כמה מילים על המרה מערכת לניהול גרסאות קוד

בשנה האחרונה ביצעתי מספר פרויקטים הקשורים להמרת מערכת לניהול גרסאות קוד, ממערכות שונות למערכות מבוססות GIT (כמו GitLab, או Bit Bucket ואחרים), ורציתי לשתף עם הקוראים כמה תובנות בנושא.

אם יש סוג מסויים של עסקים בהם אין עבודה כזו, אלו הם הסטארטאפים. אני לא מכיר ולא שמעתי אפילו על סטארטאפ אחד שלא משתמש בפתרון מבוסס GIT (בין בשימוש שרת GIT, שימוש בשרותי GIT של ספקי הענן וכו'). בדרך כלל עניין ההמרה מתרחש אצל חברות ותיקות, ושם אצל אותן חברות ותיקות יש כל מיני פתרונות לניהול קוד, בין אם מדובר ב-TFS (או VSS), ב-Subversion או Mercurial, וכן .. יש גם חברות שמשתמשות ב-CVS. כמעט בכל חברה, מעבר למערכת ניהול קוד אחרת זה תהליך לא קל (בירוקרטית וניהולית, טכנית ניתן להמיר את הדברים ביום או יומיים, תלוי בכל מיני פרמטרים).

ככל שעובר הזמן, עניין המעבר ל-GIT נהיה פחות "אופציה" ויותר "צורך". חברות שחושבות לעבור להשתמש במערכות מבוססות קונטיינרים (בין אם זה Kubernetes, OpenShift, CaaS, Rancher, Mesos ועוד) יצטרכו להבין עוד בהתחלה שמבחינה טכנית ניתן איכשהו לעבור עם מערכת ניהול קוד הנוכחית שיש להן, אבל אם מכניסים מערכת קונטיינרים ל-Enterprise, הצורך לעבור ל-GIT יהיה יותר דחוף.

בדרך כלל כשלקוחות יוצרים עימי קשר לפרויקט כזה, רשימת הדרישות, פחות או יותר, היא זהה:

  • המרת קוד ממערכת קיימת למערכת GIT חדשה (מקומית, מכונה בענן, שרות GIT של ספק הענן) כולל היסטוריה ורוויזיות.
  • התאמת הכלים המקומיים שלהם לעבוד מול מערכת ה-GIT.
  • ביצוע "פרישה" (Retire) של מערכת הקוד הנוכחית.
  • תמיכה שוטפת.

וכאן נמצאים בדיוק הנקודות שעבדכם הנאמן צריך לחזור עליהן לכל לקוח, וכאן המקום להעלות אותן:

  • אם אתם חברה גדולה ומסודרת, ואני אוריד את מערכת הקוד הנוכחית ואמחק אותה, והמחלקה המשפטית שלכם תשמע את זה, הם ירדפו אחריי עם נבוטים. קוד ישן ומערכות ישנות צריכות להיות זמינות במקרה שהחברה נתבעת על העתקת קוד או הפרת פטנטים. ישנה חשיבות קריטית לזמנים (תאריכים, כולל שעה מדוייקת) של הכנסת קוד והדברים האלו יוצגו בבית משפט/דיונים מול התובעת כדי להראות סתירות בתביעה. לכן, מה שעושים לגבי מערכות ניהול קוד קיימות (לאחר מעבר לעבודה עם GIT) – הוא שמירת גיבוי, כיבוי המכונה אך לא למחוק אותן.
  • העברת היסטוריה מלאה של קוד קיים ממערכות ניהול קוד אחרות ל-GIT: זה אפשרי בחלק מהמקרים (לדוגמא: mercurial או TFS) אך בעייתי במקרים כמו CVS או Subversion, ולכן בדרך כלל ההמלצה היא להעביר קוד נוכחי ולשמור קוד/Branches ישנים במערכת הקודמת. מיקרוסופט בעבר הבטיחו ללקוחות כי הם יעבירו בקלות קוד מ-SVN ל-GIT כולל היסטוריה מלאה, ורק אחרי שהם התחילו את הפרויקט, הם ראו כמה זה לא ממש ריאלי (במיוחד אם יש קוד ענק של מספר שנים) ומאז הם ירדו מכך.
  • האם להשתמש בשרותי Code Repository של ספק הענן שאיתו אתם עובדים או להרים VM עם אפליקציית שרת GIT (כמו GitLab, BitBucket, GitHub Enterprise)? זה תלוי בכם. אם חתמתם עם ספק הענן על חבילת תמיכה רצינית, אז אולי כדאי להשתמש בשרות (שימו לב, שתצטרכו לשלם תשלום חודשי על כך. באמזון AWS ה-5 משתמשים ראשונים הם בחינם). לעומת זאת, אפשר להקים Instance ולהקים מערכת GIT כמו אלו שציינתי במחירים נוחים:
    • מערכת GitLab היא חינמית כל עוד אינכם צריכים תמיכה מסחרית מהחברה.
    • מערכת BitBucket היא חינמית ל-5 משתמשים ראשונים, 2$ לאחר מכן (מינימום 10 משתמשים) ואתם מקבלים גם אינטגרציה עם Jira.
      שימו לב: ב-2 המקרים אתם מקבלים גם תמיכת Pipelines כדי לבצע אוטומציה לקימפולים, קונטיינרים וכו'.
  • עבודה עם מערכת ניהול קוד נוכחית יחד עם GIT: אם יש לכם מערכת ניהול קוד ישן מבוססת Subversion, ניתן להקים מערכת (היא בתשלום אם יש יותר מ-10 משתמשים) המאפשרת לעבוד מול ה-Subversion והמערכת המסחרית תמיר מיידית את הקוד למערכת ה-GIT שלכם ולהיפך, כך שניתן להמיר את המפתחים לעבודה ב-GIT ואת האוטומציה (Jenkins, Team City וכו') בהדרגה ולא במכה אחת.
  • תמיכה והדרכה – חשוב לסגור את העניין במסגרת חוזה הפרויקט. קל מאוד לעשות שטויות מצד אחד ובמקרים רבים גם לא מנצלים את היתרון של מערכות מבוססות GIT מצד שני – וחבל.

