שינויים בעולם ה-IT בחברות

כפרילאנסר, אני מפרסם פה ושם ש"אני מחפש עבודה" או "אני מחפש עבודות". אם תשימו לב, אינני מפרסם אלו תחומים אני מחפש בהם עבודה, מהסיבה הפשוטה שאם ההצעה שמגיעה אליי נוגעת לתחום שלי ואני יכול לבצע אותה – אקח אותה בשמחה. אם לא – אפנה אותה לאחד מחבריי הפרילאנסרים (לחבריי הפרילאנסרים המעוניינים, יש פורום שהקמתי בפייסבוק, אתם מוזמנים להירשם). כמו שמישהו אמר לי פעם: תחרות תמיד תהיה, אבל תמיד כדאי לעזור גם לחבריך המתחרים, אולי זה יחזור אליך בצורה טובה. אז אם יש לכם פרויקט או שאתם מחפשים פרילאנסר – צרו קשר.

אחד התחומים שהייתי רוצה להיכנס אליו (וזה מאוד קשה) הוא תחום ה"בין לבין": נניח ויש לנו את אלון, איש לינוקס בחברה גדולה ואלון החליט לעזוב את החברה לטובת משרה בחברה אחרת או שהחברה החליטה לאמר שלום לאלון. הכלל הפשוט הוא, שככל שהחברה גדולה יותר, כמות הזמן שיקח לאייש את המשרה – ארוכה יותר, וכאן יכולה להיווצר הזדמנות לפרילאנסר לקבל אולי עבודה למספר שבועות או חודשים לאייש את המשרה. מדוע זה קשה? כי זהו בדיוק התחום שחברות כמו מטריקס, Ness, One, SQLink ואחרות מכירות את הנפשות ומרוויחות יפה מהתחום.

יחד עם זאת, יצא לי בכמה פעמים לשוחח עם מספר מנמר"ים, CTO ומנהלי מחלקות IT. השיחה בד"כ נסובה על דברים שהם מחפשים במועמד הבא לאייש משרה בתחום ה-IT, ושמתי לב לכמה דברים מעניינים שאני רוצה לשתף עמכם:

