על חוות שרתים מעל ומתחת לאדמה

כל מי שעקב אחר מכרז נימבוס לבחירת ספקי ענן ציבורי שיקימו בארץ Region, קרא או שמע בוודאי כל מיני עיתונאים ועיתונאיות שתהו בקול מדוע לא נבחר ספק ענן X או ספק ענן Y, ואם זה לא הספיק, באתרי חדשות שונים פורסמו מאמרי דעה וראיונות עם כל מיני אלופים לשעבר שתהו איך זה שמדינת ישראל בוחרת בספקים שיקימו את חוות השרתים שלהם מעל האדמה, ומדוע פסלו ספקים שבונים את חוות השרתים שלהם מתחת לאדמה. אתמול פורסם ב-דה מרקר ראיון עם אביתר פרץ, מנהל מחלקת חדשנות ודיגיטל במינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר שענה על התהיה הזו, ועל שאלות שהועלו בראיון.

אחת הבעיות עם טענות כאלו, ללא קשר למכרז נימבוס, היא שספקות כאלו שמטילים ספקי ענן מתחרים, שמנהלים אחרים בעסקים פרטיים, קוראים את הדברים, והם חושבים על שינוי החלטה קרובה להקים תשתית וירטואלית אצל ספק ענן זה או אחר, בגלל אותן טענות שהועלו. גם עבדכם הנאמן קיבל תהיות כאלו ואחרות מלקוחות פוטנציאליים וקיימים (שאינם ממשלתיים) לגבי הסיכון הקמת תשתית וירטואלית אצל ספקים כאלו, ורציתי לענות על כך.

התשובה עצמה – קצת מורכבת, וברשותכם – אפרט.

ישנם כאלו שמתכננים או משתמשים בענן, כאילו מדובר באיזו חוות שרתים של סלקום/נטויז'ן או פרטנר או בזק: הם מקימים פתרון DR שאמור לעבוד באופן ידני או אוטומטי, במקרה של תקלת חשמל, תקשורת וכו'. כלומר אותם לקוחות מראש "ננעלים" על חוות שרתים זו או אחרת של ספק ענן ציבורי, וכאן המציאות העגומה עלולה לטפוח בפרצופו של הלקוח שעובד כך: אם חיזבאללה מחר ירה טילים כבדים לאזורים בהם נמצאים חוות שרתים והוא יפגע באותו בניין או מבנה עם חוות שרתים – ישנו סיכוי גבוה מאוד כי חוות השרתים תושבת, בין אם השרתים נמצאים מעל האדמה או 20 קומות מתחת לאדמה! מה שלא מספרים לאנשים, זו העובדה הפשוטה שיש תשתית שלמה (שאינה כוללת שרתים) שנמצאת מעל האדמה (מה לעשות, אותה תשתית דורשת חמצן…) וכשטיל פוגע באותה חווה, יש סיכוי גבוה שאותה תשתית שנמצאת למעלה – תושבת, וכתוצאה מכך, גם השרתים שנמצאים למטה יהיו מושבתים או מנותקים, כך שבסופו של יום, בין אם השרתים נמצאים עמוק באדמה או מעליה, הסיכוי גדול כי הפגיעה תשבית את התשתית.

מה שתמיד מומלץ ללקוחות לעשות, זה לעבוד עם הכלים והפלטפורמות של ספקי הענן הציבורי הגדולים בכל הקשור לשרידות, ולהזניח את שיטות ה-DR הקלאסיות. שלושת ספקי הענן הגדולים, לדוגמא, מאפשרים להקים תשתית וירטואלית של שרותים ומכונות VM שפועלות במקביל במספר Availability zones (או Regions), כך שאם AZ או Region (תלוי בטרמינולוגיה של ספק הענן הציבורי) נופל או נפגע, התשתית הוירטואלית של הלקוח תמשיך לפעול מה-AZ או ה-Region האחר שנמצא גיאוגרפית במיקום שונה. לאלו שמוכנים להשקיע עוד, ניתן אפילו לבנות זאת בצורה של שימוש ב-3 Regions (או Region נוסף מחוץ לישראל ו-2 Availability zones), כך שלא חשוב מה יקרה בישראל, המערכת של הלקוח עדיין תמשיך לעבוד. אפשרות נוספת (ותמיד מומלצת) היא שימוש ב-Multi Cloud תוך שימוש בשרותים של ספקי ענן ציבורי שונים והקמה של התשתית אצל ספקי ענן ציבורי שונים, כך שאם קורה מקרה נדיר בה כל התשתית של ספק ענן ציבורי כלשהו נופלת – המערכת של הלקוח תפעל אוטומטית מהתשתית של ספק ענן ציבורי אחר.

לסיכום: בניגוד לכל מיני הצהרות של כל מיני אלופים, אנשי שיווק ואחרים, אפשר בהחלט לבנות שרידות נאה, תוך שימוש בכלים סטנדרטיים (Terraform ואחרים, לדוגמא), בשרותים ובפלטפורמות שספקי הענן הציבורי הגדולים מציעים, בין אם חוות השרתים והשרתים נמצאים מעל או מתחת לאדמה, ופתרונות אלו יוכלו לשרוד גם במתקפת טילים שתהרוס חוות שרתים זו או אחרת.

