החלוקה

מי שעובד כעצמאי מכיר בוודאי את הדברים הבאים שאני אכתוב בפוסט זה, אולם לא כולם מכירים את רוב הסיטואציות שאתאר. מעבר לכך שישנם לא מעט אנשים שחושבים להפוך להיות עצמאיים ומצד שני יש לא מעט עצמאים שחושבים "לעשות פרסה" ולחזור להיות שכירים עקב קושי למצוא עבודות/פרויקטים, לא חשוב כמה הם טובים בתחומם והם לא תמיד יודעים מה קורה אצל השכן (העצמאי) ממול כי בכל זאת – רובם לא מפרסמים את הדברים, אז אני מעוניין בפוסט זה לעשות מעט סדר בדברים.

אין לי שום אפשרות לתת מספרים ממה שקורה אצל עצמאים שונים, אבל אני יכול לנחש מה קורה אצל הרבה, ולכן אכתוב בהערכות גסות מספרים ומדוע אלו המספרים.

אצל הרבה עצמאים התמונה פחות או יותר זהה: נניח ונכנסו בשבוע-שבועיים כ-10 הצעות עבודה שונות שהגיעו מחברים, אנשים שקוראים פוסטים שלכם בבלוג/פייסבוק שלכם, או שמצאו אתכם בגוגל. כמה מתוכם בעצם יתורגמו להזמנת עבודה שתעשו ללקוח?

התשובה: אני מעריך בין 1 ל-2. להלן הסיבות מדוע המספר נמוך:

  • "מגששים" – אלו לא מחפשים שתבצע עבורם בצורה מיידית עבודה (לא חשוב כמה אתה מוכשר). הם מחפשים לדעת בערך מה המחיר שתבקש עבור הפרויקט, בין אם מדובר פר שעה או פר פרויקט. בקטגוריות אלו תפגשו דברים כמו:
    • חברות שיש להן ערימת משימות ואין להן מספיק אנשים לבצע את המשימות והן חושבות אם לקחת מישהו מבחוץ לבצע את המשימות כדי לעמוד ביעדים.
    • חברות סטארט-אפ שעדיין לא מצאו להם אנשים שכירים מוכשרים למשימות ולכן כפתרון זמני הן מוכנות לשלם יותר לעצמאי לעשות את העבודות.
    • חברות שמגישות הצעת מחיר לפרויקט עבור חברות אחרות ורוצות לקחת עצמאי שיבצע חלק מהמשימות והמחיר שתתן יגולם בהצעה (פלוס תקורה ורווח לאותה חברה).
    • חברות שרוצות לפרוש מחוזה שרות עם חברה אחרת ולקחת עצמאי בפתרון בנק-שעות כדי שיתן שרות/תמיכה למוצר/פתרון מסוים.

הסיכויים לקבלת עבודה מה"מגששים" נע בין נמוך לבינוני. הם מקבלים לא מעט הצעות הן מחברות ועצמאים מתחרים או דרך חברות כ"א/גולגלות.

  • "לא בטוח שרלוונטי" – במקרים אלו הסיכויים לקבלת שכרך ובזמן אינם כה גבוהים. דוגמאות:
    • אתה מבקש מחיר של 200 ש"ח + מע"מ לשעה, הם מוכנים לשלם לך .. 50 ש"ח לשעה או שהם מוכנים לשלם לך באחוזים וירטואליים תמורת "שותפות", ושאר ירקות.
    • הצעות מפוקפקות – הם מוכנים לשלם לך פחות או יותר את מה שאתה מבקש אבל הכסף לך יגיע לחשבונך מחו"ל וינכו משכרך כמה עשרות דולרים על כך, או שתנאי התשלום אינם ברורים.
    • תשלום שכר בסימן שאלה – הסטארט-אפ ישמח לשלם לך… ברגע שימצאו משקיע/אנג'ל. עד אז תקבל חלק קטן מהשכר שביקשת.

תחום נוסף שבו הסיכוי שתקבל פרויקט הוא אולי טוב, אך שום דבר אינו סגור. בד"כ זה קורה עם בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת – כל דבר שם זז מאוד לאט ורעיון תשלום מקדמה תמורת שריון זמנך או "דמי רצינות" אינו ממש מקובל.