  • הדרישות גדלו: אם פעם היו מחפשים אצל המועמד ידע ב-Windows, ידע התחלתי-בינוני בלינוקס, ידע ב-VMWare ואולי קצת ידע ב-Networking, הפעם רוצים שהמועמד יהיה בעל נסיון בתחומים שהם אינם IT כל כך: תדע Jenkins, GitLab, Code bucket – ולא מדובר על ידע של התקנת הכלי (כמה זמן לוקח להתקין Jenkins? דקות ספורות, לא כולל plugins שאינם רשמיים וכו') – אלא גם כתיבת Pipelines, ידע בניהול גרסאות ב-GIT, ידע ב-Docker, ידע ב-Kubernetes, ידע בהגדרות עננים ציבוריים (AWS, Azure ולפעמים גם GCP). לא שמעתי על הרבה שרוצים ידע ב-Terraform אבל אני מניח שאת זה הם משאירים לאיש DEVOPS (כן, Devops זה מתודות, אבל לך תתקן אנשים).
  • משכורות – אתה הולך לרכוש דירה? הולך להרחיב את המשפחה? הולכת להיות לך הוצאה גדולה? כדאי שתעזוב את תחום ה-IT לטובת תחומים אחרים יותר רווחיים. המספרים ששמעתי נעים בין 13-20K ברוטו. טוב לצעירים, פחות טוב לנשואים, אבות לילדים וכו' וכו'.
  • Kubernetes, Helm, Terraform, Ansible, AWS, Azure – ורצוי גם ידע ב-Python, אלו הדרישות שדורשים מאנשי Devops, חוץ מידע בכלי CI/CD. שימו לב: בסטארטאפים מצפים מכם שתלמדו הרבה יותר ממה שציינתי – ומהר. כלי נוסף שחברות עדיין לא ממש גילו ויש מצב שירצו להריץ אותו – נקרא KOPS. ממליץ לכם להכיר אותו.
  • שכר לאנשי Devops: משום מה במקומות רבים חושבים שהשכר של איש Devops אמור להיות שכר כמו של איש IT. עצתי לכם: תדעו למכור את עצמכם ולהתמקח. עם כל הכבוד לתחום ה-IT, איש Devops צריך לדעת הרבה יותר וללמוד מהר דברים חדשים, התחום מתקדם במהירות מטורפת!
  • אל "תינעלו" על ענן ציבורי מסוים! ידוע לי שבחברות גדולות רבות פשוט "מתים" על Azure, אבל בשוק יש המון חברות (ובמיוחד סטארטאפים) שמשתמשים ב-AWS ו-GCP ועדיף לכם להכיר את כולם. כל ספקי הענן הציבורי מציעים כמות קרדיטים חינמית בתור התחלה אבל זה לא תמיד מספיק (תזכרו: הקרדיטים הראשוניים הם לזמן קצוב בלבד של חצי שנה או שנה). לכן אני ממליץ: תתנחמדו לאנשי מכירות של ספקי הענן הציבורי ותבקשו בנימוס קרדיטים. טיפ קטן: אני ממליץ ללמוד את הנושאים דרך Linux Academy (למרות השם שלהם, הם מלמדים גם על דברים שאינם לינוקס) ולהשתמש ב-Lab שלהם, אתם תקבלו מספר מכונות וירטואליות חינמיות שפועלות במשך זמן קצוב.
  • קראו בין השורות לגבי משרות. בלא מעט מקרים באתרים כמו Alljobs ניתן לקרוא את המפרט של נושאים שהחברה רוצה שהמועמד ידע ויכיר, אבל לפעמים אפשר לראות שהחברה בעצם מחפשת איש Devops שיהיה גם איש IT ואם אפשר – שיכין קפה לפעמים. ממשרות כאלו אין הרבה לאן להתקדם, חפשו דברים שמתאימים לכם, לא להיות כלבויניקים.
  • הנה משהו מעניין ששמעתי ולא מאדם אחד: אין לכם נסיון (חוץ ממה שהתנסיתם בבית)? אל תבקשו לעבוד בחינם. אתם יכולים לדבר על משכורת התחלתית כלשהי שתעלה לאחר תקופה מסויימת/דיון שכר וכו' – והכי חשוב, להיות כן: אם אין לך נסיון מספק, תאמר זאת ותאמר שאתה מוכן בשביל זה להסתפק במשכורת כלשהי (עדיף לא לציין מספר). תנסו לתחמן, יש סיכוי גדול שיתפסו זאת ולא יזמנו אתכם להמשך תהליך.

תחום ה-IT עובר שינויים וחברות רבות מנסות "לדחוף" תחומים שאינם IT קלאסי למשרה. במקביל, יותר ויותר חברות עוברות לעננים ציבוריים וכמות משרות ה-IT מצטמצמת (רואים זאת כיום במיוחד בתחום התקשורת, אגב – זה שיש לך ידע מעולה עם CCNA זה נחמד, איך הידע שלך ב-VPC ושאר דברים הקשורים בתקשורת בענן מעבר ל-VPN?). העננים הציבוריים תופסים יותר ויותר מקום, החל מחברות קטנות, סטארטאפים ועד לחברות גדולות שכבר עושות מספר פעמים "חושבים" אם לרכוש ברזלים נוספים וכל עניין DEVOPS נהיה דבר מובן מאליו בתוך החברה.

החלוקה

מי שעובד כעצמאי מכיר בוודאי את הדברים הבאים שאני אכתוב בפוסט זה, אולם לא כולם מכירים את רוב הסיטואציות שאתאר. מעבר לכך שישנם לא מעט אנשים שחושבים להפוך להיות עצמאיים ומצד שני יש לא מעט עצמאים שחושבים "לעשות פרסה" ולחזור להיות שכירים עקב קושי למצוא עבודות/פרויקטים, לא חשוב כמה הם טובים בתחומם והם לא תמיד יודעים מה קורה אצל השכן (העצמאי) ממול כי בכל זאת – רובם לא מפרסמים את הדברים, אז אני מעוניין בפוסט זה לעשות מעט סדר בדברים.

אין לי שום אפשרות לתת מספרים ממה שקורה אצל עצמאים שונים, אבל אני יכול לנחש מה קורה אצל הרבה, ולכן אכתוב בהערכות גסות מספרים ומדוע אלו המספרים.