על עננים ציבוריים ותקציבים

בשנים האחרונות חברות רבות עברו להשתמש בשרותי ענן ציבוריים, החל בשרותים של מיקרוסופט שהחליפו שרתי Exchange מקומיים (אופיס 365), העברת מכונות VM לענן, שימוש היברידי בתשתית מקומית ובעננים ציבוריים וכלה בשימוש בשרתים כפלטפורמות ושירותים (PAAS/SAAS). גם הבנקים, אחד הסקטורים הכי שמרניים שהשתמש בשרותי ענן יותר לצרכים שיווקיים – קיבל אישור מהרגולטור להשתמש ביותר שרותי ומשאבי ענן ציבורי.

כל חברה שעוברת להשתמש בעננים ציבוריים, סביר להניח שעשתה "סקר שוק" בין שלושת הגדולים (אמזון, גוגל, מיקרוסופט) ובחנה מה החברה נותנת מול מה שהחברה צריכה ורוב החברות גם קיבלו קרדיטים של כמה אלפי/עשרות אלפי דולרים שיספיקו לשנה הראשונה (בחלק מהמקרים לשנתיים), כך שבדרך כלל בצוותי IT ובפיתוח די "משתוללים" בהתחלה מבחינת השימוש בשרותי הענן הנבחר ואין ממש ריסון תקציבי. אחרי הכל, זה לא יוצא מהכיס של החברה, אז זה בסדר.

יש לעומת זאת לא מעט חברות שאינן זכאיות לקרדיטים באלפי/עשרות אלפי דולרים ויש כמובן את המצב שהקרדיטים נגמרו ויש צורך לשלם. במצבים כאלו, ספק הענן מוציא חשבונית חודשית שנגבית מיידית מכרטיס האשראי של החברה (מתגעגעים ל-ש+60?) והחשבונית עוברת למנמ"ר/מנהל צוות ה-IT. אצל לא מעט חברות, כמעט כל חשבונית כזו גורמת לכינוס ישיבה של צוות IT (ושאר גורמים) עם שלל ביקורות ופקודות: מדוע הרמתם שרות X שעולה הרבה? מדוע הורם שרות בלי לקבל אישור, וכמובן הוראות להעיף דברים החוצה ולחסוך. לגטימי לחלוטין.

בדרך כלל, לקראת סוף שנה, יש את הדיונים התקציביים, ובהתאם למצב החברה (הכנסות, רווחים, הפסדים, לחצים של בעלי מניות וכו') מתקיימים דיונים לגבי תקציב לכל מחלקה ובלא מעט מקרים מחלקת ה-"IT" חוטפת על הראש כי היא בין המחלקות היחידות שמוציאה כספים אך לא מכניסה כספים ישירות ולכן אם החברה בדיוק במצב קיצוצים (מכל מיני סיבות) – ההנהלה מחליטה על קיצוץ תקציב ה-IT בכך וכך אחוזים, ודחיית/ביטול פרויקטים (אם לא מוצאים להם הצדקה לביצוע בשנה הקרובה).

כאן קיים איזה ניתוק בחלק מהחברות בין ההנהלה הבכירה לצוותי IT/פיתוח, והניתוק נובע מהרגל לשימוש ב-On Prem. אסביר:

נניח ואני חברה בשם X ויש לי חדר שרתים נחמד עם 5 ארונות, ו-100 שרתים פיזיים, תקשורת, סטורג', מיזוג וכו'. השרתים מריצים כ-1500 מכונות VM. נניח ועכשיו יש צורך להוסיף עוד 500 מכונות VM ויש לי משאבים פנויים בשרתים ובסטורג', אז תוספת העלות לחברה תהיה יחסית זניחה (אני לא מדבר כרגע על רשיונות פר OS כמו ב-Windows): עלות החשמל תהיה קצת יותר גבוהה. אם אצטרך לרכוש ברזלים כדי להקים את אותן מכונות VM, אז העלות שלהם תהיה עלות חד פעמית ואני יכול להשתמש בציוד הזה במשך 3-5 שנים בלי בעיה, אך בשורה התחתונה – ההוצאות הכספיות לגבי תוספת אותן מכונות VM הן צפויות.

בעננים ציבוריים לעומת זאת, חוץ מהתקשורת מבחוץ פנימה ותקשורת פנימית ברוב התשתית הוירטואלית שלך – הכל עולה כסף, החל מהביט הראשון שיוצא ממכונה וירטואלית או מאחסון S3 לדוגמא, כך שבניגוד ל-On prem שלא היית צריך לשלם עוד כסף על כל VM כל חודש – פה אתה חייב לשלם והתשלום מיידי.