עוד תחום שסיכוייך לקבל עבודה אינו בטוח (בלשון המעטה) הם "מבקשי ההצעות": חברה X עובדת עם חברה Y והם אינם מעוניינים לשלם את הסכום שחברת Y מבקשת. הם יפנו אליך לבקש מסמך הצעת מחיר. במקרים רבים הם לא ממש מחפשים לשכור את שרותך, הם מעוניינים להשתמש במסמך הצעת המחיר שלך כדי להוריד את המחיר שחברה Y מבקשת. יכול להיות מצב שבו חברה X תשכור את שרותך בהתאם להצעת המחיר שהצעת, אבל הסיכוי לכך אינו גבוה, במיוחד אם חברה Y נותנת שרותים זמן רב לחברה X והאי-הסכמה היחידה שלהם הוא לגבי המחיר. הם יגיעו ברוב המקרים לפשרה ולא ישכרו אותך.

אז מה ניתן לעשות בנידון? איך ניתן להשיג עוד עבודות? להלן מספר נקודות חשובות:

  • פרסם עבודות שאינן מתאימות לך. אתה מומחה בפייתון ומישהו מחפש מתכנת ++C? קח את פרטיו ופרסם את פרטי ההצעה (אתה יכול לפרסם כאן וכאן).
  • עדיין לא הומצאה מכונה לקריאת מחשבות ואיש אינו יודע אם אתה במצב של 0 עבודות או שאתה מחפש עבודות, מחפש עבודה קבועה לחצי משרה, מחפש משרה מלאה לטווח ארוך וכו'. אל תתבייש, תפרסם זאת! (הח"מ מחפש לחצי משרה 🙂 ), זו הדרך הכי מהירה שחברים ישתפו זאת וסיכוייך לקבל משרה כך אינם נמוכים.
  • פרסם תכנים משלך על התחומים שאתה נותן בהם שרות(ים) ומדי פעם תבצע קצת SEO כך שגוגל יעלה את דירוג הבלוג/אתר שלך.. להלן דוגמא על קונטיינרים:

  • הדגם את יכולותיך. קל לדבר ולכתוב על דברים אבל אם יש משהו שמושך אנשים להתעניין בשרותיך – הם הדגמות של הדברים. התקנה של דברים מאפס, הגדרות שונות, הסברים איך מפעילים דברים וכו'. כל מה שאתה צריך זה חשבון בגוגל, מיקרופון ותוסף Nimbus לכרום (ניתן להתקנה מכאן). להלן דוגמא:
  • כרטיסי ביקור – נפגשת עם מישהו? אתה ב-Meetup ומשוחח עם אנשים? חלק כרטיסים, אולי יחזרו אליך. אל תשאיר אנשים עם תהיה "הבחור שפגשתי רציני, חבל שאין לי את הפרטים שלו".
  • הסעיף הבא נתון למחלוקת ביני לבין חבריי אך אני עדיין עומד על שלי: אם אתה טוב בתחומך, שקף זאת במחיר שאתה גובה. הנה כמה דוגמאות למחירים שמהם לא כדאי לרדת (תחום סיסטם/Devops/אינטגרציה/יעוץ). תזכרו שכעצמאים המדינה עושקת אותנו בכל מצב:
    • עבודה חד פעמית חרום לתיקון תקלה (מעכשיו לעכשיו) – לא פחות מ-300 שקל
    • חצי משרה קבועה – לא פחות מ-150 שקל
    • משרה מלאה קבועה (תשלום כנגד חשבונית, לא תלוש משכורת) – לא פחות מ-120 לשעה
    • יעוץ מומחה – פר שעות (בד"כ לוקחים מינימום שעה או שעתיים) – לא פחות מ-200 לשעה
  • "לחפור" קצת. הגעת ללקוח שרוצה ממך עבודה X. בדוק אם יש עוד דברים שאתה יכול לעשות עבורו ובכך להרחיב את העבודה או כמות שעות העבודה.
  • חשוב: דרוש מקדמה כאשר מדובר בעבודה גדולה. שיטות תשלום של ש+60 או ש+30 הן נחמדות אבל אם אין לך כרגע עבודות שאתה עושה בנוסף, אתה יכול להיתקע למצוקת מזומנים. אין כללים לסכום אולם אני לדוגמא נוהג לבקש בין שליש למחצית הסכום כמקדמה (בהתאם לכמות השעות או מחיר הפרויקט) וחשוב לוודא שהמקדמה תשולם לפני שאתה מתחיל לעבוד.

לסיכום: אני בהחלט מכיר מצבים שלפעמים יש זמנים שאין שום עבודה, ההצעות שאתה מקבל רחוקות מלהתגשם, שמקבלים הבטחות ריקות ושבא לזרוק הכל ולהיות שכיר, גם אם במחיר נמוך בהרבה מהמחיר שאתה מבקש. לא להתייאש, תמיד יש אפשרות להתחיל מחדש תוך שינוי דברים ותקווה לקבלת עבודות נוספות.

