חושבים לרכוש מחשבי דסקטופ חדשים לחברה?

אחד המצבים הטובים בחברות זה המצב שצריך לרכוש ציוד נוסף, בין אם זה שרתים, מחשבי דסקטופ, מדפסות וכו'. כשצריכים לרכוש – זה סימן שהחברה גודלת, פורחת, וזה מצב שכל הנהלה מעוניינת בו.

במצבים כאלו, כשצריכים לדוגמא לרכוש מחשבים נוספים עבור העובדים (ולא מעוניינים בפתרונות VDI מכל מיני סיבות), מתחילות לצוץ השאלות. כן, במחלקת ה-IT יודעים בערך את ההבדלים בין המעבדים השונים של אינטל, ויותר מכך – את ההבדלים בין דגמי הדסקטופ השונים של היצרנים השונים. גם אם החלטתם לעשות לעצמכם חיים קלים וללכת עם יצרן ספציפי מסוים – בדרך כלל יהיו לו כמה דגמים ולכל דגם יש מספר אפשרויות. נוסיף את העובדה שחברות ומוסדות גדולים לא יפנו למישהו מסוים לבקש הצעת מחיר לעשרות מחשבים אלא יוציאו מכרז ואז המחליטים יתקלו במבול הצעות שקשה לדעת מה באמת הצעה שווה (אם מסתכלים לא רק על שורת המחיר) – ונקבל סלט של מידע שמתוכו צריך לבחור את ההצעה הזוכה.

כאחד שמוכר שרותי יעוץ לחברות (אני מקבל את ההצעות שהחברה קיבלה ועוזר להם להחליט במי לבחור ומה האלטרנטיבות) בנושא, רציתי לשתף את הקוראים בחלק מהתהליך, ספציפית – בחלק הראשון, החלק שהחברה כותבת מסמך מכרז ובו היא מפרטת מה היא רוצה שיהיה במחשב.

לכאורה, הדבר נשמע קל. תן לי מעבד בינוני (נניח i5), כ-8 ג'יגה זכרון, דיסק קשיח מכני או SSD קטן, חיבור רשת ומסכים – וכל השאר זה בונוס אופציונאלי. קל, לא? אז זהו. שלא. האמינו לי, לפני מספר שנים היתה חברה גדולה שעשתה בדיוק כך ולאחר כשנה הם היו צריכים לרכוש חצי מהמחשבים מחדש (כי המחשבים שהם קנו לא היו ניתנים לשדרוג).

נתחיל בקהל היעד. מי הם המשתמשים שהולכים להשתמש? רבים לדוגמא מאחדים את הדרישות נניח של הנהלת החשבונות ושל המחלקה המשפטית וזו טעות. עורכי הדין והעובדים במחלקה המשפטית, בדרך כלל ישתמשו באופיס ודפדפן ואולי תוכנה משפטית כלשהי. לעומת זאת בהנהלת חשבונות משתמשים במספר תוכנות במקביל ולכן צריכת הזכרון של מחשבים בהנח"ש היא יותר גדולה ושם כדאי להכניס 16 ג'יגהבייט, בזמן שבמחלקה המשפטית בד"כ אפשר להסתפק ב-8 ג'יגהבייט. יהיו כאלו שיחליטו שכל המכונות יהיו עם 16 ג'יגהבייט זכרון, אולם כאן כדאי לדעת כי זכרון DDR4 הוא יקר (המחיר אמור לרדת לפי התחזיות ברבעון הראשון של 2019, אך אף אחד לא ערב לכך) ומשפיע מאוד על מחיר המכונה.

לכן, כדאי לבדוק מי אלו שהולכים להשתמש במחשבים ולהפריד את המפרט או להשקיע כסף במפרט קצת יותר גבוה. מפתחים צריכים מכונות יותר חזקות ממה שמחלקות הבירוקרטיות השונות צריכות.