לסיכום: אם לא עברתם בחברה ל-GIT, סביר להניח שתעברו בהמשך לעבוד מול GIT ולכן כדאי להכיר מה זה GIT. אתם יכולים להקים מערכת נחמדה שאני מריץ ב-LAB שנקראת GOGS שהיא מערכת מיניאטורית עם ממשק וובי לניהול GIT (דרישות החומרה שלה מאוד קטנות, היא רצה על כל מערכת הפעלה באופן טבעי וגם כקונטיינר, אבל היא לא מיועדת לארח פרויקטי קוד גדולים, היא יותר לדברים קטנים או סתם להתנסות מה זה Git עם ממשק וובי נחמד). אם אתם מעוניינים בפרויקט המרה, קחו בחשבון את הנקודות שציינתי לעיל.

וירטואליזציה כקוד פתוח – כפתרון טוב

לפני כשבועיים פרסמתי את הפוסט הזה שמדבר על פתרונות אלטרנטיביים ל-vSphere של VMWare. הפעם אני רוצה לדבר על פתרונות קוד פתוח כפתרונות טובים לוירטואליזציה ומדוע RHV/oVirt הוא פתרון שעולה על רוב פתרונות הקוד הפתוח.

פתרונות וירטואליזציה בקוד פתוח מתחלקים בעצם ל-2: אלו שמעוניינים לנהל מספר קטן של שרתים פיזיים וצרכי הוירטואליזציה שלהם בסיסיים, ואלו שמעוניינים בפתרון וירטואליזציה מלא כולל הדברים המתקדמים, משהו כתחליף ל-Hyper-V (עם הניהול המרכזי) או תחליף ל-ESXI+vCenter.

כשמדובר בצרכים בסיסיים לוירטואליזציה ומדובר בכמות קטנה של שרתים (נניח 2-5), ומדובר, לשם השוואה, בדברים ש-ESXi עצמאי (ללא vCenter) יכול לתת – אז הפתרונות שהצעתי בפוסט הקודם יכולים לתת זאת ללא בעיה. יותר מכך, כל הפתרונות (למעט שימוש ב-KVM וב-libvirt עם סקריפטים) שהצעתי גם יכולים לתת לכם ניהול מרוכז של השרתים שלכם בממשק Web.

לעומת זאת, כשאנחנו מעוניינים בדברים יותר מתקדמים כמו:

  • שימוש ב-vSwitch (בגירסת הקוד הפתוח – Open vSwitch) כ-SDN
  • הקמה אוטומטית של מכונות VM
  • שימוש ב-Grafana לתצוגת מצבי מכונות, דיסקים, מעבדים וכו'
  • High Availability מלא
  • אופטימיזציה לשימוש ב-NVME SSD תוך הגדלת I/O Threads
  • תמיכה מובנית ב-DR
  • יצוא/יבוא OVA/OVF
  • תמיכה במעבדי Power של IBM
  • תמיכה בכל פרוטוקולי הסטורג' (NFS, iSCSI, Fiber) + דיסקים מקומיים ו-GlusterFS
  • תמיכה במעבדים חדשים (EPYC, Xeon SP – ברוב הפתרונות המוצעים זה לא יעבוד טוב, במיוחד כשמדובר ב-HA).
  • ניהול מרוכז של כמות שרתים גדולה (עד 400 מכונות פיזיות)
  • פרופילים (סוגי מכונות, גדלים ועוד) כולל High Performance VMs.
  • תמיכה מורחבת ל-Over Commit
  • יבוא/יצוא של Images מ-OpenStack Glance (לא חייבים OpenStack מותקן בחברה).
  • פורטל למשתמשים (לאלו שצריכים לגשת למספר מכונות VM, ולנהל את אותן מכונות VM)
  • תמיכה במספר סוגי LDAP (כולל AD)
  • התממשקות ל-vCenter ויבוא מכונות VM
  • אפשרות לעבוד במצב הרגיל או במצב HCI.
  • תמיכה מלאה ב-GPU וב-VDI.
  • ועוד הרבה פונקציות אחרות.

אז הפתרון הוא או oVirt (גירסת קוד פתוח) או RHV (גירסה מסחרית עם תמיכה). שאר הפתרונות בקוד פתוח מחווירים לעומת RHV/oVirt מבחינת יכולות, תמיכה, פונקציונאליות ועוד.

האם פתרון כמו RHV/oVirt יכול להיות תחליף מלא ל-vSphere? התשובה היא: עדיין לא. העניין קשור יותר ל-Kernel ולדברים מתקדמים אחרים שלא קיימים ב-RHEL-7/CentOS-7 (שעליהם oVirt/RHV רץ):

  • Fault Tolerance עדיין לא זמין בגירסה הנוכחית (4.2)
  • VAAI/VVol – יש תמיכה ב-Kernel 4.X כך שנצטרך להמתין ל-RHEL-8/CentOS-8.
  • תוספים כמו vRealize ואחרים (שהם בתשלום) – יש להם חלופות. חלקם בחינם, חלקם בתשלום.

בכל הקשור לפתרונות וירטואליזציה, הגענו לזמנים טובים, למען האמת. רק לפני 3 שנים אם חברה גדולה היתה שואלת אותי לגבי פתרונות אחרים ל-VMWare או Hyper-V, הייתי ממליץ להם לנהל מו"מ בינם לבין מיקרוסופט ו-VMWare כי הפתרונות לא היו מספיק לדעתי טובים לשום Enterprise. פתרונות כמו Proxmox או פתרונות מבוססי Xen היו קיימים, אך לדעתי הם אינם נותנים מענה מספק ל-Enterprise (אם כי הם היו בהחלט יכולים לתת מענה לעסקים קטנים). בשנים האחרונות, החברה שהשקיעה הכי הרבה בפיתוח פתרון וירטואליזציה טוב היתה דווקא רד-האט. המצב בשוק פשוט התהפך: מיקרוסופט ו-VMWare היו עסוקים בפתרונות וירטואליזציה ואילו רד-האט היו עסוקים בפיתוח פתרונות מבוססי קונטיינרים (OpenShift) וב-3 השנים האחרונות רד-האט משקיעה הרבה יותר בפיתוח פתרון וירטואליזציה וגם בשיפור OpenShift, בשעה שמיקרוסופט ו-VMWare בשנתיים האחרונות יותר מתעסקים בפתרונות קונטיינרים.

לסיכום: שום פתרון (פתוח או סגור) אינו Drop In Replacement. לכל פתרון יש יתרונות וחסרונות וכדאי לשקול את הדברים. בכל מקרה תהיה תקופת מעבר ויהיה צורך לפתור לא מעט בעיות. פתרונות בקוד פתוח לא מחייבים תשלום Up front (למעט במוצר מסחרי כמו RHV, אם כי יש Trial חינמי), אבל כן מחייבים יעוץ, אינטגרציה והדרכה – שזה כן עולה כסף.