מחשוב ענן: תכין מסמך טיעונים

כל אינטגרטור, איש Devops, איש סיסטם ואחרים שמעודכנים בתחומי Cloud computing מודע בוודאי לכך שחוץ מאמזון שמציעה שרותי ענן רציניים, יש מתחרים לא פחות רציניים כמו מיקרוסופט, גוגל, Rack space ועוד פה ושם כמה ספקים קטנים (יחסית, יחסית).

מבחינת השרותים השונים, אפשר לנהל דיונים וויכוחים מקצועיים מכאן ועד להודעה חדשה אלו שרותים מתאימים מבחינת ספקים שונים. סתם דוגמא: האם שרותי ה-Cloud Front יותר טובים ממה שספקים אחרים כמו Akamai מציעים? התשובה היא כמובן “תלוי” – ל-Akamai יש רשת ענקית של שרתים בכל נקודה בעולם (רק בארץ יש להם 3 נקודות!), אבל מצד שני, המחיר ש-Akamai מבקש יכול להבהיל כל לקוח קטן עד בינוני.

אז אפשר לנהל דיונים וויכוחים מקצועיים מי יותר טוב ולמה שרות X של ספק Y יכול להתאים ללקוח כזה ולא לאחר, אבל לפעמים יש דברים שהם לא מקצועיים (נקרא להם “פוליטיים”) שיכולים לחרפן אנשי מקצוע אבל לא תהיה להם ברירה אלא לציית..

תרשו לי להסביר, ואתייחס לנקודה הישראלית (אם כי כמובן זה יכול לקרות בכל מקום בעולם): בארץ, ה-Gold Standard בכל הקשור למחשוב ענן כשהלקוחות שלך מגיעים מכל העולם זה כמובן אמזון. סטארט-אפ שרוצה להציע שרותים והיזם הוא זה מי שמקים את התשתית, סביר להניח שזה מה שיבחר. הסיבות לכך פשוטות: רוב “החבר’ה” כבר שם, יש שפע של מידע איך לעשות מה מו מי, ויש לאמזון שם של חברה יציבה (יחסית כמובן).

גוגל גם מציעה שרותי מחשוב ענן, אבל הנוכחות שלה בתחום הזה ספציפית בארץ – כמעט ולא קיימת, בניגוד לשרותים אחרים של גוגל שכאן יש נציגות ושרות (יוטיוב, פרסומות). למיקרוסופט לעומת זאת יש נציגות חזקה בישראל ולאחרונה הנציגות הזו מנסה בכל הכח לדחוף חברות להשתמש בשרותי ה-Azure שמיקרוסופט מציעה. לספקים אחרים גם אין נציגות רשמית בארץ.

מיקרוסופט בד”כ משתמשת בטריק ידוע: פינוק. לקוחות מוזמנים לכנסים עם ארוחות, סופי שבוע בבתי מלון ושאר פינוקים אחרים כדי “לרכוש את ליבם” של מנהלי ה-IT, ה-CTO ולפעמים ה-CEO של חברות שונות, באמצעות מצגות שונות שמראים כמה המוצרים של מיקרוסופט זולים יותר ונותנים ביצועים יותר גבוהים. רובנו, האנשים המקצועיים, יכולים די מהר לחלוק על המצגות האלו בכל מיני נקודות ולהראות שמיקרוסופט מציגה תמונה מעוותת בקשר ליכולות XYZ בהשוואה ל-ABC שהמתחרה מציע.

וכאן מגיע החלק של ה”הנחתה” (והוא קיים במיוחד בחברות) – נציגי מכירות של מיקרוסופט פונים בהתחלה לאנשי ה-IT ואם הם לא מצליחים לעשות מכירה, הם פונים לסמנכ”לים או למנכ”לים כדי למכור להם את המוצרים, ואם הלקוח מבחינת מיקרוסופט הוא חשוב – מיקרוסופט מוכנה “להוריד את המכנס” (סליחה על הביטוי) מבחינת מחירים והבטחות, וכך המפתחים או אנשי ה-IT יכולים לקבל יום אחד הוראה: אנחנו עוברים ל-Azure. כל איש Devops, אינטגרטור ואיש סיסטם רציני יכול להבין מיד את המשמעות: שכתוב ערימות סקריפטים מחדש וכאב ראש ענק ומי שהכי גרוע – העבודה הארוכה והסיזיפית אחר כך, לוודא שהביצועים הם אותו דבר כמו שיש לך כיום. בכל זאת, הוירטואליזציה שמיקרוסופט מציעה לא ממש מרשימה מבחינת Performance (תסתכלו באתר spec וחפשו פתרונות של מיקרוסופט).

