עדכונים לגבי ESXI

זמן רב לא כתבתי על VMWare ESXI והגיע הזמן אולי לפרסם כמה דברים שחלק מהקוראים יודעים וחלק לא וגם לתת לכם זמן לחשוב לגבי גירסה עתידית של ESXI והאם כדאי יהיה לעבור אליה.

נתחיל בהווה: אם יש לכם גרסאות 4, 5, 5.1, 5.5 אז אולי הגיע הזמן יהיה לחשוב על שדרוג. לפי המסמך הזה של VMWare, גרסאות 4, 5.0, 5.1 כבר סיימו את חייהם מבחינת תמיכה ואם אתם מריצים גירסה 5.5 – היא תסיים את חייה ב-19/9/2018 כך שכדאי בתכנון התקציבי להכניס הוצאת שדרוג.

אם אתם משתמשים בגירסה 6.0 של ESXI אז מאוד מומלץ לשדרג לגירסה 6.5U1. השינויים בין 6.0 ל-6.5 הם רבים וכוללים שינויים ועדכונים ל-vSAN, עדכוני דרייברים רבים, מעבר ל-VSCA (ב-VMware ממש רוצים שתעבור ל-VCSA והם נותנים "הטבות" ב-VCSA כמו כלי מיגרציה, High Availability "טבעי", וגיבוי ושחזור "טבעיים" (של ה-Appliance, לגיבוי מכונות VM תמשיכו להשתמש ב-Veeam). ההתקנה של VCSA הרבה יותר קלה ואתם יכולים לקרוא על מגוון התכונות החדשות במסמך הארוך והרשמי כאן או בגירסה המקוצרת כאן. השדרוג מ-6.0 ל-6.5U1 עולה לכם … 0 שקלים מבחינת רישוי.

אם יש לכם גירסה 6.5, מאוד מומלץ לשדרג ל-6.5U1 בגלל כמה סיבות, להלן חלק מהן:

  • גירסת VSAN שודרגה ל-6.6 (והיא מצריכה ESXI 6.5 כולל VCSA 6.5 או אם אתם עדיין בגירסת Windows – אז vCenter Server 6.5 – מומלץ בחום לעבור ל-VCSA, הוא יעביר לכם את הנתונים אוטומטית) ואם אתם עובדים All Flash תקבלו הפתעה נחמדה – שיפור של 50% בביצועים. בנוסף תכנון גדילה עובר עתה תהליך Pre-check כך שהדברים יהיו יותר בטוחים ולא יפלו עקב חישוב שגוי מצד מנהל המערכת. בנוסף מקבלים את vRealize Operation Management, תהליך ה-Deploy יותר קל, תהליך בדיקת התקינות שופר מאוד, אין יותר צורך ב-Multicast (אני יכול לדמיין אנחת רווחה מאנשי התקשורת), שיפורים ב-Cross Site Protection (לאלו שמשתמשים בזה, לא מכיר כאלו) ועוד. אפשר לקרוא מה חדש כאן.
  • אם אתם חושבים לרכוש ברזלים חדשים כמו שרתים מבוססי מעבדי EPYC (שאפו!) או שרתים מבוססי דור 5 של Xeon – תצטרכו את ה-Update 1 של גירסה 6.5, אחרת תקבלו מסך סגול והמון עצבים. לאלו שרוצים להריץ בביתם כ-LAB את גירסה 6.5 על מעבדי Ryzen או Threadripper או Skylake-X – גם אתם תצטרכו את גירסת 6.5U1. (לא מומלץ לנסות על Kabylake-X – ניסיתי, זה נופל לאחר זמן מה מבחינת ביצועים ו-VMware אפילו לא מוכנים להתייחס לכך).
  • עדכוני דרייברים – ישנם עדכונים לכל כרטיסי הרשתות, החל מכרטיסים בסיסיים כמו כרטיסים מבוססי אינטל של 1 ג'יגהביט ועד לכרטיסים של 40/50 ג'יגהביט (למיטב ידיעתי כרטיסים של 100 ג'יגה תצטרכו דרייבר יצרן עדיין).
  • ה-vCenter יכול להיות ב-High Availability באופן טבעי ללא צורך בקפיצת ראש לבריכה בעומק חצי מטר. מגדירים Active, Passive ו-Witness ויאללה – יש HA. פונקציה זו אינה קיימת בגירסת Windows. כמו שאמרתי – VMWare מאוד רוצים שתעופו מגירסת ה-Windows לטובת גירסת ה-Appliance.
  • שדרוג מכונות ESXI הרבה יותר קל וברוב המקרים אוטומטי לגירסה אחרונה עם VCSA. שימו לב: קודם משדרגים Appliance ורק אז את ה-Hosts.
  • גם VUM עבר שדרוגים בכל הקשור לעדכונים ומעתה הוא יכול גם לשדרג אוטומטית (אם תרצו) מכונות VM לגירסה אחרונה (או גירסה שתקבעו) של תאימות VM.
  • בכל הקשור ל-Auto Deploy, מי שמנהל את ה-vSphere בחברה אולי ישמח לדעת שהוא פחות יצטרך להשתמש ב-PowerCLI ועכשיו יש ניהול גרפי מלא של הדברים וגם בניית Image חדש של ESXI Boot תוך כדי הוספה והעפה של דרייברים.
  • ויש עוד ערימות של תכונות חדשות…