מעבדים: כולם מכירים את המעבדים של אינטל (i3,i5,i7) אך לאינטל יש גם תתי דגמים למעבדים השונים. הדגמים שציינתי, אם יש להם בסוף U לדוגמא, כמות הליבות היא כמחצית ממעבד ללא האות U, והם נמצאים במחשבים היותר קטנים (מה שנקרא SFF) אך הם אינם יותר זולים (תתפלאו, במקרים רבים הם יותר יקרים מהמעבדים ללא האות U). בל נשכח שמחירי המעבדים במחצית השנה האחרונה עלו בממוצע בכ-20%.

נקודה חשובה לציין: במחשבי ה-SFF המעבדים יעבדו בערך במחצית המהירות של מעבדים רגילים הואיל והקירור במקרים רבים הוא פאסיבי או עם מאוורר קטן (החלפה של המאוורר לא תעזור הואיל וזה קשור למעבד, לא לקירור)
אפשרות שתמיד קיימת לכם – היא לבחון את מעבדי AMD. בדרך כלל המחיר שלהם נמוך בכ-400-600 שקל מהמעבד המקביל של אינטל מבלי לספוג הנחתת ביצועים רצינית (הבדלי הביצועים נעים בכ-5-9% לטובת אינטל) כך שניתן לקבל הנחה רצינית פר מכונה. בנוסף, מקבלים גם ניהול מרחוק שבנוי בתוך המעבד לטובת התמיכה הטכנית הפנימית בחברה (כמו ה-vPro של אינטל).

זכרון: בעקרון המינימום המומלץ כיום הוא 8 ג'יגהבייט לפקידות, ו-16 ג'יגהבייט לשאר (למפתחים מומלץ 32 ג'יגהבייט). מהירות הזכרון המינימלית המומלצת היא 2666 מגהרץ וחשוב מאוד: הזכרון אמור להגיע בזוגות, כלומר אם אנחנו מזמינים מכונה עם 8 ג'יגהבייט של זכרון, שזה יגיע ב-2 מקלות של 4 ולא במקל אחד של 8 ג'יגהבייט, אחרת סתם מפסידים ביצועים.

דיסק קשיח: ברוב המקרים מומלץ לקחת SSD, הואיל ודיסק קשיח זול פחות אמין מ-SSD מהדור הנוכחי. המינימום המומלץ: 250 ג'יגהבייט אבל עדיף לשקול את גרסאות ה-500 ג'יגהבייט, בהתאם למחיר שיתנו לכם.

כרטיסים גרפיים ומסכים: ברוב המקרים המחשבים שתרכשו כבר כוללים פתרון גרפי או במעבד או ככרטיס במחשב. אם אלו מחשבים חדשים ואתם הולכים לרכוש איתם מסכים, ריכשו מסכים עם חיבור Display Port שהוא חיבור הרבה יותר אמין מ-VGA או DVI וכל המסכים כיום תומכים בו. ככלל, מחירי המסכים ירדו (גם בארץ) וניתן להשיג גם מסכים שהם יותר מ-20 אינטש במחיר זול מאוד ולכן מומלץ לחשוב על הוצאת רכישת מסכים במכרז נפרד.

שרות ותמיכה: בדרך כלל את החלק הזה אתם תקבלו מהיצרן המחשב (ולא מהחברה שמשווקת לכם את המחשבים), אבל חשוב לציין בחוזה שלכם שמורה הזכות לשדרג את המחשב (זכרון, דיסק, הוספת כרטיס) מבלי שהאחריות תתבטל.

אלו הם כללי האצבע העיקריים. כל חברה כמובן יכולה להוסיף עוד כללים שהיא מעוניינת, אבל לאחר קבלת ההצעות חשוב לבדוק מה המפרט שאתם מקבלים. יהיו מקרים שתקבלו 2 הצעות מחיר ממשווקים שונים, שתי ההצעות ידברו על אותו דגם ובכל זאת יהיה הפרש מחיר ניכר וצריך לראות מדוע יש הפרש ומה בדיוק כל ציוד שאתם מקבלים באותו דגם מחשב.

