תגית: XPEnology

כשצריכים סטורג' לעסק קטן

אני רוצה להתחיל את הפוסט הזה בהסבר לציבור הקוראים. יש לא מעט קוראים של פוסטים שחוזרים שוב ושוב על נקודה שאני מסכים עם אותם אנשים אך המציאות לפעמים היא שונה. אני מדבר כמובן על עניין של פתרון רשמי מול פתרון בניה. כפרילאנסר, כשעסק כלשהו יוצר איתי קשר, אני תמיד ימליץ רשמית לקחת פתרון שיש לו "אבא ואמא" בארץ. אם אתם רוכשים שרתים וציוד נוסף – תרכשו מהמפיץ או היבואן, תוודאו שיש SLA, אחריות מורחב וכו' וכו'.

אבל, מה לעשות, יש לא מעט מקרים שבהם המציאות שונה. לא חשוב מה גודל העסק, מהסטארט-אפ הקטן עם 5 עובדים ועד חברה עם 30,000 עובדים – יש זמנים ומצבים שפשוט אין תקציב לרכוש את הדברים הרשמיים מצד אחד, אבל חייבים פתרון, כלשהו, כדי לפתור את הצורך הדחוף. ברוב החברות הגדולות תקציב ה-IT מתוכנן לשנה מראש וכולל שדרוגים, רכישות, רשיונות וגם סעיף X נוסף למצבי חרום, ורוב המנמר"ים לא מתלהבים להוציא כסף מסעיף X (וזה, בלשון המעטה). זו, אגב, אחת הסיבות שאני כותב פה לא מעט פוסטים על כל מיני פתרונות לא-רשמיים – בגלל אותם פניות מחברות (ותאמינו לי, הייתם מרימים גבה אם הייתי מפרסם שמות חברות שפנו אליי בדיוק בגלל העניינים הללו, אבל אני לא מוציא מידע פנימי של חברות החוצה. עניין של אמון).

יש לא מעט מקרים שחברות קטנות עד בינוניות רוצות סטורג'. ברוב המקרים זה לא יהיה הסטורג' המרכזי אלא סטורג' נוסף לפרויקטים שונים. בחלק אחר מהמקרים רוצים איזה סטורג' כדי לאחסן גיבויים לדוגמא או כל מיני דברים אחרים שלא רוצים שישבו בסטורג' מרכזי, או בשביל להקים כמה שרתי וירטואליזציה לפרויקט.

בלא מעט מקרים, כשמדובר בחברה שיש לה צוות IT עם ידע בלינוקס, ההצעה שלי היתה להקים פתרון עם ZFS, בין אם לינוקס שעליו יותקן ZFS או FreeNAS. היתרון של FreeNAS הוא שברוב המקרים הוא יכול לתת ביצועים יותר טובים מהלינוקס, אבל החסרון העיקרי שלו: FreeBSD (שעליו מבוסס FreeNAS) לא תמיד תומך ב"מילה האחרונה" של החומרה או לא נותן ביצועים מספיק טובים על "הברזל", או שבחלק מהמקרים הוא פשוט לא מכיר בכלל בציוד ובהצלחה למצוא איך להגדיר את הציוד. הבעיה היותר מהותית של ZFS ולא חשוב אם זה לינוקס או FreeNAS – שהוא מורכב ואם אין לך ידע טוב ב-ZFS, אתה יכול לאבד את הידיים והרגליים במפלצת הזו במהירות.

אחת האפשרויות שיש ולא מעט ממליצים עליה – היא לרכוש קופסא "זולה" מחברות כמו QNAP או Synology. היתרון בפתרון האלו הוא פשוט: יש לך מערכת סופר ידידותית ויש לך גם גישה לתמיכה של החברה, בארץ או בחו"ל, כך שכיש בעיות, יש עם מי לדבר.

הבעיה המרכזית לפחות ממה שאני רואה – שיש לא מעט כאלו שרוצים משהו שניתן להרחיב, שניתן להכניס 8-12 דיסקים (דיסקים מכניים הם יחסית זולים כיום, גם בגודל 8 טרהבייט), יש כאלו שרוצים חיבור כפול של 10 ג'יגהביט לשרידות, והרוב המוחלט שיודע שיש שרתים שנמכרים כיד שניה במחירים של 1000-3000 שקל – רוצים פתרון יותר זול ממה שהשניים מציעים. אחרי הכל, פתרון כמו Synology DiskStation DS3617xs מתחיל במחיר של $3000 עם 0 דיסקים.