אצל הרבה עצמאים התמונה פחות או יותר זהה: נניח ונכנסו בשבוע-שבועיים כ-10 הצעות עבודה שונות שהגיעו מחברים, אנשים שקוראים פוסטים שלכם בבלוג/פייסבוק שלכם, או שמצאו אתכם בגוגל. כמה מתוכם בעצם יתורגמו להזמנת עבודה שתעשו ללקוח?

התשובה: אני מעריך בין 1 ל-2. להלן הסיבות מדוע המספר נמוך:

  • "מגששים" – אלו לא מחפשים שתבצע עבורם בצורה מיידית עבודה (לא חשוב כמה אתה מוכשר). הם מחפשים לדעת בערך מה המחיר שתבקש עבור הפרויקט, בין אם מדובר פר שעה או פר פרויקט. בקטגוריות אלו תפגשו דברים כמו:
    • חברות שיש להן ערימת משימות ואין להן מספיק אנשים לבצע את המשימות והן חושבות אם לקחת מישהו מבחוץ לבצע את המשימות כדי לעמוד ביעדים.
    • חברות סטארט-אפ שעדיין לא מצאו להם אנשים שכירים מוכשרים למשימות ולכן כפתרון זמני הן מוכנות לשלם יותר לעצמאי לעשות את העבודות.
    • חברות שמגישות הצעת מחיר לפרויקט עבור חברות אחרות ורוצות לקחת עצמאי שיבצע חלק מהמשימות והמחיר שתתן יגולם בהצעה (פלוס תקורה ורווח לאותה חברה).
    • חברות שרוצות לפרוש מחוזה שרות עם חברה אחרת ולקחת עצמאי בפתרון בנק-שעות כדי שיתן שרות/תמיכה למוצר/פתרון מסוים.

הסיכויים לקבלת עבודה מה"מגששים" נע בין נמוך לבינוני. הם מקבלים לא מעט הצעות הן מחברות ועצמאים מתחרים או דרך חברות כ"א/גולגלות.

  • "לא בטוח שרלוונטי" – במקרים אלו הסיכויים לקבלת שכרך ובזמן אינם כה גבוהים. דוגמאות:
    • אתה מבקש מחיר של 200 ש"ח + מע"מ לשעה, הם מוכנים לשלם לך .. 50 ש"ח לשעה או שהם מוכנים לשלם לך באחוזים וירטואליים תמורת "שותפות", ושאר ירקות.
    • הצעות מפוקפקות – הם מוכנים לשלם לך פחות או יותר את מה שאתה מבקש אבל הכסף לך יגיע לחשבונך מחו"ל וינכו משכרך כמה עשרות דולרים על כך, או שתנאי התשלום אינם ברורים.
    • תשלום שכר בסימן שאלה – הסטארט-אפ ישמח לשלם לך… ברגע שימצאו משקיע/אנג'ל. עד אז תקבל חלק קטן מהשכר שביקשת.

תחום נוסף שבו הסיכוי שתקבל פרויקט הוא אולי טוב, אך שום דבר אינו סגור. בד"כ זה קורה עם בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת – כל דבר שם זז מאוד לאט ורעיון תשלום מקדמה תמורת שריון זמנך או "דמי רצינות" אינו ממש מקובל.

עוד תחום שסיכוייך לקבל עבודה אינו בטוח (בלשון המעטה) הם "מבקשי ההצעות": חברה X עובדת עם חברה Y והם אינם מעוניינים לשלם את הסכום שחברת Y מבקשת. הם יפנו אליך לבקש מסמך הצעת מחיר. במקרים רבים הם לא ממש מחפשים לשכור את שרותך, הם מעוניינים להשתמש במסמך הצעת המחיר שלך כדי להוריד את המחיר שחברה Y מבקשת. יכול להיות מצב שבו חברה X תשכור את שרותך בהתאם להצעת המחיר שהצעת, אבל הסיכוי לכך אינו גבוה, במיוחד אם חברה Y נותנת שרותים זמן רב לחברה X והאי-הסכמה היחידה שלהם הוא לגבי המחיר. הם יגיעו ברוב המקרים לפשרה ולא ישכרו אותך.