אחד הדברים החשובים לגבי תשתית vSphere מהגירסאות הקיימות לגירסה 7 העתידית – זה שגירסה 7 העתידית תהיה שונה מאוד ממה שהיה עד כה. זה לא סוד ש-VMWare עובדים לאט (רק בגירסה 6.5 הם התחילו לתמוך ב-VMWare tools חתומים והתקנה של מערכות הפעלה עם Secure Boot), אבל בגירסה 7 הם רוצים לסגור פערים. העולם עובר לקונטיינרים וכרגע ל-VMware אין תשובה ב-vSphere באופן רשמי, כנ"ל לגבי פתרון תחרותי ל-OpenStack או Azure Stack של מיקרוסופט (אם כי יש להם כלי להקים OpenStack בתוך vSphere – ראו למטה), כך שגירסה 7 תהיה שונה לחלוטין מכל הגרסאות הקודמות. אי אפשר למסור עליה פרטים (אין לי הסכם NDA עם VMware אבל מצד שני אין לי חשק מחר לקום בבוקר ולקבל טלפון וצעקות מאנשים שם) אך מה שכן אפשר לאמר – שהיא בהחלט תקל על חברות גדולות שרוצות לעבור להשתמש בקונטיינרים (ויש לה כבר פרויקטים בקוד פתוח בנושא, אפשר לראות אותם כאן – ויש המון). משהו אחד שאני יכול להמר (אין לי בסיס משמועות לכך) זה ש-VMWare גם תבצע אינטגרציה של VMWare Integrated Openstack לתוך vSphere בעזרת מוצרים משלימים שיש כבר ל-VMware ובעזרת חלקים בקוד פתוח (שהיא תשחרר שינויים תחת אותם רשיונות). אגב, למי שלא מכיר את התוכנה – מוזמן לעקוב אחר המצגת הנחמדה כאן.

לסיכום: ישנם לא מעט חברות גדולות שרוצות להישאר רק על VM, לא ענן מבוסס OpenStack, לא קונטיינרים (אולי בעתיד) וחברות רבות הן גם מאוד שמרניות, לכן אני חושב שנראה כאן מעין "קו" וירטואלי בין מוצרים והטמעות שחברות יבחרו. עד גירסה 6.5U1 ה-vSphere סובב כולו סביב VM והתשתיות לספק את הדרישות ל-VM (רשתות, סטורג' וכו'). מגירסה 7 המוצר יהיה הרבה יותר גדול ומורכב בהרבה מהיום ולא בטוח שחברות ירצו לקפוץ אליו  ויש מצב שיותר ויותר חברות יחליטו להישאר עם 6.5U1 ואת השאר להעביר לעננים ציבוריים במקום לשדרג לגירסה 7 (ודרך אגב, אני מאמין שגירסה מוקדמת שלה אנו נראה ב-VMWorld שתתרחש עוד 18 יום ולאחר מכן ב-VMWare Europe. אגב, בכנס הזה נראה את התשובה של VMWare לאינטגרציה עם עננים ציבוריים, לא רק של אמזון).

