עדכון בקשר לרכישת שרתים חדשים

כמעט כל אחד שרכש פה ציוד מורכב בכמה אלפי דולרים בוודאי מכיר את הסיטואציה הבאה: חברה מבטיחה בברושורים הרבה דברים, אבל במציאות כשבודקים את הציוד, המספרים לא תמיד נכונים, או ליתר דיוק: המספרים שמחלקת השיווק של אותו מוצר מציינים – מוגזמים, ולכן בד"כ לפני שרוכשים משהו יקר, עדיף לחפש עליו סקירות אובייקטיביות שמנסות את המוצר ומתעלמות מהתוכן השיווקי לגבי אותו מוצר.

לחברת אינטל יש בעיה שקיימת החל מסביבות יוני-יולי – כושר היצור של המעבדים הנוכחיים נפגע, ומדובר לא רק במעבדים לדסקטופ, אלא גם במעבדי Xeon SP לשרתים. כרגע כשבודקים מחירים של מעבדי דסקטופ באתרים השונים עם התוסף keepa, ניתן לראות כי ישנה עליה במחירים של בין 10-20%, תלוי במעבד. בתחום השרתים בחנויות כמו אמזון, המחיר ירד מעט ועל מיד ל-$460 לחתיכה.

התמונה שונה החל מחודש יולי אצל חברות שצריכות מעבדים לשרתים למכירת כמויות רציניות, והן נתקלות בבעיה שהן פשוט מתקשות להשיג מעבדי Xeon SP מכל הסוגים, החל מהברונזה ועד הפלטיניום. HPE הוציאה בחודש אוגוסט הודעה למשווקים שלה על כך. ההודעה, איך לאמר בעדינות – טיפה אופטימית מדי. הם מדברים על כך שתוך חודש חודשיים המצב ישתפר. הוא לא. הסיבה לכך פשוטה: אינטל מנסה על אותם פסי יצור ליצור את משפחת המעבדים החדשים לשרתים Cascade Lake SP (עם ליטוגרפיה של 14 ננומטר) והוצאתו ברבעון האחרון של השנה, Cooper Lake SP ברבעון האחרון של 2019 ו-ICE Lake SP ברבעון האחרון של 2020. את ה-Cascade Lake SP (למעט Cascade Lake AP שרוב החברות בארץ לא יצטרכו אותו בין כה, אלא אם הן צריכות פונקציונאליות FPGA במעבד) אי אפשר להכניס לשרתי HPE דור 10, התושבת אמנם תואמת אך הלוח וה-UEFI אם צריכם שינויים רציניים.

לכן, HPE מודיעה חגיגית למשווקים ללקוחות שרוצים להזמין עכשיו מעבדים, להציג את דגמי ה-DL325 ו-DL385. אלו הם השרתים עם מעבדי .. EPYC של AMD. מבחינת ביצועים, כל עוד אתם מריצים וירטואליזציה על הברזלים או קונטיינרים "על הברזל", הביצועים מעולים. אם אתם קונים למטרת HPC אז ה-EPYC יהיה טיפה יותר איטי בהשוואה למעבדי Xeon SP.

אני מאמין שהודעות פנימיות כאלו יוצאות גם אצל DELL ושאר יצרני השרתים, מכיוון שהבעיה לא יחודית ל-HP.

לכן ההמלצות שלי הן:

  • אם אתם צריכים את השרתים "עכשיו" (כלומר בחודשיים שלושה הקרובים) ואתם צריכים זאת למטרת הרצת מכונות וירטואליות או קונטיינרים – תסתכלו על ההצעות שמבוססות על EPYC. תוכלו לחסוך לא מעט כספים מבלי לאבד ביצועים. שימו לב – אם אתם משתמשים בוירטואליזציה המסחרית של Xen (של Citrix או Oracle) – ודאו כי אתם משתמשים בגירסה האחרונה.
  • אם אתם מתעקשים על מעבדי Xeon SP – תבקשו הצעת מחיר עדכנית, סביר להניח שהמחיר עלה, ולכן כדאי לשקול מה לקנות עם המחיר החדש.
  • אם אתם חושבים להמתין עד שנה הבאה, אל תזרקו את המפרט. דור 11 שיצא ברבעון האחרון אינו שונה כה מהותית מדור 10, והתוספות החדשות של Cascade Lake SP הן נחמדות (כמו NV-DIMM כ"סטורג'" שיושב היכן שנמצאות תושבות הזכרון) אבל רובן כרגע נתמכות רק על לינוקס וגם לא על הגרסאות הנוכחיות של ההפצות (RHEL 8, SLE 16).