אז איך אפשר להימנע ממכה כזו? בכך שאתה מכין מראש מסמך טיעונים שכולל:

  • הסברה על כמות העבודה שיש צורך לבצע על מנת להגר מספק מחשוב ענן אחד למשנהו
  • הדגשת עניין ההשבתה
  • לינקים למאמרים ולפוסטים שמראים שהמחירים צנחו לאחרונה (והם צנחו, רק החודש כל הספקים שהזכרתי הורידו מחירים בעשרות אחוזים)
  • הצגת ההטעיות של הספקים. ספק יכול להראות שהביצועים שלו גבוהים משמעותית מהמתחרה, אבל בטקסט הפצפון יופיע (לדוגמא) שהספק המתחרה משתמש ב-Instances יקרים בהרבה ממה שאתם משתמשים כיום, או שהמחיר האמיתי נמצא בנקודות אחרות.

יכולים בהחלט להיות מצבים שכדאי לעבור מספק מחשוב ענן אחד לאחר, אבל החלטה כזו צריכה לקחת בחשבון לא רק את השורה התחתונה של החשבונית, אלא גם ובמיוחד את האספקט הטכני, לראות מה אתה מרוויח מכל זה, כמה אתה צריך להשקיע מבחינת מעבר וכו’.

המלצה שלי: תכינו מסמך כזה.

המחיר הוא רק חלק מהמשוואה

מדי פעם מבקרים אצלנו באתר של “חץ ביז” לקוחות פוטנציאליים שמעוניינים בחבילות שרתי VPS שונים (בארץ או בחו”ל) ותוהים מדוע המחיר שלנו גבוה בהשוואה למתחרה X. מבחינת הלקוח, כשהוא משווה בין חבילות, אצלנו חבילה מסויימת כוללת ליבה ו-20 ג’יגהבייט דיסק במחיר של 200 שקלים ואצל המתחרה חבילה עם דיסק פי 3 בגודל ועוד ליבה עולה רק 100 ומשהו שקלים. מבחינה מספרית, עדיף כבר לסגור עם המתחרה עיסקה, הלא כן?

ובכן, אם הלקוח מסתכל אך ורק על שורת המחיר וזה הפרמטר הקובע, אז כן, עדיף לו לסגור עיסקה עם המתחרה. תיאורתית הוא מקבל יותר בפחות.

אבל, וכאן ה-אבל הגדול נכנס – זה רק תיאורתית.

כל ספק VPS מרוויח את פרנסתו בדרכים שונות. ספק אחד ימכור בזול וירוויח מדברים אחרים (התקנת המערכת מחדש, תמיכה ועוד), ספק אחר יתן תמיכה בזול או בחינם אך יגבה מחיר יותר גבוה על שרתי ה-VPS שלו, ויש כמובן אפשרויות נוספות.

אבל אם יש משהו אחד שמשותף לכל הספקים, זה הרצון להרוויח מהשרתים הפיזיים שיושבים בחוות השרתים. בלי חבילת VPS ללקוח, אין אפשרות למכור לו שרותים נוספים הקשורים בחבילה, שרתים הם דבר לא זול ואחסון השרתים הוא גם לא עניין זול, ולכן הספק מעוניין להרוויח כמה שיותר מהשרתים.

כמה להרוויח? זה משתנה בין ספק VPS לספק מתחרה, אך אם ניקח שרת ממוצע שיש בו 32 ג’יגהבייט זכרון, 8 ליבות (כלומר 2 מעבדי אינטל XEON), ו-2 דיסקים של 500 ג’יגהבייט ב-RAID-1 (או 4 דיסקים של 500 ג’יגהבייט ב-RAID-10), אז סביר להניח שהרווח (ברוטו) הרצוי נע בין 1400 ל-3000 שקל פר שרת לחודש (מבוסס על חישוב של 7 שרתים וירטואליים קטנים, חלק מהליבות מחולקות וירטואלית במחיר ממוצע של 200 שקל לחודש). המציאות היא כמובן שאצל רוב הספקים יהיו הרבה יותר מ-7 מכונות פר שרת, משהו בכיוון ה-15 מכונות, כך שמגיעים ל-3000 שקל.