לסיכום: חשוב לשים לב מה אתם רוצים לרכוש לפני שאתם מוציאים מכרז. אפשר ורצוי להפריד סוגי מחשבים אם אתם צריכים מחשבים ל-2 מחלקות שונות כאשר כל אחת צריכה מפרט שונה, ולא מומלץ ללכת על ה-Low Bottom, במיוחד שמחשבים אלו אמורים לשרת את המשתמשים במשך 4+ שנים. אם יש לכם שאלות, אפשר ליצור קשר.

מוציאים מכרז לרכישת ברזלים? זוג עיניים נוספות יכול לסייע

עיריות, משרדי ממשלה, מועצות ורשויות מקומיות ואזוריות וכמובן חברות – כולן מוציאות אחת לזמן מה מכרזים שונים לשרותים שונים. אני אתייחס בפוסט זה למכרזים שמשווקים גדולים ניגשים אליהם – למכירת שרתים וציוד ל-Data center למוציא המכרז. אישית אני אוהב לעקוב אחרי מכרזים כאלו באתרים שונים (כמו אתר Jobiz וכו'). אני לא מחפש לגשת למכרזים כאלו (כי אני לא בעניין שיווק ברזלים), אבל זה בהחלט עוזר לראות מה החברות מחפשות ורוצות לרכוש ולהשתמש.

יצא לי להסתכל על לא מעט מכרזים כאלו ואני יכול לאמר שבמקרים רבים רואים שבוצעה השקעה רצינית בכתיבת המכרז והמפרט הטכני, אך בלא מעט מקרים נראה כי אולי עדיף שעוד זוג עיניים יעברו על המפרט ואולי ישפרו אותו. אינני מנסה לאמר שמי שכותב/ים את המפרט אינם מבינים בתחום, אבל במקרים רבים עם חוו"ד נוספת ניתן יהיה לשפר משמעותית את המפרט בצורות שונות.

בכדי להדגים את העניין, אני מצרף פה צילום מפרט ממכרז של מוסד כלשהו. המכרז הסתיים לפני מס' חודשים ואינני מציין מי הגורם שהוציא את המכרז, אלא רק להדגים בו מספר נקודות. להלן צילום המפרט מתוך המכרז (לחצו להגדלה):

נעבור חלק חלק, נתחיל בסטורג':

  • במכרז מבקשים הצעת מחיר ל-Unity של Dell/EMC, עם שילוב של דיסקים מכניים (16), דיסקים SSD בגודל 400 ג'יגה (10), ו-3 דיסקים (Fast Cache) ושאר הציודים שצריך. זה טוב ויפה אולם יש כאן לעניות דעתי מספר נקודות שכדאי לחשוב עליהן:
    • פתרון כזה אינו עונה לצרכי מכונות VM שמייצרים כתיבה מרובה. נכון, הסטורג' "יחביא" את האיטיות בעזרת ה-Fast Cache (פלוס עוד כמה טריקים) אבל בשלב מסוים האיטיות תחל לצוץ.
    • הדיסקים SSD  הם איטיים (ולא חשוב אם בפנים הם MLC או eMLC) ובמקרים של Enterprise, דווקא ה-SATA SSD מבצעים עבודה הרבה יותר טובה (תסתכלו בהצעות של כל היצרני SSD, תראו שבד"כ מציעים SATA או U.2/PCIe/NVME, בקושי SAS) ולכן חשוב לזכור – זה לא משנה אם הדיסקים נמצאים בתוך סטורג' קנייני או בשרת: SSD קטנים יותר איטיים מהגדולים ולפעמים בפערים מאוד משמעותיים. לדוגמא: אם רוצים לרכוש 4 דיסקים של 400 ג'יגה, עדיף 2 דיסקים של 800 ג'יגה.
    • במקום להיצמד למותג קנייני, מוציא המכרז יכול לבקש פתרון חומרה ותוכנה שהם Software Defined Storage עם כל הפונקציות שהוא מצפה לקבל בסטורג' קנייני וגם להכתיב כמות מינימום ומקסימום IOPS שפתרון ה-SDS יצטרך לעמוד בו. חשוב לזכור: אם לשם הדוגמא אתה מוציא מכרז ואני זה שצריך לעמוד בו, ואני הסכמתי למפרט שלך, אני צריך לעמוד בביצועים במפרט, ואם זה עולה לי יותר, אותך זה לא מעניין, אני צריך לתת את מה שמובטח וזהו, ולכן במכרזים כאלו כדאי לנצל את הסיטואציה ולקחת SDS, מה עוד שתמיד ניתן להשתמש ב-SDS בעתיד לצרכי פתרונות אחרים בתחום הסטורג', כך שההשקעה משתלמת יותר מאשר סטורג' קנייני (אם לדוגמא עברתם לסטורג' אחר, אתה לא יכול להעביר את הדיסקים הישנים יותר).