לסיכום: יש חוסר במעבדים של אינטל ואף אחד לא יודע מתי זה יסתיים. אינטל מצידה רוצה "לדחוף" את המעבדים החדשים לדסקטופ ולשרתים בעוד מס' חודשים כך שלא הכי דחוף לה ליצור מעבדים מהסדרות הקיימות. זו הזדמנות לבחון אלטרנטיבות ולתעדף מה צריך לקנות כבר בקרוב ומה אפשר לדחות לשנה הבאה. בניגוד למחשבי דסקטופ שכאן בארץ יש מלאי מעבדים, בשרתים כל ההזמנות מנותבות לחו"ל (בשיטה של Tier 2 [נניח] מזמין מ-Tier 1 שמזמין מהיבואן, ששולח את ההזמנה לחו"ל, וההיפך כשהשרת מגיע ארצה).

על קונטיינרים וחומרה

חברות גדולות החלו לטבול בוהן בתחום הקונטיינרים. מכיוון שאלו חברות גדולות, הכל נעשה לאט עם ישיבות רבות, משווקי פתרונות, אינטגרטורים חיצוניים, הרבה יועצים ובקיצור – המון מידע מגיע, ובתוך ים המידע לפעמים לא מגיע מידע שיכול דווקא לעזור בהחלטות תקציביות והוצאות על המערכת, ולשם כך פוסט זה בא לסייע.

בוא נחשוב על בנק X, בנק גדול עם סניפים בכל רחבי הארץ עם פעילות ללקוחות עסקיים ופרטיים, משכנתאות ושלל דברים אחרים שבנקים נותנים ונתרכז בפעילות האינטרנט שלו. עד לאחרונה הבנק היה צריך צי ענק של שרתים כדי לאפשר למאות אלפי/מיליוני לקוחותיו להתחבר לאינטרנט, לראות מצב חשבון, ולבצע פעולות.

עולם הקונטיינרים משנה מספר דברים חשובים:

  • אפשר להקים הרבה פחות מכונות VM כדי לתת את אותו שרות.
  • קונטיינרים צריכים 30-70% פחות משאבים בהשוואה להרצת אותה אפליקציה שרצה ב-VM
  • מבחינת Scalability – קונטיינרים עושים את העבודה בצורה יותר טובה בהשוואה ל-Scaling של מכונות VM, והגדילה הרבה הרבה יותר מהירה בהתאם לעומסים.

עד פה את זה כולם יודעים, רק שיש עוד עניין אחד שרבים לא כל כך מודעים לו: סוגי ברזלים, וברשותכם אסביר.

אם נסתכל על חברות ענקיות כמו פייסבוק וגוגל, נראה שבהתחלה השרתים שלהם היו שרתים מאוד צנועים, והם פשוט הכניסו המון שרתים על מנת לבצע Scale Out עם מעבדי Xeon. לאחרונה, אותן חברות החלו לעבור לארכיטקטורות מתחרות, בגוגל לדוגמא עברו למעבדי Power של IBM ומעבדי ARM חדשים ו-Facebook גם מכניסים מעבדי ARM. זה לא ללקוחות שלהם, זה בשביל להריץ את הקונטיינרים שלהם.