ההבדל בין On Prem לשימוש בענן בלא מעט מקרים גורם לכך שחברות, לאחר ישיבות תקציביות שנתיות – מתחילות להתעניין באחת מ-3 האפשרויות הבאות:

  • "לחזור הביתה" – לתשתיות On prem
  • להתחיל לשוחח עם נציגי ענן מתחרה על שרותים זהים כמו שמשתמשים עכשיו אך במחיר יותר נמוך
  • קיצוץ מאסיבי בשימוש שרותי הענן, ואם משתמשים ב-Hybrid (כלומר On Prem ועננים) – לקצץ את השימוש בענן לצרכים הכרחיים בלבד.

החלטתי לשאול חברים מקצועיים בפורום Operation Israel בפייסבוק את דעתם. מי שמעוניין לקרוא, להלן הלינק (לצערי לא ניתן לעשות Embed לפוסט ספציפי מקבוצה אל וורדפרס)

מי שהסתכל בלינק יכל לראות שישנן תשובות שונות. אני אפרסם כאן את התשובות שלי:

  • בנוגע למעבר ל-On Prem ("חזרה הביתה") – אם מדובר על מכונות VM, אז זה אפשרי כמובן, אם כי סביר להניח שתקבלו אולי ירידה כלשהי בביצועים הואיל וספקי הענן בד"כ משתמשים במעבדים מהדור האחרון או זה שלפניו, בהשוואה ל-2-3 דורות אחורה שחברות משתמשות. בנוסף, תלוי בסיטואציה, יכול להיות שתצטרכו לרכוש ציוד נוסף כדי לארח את המכונות שמוחזרות מהענן.
    לעומת זאת – אם אתם משתמשים בשרותים שספקית הענן מציעה (RDS, S3, ELB ועוד שרותים רבים) – חלק מהם ניתן להקים מקומית בקלות (אם כי לא באותה שרידות – לדוגמא במקרה של S3) וחלקם מצריך משאבים ניכרים בכדי להקים משהו זהה רק ב-Scale קטן בהרבה (כמו Aurora), כך שבכל מקרה מדובר על הקצאת משאבים ניכרים שהולכים וגודלים ככל שהעברתם/הקמתם תשתיות וירטואליות בענן או שאתם משתמשים בשרותים המוצעים ע"י ספק הענן.
  • מעבר לענן מתחרה: "על הנייר" זה נשמע קל – מביאים את נציגי המתחרים, מבקשים מחיר נמוך וקרדיטים ואפשר לסגור חוזה. הבעיה בדרך כלל היא במימוש: אם אתם בנק ואתם משלמים מאות אלפי דולרים ומעלה פר חודש לספק הענן הנוכחי, אז ספק הענן המתחרה יקח על עצמו את כל ההקמה והעברת המכונות והנתונים אליו. אם אתם יותר קטנים – הספק המתחרה ישמח לתת לכם שרותי יעוץ (תרגום: אתם עושים את העבודה השחורה, הספק רק מייעץ תיאורתית ושולח לכם לינקים לתיעוד).
    משהו שחשוב לזכור: אין הבדלים רציניים במחירים בין ספקי הענן. הוא יכול נניח לתת לכם מחיר יותר זול על הקמת VM, אבל הוא יקח יותר על ה"דיסק" הוירטואלי, על רשתות תקשורת וירטואליות או על דברים אחרים, כך שלדעתי הסיבות היחידות לעזוב ספק ענן זה שרות גרוע, בעיות Downtime או שאין שרותים שאתם צריכים.
  • קיצוץ בשימוש שירותי הענן: אני יכול להבין בהחלט את אלו שרוצים את האופציה הזו, אבל חשוב לזכור (וזה רלוונטי אצל רוב ספקי הענן!) – אפשר להוציא לדוגמא 1000$ לחודש על פרויקט שרץ על הענן ואפשר במקרים רבים לעשות את זה אצל אותו ספק ענן ב-500$. הכל תלוי בידע של אותו אדם לגבי השרותים המוצעים על ידי אותו ספק ענן.
    סתם דוגמא מציאותית: התשתית שמציגה את הבלוג הזה (ובלוגים אחרים שלי ועוד כמה אפליקציות וניסויים שאני מריץ) לפני כשנה עלתה בסביבות ה-85$ לחודש. כיום אני משלם בחודש 26$. איך? צריך לדעת לבחור את השרותים, לראות מה השרותים החדשים שמוצעים, היכן ספק הענן הוריד מחירים, איך ניתן לבזר את הדברים, היכן כדאי לשלם מראש על משאבים מסויימים לתקופה ארוכה ולחסוך הרבה כסף, היכן ניתן להשתמש במשאבים זמניים כדי להריץ דברים שלא לוקחים זמן רב וזולים בהרבה ועוד ועוד. יש מספר חברות (כולל הח"מ) שמציעים שרות כזה, כך שלפני שמניפים את הגרזן – כדאי להתייעץ.