חושבים לעבור לפתרון וירטואליזציה אחר?

עדכון על Hyper-V מופיע לקראת סוף המאמר.

אנחנו נמצאים ב-2018 וחברות רבות עוברות לענן ומתחילות לקצץ בתקציב רשיונות הוירטואליזציה שלהן, מנויי תמיכה וכו'.

רואים את השורה למעלה? זה מה שלא מעט מנהלים חושבים שקורה. במציאות – התמונה מעט שונה. אכן, הרבה חברות החלו לעבור לענן (ואלו שאסור להן בגלל רגולציה, מעבירות דברים שיווקיים כמו מיני אתרים – לענן). יחד עם זאת, לא מעט מאותן חברות שוקלות מחדש את המעבר לענן לאחר שנוצלו הקרדיטים שספק הענן נתן, וחלק מהם גם עושים "אחורה פנה". קשה מאוד לתת מספרים, אבל משיחות עם חברים ואנשים אחרים, אני יכול להעריך הערכה גסה שעל כל 10 חברות שעברו לענן, בין 3-5 לחברות או שירדו מזה לגמרי או שישאירו רק דברים הכרחיים. בקיצור – לזרוק את תשתית הוירטואליזציה המקומית? לא כל כך מהר…

כיום אפשר לאמר שכל חברה בארץ עברה לוירטואליזציה, וברוב המקרים כבר נדיר למצוא שרת פיזי שמריץ אפליקציות (ללא שום וירטואליזציה/קונטיינרים), אבל כמו בכל דבר – דברים משתנים. גרסאות תוכנה מסיימות את חייהן, חברות לא מעוניינות שוב ושוב כל שנה לשלם אלפי דולרים פר שרת על רשיונות וירטואליזציה ומכיוון שרוב מוחץ של החברות כיום כבר משתמש בקוד פתוח, יש סקרנות לשמוע לגבי אלטרנטיבות. אף חברה כמובן לא מחפשת לעבור מפתרון וירטואליזציה שיש לה לאחר מהיום למחר, אבל אנשים סקרנים לשמוע לגבי ההיצע שיש ואם יהיה צורך – הם יזמינו יעוץ ואולי PoC ויכול להיות שזה גם יגיע להטמעה, ולכן פוסט זה נכתב כדי לתאר (בקצרה) את האלטרנטיבות.

הדבר הראשון שחייבים לזכור, הוא שלכל לקוח, עסק, חברה – יש דרישות שונות לחלוטין. להלן מס' דוגמאות:

  • לקוח רוצה להריץ מס' חד ספרתי של מכונות וירטואליות, אבל מצד שני הוא רוצה HA (כלומר High Availability) כך שאם נפל שרת אחד – השרת השני עושה pick up והמכונות ממשיכות לעבוד
  • לקוח אחר רוצה לתת שרותי Hosting ללקוחות שלו, יש לו אלפי מכונות וירטואליות אבל אין לו תקציב לרכוש מ-VMWare (אגב, רק לידיעה: VMWare דורשת 50$ פר מכונה וירטואלית מחברות Hosting, גם אם מריצים רק את ESXi החופשי).
  • לקוח אחר מעוניין בפתרון קוד פתוח ולא משהו קנייני להריץ כמה עשרות מכונות וירטואליות עבור העסק שלו.
  • לקוח אחר רוצה את הכל: תתחיל ב-FT, תכלול DR, תכלול HA, סוויצ'ים וירטואליים מורכבים, תמיכה ב-RDMA, NFS, iSCSI, templates ועוד ערימת דברים – אבל לא מוכן לשלם את המחיר ש-VMWare רוצים פר שרת פיזי.
  • לקוח אחר "להוט" מאוד על HCI – הוא רוצה המלצה אם ללכת על vSAN, Nutanix, Simplivity (אחד מהם).
  • ולקוח אחר מעוניין פה ועכשיו בהצעה על OpenStack כפתרון וירטואליזציה חלופי/משלים למה שיש לו כיום.

הבה נכיר את הפתרונות:

VMware
ה"מלכה" הבלתי מעורערת לפתרונות וירטואליזציה. בין אם יש לך בתשתית שרת אחד או 5000 שרתים פיזיים –  המערכת תומכת בצורה מעולה. יש אלפי פונקציות ואפשרויות להתרחב לכל דבר הקשור לוירטואליזציה.
הבעיה העיקרית: המחיר. גירסת ה-ESXi שמותקנת על השרת קיימת כגירסה חינמית, אך כמות הפונקציונאליות מוגבלת ולשם ההרחבה יש לרכוש את vCenter שקיימת במספר גרסאות, ואם יש לך עד 3 שרתים – תוכל לרכוש את רשיון ה-Essentials של vCenter ולנהל במרוכז את השרתים במחיר של 500$, אבל גם אז הפונקציונאליות די מוגבלת. רוצה יותר? תתחיל לשלם פר מעבד אלפי דולרים וגם לרשיון היותר מתקדם של vCenter תצטרך לשלשל עוד כמה אלפי דולרים, ועוד לא דיברנו על תמיכה שנתית – שגם היא עולה כמה אלפי דולרים. בקיצור – הסיבה שרבים מחפשים אלטרנטיבות היא לאו דווקא בגלל מגבלות טכניות, אלא בגלל מגבלות תקציביות.

OpenStack
דמיינו לכם את הדבר הבא: אתם נכנסים לסופרמרקט הקרוב ורוכשים לכם 3-4 קרטונים של חלב, אתם משלמים ויוצאים. מה יש לכם בשקית? 3-4 קרטונים של חלב וזהו. עם OpenStack, אתם מקבלים לא רק את הקרטונים של החלב, אלא גם את המחלבה, הרפת והפרות!