לכל אחד מהארכיקטורות האחרות יש יתרונות על פני מעבדי ה-Xeon (גם החדשים) של אינטל:

  • למעבדי ARM יש את היתרון הגדול של כמות ליבות גדולה וצריכת חשמל נמוכה, מצב אידיאלי כאשר כל קונטיינר אינו צריך עוצמת מעבד רצינית ולפיכך ניתן להריץ יותר קונטיינרים פר מכונה פיזית מבלי לצרוך כמות חשמל כה גדולה. כך לדוגמא מערכת Apollo 10 של HPE תוכל בקרוב לקבל מעבדי ARM בגירסה יעודית. חברת Qualcomm לדוגמא יצרה מעבד שנקרא Centriq ויצרני שרתים מובילים שמחים לאמץ ולמכור שרתים עם פתרון זה.
  • למעבדי Power יש הרבה יותר כח מכל מעבד Xeon שיש לאינטל. אלו המעבדים שמפעילים את ה-MainFrame למיניהם ו-IBM מוכרת לדוגמא שורת מכונות שמריצות לינוקס בצורה טבעית עם אחריות ושרות מלאים (עם Red Hat 7.4) וכל מכונה יכולה להריץ הרבה יותר קונטיינרים בהשוואה למכונה מבוססת Xeon (תלוי כמובן במפרט).
    יתרון נוסף של מעבדי Power9 של IBM – זה שניתן להריץ קונטיינרים באופן טבעי ישירות על ה-Main Frame, ולקבל לא רק ביצועים טובים, אלא את השרידות הכי גבוהה שיש (זו המערכת היחידה שאתה יכול להוסיף זכרון, מעבדים כשהמערכת רצה).

נשאלת כמובן השאלה: מה עם תאימות בינארית? התשובה לכך היא די פשוטה: המערכת הפעלה שתרוץ בקונטיינרים כבר קיימת לקונטיינרים. מה שנשאר הוא לקמפל ספריות וקוד פנימי של החברה ובכך בעצם ליצור קבצים בינאריים לפלטפורמה שנבחרה וכך נוכל לבנות Images שהם אופטימליים (ללא שום המרות או אמולציות) לפלפורמה שנבחרה. לדוגמא – אם האפליקציות שהחברה כותבת הם ב-JAVA ורצים על Tomcat, אז ה-JDK קיים באתר של IBM ויש קונטיינר מוכן עם Tomcat ל-Power9. אותו הדבר קיים גם ל-ARM.

לסיכום: קונטיינרים זה דבר שלא רק חוסך במשאבים ומאפשר גדילה בצורה הרבה יותר טובה, אלא גם מאפשר לעבור למערכות אחרות שאינן Xeon ושנתמכות ע"י מירב יצרני הברזל המוכרים וגם מערכת ההפעלה נתמכת הן ע"י יצרן הברזל והן ע"י Red Hat ו-SuSE.

פריצת ה-Spectre – תיקוני סיליקון

אתמול בערב הכריזה אינטל על תוצאותיה הפיננסיות, כמדי רבעון. התוצאות היו טובות בחלק מהסקטורים שאינטל נמצאת בהם ובחלק מהסקטורים התוצאות היו .. פחות טובות (אני מאמין שבחודשים הקרובים נשמע שוב מאינטל שהיא יורדת מענף כלשהו בהפתעה, בהתאם למסורת שם..). אחת ההודעות שנמסרה ע"י מנכ"ל אינטל היא שאינטל תוציא השנה מעבדים עם "תיקוני סיליקון" ל-Spectre ושלחברה יש פתרון ארוך טווח.

מהו הפתרון ארוך הטווח? אינטל לא אומרת מילה אבל יוצר הליבה של לינוקס, לינוס טורבאלד, כמנהגו בקודש, כבר קטל (ולמען האמת, מבחינה טכנית, הוא צודק לחלוטין) את הפתרון שאינטל מתכננת כפתרון ארוך טווח.