אם נחזור לדוגמא בהתחלה של ספק שמוכר ב-100 שקלים מכונה כפי שצוינה בהתחלת הפוסט, ומתוך הנחה שיש לו את המפרט הטכני בשרת כפי שציינתי לעיל, הרי שאותו ספק “דוחף” בין 15 ל-30 (ואולי יותר) שרתים וירטואליים פר שרת פיזי, וזאת על מנת לכסות את הוצאותיו וגם להרוויח.

כלומר אותו לקוח שמשלם את ה-100 שקלים, בעצם מכניס את עצמו לתוך שרת עמוס מלכתחילה ובעצם הספק “בונה” על כך שהלקוח לא ישתמש במשאבים מרובים או בכל הדיסק, כי אם 15 לקוחות ישתמשו ב-60 ג’יגהבייט דיסק שהוקצה להם וירטואלית, הדיסק הקשיח יסתיים מהר מאוד ולקוחות בעצם “יתקעו”, כי בסופו של דבר הוירטואליזציה במערכת רק “רשמה לעצמה” שללקוח מגיע 60 ג’יגהבייט דיסק והיא מדמה דיסק כזה, אבל ברוב המקרים היא מקצה חלק מאוד קטן שגודל ככל שהלקוח משתמש (מה שנקרא Thin Provisioning) בדיסק ובשרת. מבחינת ביצועים, סביר מאוד שהלקוח יסבול אם המערכת שלו תדרוש משאבים רציניים וגם הלקוחות האחרים בשרת צריכים משאבי מעבד רציניים.

כך יוצא שלקוח שרצה לחסוך, “משלם” בעצם בביצועים של משאבים שונים בשרת.

לכן, לפני שסוגרים עיסקה עם ספק שמציע מחירים מאוד מפתים, כדאי שתבדוק את הדברים הבאים:

  • בדוק עם הספק כמה ליבות יש בשרת הפיזי ותחשוב על החישוב שציינתי לעיל. האם באמת אתה מחפש להיות “כלוא” בתוך שרת שמשרת לקוחות רבים נוספים ושלא יתן לך את הביצועים אותם אתה צריך לכשתידרש לכך?
  • מה בעצם הם צרכיך? אם אתה מחפש בעצם רק FTP או rsync לשמור נתונים בגודל כולל של 30 ג’יגהבייט לדוגמא, אז כח העיבוד אינו משנה, מה שחשוב הוא רוחב הפס ושיש באמת מקום מספיק בדיסק להכניס את התוכן שלך, כך שבדיקה פשוטה שלך יכולה לתת תשובות בכך שתשכור את החבילה מאותו ספק ואם לא קיבלת את מבוקשך מבחינת רוחב פס לדוגמא, הרי ששמורה לך הזכות לקבל את כספך תוך 14 יום.
  • אם יש לך אתר חשוב שדורש משאבים כי מגיעים אליך מאות עד אלפי גולשים, סביר להניח שהחסכון שלך יעלה לך בביצועי מערכת גרועים עד מצב שגולשים לא יוכלו להיכנס לאתר שלך, ואז החסכון הזה הופך עבורך להפסד כספי.

לסיכום: במקרים לא מעטים, מחירים מאוד נמוכים של ספקי VPS נועדו למשוך כמה שיותר לקוחות, ולא תמיד הפתרון שיוצע לך במחיר הנמוך הוא מה שיתאים לך. בקש מכונה לנסיון ללא תשלום ל-24 שעות ותנסה, ואז תחליט.

בהצלחה

איך לסבך לקוח פוטנציאלי

חבר טוב פנה אליי לסייע לו בבדיקת חבילות אצל ספק ידוע (החברה עם ה-3 אותיות זהות), זאת לאחר שנמאס לו לשמוע נציגי מכירות שלא נתנו לו מידע בצורה מספקת (אני מנומס כאן, לא אכתוב בצורה מפורשת את מה שהוא אמר). הוא גם תהה איך החבילות שלהם יותר זולים מחבילות שרתי VPS שלנו (של “חץ ביז”).

זולים יותר? אנחנו בין הזולים בארץ אם לא הכי זולים, לכן החלטתי להציץ, ואכן חברה זו בהחלט יכולה לתת שיעור באיך לסבך לקוחות.

אז נניח ואתה מעוניין ב-VPS, כלומר בשרת וירטואלי שעליו תהיה מערכת ההפעלה שלך. אתה תיגש לאתר שלהם ותגיע לדף הזה.

אוקיי, יש לנו 3 צורות של VPS: ה-VPS (מימין), ה-VM (משמאל למעלה) וה-vCloud. איזו מהם תבחר?

אם תלך לחבילה מימין או משמאל ותלחץ על רכישה, אתה תגיע לאותו דף (אני יכול לדמיין מהנדסי ממשק UX צוחקים כרגע). טעות כזו כמובן יכולה לקרות, במיוחד כשמאחדים הצעות.