מכאן נמשיך לשרתים:

מוציא המכרז מבקש 2 שרתי Dell R730:

  • ראשית, כדאי לבקש את דגם ה-XD, ההבדל במחיר הוא קטן (100-200 דולר, תלוי אצל מי קונים), ודגם ה-XD ניתן בהמשך להרחבות שונות שלא כל כך קיימים ב-R730 הרגיל.
  • לא מומלץ לקחת 32 ג'יגהבייט זכרון במקלות של 2 ג'יגהבייט (כלומר 16 מקלות) הואיל וכל נסיון הרחבת זכרון בעתיד מחייבת החלפת כל מקלות הזכרון ובמקרים רבים הזכרונות הללו ישארו "מיותמים", לכן מומלץ לרכוש את הזכרון עם מקלות של 4 או 8 ג'יגהבייט, בהתאם לגודל הסופי שרוצים.
  • 2 דיסקים של 300 ג'יגהבייט – חבל אפילו לרכוש אותם. אם (כפי שבמקרה זה) רוצים להריץ VMWare, עדיף לרכוש 2 מיקרו SD עם ה-Image מוטמע בהם ולהכניסם לתוך השרת, הואיל ו-ESXI כותב אליהם מעט מאוד והמודול מיקרו SD כולל שרידות (RAID-1). במקום ה-300 ג'יגה, אפשר לרכוש 2 דיסקים SSD בגודל של 500 ג'יגהבייט (מספיק Read Intense רגיל, לא צריך Mixed Intense) ואז להשתמש בהם כ-Read Cache בתוך vSphere, כך תוכנות רבות שרצות שוב ושוב ישתמשו ב-SSD המקומי כ-Cache לקריאה והדברים ירוצו החל מהפעם השניה יותר מהר מבלי להשקיע תקציב רציני.
  • כרטיסי רשתות: במקום לרכוש כרטיס Qlogic 57800 שנותן 2 כניסות 10 ג'יגהביט ו-2 כניסות 1 ג'יגהביט, כדאי לרכוש כרטיס אחד נוסף Intel X710 Quad Port – יוצא יותר זול עם אותה כמות פורטים (4 של 10, 4 של 1).

כך, לאחר השינויים המוצעים, אותם שרתים יתנו ביצועים יותר טובים, וההפרש הוא אפסי. כשמדובר על הפתרון אחסון, פתרון SDS יצא יותר זול, קל יותר לשדרוג (מבחינת תוכנה וחומרה) ונותן ביצועים יותר גבוהים מבלי להוסיף כמעט כלום לתקציב הרכישה.

לסיכום: חברה גדולה או קטנה, רשות מקומית או אזורית או עיריה או משרד ממשלתי – כולם צריכים בסופו של דבר לעמוד במסגרת תקציב ואף חברה לא רוצה להרגיש פראיירית ולשלם יותר ממה שמקובל בשוק ובגלל זה כולם מוציאים מכרזים, על מנת לקבל את ההצעה הטובה ביותר. יחד עם זאת, אפשר לנצל את כל עניין המכרז כדי לקבל יותר מבלי לפרוץ מסגרות תקציב פנימיות. אחרי הכל – אתם לא קונים ברזלים ומחפשים אחר כך מי יתמוך בכם, אתם רוצים חבילה שכוללת הכל עם 24/7 ועם 4 שעות SLA, ואתם מקבלים זאת גם אם מדובר בטכנולוגיות חדשות שנותנות לכם יותר מסתם עוד הצעה שהיא Copy/Paste ממקום אחר.