עכשיו נעבור לתיקוני הסיליקון שאינטל מתכננת. גם כאן, אינטל לא מרחיבה, אך מכיוון שאינטל מעלה קוד ללינוקס כמה חודשים לפני שמעבד חדש יוצא, אנחנו נקבל את הפרטים לפני היציאה הרשמית (ואתם מוזמנים לעקוב אחרי בלוג זה בקישור הזה, אני אפרסם פוסט ברגע שיהיה מידע מוצק יותר), אז עד שיצאו המעבדים המתוקנים, אפשר בינתיים לשער…

מכיוון שהבאג משפיע על שורת מעבדים מהעשור האחרון לפחות, תהיה בעיה להוציא מעבדים זהים למעבדים שיצאו רק עם תיקון, מכיוון שזו טכנולוגיה מתה. לאינטל עצמה כבר אין את המכונות ליצור מעבדים שיוצרו לפני עשור – אותן מכונות כבר הוחלפו או שודרגו (מבחינה פיזית) אז מעבדים כמו Xeon ממשפחת Westmere-EP לדוגמא – לא יצאו מחדש, וכנ"ל לגבי מעבדים לדסקטופ מדור רביעי וחמישי.

מה שאינטל כן יכולה להוציא זה את מעבדי ה-Xeon SP החדשים עם תיקונים (שאגב, לפני התיקון תצטרכו לשדרג את ה-BIOS/UEFI אחרת המכונה לא תצליח אפילו לבצע Boot), רק שכאן הבעיה היא שאף חברה לא "זרקה" את כל השרתים שלה והחליפה אותם לשרתים עם מעבדי Xeon-SP, כל חברה נורמלית בד"כ כשהיא מחליטה לשדרג, השדרוג מחליף רק חלק מהשרתים. אין שום סיבה לזרוק מכונות עם מעבדי Xeon V4 לדוגמא.

אם כבר מדברים על Xeon V4, אינטל כנראה תצטרך להוציא את התכנון של ה-Xeon V4 ולבצע גם שם תיקונים ולייצר את המעבדים הללו מחדש עם התיקונים. הנחות על מעבדי Xeon SP לא יספקו לשום חברה כתירוץ לרכוש שרתים "במקום" ולהשקיע אלפי דולרים פר שרת (וגם לא ניתן להכניס מעבדי Xeon SP לתושבות Xeon V4). "למזלה" של אינטל – שרתים בעלי Xeon V3 יכולים לקבל מעבדי Xeon V4 כך שאם אינטל תוציא מעבד Xeon V4, היא תוכל "לכסות" שרתים עם Xeon V3. כאן מתעוררת בעיה לוגיסטית: בניגוד למעבדי דסקטופ, לקוחות לא יכולים לבוא, לפרק את המעבדים מהשרתים, לנסוע למקום כלשהו, לקבל מעבדים חלופיים בהחלפת המקוריים, לנסוע בחזרה לחברה, להחליף ושזה יעבוד (בכל מקרה זה לא יעבוד, צריך קודם לשדרג BIOS/UEFI ורק אז להחליף מעבד פיזית). אינטל תצטרך כנראה לדאוג שיצרני השרתים יסעו ללקוחות ויבצעו תהליך החלפה (אם זה אפשרי בכלל. מה עושים לקוחות שיש להם TYAN, סופרמיקרו או שרתים "לבנים" אחרים?), אבל .. מי בדיוק ישלם על זה? טכנאי, נסיעות, שעות עבודה – זה לא בחינם ואינטל תצטרך לשבור את הראש על כך, ועוד לא דיברנו על תהליך ולדיציה – איך בדיוק אינטל תדע כמה מעבדים יש לחברה? להציג חשבוניות – אף חברה לא תסכים לכך (מה גם שזה מאוחסן אי שם…) – בקיצור לאינטל יש הרבה על מה לחשוב.

כשזה מגיע לדסקטופ – הסיפור נהיה יותר מורכב. לוחות אם עם מעבדי Coffee Lake אינם תואמים למעבדי Skylake, והסיפור מסתבך מכאן. ושוב – האם אינטל מצפה שלקוחות יביאו את מחשבי הדסקטופ למקום כלשהו על מנת להחליף? ומה בכלל עושים עם לאפטופים? שם המעבדים בכלל מולחמים ללוח האם, האם אינטל מצפה שיצרני הלאפטופים יחליפו לאפטופים ללקוחות? יש לכך בערך 0% סיכוי.