לסיכום: בלא מעט חברות שיש להם תשתיות בענן ציבורי מגיעים לפעמים סיטואציות שההנהלה דורשת חיתוך רציני בתקציב התשלומים לספק הענן. לא צריך להיכנס לפאניקה, תמיד אפשר למצוא פתרונות איך לקבל ביצועים נאותים תוך ביצוע שינויים שחוסכים מחיר ללא צורך ירידה לשימוש במשאבים בלתי מספקים (תמיד אזכור את אותו עסק שפנה אליי אחרי שקיבל חשבונית היסטרית על שרת SQL שהריץ באמזון ושבקושי נותן שרותים למישהו, אבל האינטגרטור הקודם החליט שזה רעיון מעולה להגדיר שה-SQL ירוץ על m5.4xlarge [כלומר 16 ליבות, 64 ג'יגהבייט זכרון!]).

תודה למשתתפי פורום Operation Israel על תשובותיהם.

גוגל נכנסת חזק לתחום הענן הציבורי

עד לאחרונה, בכל הקשור למחשוב ענן שפתוח לציבור, האפשרויות הכי ידועות היו אמזון (כמובן) ומיקרוסופט עם Azure, כאשר אמזון מובילה בביטחה בכמות המשתמשים, הפתרונות, הפלטפורמות וכמובן – ערימת השרותים שהיא מציעה הכוללת שורה ארוכה של שרותים שאף ספק מתחרה לא נותן תחת קורת גג אחת. מכיון שאמזון מציעה את כל אותם שרותים במחירים תחרותיים מאוד, הרבה מאוד סטארט-אפים וגם חברות גדולות וידועות (טוויטר?) משתמשים בתשתיות של אמזון ולאמזון יש תשתיות בשפע ופתרון כמעט לכל דבר שתרצה, החל מענייני ניתוב DNS, אם זה CDN, הרמה של כמות מכונות גדולה בזמן קצר כדי להתמודד עם עומסים, מאזן עומסים (Load Balancer), ועוד – וכל זאת במחירים נמוכים (יחסית, כמובן. אם אתה צריך רק שרת אחד שעליו אתה עושה הכל בלי שום שרותים נוספים ובלי שרידות, אמזון לא מתאימה לך).

לתחום הענן הציבורי נכנסה בשנתיים האחרונות (באיחור אופנתי, כרגיל) מיקרוסופט עם ה-Azure שלה. בהתחלה כמערכת שאתה מפתח עליה אפליקציות במגוון שפות, ולאחר מכן שרותי Azure גדלו ל-IAAS/PAAS. במיקרוסופט, שהכח העיקרי שלה מגיע מהשוק העסקי, עשו דברים קצת שונים מאמזון והחלו את המתקפה על השוק העסקי עם Office 365 כשהם משכנעים ארגונים רבים לאחסן את המייל/יומן/מסמכים בענן, ורק לאחרונה נודע כי מיקרוסופט הולכת להציע שרותים אלו גם גירסה אישית במחיר של 7$ לחודש (או 90$ לשנה) שאותה אפשר להריץ על Windows או MAC או בגרסאות הטאבלט/מובייל שמיקרוסופט הוציאה ותוציא. במקביל מיקרוסופט מנסה לדחוף בצורה אגרסיבית את שרותי ה-IAAS כתחליף לאמזון ולשם כך היא משתמשת ב"צבא" אנשי המכירות שיש להם עם דילים שונים בהתאם לגודל הארגון. עד כה המאמצים להעביר חברות מאמזון ל-Azure לא ממש מנחילים הצלחה רבה למיקרוסופט, אבל תסמכו על מיקרוסופט שיעשו הכל כדי שחברות סטארט-אפ או כל חברה שמציעה שרותי Web ישתמשו ב-Azure. מיקרוסופט אפילו נותנת תמיכה (לא מי יודע מה, למען האמת) בגרסאות לינוקס CentOS/RHEL (מנסיון אישי שלי: אם נתקלת בבאגים, תתחיל לחפש פתרונות בגוגל, התמיכה של מיקרוסופט כולל תמיכה בחו"ל פשוט לא יודעים לתמוך בלינוקס, במיוחד אם אתה מרים הגדרות רשת מורכבות.)