טכנית, OpenStack עושה המון דברים (תסתכלו כאן כדי לראות כמה פרויקטים יש בתוך OpenStack), וירטואליזציה זה רק אחד מהדברים, ואם אתה רוצה אחסון – אז יש לך 3 חלקים (Object, File, Block כל אחד מהם שונה). נכון, אפשר להתקין רק חלקים מסויימים (או להתקין הכל ולהשאיר לכל מה שצריכים ברירות מחדל), אך עקומת הלימוד בהשוואה לשימוש ב-Hyper-V או VMWare – מאוד גבוהה. יהיו כמובן חברות שיש להם את הצוותים שיכולים להתעסק בכך (ויש במה להתעסק, כיום OpenStack מורכב מיותר מ-1800 חבילות!), אבל אז מגיעות 2 נקודות שכדאי לתת עליהן את הדעת:

  1. גירסת OpenStack משתחררת כל חצי שנה עד שנה בערך. מכיוון שבחברות נהוג לעדכן כל 3 שנים, השדרוג לגירסה האחרונה יהיה קשה עד בלתי אפשרי כי בדרך כבר עברו כמה גרסאות (ואף אחד לא מבטיח תאימות).
  2. חברות מסחריות ירצו את ה-OpenStack המסחרי שהגירסה שמשוחררת ונתמכת ל-5 שנים, יצטרכו להתכונן למחיר ממש לא זול. גירסת רד-האט לדוגמא עולה כ-10,000$ לשרת עם 2 מעבדים (הממ, פתאום המחיר של VMWare לא נראה כזה יקר). חברות כמו SuSE וקנוניקל מוכרות במחירים יותר זולים, ואכן – אם חברה מחליטה ללכת לרכוש OpenStack אני ממליץ לה לרכוש זאת מ-SuSE (התמיכה של קנוניקל לא משהו, בלשון המעטה). במילים אחרות – אם אתה מחפש OpenStack שיחזיק כמה שנים טובות ובחינם – לא ממש תמצא זאת. זה לא CentOS.

Xen
טכנית, Xen הוא פתרון וירטואליזציה טוב כשמדובר על כמות שרתים פיזית קטנה. הוא נותן ביצועים טובים, יש ממשק Windows (למעוניינים, אפשר לעשות כמובן הכל בלינוקס ישירות). הבעיה המרכזית עם Xen הוא שהפרויקט עצמו בקושי "חי". Xen יוצא בגרסאות יותר חדשות (4.10.1 זו הגירסה האחרונה), אבל כשזה מגיע לחברות, הן רוצות תמיכה. Citrix מוכרת את Xen ונותנת שרות, אבל זול – הוא לא (3,000 דולר פר מכונה עם 2 מעבדים). הסיבה שאני לא ממליץ על Xen של Citrix היא שהחברה פיטרה מחצית מהעובדים שעבדו על Xen ונתנו לו שרות ולא נראה ש-Citrix תמשיך לקדם ולפתח את מוצר ה-Xen שלה. חברה אחרת שמוכרת את Xen תחת שם אחר היא חברת Oracle (היא לא מזכירה את השם "Xen" בשום מקום בתיעוד השיווקי) והמוצר נקרא Oracle VM Server.

Proxmox
תוכנת Proxmox היא אחת מהוותיקות בשוק שהלכה וגדלה עם השנים, הוסיפה תמיכה למכונות וירטואליות (מבוססות KVM, כמו רוב הפתרונות מבוססי קוד פתוח שמוזכרים כאן), תמיכה לקונטיינרים (לא Docker אלא LXC), תמיכה ל-ZFS, NFS, iSCSI, GlusterFS ועוד. זו תוכנה שמומלצת לאלו שרוצים לנטוש את Xen, לעסקים קטנים שיש להם שרות מאינטגרטור בארץ (השרות המקורי ניתן רק ב-tickets ואין אפשרות SLA, רק NBD מיצרנית התוכנה עצמה). התוכנה גם יכולה להתאים לעסקים קטנים והקהל שהכי "אוהב" את התוכנה אלו חברות ה-Hosting ששם דברים כמו Live Migration, HA וכו' אינם כה חשובים.

KVM/Libvirt/אוטומציה
פתרון שיכול להתאים לחברות שיש בהם מפתחי לינוקס (והמון זמן פנוי) הוא שימוש ב-KVM שמגיע עם כל הפצת לינוקס ושימוש בספריית Libvirt לבנות מערכת וירטואליזציה. הספריה מאפשרת את כל הדברים הבסיסיים ואת כל השאר ניתן לבצע עם אוטומציה בכלים כמו Ansible/Puppet/Chef וכו'. היתרון הגדול בשיטה זו הוא שהכל נמצא בתוך החברה ואם יש תקלה, היא מטופלת פנימית.

oVirt
תוכנת oVirt שנכתבת ע"י רד-האט היא אחת התוכנות שמכוונת ישירות להתחרות ב-vSphere. (שימו לב: גירסת הקוד החופשי נקראת oVirt, הגירסה המסחרית [שמבוססת על אותו קוד] נקראת RHV). ב-oVirt יש בעצם כמעט את כל מה שאתם מקבלים ב-ESXi עם vCenter, היא יכולה לעבוד גם בתצורות של מאות ואלפי שרתים פיזיים מצד אחד, אבל היא גם יודעת להתרחב לאזורים "קרובים" לוירטואליזציה (כמו הרצת Images מ-OpenStack ובגירסה הקרובה כנראה תהיה גם תמיכה לקונטיינרים). היא יודעת להתממשק לפרטוקולי הסטורג' הידועים (NFS, iSCSI וגם GlusterFS ו-Ceph [דרך Cinder]) וגם להתחבר ישירות אל שרתי ה-ESXi או אל ה-vCenter שלכם כדי להמיר מכונות ל-oVirt/RHV. בנוסף, oVirt/RHV היא התוכנה היחידה מתוכנות הקוד הפתוח שיכולה לעבוד גם במצב קלאסי (התקנה של התוכנה במכונה אחת, בשאר מתקינים גירסת Node) או במצב Hyper Converge. בנוסף, זו התוכנה היחידה שיש לה גם Client לאנדרואיד כדי לבדוק מה קורה ולטפל בתקלה מרחוק ללא צורך במחשב.

לחברות המעוניינות ב-RHV (כלומר בגירסה המסחרית), המחיר די זול (יחסית): 1000$ לשנה למכונה עם 2 מעבדים ותמיכה בשעות העסקים או 1500$ לתמיכה של רד-האט 24/7.

פתרונות HCI
מוצרים כמו Nutanix/Simplivity/VSAN/RHV מציעים בעצם שרתים עצמאיים שלא זקוקים ל-Storage חיצוני והם נותנים הכל בפתרון אחד. אלו יכולים להיות פתרונות מעולים, אולם חשוב לזכור שבמרבית המקרים תצטרכו להחליף שרתים (אם יש לכם שרתים ישנים) ובמקרה של vSAN אם תרצו תוצאות ממש גבוהות, תצטרכו דיסקים SSD NVME מסוג Mixed Intense (מה שאומר שתצטרכו לרכוש Backplane נוסף לשרת ל-4 כוננים, שרתים נמכרו בשנים האחרונות ללא Backplane ל-NVME וזה "אקסטרה") כחלק מכל קבוצת דיסקים. בפתרון של VMWare ניתן לעבוד "גם וגם" כך ששרתים ישנים שעובדים מול סטורג' יוכלו להמשיך לעבוד כרגיל. החסרון העיקרי של VMware vSAN הוא המחיר: תוספת של 5000$ פר שרת עם 2 מעבדים – וזה לפני המחיר של הציודים ובנוסף למחירי הרשיון האחרים ש-VMWare מבקשת.