הולך להיות מעניין…

טיפ ל-VMWARE ESX/I: סיסמת root

כל איש סיסטם/Devops שמשתמש ב-VMWare ESXI יודע שהחיים עם VMWare הם יחסית לא רעים. החברה מנפיקה כלים לנהל/להקים/לתחזק את המערכות הוירטאוליות וחברות צד שלישי כותבות כל מיני אפליקציות שנותנות ערך מוסף (כמו VEEAM עם הגיבויים והמיגרציה שלהם וכו’).

בעקרון כל מערכות ה-vSphere של VMWare מומלץ שיעבדו מול Storage שעליו יאוחסנו ושם בעצם ימצאו הדיסקים הקשיחים הוירטואליים. אם אין לך Storage, בגירסה 5 הוסיפו VMWare תכונות להקים Storage קטן ופשוט (יחסית). זה לא מה שיחליף פתרונות של EMC או NETAPP במקרים מסויימים, אבל זה יכול לשמש כפתרון לא רע בשלב התחלתי.

אחת הסיטואציות שקורות גם עם VMWare אבל גם עם כל מערכת הפעלה רגילה אחרת, זה ששוכחים את סיסמת מנהל השרת (ה-root או ה-Administrator) לשרת מסוים. ב-Windows אם אתה משתמש ב-Active Directory והשרת משוייך ל-AD, אתה יכול להתחמק מכך בכך שתבחר את ה-AD, תכניס שם משתמש וסיסמא של בעל הרשאות אדמיניסטרציה ותגמור עם זה. בלינוקס אתה יכול פשוט לעשות boot במצב Single mode (במערכות אובונטו או דביאן תצטרך לבצע שינוי זמני ב-GRUB בזמן שאתה מפעיל את השרת), ולאחר שנכנסת למצב המינימלי תוכל להריץ פקודת passwd לשנות סיסמא, ולהפעיל את השרת מחדש (reboot) או לעבור ל-mode אחר (telinit 2 דביאן, telinit 3 ב-CentOS לדוגמא).

ב-VMWare אין לך אף לוקסוס כזה. שכחת את סיסמת ה-root, אין אפשרות לבצע rescue boot ולשכתב סיסמא מחדש. הפתרון הרשמי של VMWare זה שתעשה vmotion לכל המכונות שלך לשרתים פיזיים אחרים, תפרמט ותתקין את ה-ISO מחדש. לאחר ההתקנה תבצע שוב vmotion מהשרתים האחרים לשרת שהתקנת הרגע ונגמרה הבעיה.

הכל טוב ויפה, אבל מה אם אין לך Storage? מה אם שכרת שרת או 2 בחוות שרתים וזה מה שיש לך? אתה יכול לשכור עוד שרתים פיזיים ולהעביר אליהם את המכונות הוירטואליות, אבל אז ה-Migration הוא מה שנקרא Cold, כלומר העברת המכונה תהיה בתהליך של יצירת snapshot, העברת כל ה-VMDK ושאר קבצים, עוד snapshot, העברת ה-Delta, והפעלה מחדש (אם כמובן כל ההגדרות רשת תואמות וכו’, אחרת תצטרך לשנות ידנית כל מכונה). כל התהליך הזה כרוך ב-Down time, אבל הוא כרוך בהמון עבודה, תלוי כמה מכונות יש לך על כל שרת – אתה יכול לצפות לעבודה של לפחות כמה שעות טובות או לפחות יום (שוב, תלוי בכמות שרתים, תעבורת תקשורת וכו’).

יש פתרון חלופי לבעיה זו. זה לא פתרון רשמי של VMWare אבל הוא בהחלט עובד. הפתרון אמנם כרוך ב-Downtime מוערך בדקה או 2 של השרת הפיזי, אבל זה הרבה יותר משתלם מאשר להתחיל להעביר את כל המכונות הלוך ושוב.

להלן הצעדים לביצוע התהליך (הכל דרך vcenter).