אם אתם עדיין רוצים VPS, תצטרכו לגלול את הדף. החבילה הראשונה לא רלוונטית (היא מיועדת להקמת VPS נוספים בתוך אותו “ענן פרטי” שלכם), חבילה שניה היא ל-AIX בכלל, חבילה שלישית היא לשרתים מבוססי POWER (לא X86), גלגלו עד שתגיעו לאמצע, לקטגוריות שמתחילות במילה VM עם שם מערכת הפעלה. עכשיו תלחצו “הצג”. אל תלחצו על החבילות, זה רק יוביל אתכם למסך הזמנות בלי שום פירוט ושום הסבר. (הלוגיקה בכפתורים משמאל של הסתר/הצג לא עובדת באתר..)

אם בחרתם בחבילה מבוססת מערכת LINUX או בחבילה מבוססת Windows 2003 תקבלו מחירים שלכאורה נראים מאוד זולים. נוסיף את העובדה שמדובר בחברה גדולה וותיקה, אז בכלל כדאי להוסיף אותם למועדפים ולקחת חבילה לכשתצטרכו, לא?

נעצור לרגע כאן וניזכר במצב חשבונות הטלפון הסלולרי עד לפני שנתיים לערך. זוכרים שהייתם משוחחים עם נציג מהחברת הסלולר והוא היה מסביר לכם שאם אתם רוכשים את המכשיר הנוצץ התורן אז אתם מקבלים זיכוי תמורת X דקות שיחה בחודש והחשבונית שלכם תצא קטנה, בערך 100-200 שקל לחודש. עבר חודש ו… החשבונית שהגיעה אליכם מציגה סכום אחר: 300-500 שקל. כמעט כולם עברו את ה”חוויה הזו”.

vmנחזור לחבילה. אם נלחץ על “פרטים נוספים” נגלה הפתעה מסויימת (ויחודית לאותו ספק, אגב): כמות הנתונים שאתה יכול להעביר בחבילה במשך חודש היא 50 ג’יגהבייט. על כל ג’יגה נוסף תשלם 50 אגורות.

כדי לתת לכם קצת פרספקטיבה, בדקתי בעסק אצלנו כמה נתונים עוברים אצל לקוחות שונים. כך לדוגמא לקוחות עם שרתי אפליקציות שונים עם מאות חיבורים ביום מגיעים בין 500 ל-3000 ג’יגהבייט בחודש. אתרים של בלוגים עם מאות כניסות ביום מגיעים בין 100-800 ג’יגהבייט בחודש, ובלוגים ידועים שמתאחרים אצלנו (כמו “חורים ברשת”, “ולווט אנדרגראונד” ועוד) מגיעים בין 600 ל-5000 ג’יגהבייט בחודש.

כלומר תקורה של 50 ג’יגהבייט בחודש היא בדיחה. אם יש לכם לדוגמא cPanel, הוא מעביר יותר מ-4 ג’יגה בהתקנה ראשונה ומספר ג’יגהבייטים נוספים (בחודש) כדי לשדרג בין גרסאות. עדכונים חודשיים/שבועיים/תקופתיים של כל יצרן מערכת הפעלה גם נשקלים בין מאות מגה למספר ג’יגהבייטים (בחודש), ועוד לא דיברנו בכלל על שרות לגולשים/מנויים שלכם שסביר להניח שהם לוקחים בין עשרות למאות ג’יגהבייטים ואולי כמה טרהבייט בחודש. בדיוק בגלל סיבה זו ספקי שרתי VPS בחו”ל מציעים כברירת מחדל כמות תעבורה של 3 טרהבייט בחודש. בארץ, אגב, נהוג בד”כ אצל רוב הספקים בחבילות VPS מקומיות להציע רוחב פס מסויים בלי הגבלת כמות הנתונים שעוברת.