פתרונות ל-VDI
גם מיקרוסופט, גם VMWare, גם Citrix וגם חברות אחרות מציעות פתרון VDI. את הפתרונות הללו אני מגדיר כלא יותר מ"בסדר". אלו פתרונות טובים לעובדי משרד, שמריצים דפדפן, אופיס, ואולי עוד כמה אפליקציות משרדיות, אבל כשזה מגיע לוידאו ותלת מימד – הפתרונות האלו כיום אינם משהו לרוץ לספר לחבר'ה. הסיבה לכך שמי שקובע את הדברים הם יצרניות ה-GPU והפתרונות שהם מציעים מתאימים לדברים שתיארתי לעיל ותו לא. מי שלדוגמא ישתמש ב-RemoteFX יגלה שמבחינת תמיכת OpenGL התמיכה היא חלקית ועל עריכת וידאו או דברים כאלו כבדים – תשכחו מזה. לאמזון יש פתרון שהוא יותר מתקדם ממה שהחברות שציינתי נותנות אבל גם הפתרון שלהם הוא לא בדיוק העלית שבעלית.

מבחינת קוד פתוח, ישנם כמה פרויקטים שמפותחים (והם ישולבו בעתיד במוצרים כמו ProxMox, oVirt ואולי Xen). אחד מהם לדוגמא הוא פרויקט VirGL שמרנדר על GPU בשרת ומעביר דרך הרשת את הפלט למסך. כרגע הוא תומך רק בלינוקס אולם מישהו אחר כרגע עובד על תמיכת Windows. עוד פרויקט (דווקא מחברת אינטל) הוא פרויקט GVT שמשתמש ב-GPU של המכונה כדי לרנדר עבור מכונות וירטואליות. בפרויקט עדיין חסר פלט רינדור לתצוגה רחוקה אבל אני מאמין שאינטל שומרת את החלק הזה ל-GPU שהם עובדים עליו כרגע.

מה עם Hyper-V?
מבחינה טכנית, Hyper-V נותן פתרון טוב לוירטואליזציה ששווה פחות או יותר לפתרון של VMWare (יש פונקציות שיש בפתרון אחד שאין בשני וההיפך). גם מיקרוסופט מציעה גירסה "חינמית" שמגיעה עם גירסת Windows Server (כ-Role) והפתרון הזה יכול להתאים למי שרוצה פונקציות ניהול (די מוגבלות) פר שרת, כך שכל שרת מנוהל בנפרד. ברגע שרוצים לנהל את הכל בצורה מסודרת, יש צורך ב-System Center ויש גם תשלום עבור Operating System Environment (או OSE) ורשיון ה-Windows Server צריך להיות רשיון Data Center. בגירסת Windows Server 2016 מיקרוסופט די החמירה את דרישות הרשיון ואם במקרה של VMWare למערכת לא ממש משנה כמה ליבות יש לך במעבד, במיקרוסופט רוצים תשלום פר ליבה ולא פר מעבד. חברת TAG Provision כתבה פוסט המשווה את המחירים בין המתחרים העיקריים וניתן לראות כל הנתונים כאן וכפי שניתן לראות, עם המחירים הללו, אין שום סיבה לעבור ל-Hyper-V, אלא אם מחפשים את הפתרון המינימלי ה"חינמי" ללא ניהול מרוכז. בנוסף, אם אתה מחפש פתרון HCI, ה-Hyper-V אינו מתאים לכך.

לסיכום: ישנן לא מעט אופציות של וירטואליזציה בקוד פתוח (ובקוד סגור). לא כל פתרון מתאים לכל אחד, ולא כל פתרון מתאים למסגרות שונות שקיימות בחברות. מעבד לפתרון וירטואליזציה זה או אחר צריך להתבצע לאט, קודם כל כפתרון נוסף שעליו רצים מספר מכונות ורק לאחר שהדברים נותנים תוצאות צפויות, ניתן להעביר עוד ועוד מכונות מהסביבה הישנה לחדשה, וכמו תמיד – אני ממליץ לקחת יעוץ, לבצע PoC ולא כל כך מהר "לבלוע" הבטחות של אנשי שיווק.

על בעיה X ופתרון Y

כאחד שנותן יעוץ לחברות, יוצא לי בלא מעט מקרים להיפגש עם נציגים טכניים של חברות שונות, מסטארט-אפים ועד לחברות גדולות – בכדי לתת להם יעוץ בנושא פתרון טכנולוגי זה או אחר לצורך פתרון בעיות או לצורך הטמעת פתרון חדש או משופר בהשוואה למה שיש להם כיום. דוגמא פשוטה: חברה מעוניינת לרכוש סטורג' חדש, והם מעוניינים לדעת האם פתרונות מבוססי קוד פתוח יכולים לתת להם מענה במחיר יותר זול מפתרון סטורג' קנייני. אי אפשר לעשות יעוץ בטלפון של שיחה כמו:

לקוח פוטנציאלי: היי חץ, יש לנו NetApp ואנחנו רוצים לדעת, יש פתרון מבוסס קוד פתוח שיכול להחליף?
חץ בן חמו: אולי.

בשביל לייעץ לבעיה כמו שציינתי לעיל, צריך לשבת עם הלקוח הפוטנציאלי לפגישת יעוץ מלאה, ולשמוע ממנו את הדברים הבאים:

  • מה הפונקציונאליות שהוא מחפש
  • מה הפונקציונאליות שמאוד חשובה לו, ומה הפונקציונאליות שבשבילו זה יהיה "נחמד" אם קיים אך אותה פונקציונאליות אינה קריטית.
  • האם הוא מחפש פתרון Scale Up או Scale Out
  • האם הוא מחפש פתרון שישולב כ-Hyper Converge או שהוא מחפש פתרון של ברזלים נפרדים
  • ויש עוד לא מעט שאלות…

ההבדלים ביני (וכמובן אחרים), כיועץ ואינטגרטור בלתי תלוי (כלומר אחד שהוא אינו בעצם Reseller של ברזלים ממותגים) הם דברים חשובים כגון:

