת התשתית שלך וכו') – תגלה שההבדלים בין הישראלי למקצוען בחו"ל אינם כה גדולים וכפי שציינתי לעיל – יש גם ערך מוסף להשכרת ישראלים (וכשזה מגיע לפרילאנסרים ישראלים ושאתם לא יודעים לגביהם – גוגל הוא חבר טוב שלכם).

לסיכום: כפרילאנסר שמחפש תמיד עבודות (ושגם משמש כ"משדך" בין לקוחות שמחפשים תחומים מסויימים לפרילאנסרים) אני יכול להעיד שרוב הפרילאנסרים שאני מכיר לא מחפשים "לשדוד" את הלקוחות. בל נשכח שגם פה בארצנו הקטנטנה יש תחרות מאוד רצינית ואף אחד מאיתנו לא יכול לקום יום אחד ולהחליט "עד היום גביתי על התחום X שלי 200 ש'ח לשעה, מהיום אני גובה 450 שקל לשעה" – מבלי להיכנס למצב של חוסר פרנסה. לכן התחרות גם המקומית וגם הגלובאלית שומרת על כך שטווח המחירים ברוב המקרים יהיה שפוי ופרופורציונאלי.