כך שאם לדוגמא שרת שלך מבצע תעבורה של 500 ג’יגהבייט לחודש, אתה תשלם עוד 225 שקל, כלומר 327 שקל לחודש (לא כולל מע”מ). העברת טרהבייט בחודש? תיפרד מ-577 שקל + מע”מ לחודש. במילים אחרות: אם אתה לוקח שרת VPS כדי שהשרת יתן לך רווחים, אתה תשלם הרבה יותר ממה שמופיע לך באתר.

priceלחבילה הזו יש חסרונות נוספים (אין לך שום גישה מעבר ל-SSH או RDP בהתאם למערכת הפעלה, אין לך אפשרות אפילו לרכוש ביצוע snapshots, אין קונסולה סריאלית או VNC, אפשרות הקמת מערכת הפעלה משלך שאינה נכללת אצלהם ועוד דברים), אך מצד שני היא דווקא יכולה להתאים, אולי, לאלו המעוניינים בשרת VPS קטן לשימוש אישי שלהם. מצד שני, גם זה לא בטוח – לפי המחירון באתר, גם אם תשלם ל-36 חודשים, אתה תקבל 0 שקל הנחה. זה הספק הראשון בעולם שאני רואה דבר כזה Smile

איך שודדים פה בארץ על חומרה

אם יש משהו אחד שאני שומע מלקוחות פוטנציאליים שוב ושוב הוא “למה המחירים פה כאלו גבוהים בהשוואה לחו”ל”? (אני שומע את השאלה הזו לפחות פעמיים שלוש בשבוע), ואני מנסה להסביר שוב ושוב עם שיא הסבלנות שהמחירים בארץ גבוהים לא בגלל ש”חץ ביז” מחליטים “לעשות מכה” ולהרוויח בענק על גבו של הלקוח, אלא בגלל הספקים מעלינו שגובים מחירי עתק, במקרים רבים ללא כל הצדקה.

מבחינתנו (כ”חץ ביז”) המחירים הגבוהים הללו זו בעיה לא קטנה. כשיש לנו אפשרות להנמיך מחירים, אנחנו מורידים אותם בשמחה כלפי מטה. תסתכלו לדוגמא את חבילות שרתי ה-VPS שלנו באירופה ובארה”ב, הם זולים מאוד בהשוואה למחירים בארץ כי המחירים שאנו צריכים לשלם בחו”ל זולים משמעותית ממה שאנו צריכים לשלם פה בארץ על שרתים (רכישה, לא השכרה), ארונות, רוחב פס ועוד.

לי, אישית, קצת נמאס לשלם ל-HP/DELL/IBM מחירים מאוד מפולפלים והחלטתי ש”חץ ביז” יתחיל לבנות שרתים עבור העסק. בשרתים כמובן יהיו חלקים איכותיים, לא לוחות אם שאחרי שנה כבלים מתחילים להתפרק או ספקים ללא שם, אלא חלקים איכותיים (בכל זאת, אנו מתחייבים ל-SLA של 4 שעות על תקלת חומרה וכל תקלה כזו עולה לנו כסף בנסיעות, כח אדם, חלקים וכו’. אגב, אם אתם קונים שרת מספק אינטרנט בארץ, השרות הוא ביום העסקים הבא ולא תוך 4 שעות).

בימים האחרונים אני פונה לכל ספק רציני שאפשר להעלות על הדעת בארץ בקשר למחירים עבור ציוד לשרתים, וכיום אני יכול לאמר משהו פשוט: ציודים לדסקטופ, המחירים בארץ עדיין בסדר, אבל כשמגיע לשרתים – שוד לאור היום!

דוגמא? בבקשה.

“חץ ביז” עובר בשלבים לעבוד אקסלוסיבית עם מעבדי AMD. מדוע? יותר ליבות וביצועים מרשימים במחירים הרבה יותר נמוכים מההצעות של אינטל. ביקשתי מספקים שונים הצעת מחיר לדילר עבור מעבד Opteron 6176 SE. בשלב זה, כמות קטנה (עד 10 מעבדים).

רק לספק אחד בארץ יש את המעבדים (לא ליבואן הרשמי, אגב, הוא מביא רק מעבדים לדסקטופ של AMD), והמחיר שהוא מבקש? 1175 דולר, מינימום 10 מעבדים, וכמובן לא כולל מע”מ.

בדיקה זריזה בחו”ל העלתה שאני יכול לרכוש את אותו מעבד במחיר ב-389 דולר ועוד 43 דולר משלוח. סה”כ: 432 דולר. מכיוון שאין מכס על מעבדים וציוד מחשב, אני רק אצטרך לשלם את המע”מ. כלומר המוכר בארץ גובה ממני כמעט פי 2 וחצי מארה”ב! וזה אותו מעבד (חדש, לא משופץ ולא משומש)!

חושבים שההבדלים האלו הם רק במעבדים? תחשבו שוב. אותו דבר קורה עם לוחות אם, זכרונות, ספקים, מארזי 2U (שם בכלל המחירים מטורפים!).

עכשיו מבינים מדוע המחירים בארץ (יש כמובן עוד סיבות) גבוהים?