לשטח הזה נכנסים גוגל (ליתר דיוק נכנסו). עד כה גוגל הציעו את ה-App Engine, שרות PAAS שמאפשר לך לפתח אפליקציה שתרוץ בענן של גוגל, אולם בשנה האחרונה גוגל התחילה להציע שרותי IAAS כאשר ההצעות שהם מציעים נשמעים מעולים לאנשי לינוקס שמכירים לינוקס טוב, אבל לך תסביר את הדברים למנהל מעליך, במיוחד שכמות מערכות ההפעלה שנתמכות היתה די קטנה וממש מיועדת לגיקים (Debian 6,7, CentOS 6.2), או שתסביר לו כמה זה מעולה שאתה יכול להרים מערכות Diskless, את זה שאתה יכול להרים 1200 מערכות מאפס תוך פחות מדקה, ושלל דברים מגניבים ששוב – מדברים לגיקים שבינינו אבל קשה לשכנע את ההנהלות לקחת את ה-IAAS ולהשתמש בו כמשאב עיקרי לחברה, כך שהמצב היה שגוגל התחילה להציע דברים, אבל מבחינת שוק – לא הרבה נכנסו אליו. אבל דברים מתחילים להשתנות אצל גוגל ועכשיו הם מתחילים לצאת לאור, ועבדכם הנאמן יגלה כאן כמה דברים שאותם תשמעו רשמית עוד שבועיים: גוגל אתמול הוציאה הודעה שעשתה כאב ראש רציני למתחרים: חיתוך מחירים סופר אגרסיבי באחסון און ליין, ספציפית ב-Google Drive. מעתה, 100 ג'יגהבייט יעלו לך בחודש רק $1.99. רוצה טרהבייט של מקום? בכיף, המחיר צונח מ-50 דולר ל-$9.99 לחודש. רוצה לאחסן את כל ספריית המוסיקה/קליפים/תמונות שלך וצריך 10 טרה? זה יעלה לך $99.99 לחודש, כלומר המחיר צנח בעשרות אחוזים כלפי מטה.  זה נחמד, אבל מה עם האחסון ב-IAAS? (מה שתואם ל-S3 של אמזון) – ובכן, גם הוא בעוד שבועיים יקבל הנחתת מחיר אגרסיבית.

אבל גוגל לקחו את הזמן והוסיפו כמה דברים, חלקם לא הכי נוחים לגוגל אבל השוק דורש וגוגל מצייתים:

  • צריך גרסאות Windows? כן, גם בגוגל שמעו שעסקים מעוניינים ב-Windows Server והם שכרו צוותים שלמים לתמיכה והקמת מערכות כך שתוכל להקים לך Windows Server 2012 כ-VM כולל כל השרותים והתמיכה שתצטרך.
  • ה-App engine יעבור שדרוג מאסיבי ומעתה תוכל להרים עליו שרותים כמו Joomla ועוד – כך שכל מה שתצטרך זה להקים Engine, לזרוק עליו Joomla עם העיצובים והתוספים שלך. לגבי כל עניין ה-Scaling לא תצטרך לדאוג כי המערכת של גוגל תדאג לזה (אה, ולא תצטרך לשבור את הראש על ההגדרות של Web Server או MySQL וכו' – הכל יהיה יותר קל)
  • אפליקציות נוספות יתמכו ללא שינוי קוד דרך ה-App Engine
  • הרצת כל גירסת Linux וכל Kernel שתרצה. (כן, כולל תמיכה ב-SELinux וגם הפצות מבוססות Rolling Release).
  • תמיכה מלאה ב-Docker (כך שתוכל להקים כמה קונטיינרים עם מערכות לינוקס אחרות על VM יחיד)
  • הבטחה להגנה נגד DDoS
  • ואת שאר הדברים תשמעו עוד שבועיים (אני לא מעוניין למתוח את החבל יותר מדי עם גוגל..)

עכשיו, נקודה קצת ישראלית: כמו שאתם יודעים, שככל שזה מגיע לתמיכה, אתה יכול לפנות במקרה של אמזון לפורומים (או לשלם פרימיום לתמיכה) או להתרגל לתמיכה הודית (שזה תרגול מעולה איך לדפוק את הראש בקיר), אבל בגוגל החליטו לשנות דברים: הם שוכרים אנשים (חלקם עשו עליה ארצה) שנמצאים פה בישראל שיעזרו לכם גם בהמרה של האתר שלכם ותמיכה טכנית בכל ה-Cloud Platform, וגם צוות מכירות כחול לבן, כך שאם יש לך שאלות, מישהו טכני או נציג רשמי נמצא במרחק טלפון/אימייל לקביעת פגישה פרונטאלית. יותר מזה – במסגרת תוכנית ה-Starter Pack של גוגל, חברות מקבלות קרדיט כספי לשימוש ב-Cloud Platform כך שבמקום שהסטארט-אפ ישרוף את כספו על מחשוב ענן באלפי דולרים לחודש, גוגל נותנת להם קרדיט להשתמש ובכך לחסוך את הכסף שכל כך קריטי לאותם סטארט-אפים. אגב, כשזה מגיע לבחינת ביצועים, קשה להשוות בין השלושה כי חסרים פרמטרים שלא כל כך גלויים לציבור, אבל ב-infoworld החליטו לבדוק בכל זאת, והתוצאות מראות תמונה די פשוטה: אם אתה מחפש ביצועים נטו, גוגל היא הכתובת עבורך (אחרי גוגל נמצאת במקום שני אמזון ומיקרוסופט במקום שלישי), כך שלגוגל יש במה להתגאות.