  • אינטגריטי – אם מישהו יבוא אליי ויבקש לדוגמא פתרון סטורג' Scale Out והדבר הכי חשוב לו זה iSCSI לדוגמא, אז אני אומר לו בפשטות שכרגע אין פתרון Scale Out בקוד פתוח (גם כמוצר מסחרי) שיש לו פתרון iSCSI ל-Scale Out בצורה טובה והוא יצטרך פתרון קנייני.
  • על מה הפתרון אמור לענות? לקוח רוצה X על מנת לפתור את בעיית Y. נעזוב לרגע את X, ונשמע מהלקוח מהו אותו Y. אין ספק, דרישותיו של הלקוח הן חשובות, אולם ברגע שמספרים לי מהו אותו Y, אז ניתן להעלות מספר פתרונות שיכולים לענות על Y וגם להתחשב בצרכי הלקוח.
    לדוגמא: ללקוח יש 20 מכונות VM שמשמשות לפיתוח והלקוח רוצה פתרון סטורג' עבורם Scale Up. במקרה כזה אני יכול להציע לדוגמא פתרונות מבוססים ZFS, בין אם כקוד פתוח נטו או מוצרים מסחריים ובהצעה שאגיש לו יוסבר מדוע הפתרון הזה טוב ויוצעו ללקוח מספר פתרונות מבוססים ZFS, כך שבסופו של דבר ה-Y הם אותם 20 מכונות VM וה-X יהיה פתרון מבוסס ZFS.

וכאן בעצם מגיעה השאלה המרכזית שלי…

לא לי ולא לאף פרילאנסר יועץ או אינטגרטור, אין מכונה לקריאת מחשבות, ולא קל "להוציא" מלקוחות פוטנציאליים את אותו Y. יחד עם זאת, בכל חברה, תמיד יש חיפוש לפתרונות לבעיות Y כלשהן, וכאן הייתי רוצה (ובוודאי פרילאנסרים אחרים) לשמוע מהן אותן בעיות Y שחברתכם מחפשת אליהן פתרון (מבוסס לינוקס או מבוסס קוד פתוח). אתם מוזמנים לענות כאן (ללא ציון שם חברה או פרטים מזהים אחרים של מקום עבודתכם) ואולי תקבלו הצעות מעניינות של פתרונות שונים ואם תרצו תוכלו לפנות למציע (כל פרילאנסר יכול כמובן לענות).

תכירו: Red Hat Storage One

חברת Red Hat הכריזה אתמול על פתרון חדש לסטורג' לחברות שנקרא Red Hat Storage One. הפתרון עצמו הוא די פשוט: אתה קובע פרמטרים מסויימים, אנחנו אומרים לך איזו מערכת יכולה לתת לך את מה שאתה רוצה ומוכרים לך אותה אין צורך ברכישת רשיונות נוספים. אתה רוכש בעצם מחברת Red Hat – ברזל מוכן. הקץ להתקנות ו-1001 קונפיגורציות וכך זה נראה (לחצו להגדלה):

אחת הבעיות הגדולות הקיימות ב-SDS בקוד פתוח, זה שאתה צריך מישהו שלא רק יקים לך את זה, אלא גם יתחזק ויתן פתרון לתקלות. אם יש לך מישהו חיצוני או ידע בצוות ה-IT, אז אין בעיה, אבל עד היום אם חיפשת פתרון מדף שיתן לך נגישות קלה ופתרון כמה שיותר אוטומטי של בעיות – זו היתה בעיה, במיוחד אם יש לך צוות לסטורג' אבל אין לו מושג ירוק בלינוקס (כן, יש לא מעט כאלו).

אז רד-האט מוציאים את Red Hat Storage One כפתרון סטורג'. זהו הפתרון הראשון ובהמשך יהיו פתרונות נוספים שלא מבוססים על GlusterFS אלא גם על Ceph, וכאן בד"כ נמצאת הבעיה בד"כ – לדעת את ההבדלים בין GlusterFS ל-Ceph ומה מתאים למה (ולא, הם לא מתאימים לכל הצרכים).

בוא נסתכל לשם הדוגמא בכל סטורג' קנייני בינוני. סביר להניח שאותו פתרון סטורג' יתן לך את כל מה שתרצה. רוצה להקים LUN ל-iSCSI? אהלן. שיתוף קבצים? שלם רשיון ויש לך CIFS. רוצה NFS? שוב, רשיון – ויש לך את זה. רוצה snapshots? אולי clones? זה בפנים. רוצה לגבות את הסטורג'? תצטרך תוכנה יעודית – אבל זה אפשרי. רוצה Cluster לסטורג'? זה אפשרי, תכין צ'ק שמן :).

פתרון סטורג' מבוסס קוד פתוח מאוד קורץ, אבל האם פתרונות GlusterFS או Ceph מתאימים לכל הצרכים? התשובה היא לא. לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות שחשוב לדעת אותם לפני שמחליטים על פתרון. להלן מספר דוגמאות מה מתאים ומה לא.

  • גישת קבצים – CIFS או NFS – מערכת GlusterFS בנויה כולה על גישת קבצים ואת זה היא יודעת לעשות בצורה מהירה (במיוחד אם הכנסת כרטיס PCIe ל-Nodes עם 3DXpoint של אינטל). צריך Cluster של CIFS או NFS שגם יכול לגדול? GlusterFS הוא הפתרון. אם תנסו את Ceph ל-CIFS או NFS, תקבל בערך 50% פחות בביצועים מהסיבה הפשוטה ש-Ceph עובד מבפנים על Object Store וכך הוא מאחסן הכל, כך שכל גישה לקובץ מצריכה מהמערכת "להרכיב" את הקובץ מאובייקטים ולהגיש אותו, ולפני כן על ה-Client לברר דרך אחד משרתי ה-MDS איפה בכלל הקובץ נמצא, איזה Node זמין וכו', כך שאם אנחנו צריכים להעתיק 1000 קבצים – עשו את זה לקראת היציאה מהעבודה באותו יום, זה יקח זמן.
  • Block Storage. בסטורג' קנייני עניין ה-iSCSI ו-LUN מבוצע בד"כ ברמת חומרה + שימוש ב-NVRAM, כך שהביצועים מאוד גבוהים. ב-GlusterFS זה אפשרי, אבל הביצועים לא יהיו גבוהים כי המערכת לא מכוונת לעשות את זה (אבל למי שמתעקש – זה אפשרי אך עדיין תצטרך באמצע מכונה "מתווכת"). ב-Ceph לעומת זאת גישת Block Storage היא אפשרית בהחלט וזה עובד מעולה, במיוחד אם משתמשים במערכת OpenStack למכונות וירטואליות וקונטיינרים (או Swift). מצד שני יש תמיכה ב-iSCSI אבל שוב, יש צורך ש-2 מכונות (בשביל HA) שיבצעו המרה מ-Raw Block Device ל-iSCSI החוצה.
  • סטורג' לקונטיינרים או Object Store – כאן Ceph מנצח מבלי להתאמץ אפילו. הבסיס העיקרי של Ceph לכל הקבצים הם אחסון אובייקטים, כך שאם החברה רוצה להקים אחסון מדמה S3 כחלק מפתרון ל-OpenStack – אז Ceph נותן פתרון מעולה. גם כאן ל-GlusterFS יש פתרון אבל אם רוצים משהו גדול או ענק לאחסן מיליוני אובייקטים – Ceph עדיף.
  • פתרון Hyper Converge המשלב את הסטורג' יחד עם מכונות וירטואליות. כאן התשובה פשוטה: GlusterFS. מערכות Ceph צריכות להיות מוקמות על שרתים פיזיים נפרדים (שזה מה שהם יעשו בלבד) ו-Ceph אינו פתרון Hyper Converge (וכן, בדקתי, זה הזכיר לי את מהירות טעינות משחקים מקלטות בקומודור 64…).