  • ודא כי המכונה הנ”ל מחוברת ל-vcenter שלך, בלעדי זה אי אפשר לבצע את התהליך כי אין לך כניסה ב-SSH למכונה (אין לך סיסמת root זוכר?).
  • כבה את כל המכונות הוירטואליות
  • בחר לעבור למצב Maintenance mode (לחיצה ימנית על השרת, ובחירת האופציה הנ”ל)
  • בתפריט ה-Host profile (שמופיע עם לחיצה ימנית על השרת הפיזי) בחר Create Profile from host – תן לזה שם שתכיר שזו המכונה הנ”ל ועדיף שתכתוב קצת תיאור ב-Description, אם תצטרך זאת יום אחד.
  • לאחר שיצרנו פרופיל – נערוך אותו: לחץ על ה-Home משמאל למעלה, ובחר Host Profiles (בד”כ מופיע בשורה שלישית)
  • מצד שמאל יופיעו לנו הפרופילים. בחר את הפרופיל שיצרת, לחץ כפתור ימני עליו ובחר Edit profile
  • יופיע חלון חדש עם “עץ”, בתוך ה”עץ” בחר את Security configuration ובתוכו את Administrator Password
  • לאחר שלחץ על Administrator Password מצד ימין, החלק הימני של החלון יעודכן, בחר מתוך ה-Drop Down את האפשרות Configure a fixed administrator password, כך אנחנו בעצם נקבע סיסמא חדשה
  • כעת החלק החשוב: הקש סיסמא מורכבת, הווה אומר לפחות 8 סימנים המורכבים מאותיות ומספרים (אפשר גם סימנים אחרים). סיסמאות של 6 אותיות או 6 מספרים יכשילו את התהליך. כתוב שוב את הסיסמא בקוביית ה-confirm.
  • לחץ על OK
  • כעת חזור אל העמוד עם פירוט השרתים (לחץ על Home למעלה משמאל ועל Host & Clusters)
  • בחר את השרת הפיזי, לחץ על כפתור ימני, ובחר Manage Profile. אם תקבל אזהרה על כך שכבר מוצמד פרופיל למכונה, לחץ על Cancel. אם תקבל חלון עם רשימת הפרופילים, בחר את הפרופיל שיצרת
  • אם השרת הפיזי אינו נבחר כרגע בחלון ה-vcenter, בחר אותו ותסתכל על חוצץ ה-Summary. כמעט בסוף המלבן השמאלי מופיע Profile Compliance – ואם הכל תקין, אמור להופיע עיגול ירוק עם סימון V. אם לא, משהו בהגדרות פרופיל שלך אינו נכון, חזור אחורה וערוך את הפרופיל עם סיסמא מורכבת.
  • לחץ כפתור ימני על השרת הפיזי, ובחר ב-Host profile את Apply Profile. התהליך יקח כמה שניות ותוכל לעקוב אחריו בחלונית ה-Tasks. אם הכל תקין, אתה תראה ב-Tasks הודעת Completed. אם לא, תקבל שגיאה, סביר להניח שקשורה לסיסמא. סיסמא מורכבת, כבר אמרתי?
  • הפעל את שרות SSH (בחירה מתוך חוצץ Configuration, בחר Security Profile, לחץ על Propteries למעלה מימין, בחר את SSH, לחץ על Options ולחץ על Start ואחר כך כפתור OK. אתה תראה את SSH כ-running.
  • פתח תוכנת טרמינל כמו Putty (או terminal במק או לינוקס), הכנס את כתובת ה-IP של השרת, פורט 22 (על מק או לינוקס יש לכתוב ssh [email protected] כאשר ה-ip-address זו כתובת ה-IP של השרת הפיזי). אם תתבקש להכניס שם משתמש, הוא כמובן root והסיסמא היא אותה סיסמא שבחרת מקודם. הקש אותה ואם קיבלת את סימן ה-# אז אתה יכול לנשום לרווחה, הכל תקין.
  • חזור ל-vCenter, לחץ על כפתור ימני על השרת הפיזי, ובחר Exit Maintenance mode ולאחר מכן הפעל את המכונות הוירטואליות.
  • ברכותיי, לא צריך לפרמט את השרת. אל תשכח לחזור ל-Security Profile ולבטל את שרות ה-SSH (כמו שהפעלת רק שהפעם בחר Stop).

זהו, אפשר להמשיך לעבוד עם המכונה, רק שהפעם מומלץ לרשום את סיסמת ה-root היכן שהוא  Smile