לסיכום: גוגל הולכת להתחרות בצורה מאוד אגרסיבית בעוד שבועיים באמזון ובמיקרוסופט וההכרזה אתמול על חיתוך מחירי אחסון מרמזת מה הולך לקרות מבחינת מחירי שאר השרותים. סביר מאוד שתוך זמן קצר גם מיקרוסופט וגם אמזון יורידו שוב מחירים כתגובה (כמו שהיו בפעמים קודמות), כך שמהתחרות הזו כולם מרוויחים, אבל אם אתם שוקלים לעבור לענן ציבורי או לעבור מענן ציבורי אחד לשני, תנו משקל רציני לעניינים הטכניים ולא רק למה שאנשי שיווק מספרים לכם (כמו שראיתי אצל מספר חברות שהלכו בצורה עיוורת אחרי הבטחות של אנשי שיווק ולבסוף שילמו X4 במחיר הסופי). תבדקו טוב לאן אתם נכנסים והאם יש באמת תמיכה למה שאתם משתמשים (כן, גם כשמבטיחים לכם שיש תמיכה בלינוקס. אני מסתכל עליכם – אנשי מיקרוסופט ישראל!). מומלץ גם לנצל את עניין בקשות קרדיט לפני שאתם חותמים על הניירת.

ולבסוף: אינטגרטורים שעוברים ל-Cloud Platform של גוגל: נא לעדכן מיידית את ה-gcutil. (כן, אני חובב את הפלטפורמה של גוגל, אבל אני גם יודע לפרסם פאקים שלהם).

סקירה מקדימה: Google Compute Engine

כל מי שמחפש היום מחשוב ענן רציני להריץ את האפליקציה/אתר שלו בד"כ ינסה את הגדולים, במיוחד את אמזון, במקרים מסויימים את Azure, ואולי גם ילך לספקי מחשוב ענן יותר קטנים (Rackspace ואחרים). קיימות כיום אופציות שונות בטווח מחירים רחב וכל אחד בוחר את הספק המועדף עליו משיקולים שונים.

גם גוגל נמצאת בזירה, אבל לא תשמעו על הרבה לקוחות שמשתמשים במחשוב הענן של גוגל (אלא אם מדובר ב-Google App Engine שהוא דבר שונה). הסיבה? גוגל עדיין לא מקבלת את כולם ויש צורך בתהליך בקשת אישור על מנת להצטרף. הדברים כפי שנראים כרגע ישתנו בחודשים הקרובים לאחר I/O 2013 שיערך בחודש מאי הקרוב.

לעבדכם הנאמן (שמציע, אההמ, שרותים בנושא). יצא קצת לשחק ב-Google Compute Engine (נקרא לזה פשוט GCE מעתה והלאה) ואת האמת… הופתעתי לטובה, ולא קל להפתיע אותי. כל כך הופתעתי לטובה שאני יכול להמליץ בחום, שאם מחכה לכם פרויקט הטמעה למחשוב ענן וזה יכול לחכות 3-4 חודשים, אז אני ממליץ להמתין ולהשתמש ב-GCE.

אז נתחיל מההתחלה: מה זה בעצם ה-GCE ומה הוא שונה מהמתחרים?

GCE בעקרון מאוד מזכיר מה שאמזון מוכרת כ-EC2, הווה אומר תשתית ומכונות וירטואליות שאתה מרים ומשתמש. מבחינת וירטואליזציה, לא הרבה מפורסם אך מה שכן ידוע זה שגוגל לא הלכה עם VMWare, בטח שלא עם הפתרון של מיקרוסופט ובניגוד לאמזון ואחרים – גם לא הלכה עם XEN. הם הלכו עם הפתרון האהוב עליי: KVM (כך שמי שמחפש אם KVM יכול להיות בפרודקשן למערכות קריטיות – אז כן).

מבחינת המכונות עצמם, גוגל כרגע מבדלת את עצמה משאר המתחרים מבחינת המכונות הפיזיות: כאן לא תמצאו מעבדים שאיזה ספק קנה בקילו מיצרן מעבדים שרצה להיפטר מהמלאי. כל המכונות הן Sandy Bridge (גירסת XEON) ומעלה, וכאן מגיעה נקודה חשובה שיכולה אולי לבעס חלק מהלקוחות הפוטנציאלים: גוגל משכירה מכונות גדולות. הכי קטנה מתחילה עם כמעט 4 ג'יגה זכרון ו-400 ג'יגה דיסק מקומי (יש גירסה ללא דיסק מקומי, על כך בהמשך) והמחיר מתחיל בערך ב-100 דולר לחודש, כך שמי שרוצה איזה מכונה נחמדה לארח את הבלוג שלו שנכנסים אליו 10 קוראים בשבוע, עדיף שימצא פתרון אחר. מבחינת גודל מקסימלי של מכונות, כאן תמצאו מכונות עם עד 8 ליבות ועד 52 ג'יגהבייט זכרון.

מבחינת מערכות הפעלה, בשלב זה (כנראה שזה ישתנה בחודשים הקרובים) מערכות ההפעלה היחידות שיש כרגע הן אובונטו, דביאן ו-CentOS וגירסת לינוקס של גוגל (GCEL). אין שום גירסת Windows.