לסיכום: פתרון חומרה ל-Spectre הוא "פשוט" יותר בשרתים אם אינטל תשכיל לייצר גם מעבדי Xeon-SP וגם Xeon V4 עם התיקונים, אבל הלוגיסטיקה הולכת להיות לאינטל סיוט, שלא לדבר על המחיר הענק שהיא תצטרך לשלם על כך (מבלי לגבות סנט אחד על מעבדים חלופיים אך לשלם ליצרנים להחליף ללקוחות מעבדים). בכל הקשור לדסקטופ, אינטל תצטרך למצוא פתרון יצירתי שגם שם – ממש לא יהיה לה זול.

הבאג הקריטי במעבדי אינטל

מי שקורא חדשות טכנולוגיות בימים האחרונים בוודאי שם לב ל"רעש" על מעבדי אינטל ועל חור אבטחה מאוד רציני. בפוסט זה אנסה להסביר לאנשים בצורה כמה שפחות טכנית (מבלי להיכנס לקרביים של הבעיה) על מה מדובר, איך זה משפיע על תשתיות של חברות ומה ניתן לעשות.

נכון להרגע, אין נתונים רשמיים עד לתחילת שבוע הבא ככל הנראה – אבל ממה שכן ידוע, מדובר על באג במעבדי אינטל מהעשור האחרון.

בשביל להסביר לגבי הבאג, נתחיל בדברים בסיסיים: אפליקציות בד"כ רצות במצב שנקרא User Mode ויש מצב שהוא Protected Mode שאפליקציות רגילות לא מגיעות אליו למעט כשצריך גישה לציודים כמו דיסק, רשת, כרטיס גרפי ועוד. במצבים כאלו, בד"כ האפליקציה פונה למערכת הפעלה, מערכת ההפעלה פונה ל-Protected Mode, מבוצעים הדברים שצריך להתבצע ומיד זה חוזר ל-User Mode. זו הסיבה, אגב, שבמקרים לא מעטים על מנת לעדכן קושחה, צריך לעשות Boot ל-DOS כי מערכת ההפעלה חוסמת אפשרות גישה ישירה לציוד למעט במקרים מסויימים המורשים ע"י היצרן.

מה שהבאג מאפשר הוא שימוש בטריקים מסויימים (שעדיין לא פורסמו) על מנת לאפשר לאפליקציה זדונית (שיכולה אגב להיכתב בכל שפה) לגשת לזכרון של ה-Protected Mode לחלקים שהיא כלל לא אמורה לגשת. תחשבו שב-VM (או שרת ללא Hypervisor) אפליקציה כזו יכולה לקרוא סיסמאות, תעודות, קוד שנמצא בזכרון של תוכנות אחרות ושלל דברים נוספים שלא אמורים להיות נגישים לאפליקציה.

הבאג עצמו – הוא באג חומרה, כלומר תיקון דרך מיקרו-קוד לא אפשרי במקרים כאלו והוא משפיע על מעבדים לשרתים, דסקטופ, מחשבים ניידים וגם Appliances. בקיצור – כל מה שיש בו מעבד אינטל מהעשור האחרון בערך, חשוף – ובתרגום לאנשי IT: גשו לחווה שלכם, תסתכלו על השרתים שלכם, 90% מהם – חשופים.

בימים אלו עובדים כל יצרני מערכות ההפעלה על תיקון מערכות ההפעלה השונות והתיקון הוא די מאסיבי ונוגע בכל מה שקשור לניהול זכרון של המכונה – זה טוב, רק שהבעיה הגדולה: המחיר שתשלמו.