יש יצירתיות ויש יצירתיות

כשזה מגיע למגיע למכירות, כל ספק שרת וירטואלי (VPS) מנסה לבדל את עצמו מהשאר. חוץ מתשבוחות והצגה בולטת של היתרונות, ספקים משתמשים גם במיתוג של שמות שונים. כך לדוגמא אצל VPS נקרא אצל ספקים רבים “שרתי וירטואלי” וספקים אחרים קוראים לזה בשמות אחרים: “שרת מיני יעודי”, SDS, SGS, Private Server ועוד ועוד.

עד כאן הכל טוב ולגטימי לחלוטין.

אולם לעיתים ספקים קצת “מגמישים” את תאור המוצרים שלהם, וכתוצאה מכך המוצר שנמכר הוא לא המוצר שלקוחות מחפשים אלא משהו אחר “בתחפושת” של אותו מוצר שלקוחות מחפשים.

הנה דוגמא: לקוח פוטנציאלי פנה אלינו היום וביקש הצעת מחיר מול הספק שהוא נמצא עימו היום. אותו ספק מציע לאותו לקוח את הדבר הבא:

vps

ההצעה הזו היא מוזרה, כי היא מדברת על 2 דברים שונים לחלוטין:

  • ריסלר (Reseller) זה מושג בתחום אחסון אתרים (ואחסון משותף) שבו אתה משלם סכום מסויים והחשבון שלך מוגדר בפאנל כ-Resller, כלומר אתה יכול לפתוח X תתי חשבונות תחת החשבון שלך (כאשר X נקבע על ידי הספק). כל החשבונות יתארחו על אותו שרת אחסון שיתופי יחד עם לקוחות אחרים שלא קשורים כלל לאותו Reseller, והם יושבים על אותו שרת ועל אותו דיסק ובאותה מערכת הפעלה.
  • VPS – הוא שרת וירטואלי עצמאי שנבנה על תוכנת וירטואליזציה, אך הוא כשלעצמו עצמאי, כלומר אתה יכול להחליף בו כל רכיב תוכנה, אתה יכול לפתוח עליו כמה חשבונות שתרצה, להריץ עליו מה שתרצה (ההגבלות הן בגודל הדיסק, רוחב הפס שמוקצה לשרת הוירטואלי עצמו ומהירות הליבה או המעבד שמוקצים לך). טכנית אם אתה מתקין פאנל על אותו VPS, אתה יכול להציע בעצמך ללקוחות חבילת Reseller, כי השרת הוא בעצם שלך.

כלומר יש פה משהו שהוא מעין “מיש-מש” אבל לא קולע לכלום אלא מנסה לשלב 2 דברים שונים, ואם הלקוח יטריח את עצמו באותו אתר של הספק להסתכל על חבילות ה-VPS, הוא ימצא שם דברים שונים לחלוטין.

הדוגמא הנ”ל אינה דוגמא שלילית, אלא היא יותר קשורה לכך שמישהו בשיווק אצל אותו ספק לא מבין דברים או שאינו יודע להסביר את עצמו נכונה.

דוגמא אחרת היא דוגמא שמנסים “לשחק” עם המספרים ולמכור ללקוח משהו שהוא לא מקבל בזמן הרכישה.

אחד מהספקים לדוגמא, “משחק” במספרים של הרוחב פס. הוא טוען בפרסומיו השונים שהוא נותן ללקוחות רוחב פס של 10 מגהביט. אם עושים בדיקה מהירה עם הספק, אז יוצאת האמת: הוא לוקח מספר ומנסה “לחלק אותו”. במקרה דנן, הוא לוקח רוחב פס סימטרי של 5 מגהביט (כלומר 5 מגהביט החוצה מהשרת ו-5 מגהביט פנימה לשרת) ומנסה להציג זאת כ-10 מגהביט, וזו הטעיה. קו 10 מגהביט אמור לתת לך 10 מגהביט (ברוטו) פנימה או החוצה מהשרת. מה שאותו ספק נותן זה 5, לא 10. כך יוצא שלקוח שמשלם X שקלים על אותם “10 מגהביט” מקבל בעצם חצי ממה שהובטח לו, וזה רע.

לסיכום: שיווק טוב הוא שיווק שאתה מדגיש את המוצר שלך, אתה מדגיש את היתרונות שלו מול מוצרים אחרים או מוצרים מתחרים. שיווק שאינו טוב הוא שיווק שבו הצרכן לא מבין על מה מדובר, ולא מבין את מה שהספק מציג לו. שיווק מאוד גרוע הוא שיווק שהספק “משחק” עם המספרים ואינו אומר אמת.