קצת יותר פרטים לעומק:

אחסון מידע

גוגל מאפשרת לך לאחסן את מידע בדיסק ב-3 תצורות שונות, כאשר הראשונה היא דיסק מקומי, השניה היא Persistant והשלישית היא ה-Cloud Storage:

  • דיסק מקומי: אתה יכול להקים מכונה וירטואלית על דיסק מקומי. גוגל מאפשרת זאת אבל בפירוש גוגל ממליצה להשתמש בדיסק מקומי רק לכתיבה של דברים זמניים. בנוסף, אם אתה מוחק מכונה וירטואלית, נמחק גם הדיסק. 
  • Persistant: שיטה זו יותר מוכרת למשתמשי אמזון כ-EBS. אתה מקבל אחסון שאתה עושה לו Mount במכונות שלך. לעומת אמזון, גוגל לקחה את זה צעד קדימה ואתה יכול להקים מכונה ללא דיסק (Diskless) כאשר מדובר בעצם במכונה עם דיסק קטן מאוד שעושה Boot ו-Mount לאחסון.
  • Cloud Storage: בקצרה, מי שמכיר את S3 יודע על מה מדובר. גם כאן יש לך דליים (Buckets) וכו'.

טופוגרפיה:

השיטה בגוגל מעט שונה מספקים אחרים. מכונות וירטואליות לא מוקמות סתם כך אלא בתוך פרויקט, כך שיש צורך להקים פרויקט ומתחתיו את המכונות הוירטואליות. אחד הדברים הנחמדים הוא שכשאתה מגדיר שם למכונה הוירטואלית, מערכת ה-DNS הפנימית של גוגל יודעת להכיר את השם כך שאתה יכול לפנות אליו ממכונות אחרות שלך בלי לערוך קבצי hosts או להרים שרות DNS פנימי משלך. 

גיבויים ו-Snapshots:

גוגל מציעה ב-GCE אפשרות ביצוע Snapshots אך עם טוויסט מעניין: ה-Snapshots ניתן להפוך אותם לדיסקים עצמאיים שאפשר להצמיד אותם למכונות הקיימות או חדשות. זה יכול להיות דבר מעולה אם אתה משדרג במכונה נסיונית גירסה לאפליקציה שלך, בודק שהכל תקין, מבצע snapshot ועושה remount למכונות הוירטואליות שלך.

רשתות תקשורת:

כשאתה מרים מכונות או פרויקט חדש, GCE מקים עבורך רשת ברירת מחדל עם גישה פתוחה לפורט 80 ופורט 22. אתה יכול להקים עד 4 רשתות תקשורת ולקבוע חוקים ל-Firewall מבחינת גישה של איזה מכונה תוכל לדבר עם מי ובאיזה פורט. יש לך NAT בתצורת 1:1. כמו אצל ספקים אחרים, כתובת ה-IP שאתה מקבל לגישה חיצונית היא זמנית ועליך לשייך כתובת IP לרשת שלך, אתה יכול להוסיף לך גם כתובות IP נוספות שיגשו למכונות שונות (פרוקדקשן, טסטים, סטייג' וכו'). 

אזורים:

מבחינת אזורים, גוגל כיום מציעה מספר קטן של אזורים ובהם: ארה"ב ואירופה, כל אזור והתמחור שלו.

רישומים:

כמנהל מערכת, סביר להניח שתרצה לדעת מי הקים ועשה מה ב-GCE שלכם, ולכן גוגל נותנת לך רישומי מערכת (Audit)

גישה וניהול:

מבחינת גישה וניהול המערכת שלך, לרשותך 3 אפשרויות:

  • גישת Web דרך הדפדפן
  • גישת CLI דרך חבילה שתתקין על מק או על לינוקס
  • דרך RESTful API, לחובבי התכנות והסקריפטים

תמחור:

בניגוד לאחרים (אהלן Azure!) טבלת המחירים של גוגל מאוד פשוטה ואינה מצריכה מחשב כיס / רואה חשבון כדי להבין אותה, ואפשר לראות אותה כאן.

לאחר שתיארתי את המערכת, נתאר גם חסרון מהותי שלה: אם מישהו משתמש ותיק באמזון וחושב לעבור ל-GCE מחר בבוקר, תהיה לו בעיה. בניגוד לאמזון, ה-GCE של גוגל עדיין צעיר ועדיין חסרים לו כל מיני חלקים. רוצים Load Balancing? תקימו פתרון כזה בעצמכם. רוצים כל מיני פתרונות הקמה אוטומטית של שרתים בעת עומס? שוב, תכתבו פתרון עם ה-API שבעת עומס יקים מכונות נוספות. רוצים DNS כמו Route 53? אין כרגע, ועוד הרבה דברים שיש באמזון, אין כרגע אצל גוגל.

אבל אחד היתרונות הגדולים של גוגל על אמזון (כרגע לפחות) זו המהירות של המכונות והרשת. הקמת מכונה? תוך 30-60 שניות היא רצה, לא צריך לחכות מספר דקות. מהירות הקריאה והדיסק עוקפים את מה שאמזון מציעה. אתם מוזמנים לעיין בגרפים ומספרים ש-GIGAOM פרסמו. המספרים בהחלט מרשימים!