איזה מחיר? בביצועים. תלוי מה האפליקציות שאתם מריצים ולאיזה ציוד הם ניגשים – הביצועים ירדו בין 3 ל-30 אחוז אחרי התקנת הטלאי (הטלאי יהיה חובה בכל מערכות ההפעלה). במילים אחרות – אם אתם לדוגמא מריצים מערכת מורכבת נניח על 10 מכונות VM, אחרי התקנת הטלאי ועל מנת לקבל את אותם ביצועים – תצטרכו בין VM ל-3 VM נוספים. ישנם דברים שאינם מושפעים והם יותר קשורים למכונות דסקטופ או מחשבים ניידים כמו משחקים, קידוד וידאו ועוד מספר דברים. הפרטים יתבהרו יותר בשבוע הבא, אבל הנה דוגמאת גרף של מעבד דסקטופ חדש (משפחת CofeeLake, מעבד i7 8700K) בהשוואה למעבד i7 מלפני 2 דורות: ה-i7 6800K (תודה לאתר phoronix.com על הגרפים)

הפס הסגול מציין מצב לפני הטמעת טלאי במערכות Linux והפס הירוק – אחרי. הבדיקה היא גישת יצירה/כתיבה/קריאה ל-4000 קבצים שנמצאים במכונה, בתוך 32 תיקיות, כל קובץ בגודל 1 מגהבייט. כפי שאתם יכולים לראות – לאחר ההטמעה כמו שניתן לראות במעבד החדש – המהירות צונחת חזק מטה. אגב, הגרף נוצר עם בדיקות על Linux אולם גם אם תשנו מערכת הפעלה, התמונה תהיה פחות או יותר אותו דבר.

אז מה ניתן לעשות לגבי איבוד אותם אחוזים יקרים מבחינת ביצועים? לא הרבה כרגע. אינטל לא יכולה לשחרר מחדש מעבדים ישנים שהם הפסיקו לייצר + תיקון ולא ניתן להחליף מעבד ישן במעבד עכשוי ללא החלפת לוח אם, זכרונות ודברים אחרים. לעומת זאת, אם קניתם מחשבים או שרתים עם מעבדים חדשים מהחודשים האחרונים, סביר להניח שאינטל תוכל להחליף ללא תשלום את המעבדים שברשותכם. האם יש מקום לאופטימיות? אני מאמין שכן – ברגע שהטלאים יצאו באופן רשמי, חברות התוכנה שהאפליקציות שלהן יהיו יותר איטיות אחרי התיקון – יוציאו גירסאות עם "מעקף" כלשהו על מנת לקבל את הביצועים בחזרה, אם כי זה יקח זמן.

לסיכום: אני לא ממליץ לאף אחד לנסות ולהימנע מהטלאי מבחינת אבטחת מידע. נכון, הביצועים במקרים מסויימים יואטו אולם אני מאמין שבהמשך ימצאו פתרונות לקבל את המהירות בחזרה. כמו כן, מעבדים של חברת AMD אינם חשופים לבאג הזה.

אינטל מציגה – הדור השמיני .. בערך

אינטל הציגה שלשום את הדור ה-8 של המעבדים החדשים שלה. אנחנו רגילים לשמוע אחת לשנה מאינטל הכרזות שונות על המעבדים החדשים, כמה הם מעולים, כמה הם מהירים וכו' וכו'. הפעם, בניגוד לעבר, הדברים .. שונים במעט.

אינטל הציגה לפני כשנה (ב-20 לאוגוסט 2016) את משפחת ה-Kaby Lake, מעבדים חדשים לדסקטופ ולמובייל, הדור השביעי החדש. כשמנפים את כל הילולי היח"צ, מבינים אנשי מקצוע רבים שקניה של המעבדים הללו לא תועיל בהרבה. כן, יש שיפור של 10-15% (וגם זה רק במקרים מאוד מסויימים), אבל שינויים ושיפורים משמעותיים – אין ממש כאן. בהמשך הדרך אינטל הציגה את ה-Kaby Lake-X, משפחת מעבדים שצריכה לוח אם חדש עם צ'יפ X299, רק שעד היום רבים וטובים לא הצליחו להבין מה עבר בראש להנהלת אינטל בחיפה. קניה ושימוש במעבד כזה מבטיחה לך מיידית שהלוח אם היקר שקנית – מחצית ממנו מיד תהיה מושבתת ברגע שתכניס מעבד Kaby Lake-X לתושבת, ושלא לדבר על כך שאין אפילו את היחידה הגרפית במעבד. בקיצור – אתה משלם יותר ממחיר מעבד Kaby Lake (ואם תכלול את מחיר הלוח אז המחיר יוצא הרבה יותר), ואתה מקבל .. פחות. מה בדיוק הטעם לרכוש מעבד כזה ממשפחה כזו? אין לי ולאחרים מושג ירוק.