האם יש איזה פתרון שעונה על הדברים הבאים?

  • לא מצריך ידע חזק בסטורג' או לינוקס/BSD
  • לא מצריך תחזוקה מתמשכת נון סטופ
  • ניתן תמיד להרחבה מבחינת זכרון, דיסקים, רשת
  • יש לו קטלוג תוכנות שאפשר להריץ על הסטורג' כסיוע (קונטיינרים, אפליקציות גיבוי וכו')

יש.

הפתרון נקרא XPEnology. זוהי גירסת הקוד הפתוח של ה-Boot שחברת Synology משתמשת בה, וישנה תוכנה עיקרית שמותקנת לאחר מכן שנקראת DSM – שהיא ה"מנוע" של כל הסטורג'. חשוב לציין: ל-XPEnology אין תמיכה רשמית מצד Synology או אף יצרן סטורג' אחר ולא ניתן לקנות מהם תמיכה בנפרד. 

היתרון הגדול של XPEnology הוא שאין צורך לרכוש חומרה מיוחדת. גם מעבד i7 ישן עם 8-16 ג'יגה זכרון יעשו את העבודה, ואת החומרה הזו תמיד ניתן לשדרג (אם כי החלפה של לוח אם ומעבד יצריכו, סביר להניח – התקנה חדשה. ה-XPENology מבוסס אמנם על לינוקס, אולם הוא רחוק שנות אמור מכל הפצת לינוקס שלא משנה מה החומרה שתזרוק לה – תכיר את הכל אוטומטית ב-Boot הבא), ולכן את ההתקנה הראשונית צריך לעשות מישהו שמכיר טוב את XPEnology, או שלא תצליחו אפילו לעשות Boot לקובץ ה-ISO הקטנטן. מנסיון. זה, אגב, גם החסרון שלה – הקושי בהתקנה עצמה.

אחרי ההתקנה וההפעלה – החיים (יחסית) דבש – יש לך ממשק גרפי מאוד עשיר (מהדפדפן) – בדיוק כמו כל מכשיר Synology או QNAP, וניתן להגדיר בקלות משתמשים, חיבור AD, שיתוף NFS, iSCSI, SMB (כולל Multipath). להתקין אפליקציות רבות (הרבה יותר ממה שמכשיר טיפוסי שנמכר – מכיוון שרוב המכשירים שנמכרים יכולים להכיל כמות קטנה של זכרון), מכונות וירטואליות, קונטיינרים ועוד.

לסיכום: אם אתה צריך סטורג' קטן ויש לך את האמצעים הכספיים – אני ממליץ בחום לרכוש. QNAP או Synology? עניין של טעם והעדפה. אני די מעדיף את Synology. אם אתם צריכים משהו כזה אבל אין תקציב – תמצאו מישהו שיקים לכם דבר כזה או שתקימו בעצמכם (זה די מורכב).

על דיסקים מכניים גדולים ו-RAID

מי שעוקב אחרי חדשות טכנולוגיות יכול למצוא אחת לכמה חודשים הכרזות של יצרני דיסקים שונים על דיסקים חדשים, לפעמים על שיטת קריאה/כתיבה חדשה. כך לדוגמא, חברת Showa Denko K. K. הכריזה כי היא סיימה לפתח ראש MAMR חדש לדיסקים קשיחים עבור חברת טושיבה, וטושיבה תוציא דיסקים קשיחים בגודל 18 טרה המבוססים על טכנולוגיה זו במשך השנה. צפו להכרזות דומות מצד שאר היצרנים.

כיום, בין אם יש לך שרת שאתה מכניס בו דיסקים קשיחים ומחבר אותו לבקר RAID כלשהו, ובין אם יש לך סטורג' קנייני – כל היצרנים ישמחו למכור לך דיסקים קשיחים גדולים – בין אם ישירות מיבואן יצרן הדיסקים ובין אם דרך החברה שרכשת ממנה את השרת או הסטורג'. רוצה מדף עם 12 דיסקים של 10 טרהבייט? בשמחה! תחתום פה ופה, תעביר כרטיס אשראי או תשלח צ'ק וטכנאי בדרך אליך להתקין את המדף לסטורג' ולהגדיר אותו. אין צורך לדאוג, גם הדיסקים הגדולים שנמכרים כיום נמכרים עם SAS Dual Port לחבר ל-2 כרטיסי RAID (אם אתה רוצה להכניס את זה לשרת, בסטורג' זה אוטומטי).