לסיכום

ה-GCE של גוגל עדיין נמצא בשלבי בדיקה לקראת קבלת לקוחות בכמות מאסיבית, וכיום יש צורך בהגשת בקשה כדי להתקבל ולהשתמש בשירות, אבל מה שגוגל מציעים נראה מפתה ומבטיח הן מבחינת פתרונות והן מבחינת ביצועים. ה-GCE עדיין לא מתחרה במגוון הפתרונות שאמזון מציעים, וזה יכול להוות לחברות שמחפשות שרות מוכן (כמו Load Balacing), אך מצד שני, חברות סטארט-אפ עם אנשי Devops או Sysadmin טובים, יוכלו לקחת פתרונות קוד פתוח ולהשתמש בהם כדי לתת לעצמם פתרון כזה, כך שזה מאוד תלוי בלקוח GCE. המחירים עצמם עדיין מעט יותר גבוהים (סנט או 2) מאמזון ואני מניח שבעת הפתיחה הרשמית, תחל מלחמת מחירים רצינים בין גוגל, אמזון ומיקרוסופט. עדיין אין מכונות עם Windows אך אני מניח שזה יפתר בקרוב, ואני מאמין שלראשונה נראה קרב רציני בין 3 ענקי ספקי מחשוב ענן גדולים. אם אתם אנשי IT, צפו להתקפת אנשי מכירות עליכם השנה 🙂

שרת VPS – האם גוגל עוזר למצוא כזה?

כשלקוחות מחפשים שרת וירטואלי VPS לשכור לעצמם או לעסק, בד"כ אחד המקומות הראשונים שהם יחפשו בו הוא גוגל. מכיוון שאצל רוב הגולשים הקשה של הכתובת google.co.il ו-google.com מגיעה לאותו מקום (גוגל ישראל בשפה העברית), החלטתי להציג את עשרת התוצאות הראשונות ולהראות שגוגל .. קצת מפספס בחיפוש (במקרה שלי גוגל מוגדר להיות מוצג באנגלית).

למי שמעוניין לבצע את החיפוש: פתח מצב Private Mode בפיירפוקס (או Incognito בכרום) וחפש בגוגל את המושג: שרתי VPS.

בהתחשב בכך שגוגל בימים האחרונים מבצעים שינויים (כמעט כל הספקים זזו למטה או למעלה בכמה מקומות), התוצאות לרגע זה נראות כמו בתמונה הבאה:

(המספרים שאתם רואים מצד שמאל הן תודות לתוסף Sorezki SEO Plus)

אז מה יש לנו בעשיריה הפותחת?

  • התוצאות באדום בהיר (1,2,7,8) מביאות את הגולש לאתר אינטרספייס, ושם מוכרים VPS עם Virtuozzo, הטכנולוגיה הכי גרועה שיש לוירטואליזציה. ישנה, בעייתית והמשתמש לא יכול לעדכן כמעט כלום.
  • התוצאות בסגול בהיר (3,6) מביאות לאותו מקום (VPS4U), אתר שגם המחירים וגם האתר עצמו לא עודכנו עוד משנת 2009 וניכר כי לא מדובר בספק שרותי VPS אלא בבונה אתרים ש"על הדרך" גם מוכר VPS.
  • עם מה נשארנו? תוצאות מס' 4,5,9,10 – ספקי שרתי VPS.

כלומר התוצאות של גוגל פשוט מתעדכנות מאוד לאט או לא מתעדכנות. מדוע אתרים משנת 2009 שלא שונו מאז נמצאות בעשיריה הפותחת? הרי קמו מאז עוד ספקי שרתי VPS, עדכנו את הדפים שלהם והם מבצעים קידום אתרים, אך גוגל ישראל פשוט לא משקף נכון את המציאות.

חיפושים קרובים (כמו רק המילה VPS ובחירת אפשרות קבלת תוצאות מישראל) גם מביאה לעשיריה הראשונה תוצאות לא מעודכנות, כמו האתר של hostdime שכבר סגרו בישראל והמילה VPS כלל לא מופיעה באתר. היכן ספקים כמו Evolution, RAID, securehost, טריפל סי ואחרים? הם בעמוד השני והשלישי, ולא חשוב כמה הספקים ישקיעו, גוגל (בישראל) נותן עדיפות ל-ותק, לא לתוכן.

זה לא שגוגל לא מתעדכנת. אם תלחצו מימין על תוצאות מהשעה האחרונה, 24 שעות אחרונות או זמנים אחרים, תוכלו בהחלט למצוא תוצאות מעודכנות, אבל בתוצאות הרגילות, גוגל בהחלט מעדיף להציג את האתרים הותיקים גם על חשבון אתרים פחות ותיקים ויותר מעודכנים (לדוגמא: פורומים על שרתי VPS, פורום hosts נמצא הכי "קרוב" .. בעמוד הרביעי).

מסקנה: אם אתה מחפש מגוון יותר גדול של ספקים עם מגוון הצעות, כנס גם לעמוד השני והשלישי.