לסיכום: יש מעכשיו פתרון סטורג' מבוסס קוד פתוח שניתן לרכוש כקופסאות. עדיין כמובן ניתן להקים את הפתרון מקוד פתוח או מוצר מסחרי מבוסס קוד פתוח אבל חשוב לראות מה כל מוצר נותן ומה הדרישות שלכם לפני שמחליטים על פתרון זה או אחר.

על עלויות תמיכה של מוצרי קוד פתוח

עולם הקוד פתוח כיום נותן מגוון מוצרים הקשורים לתשתיות שונות, Software Defined, וירטואליזציה ועוד, ובמקרים רבים חברות רבות מעוניינות באותם מוצרי פרויקטים בקוד פתוח, ומדוע לא? לבצע Download, להתקין ולעבוד עם זה, בלי עלויות של רשיונות פר שנה, פר שרת, פר חיבור ופר השד-יודע-מה…

להלן מס' דוגמאות של מוצרים:

  • GlusterFS
  • Ceph
  • oVirt
  • OpenStack
  • ManageIQ
  • Kubernetes
  • OpenShift Origin

2 המוצרים הראשונים הם Software Defined Storage, השלישי והרביעי הם מוצרי וירטואליזציה, והמוצר החמישי הוא מוצר לניהול מקיף של תשתיות וירטואליזציה ועוד – מקומית ובענן ו-2 האחרונים הם לניהול קונטיינרים לכל המוצרים הללו נלווית עלות של 0 שקלים כלומר אתה יכול להיכנס לאתרים, להוריד ולהשתמש.

העניין הוא שעם כל הכבוד למוצרים (המעולים לכשעצמם), המחיר הוא יותר מאפס..

כל המוצרים שתיארתי לעיל דורשים ידע והתמחות במוצרים. כמובן אם מדובר בחברה גדולה עם מחלקת IT גדולה (כך שיש מישהו או 2 שיכולים להתמקצע במוצר) אז העלות עצמה היא באמת אפסית, למעט כשיש תקלות או באגים שלא כתובים בתיעוד. מנסיון בתמיכה במוצרים לעיל, אני יכול לאמר שיש לא מעט מקרים שהפתרון היחיד במקרים של תקלות ובאגים זה לפנות ל-Mailing List (או ב-IRC) ולקוות שיש מישהו מהמפתחי מוצר שיכול לסייע, ולפעמים זה יכול לקחת זמן. קרו לי מקרים שקיבלתי פתרון רק לאחר יומיים בערך וקרו לי מקרים על פרויקטים אחרים (שהתקנתי אצלי בבית) שלקח שבוע וחצי עד שקיבלתי תשובה. בשבילי בבית, יומיים או שבועיים לא ממש משנים משהו כי אלו דברים שאני לא מריץ כ"פרודקשן", אבל מה לגבי לקוח שהרים את המערכות האלו ביצור או פרודקשן? זה כבר נהיה מצב לא נעים. יש כמובן אפשרות לפנות לאחת מהחברות שמשחררת את אותו מוצר קוד פתוח כמוצר מסחרי ולרכוש שרות תמיכה חד פעמי פר שעות, אבל אפשרות זו היא לא זולה. כמה לא זולה? זה יכול להסתכם בכמה אלפי דולרים וזה יכול לעלות יותר אם מושיבים מהנדס מאותה יצרנית תוכנה על הבעיה.

לכן, בדרך כלל כשמעוניינים באחד המוצרים הנ"ל לדוגמא, יש לקחת בחשבון שאם אין בחברה ידע מעמיק על המוצר או על מערכת ההפעלה (כמו במקרים שיש רק Windows ב-90% מהתשתית ואין שם אף אחד שמבין לעומק בלינוקס) – יהיה צורך ברכישת בנק שעות תמיכה שנתי על המוצר או על הפתרון ובד"כ מדובר על כמה עשרות אלפי שקלים (בין 15K ל-40K, תלוי במוצר, תלוי אם מדובר רק בתחזוקה או בהקמה, תלוי בכמות שעות ותלוי ממי רוכשים והאם יש באמת ידע לעסק שמציע פתרון או שמדובר בעסק שחותך מחירים ולוקח מישהו מהודו כך שרוב הרווח עובר אליו ולא להודי) כך שאם אין בחברה ידע – המוצר כבר לא ממש "חינם".

מצד שני, לאלו שכן רוצים לרכוש את המוצר המסחרי ומוכנים לשלם את המחיר, מומלץ לחלק את העבודה ל-2 ואת ההקמה/הטמעה להוציא למישהו חיצוני (ולא ליצרן, כמו במקרים של רד-האט, אלא אם בא לכם לשלם כמה מאות דולרים לשעה!) ואת התמיכה אתם תקבלו במסגרת רכישת התוכנה.

נקודה נוספת וחשובה כשניגשים למו"מ לגבי בנק שעות מול מי שיתן לכם שרותי תמיכה/תחזוקה/הטמעה – תוכנות כמו שציינתי לעיל משתנות מהר מאוד, בערך פעמיים בשנה אותם פרויקטים יוצאים בגירסה חדשה, ואם לא קיימת גירסת LTS (כלומר Long Term Support) או שיש פונקציות חדשות שאתם צריכים מהגירסה שיצאה זה עתה, תצטרכו לשקול שדרוג, ובד"כ מומלץ להכניס זאת בחוזה.