אז שלשום אינטל ניסתה את מזלה בפעם השלישית בהצגת .. Kaby Lake Refresh כלומר "דור שלישי" ל-Kaby Lake (ובקיצור KLR), וגם הפעם אינטל הבטיחה ניסים ונפלאות, רק שהם יותר התרכזו בתוכן וידאו ברזולוציית 4K (ואם מי שקורא את הוידאו חושב שמעבד כזה ללא כרטיס גרפי חיצוני יתן פתרון טוב לעריכה – הוא טועה טעות מרה), וכרגיל גם הפעם אינטל הצהירה שהמעבדים החדשים יהיו מהירים ב-10-15% בהשוואה ל-Kaby Lake (על Kaby Lake-X אף אחד לא דיבר במהלך החשיפה).

אבל הפעם הדברים מעט שונים ולשם שינוי, הדברים שונים לטובה. לקח לאינטל כמה שנים טובות ותחרות שהתחילה לפני כשנה פלוס מצד AMD (עוד בזמן שהכל היה רכילויות ושמועות) בשביל להפנים משהו פשוט: אנשים לא מחפשים עוד אחוזים בודדים של שיפור ביצועי מעבד, אנשים לא מחפשים גימיקים של תכונות שאפשר להשיג בצד ג' (Optane.. נו באמת!). אנשים מחפשים ליבות ונימים כדי שהמחשב הנייד יעבוד בצורה יותר טובה ומהירה, עם תמיכת זכרון מעבר ל-16 ג'יגהבייט, ואנשים רבים מחפשים זאת עם צריכת חשמל נמוכה.

להלן התשובה של אינטל (לחצו להגדלה):

עד היום בסידרת המעבדים U של אינטל בגירסת ה-15 וואט, היו 2 ליבות ו-4 נימים. אינטל סוף סוף בדגמים i7-8650U, i7-8550U, i5-8350U, i5-8250U מוסיפה 2 ליבות ומאיצה את מהירות השעון כשהמעבד נמצא במצב Turbo (אם כי מהירות הבסיס יותר נמוכה, לא באשמת אינטל, יש גבול למה שאפשר להוסיף במגבלת מעטפת של 15 וואט). בנוסף, אינטל הכפילה את זכרון המטמון בדגמי i7 ל-8 מגהבייט ובדגמי i5 ל-6 מגהבייט. אם נתרגם את זה לביצועים אז אם האפליקציה שאתה מריצה אינה מתפרסת על נימים וליבות נוספים, תקבל עוד 5-15% בביצועים אולם באפליקציות שיודעות לנצל כמות ליבות ונימים, תקבל ביצועים יותר גבוהים עד 40-50%. בכל הקשור לכמות זכרון במחשב, היצרנים יוכלו להציע עד כמות זכרון של 32 ג'יגהבייט (בניגוד למגבלת ה-16 ג'יגהבייט בעבר). שימו לב: המעבדים האלו לא יופיעו בכל המחשבים הניידים אלא יותר במחשבים בסקטור ה-Ultra Book במחירים שמתחילים ב-1000$ ומעלה (מחיר המעבד בלבד הוא בסביבות ה-410$!!)

אינטל בחודשים הקרובים תציג את שאר המעבדים שמיועדים לדסקטופ או למחשבים ניידים כתחנות עבודה (Mobile Workstation – סידרת ה-35 וואט) תחת השם Coffee Lake ובשנה הבאה היא תציג עוד מעבדים באותו דור (אם כי ביצור של 10 ננומטר) תחת שם הקוד Ice Lake. על מעבדי ה-Coffee Lake אפרסם פוסט בקרוב אבל ממה שכבר ידוע, אינטל החליטה להוסיף לכל המעבדים עוד 2 ליבות ולהרחיב את הזכרון מטמון בחלק מהמקרים.