אז מה ניתן לעשות בנידון? איך ניתן להשיג עוד עבודות? להלן מספר נקודות חשובות:

  • פרסם עבודות שאינן מתאימות לך. אתה מומחה בפייתון ומישהו מחפש מתכנת ++C? קח את פרטיו ופרסם את פרטי ההצעה (אתה יכול לפרסם כאן וכאן).
  • עדיין לא הומצאה מכונה לקריאת מחשבות ואיש אינו יודע אם אתה במצב של 0 עבודות או שאתה מחפש עבודות, מחפש עבודה קבועה לחצי משרה, מחפש משרה מלאה לטווח ארוך וכו'. אל תתבייש, תפרסם זאת! (הח"מ מחפש לחצי משרה 🙂 ), זו הדרך הכי מהירה שחברים ישתפו זאת וסיכוייך לקבל משרה כך אינם נמוכים.
  • פרסם תכנים משלך על התחומים שאתה נותן בהם שרות(ים) ומדי פעם תבצע קצת SEO כך שגוגל יעלה את דירוג הבלוג/אתר שלך.. להלן דוגמא על קונטיינרים:

  • הדגם את יכולותיך. קל לדבר ולכתוב על דברים אבל אם יש משהו שמושך אנשים להתעניין בשרותיך – הם הדגמות של הדברים. התקנה של דברים מאפס, הגדרות שונות, הסברים איך מפעילים דברים וכו'. כל מה שאתה צריך זה חשבון בגוגל, מיקרופון ותוסף Nimbus לכרום (ניתן להתקנה מכאן). להלן דוגמא:
  • כרטיסי ביקור – נפגשת עם מישהו? אתה ב-Meetup ומשוחח עם אנשים? חלק כרטיסים, אולי יחזרו אליך. אל תשאיר אנשים עם תהיה "הבחור שפגשתי רציני, חבל שאין לי את הפרטים שלו".
  • הסעיף הבא נתון למחלוקת ביני לבין חבריי אך אני עדיין עומד על שלי: אם אתה טוב בתחומך, שקף זאת במחיר שאתה גובה. הנה כמה דוגמאות למחירים שמהם לא כדאי לרדת (תחום סיסטם/Devops/אינטגרציה/יעוץ). תזכרו שכעצמאים המדינה עושקת אותנו בכל מצב:
    • עבודה חד פעמית חרום לתיקון תקלה (מעכשיו לעכשיו) – לא פחות מ-300 שקל
    • חצי משרה קבועה – לא פחות מ-150 שקל
    • משרה מלאה קבועה (תשלום כנגד חשבונית, לא תלוש משכורת) – לא פחות מ-120 לשעה
    • יעוץ מומחה – פר שעות (בד"כ לוקחים מינימום שעה או שעתיים) – לא פחות מ-200 לשעה
  • "לחפור" קצת. הגעת ללקוח שרוצה ממך עבודה X. בדוק אם יש עוד דברים שאתה יכול לעשות עבורו ובכך להרחיב את העבודה או כמות שעות העבודה.
  • חשוב: דרוש מקדמה כאשר מדובר בעבודה גדולה. שיטות תשלום של ש+60 או ש+30 הן נחמדות אבל אם אין לך כרגע עבודות שאתה עושה בנוסף, אתה יכול להיתקע למצוקת מזומנים. אין כללים לסכום אולם אני לדוגמא נוהג לבקש בין שליש למחצית הסכום כמקדמה (בהתאם לכמות השעות או מחיר הפרויקט) וחשוב לוודא שהמקדמה תשולם לפני שאתה מתחיל לעבוד.

לסיכום: אני בהחלט מכיר מצבים שלפעמים יש זמנים שאין שום עבודה, ההצעות שאתה מקבל רחוקות מלהתגשם, שמקבלים הבטחות ריקות ושבא לזרוק הכל ולהיות שכיר, גם אם במחיר נמוך בהרבה מהמחיר שאתה מבקש. לא להתייאש, תמיד יש אפשרות להתחיל מחדש תוך שינוי דברים ותקווה לקבלת עבודות נוספות.