לסיכום: בין אם אתם בנק או חברת ביטוח או קופת חולים או אפילו סטארטאפ קטן שרץ על חצי שרת וירטואלי – תוכנות קוד פתוח עוזרות (ויכולות לסייע) המון ויכולות לחסוך המון כספים. יחד עם זאת, תוכנות כמו התוכנות שציינתי לעיל (והם דוגמאות ספורות, יש פרויקטים הרבה יותר מורכבים) מצריכים ידע רציני ונסיון כדי להקים אותם בין ב-PoC/פיילוט או הקמה לטסטים/פרודקשן/יצור. עלויות של יועץ/מטמיע חיצוני הן יותר זולות מרכישת המוצר הרשמי ואין צורך לשלם פר ציוד, אך יכולים להיווצר מצבים שהתמיכה תהיה פחותה במעט בכל הקשור לתקלות הקשורות לבאגים מכיוון שאין SLA מול יצרנית התוכנה עצמה וכדאי לקחת זאת בחשבון.

ההבדל בין קוד פתוח למוצר מסחרי מבוסס קוד פתוח

לפני מספר חודשים פרסמתי בכמה מקומות סקירה מקוצרת על פרויקט של Red Hat שנקרא oVirt. הפרויקט הזה הוא בעצם ה"תשובה" של Red Hat לכל אלו שמחפשים מוצר וירטואליזציה כ-Hyper Converge. המערכת כוללת בפנים פתרון סטורג', רשת וכמובן Compute ויש בה עוד חלקים שלמוצרים מתחרים יש תשובות חלקיות.

כעבור מספר ימים פנה אליי אחד מקוראי הבלוג, הוא בכיר באחד ממוסדות הבריאות הגדולים בארץ והוא ביקש אם לא אכפת לי לתת להם הדגמה מרחוק של מערכת oVirt עובדת, לא סתם Demo. מכיוון שהרמתי אצלי בבית ב-LAB פתרון כזה עם מכונות VM שאני משתמש בהם – הדגמתי לו ולחבריו את המערכת. בסוף ההדגמה הוא אמר לי משהו פשוט: "חץ, זה מעולה שאתה מכיר את המערכת, אבל אני לא יכול להקים כאן מערכות כזו כתחליף כשרק חץ בן חמו יכול לתמוך לי בה."

המשפט שהוא אמר די מסכם את הטעויות ש"מושרשות" אצל חלקי ממנהלי ה-IT/מנמרי"ם בארץ, וכשאני אומר "טעויות", אני מתכוון ליותר מאחת.

נתחיל במשהו פשוט: יש הבדל ענק בין פרויקט בקוד פתוח שנמצא ב-GitHub לבין מוצר מסחרי בקוד פתוח שרוכשים. מהו ההבדל? בגירסה שקיימת ב-GitHub, כמות הבדיקות והתיקונים לייצוב המוצר מאוד קטנה. אם יש תיקונים, אז הם יגיעו ב-Minor version או בגירסה הלא יציבה הבאה. לעומת זאת, בגירסה המסחרית יצרן המוצר מריץ אלפי טסטים כדי לבדוק יציבות ותקינות והוא מעביר חלקי קוד מגירסאות שונות על מנת ליצור מוצר שהוא יציב ומוכן לפרודקשן שהוא יכול למכור ולתת תמיכה עליו ובנוסף המוצר מגיע עם תיעוד מאוד רציני.

לכן, דבר כמו oVirt מתאים לי פה לבית שלי, מתאים לסביבות טסטים בחברות, כך שאם משהו נופל, זה לא קריטי. מי שרוצה מוצר מסחרי שמבוסס על oVirt, יכול לבדוק בחינם את גירסת הבטא בלינק הזה  של RHV (המוצר הסופי יצא במהלך השנה).

הנקודה השניה החשובה היא כמאמר הפתגם "יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק". כל יצרני השרתים מוכרים את המוצרים המסחריים מבוססי הקוד הפתוח כולל תמיכה מלאה 24/7, כלומר אם מחר תרצה לרכוש שרתים מ-HPE או DELL או LENOVO ותרצה לרכוש פתרון אחסון SDS, פתרון קונטיינרים כמו OpenShift המסחרי, פתרון סטורג' Scale Out כמו Ceph או Gluster או מוצר ענק כמו SAP HANA – הם ימכרו ויתמכו בך כולל SLA מלא ואז אינך תלוי באם חץ בן חמו זמין או אם יש מישהו אחר שיתן לך תמיכה. אתה מקבל תמיכה מלאה בדיוק כמו שאתה מקבל תמיכה לברזלים שלך. ליצרן יש תמיכת "גב אל גב" עם יצרן התוכנה. דוגמא פשוטה לחובבי מיקרוסופט ו-Azure – אם יש לך הפצת לינוקס מותקנת על VM ב-Azure ויש לך בעיה, אתה פונה לתמיכת Azure והם מנסים לפתור. לא מצליחים? יש להם קו ישיר ליצרן ההפצה שיעזור להם ולך לפתור את הבעיה.

לסיכום: כמו שאתה קונה מתגי תקשורת של Cisco, כמו שאתה קונה מערכת מורכבת כמו JIRA, כך גם עם מוצרים מסחריים מבוססי קוד פתוח. החברה שמוכרת לך את זה, בין אם יצרן התוכנה או יצרן הברזלים – אתה מקבל שרות מלא הכולל התקנה, הטמעה, תמיכה וכו' לפי SLA שנקבע בין הצדדים. זה ש-HP מעדיפים למכור סטורג' 3PAR שלהם או DELL מוכרים סטורג' כמו UNITY, לא אומר שזה הדבר היחיד שהם מוכרים. יש להם עוד מוצרים, אתה פשוט צריך לבקש את זה במסגרת ההזמנה ואין שום הבדל בתמיכה/התקנה/הטמעה בין אם קנית לדוגמא סטורג' קנייני או פתרון סטורג' SDS, בין אם קנית פתרון מבוסס קוד פתוח או פתרון סגור לחלוטין. יש כמובן את הפרויקטים בקוד פתוח שהם אינם מוצר מסחרי ואתה חוסך את הקניה איתם, אבל שם המסלול הוא שונה והוא יותר קשור בחברות ועצמאים פה בארץ שיכולים לתת לך שרות על כך, ולכן כדאי להבדיל בין הדברים.