כפי שציינתי לעיל, עניין הליבות הוא מאוד חשוב ואני שמח שאינטל החלה לזוז בעניין. אחד הצעדים המבורכים שאינטל עשתה היא להוציא את סידרת ה-Sky Lake X שסוף סוף מאפשרת לצרכנים לרכוש מעבדים ופתרונות עם 8 עד 18 ליבות מבלי למכור כליה או למשכן את הבית בקניית מעבדי Xeon (הסידרה הזו לא מחליפה את Kaby Lake אלא רק מוסיפה דגמים לשוק היותר מקצועי). אפשר לראות זאת גם בסידרת מעבדי ה-Atom C3000 החדשה שמיועדת לשרתים קטנים (דגש על "קטנים", זה מובנה בתוך לוח אם Mini ITX) ששם אינטל סוף סוף מציעה מעבדים עם 16 ליבות ו-16 מגהבייט זכרון מטמון במחיר זול (יחסית!) של 449$ (הלוח עם המעבד עולה בערך $1000).

מה שעכשיו אינטל צריכה לעשות, זה להפסיק עם ההתנהגות של "בשביל מה לך?". אינטל מדור לדור של מעבדים ו-Chipset מקצצת בכמות ניתובי ה-PCIe. מילא היה מדובר בחסכון מחיר לצרכן אך כפי ש-AMD מוכיחה עם מעבד ה-Threadripper 1900X שלה (ששם AMD מציעים 8 ליבות ו-16 נימים עם 60 ניתובי PCIe זמינים למשתמש! במחיר של 549$ למעבד) – אין כאן שום חסכון. גרוע מכך – בלוחות עם ה-X299 Chipset, כל מקל M.2 SSD עובר דרך ה-Chipset ואם יש לך 2 מקלות או יותר, אתה תקבל ביצועים שמוגבלים ע"י ה-Chipset. ב-AMD אין שום מגבלה כזו במעבדי ה-Threadripper, ואין שום בעיה להכניס אפילו 4 כרטיסים גרפיים ולקבל PCIe X16 על כל כרטיס, דבר שהוא בלתי אפשרי בלוחות המבוססים על X299 וחבל.

עוד נקודה שאינטל צריכה להבין – היא עניין המחירים. כש-AMD יצאו עם מעבדי ה-Ryzen, אינטל חתכה במכה אחת את המעבד עם הכי הרבה ליבות שהיה לה לדסקטופ (ה-6950X) מ-1700$ למחיר של 628$ (כיום באמזון ניתן להשיג אותו במחיר מצחיק של $359!). כיום בסידרת מעבדי ה-Sky Lake-X, מחיר מעבד של 16 ליבות ו-32 נימים שיצא בקרוב יעלה לא פחות מ-1700$ (בשעה שמעבד Threadripper עם 16 ליבות ו-32 נימים עולה $1000). כפי שתיארתי לעיל, גם מעבד כזה יסבול מהגבלות בגלל ה-X299 Chipset אולם עד כה אינטל לא חשבה להוריד מחירים.

לסיכום: לעניות דעתי, אינטל צריכה הרבה יותר להקשיב לצרכנים שהם הלקוחות שלה. מבחינת מכירות, אינטל מוכרת הרבה יותר ללקוחות הדסקטופ והמחשבים הניידים מאשר לשרתים או לסקטורים אחרים. לקוחות רוצים יותר ואם לקוחות מעוניינים, אז כדאי לספק להם את מה שהם רוצים במחיר הוגן. אם לקוח רוצה שהמחשב שלו ירוץ בצורה מעולה ללא תקלות ורוצה להשתמש בזכרון מסוג ECC – אינטל צריכה לאפשר לו במקום לחסום את זה ברמת ה-Chipset. אם לקוח רוצה להכניס 4 מקלות M.2 ולקבל מהירות מקסימלית ב-RAID-5 ולא להיות מוגבל על ידי Chipset – אפשרו לו ותחסכו את הפדיחות ש-AMD מציעה כל מה שלא הצעתם ובמחיר יותר זול.