אבל האם זה שווה לרכוש את הדיסקים הללו? בכל זאת, אם קנינו מדף של 12 דיסקים בגודל 10 טרה, אנחנו נקבל ברוטו 120 טרהבייט, זה שקט להרבה זמן מבחינת אחסון פנוי!

בעבר כתבתי על הנושא והצרות עם זה, ועכשיו גם חברת Western Digital, אחת מחברות יצרני הדיסקים הגדולים – כותבת על כך (ואני ממליץ מאוד לקרוא את הפוסט!). הסיבה שהם כותבים היא כמובן כדי לדחוף 2 מוצרים שהם מוכרים. אני לעומת זאת כותב מהנקודה היותר פרקטית – של סכנה.

לשם פוסט זה, נניח ויש לנו את ה-12 דיסקים של 10 טרה, והם מורכבים בסטורג' או בשרת עצמאי עם 2 בקרי RAID (או אחד, זה לא ממש משנה מבחינת מהירות קבלת נתונים, ה-Dual Port ב-SAS הוא יותר לשרידות, אם כי במצב שהולך לך בקר, אני הייתי ממליץ לך להשבית את השרת עד שיגיע טכנאי עם חלק חלופי. אתה לא רוצה לסכן את ה-DATA שלך!). נניח שהגדרנו RAID, נניח 5 או 6 (במצב של 1 זה הרבה יותר מסוכן) או כל "RAID" בסטורג'.

עכשיו – נניח והלך דיסק קשיח. המנוע לא נדלק, או שדיסק עושה רעשים מוזרים כשאתם מתקרבים למדף/שרת ומקשיבים. נאמר שהפעלנו את האחריות וכבר תוך זמן קצר אנחנו שומעים זמזום אופנוע – השליח עם הדיסק החלופי הגיע. אנחנו מוציאים את הדיסק, מכניסים דיסק חדש – ויאללה, שיעשה Rebuild!

וכאן… מתחילות הבעיות והסיכונים צצים…

  • אם הדיסקים נמצאים בשרת והם מחוברים לבקר RAID (וזה לא חשוב איזה RAID הגדרתם, למעט כמובן 0 שאז הלך ה-DATA) – השחזור לא רק שיהיה איטי ויקח מספר ימים, אלא שאתם תסבלו מביצועים נמוכים מאוד באותם ימים הואיל וכל מערך ה-RAID צריך לעבוד בעצם כפול: גם לשרת את הצרכים שלכם, וגם לקרוא מהחלקים השונים של הדיסקים על מנת לכתוב את ה-DATA מחדש על הדיסק החלופי.
  • מכיוון שאתם מאמצים את המערכת – יש סיכוי שדיסק נוסף יפסיק לעבוד, הואיל והמערכת עובדת נון סטופ.
  • במקרים של שרת ו-RAID מבוסס בקר חומרה, הכתיבה היא "הכל" – גם אם היה לכם ב-RAID חומר בגודל 10 ג'יגהבייט, הוא יבצע Rebuild של 10 טרהבייט, מכיוון שבקר RAID הוא דבר די טיפש.
  • במקרים של סטורג' (או Software defined Storage) – שיטת ה-Rebuild תהיה שונה, וכמות ה-DATA שתיכתב על הדיסק תהיה כמו שאר הדיסקים באותו "RAID", כך אם יש חומר של 10 ג'יגה, יכתב 10 ג'יגה. ההבדל הגדול בין סטורג' לבין שרת עם בקר RAID חומרה – זה שהסטורג' יודע "להסתיר" את האיטיות עם דיסקים SSD, עם Flash Cache וטריקים אחרים, אבל עדיין – תורגש איטיות.

לכן, אם אתם מעוניינים לרכוש כמות דיסקים קשיחים גדולים ולבנות לעצמם NAS לדוגמא, כדאי להסתכל על ההמלצות הבאות:

  • חברו את הדיסקים ל-HBA ולא לבקר RAID (אפשר לרכוש בקרי LSI עם IT MODE או להחליף להם קושחה).
  • השתמשו בתוכנה כדי לבצע RAID. יש הרבה פתרונות – החל מ-FreeNAS, ZFS, XPEnology, או Storage Spaces של מיקרוסופט. הכל תלוי בהעדפה שלכם.
  • השתמשו ב-SSD שהוא Mixed Intensed או SSD שמתאים ל-Enterprise אם המהירות חשובה לכם. ההמלצה שלי היא ללכת על Optane 900P או DC P4800X (אם יש לכם את התקציב) של אינטל על מנת לקבל Latency מאוד נמוך וביצועים גבוהים מאוד (שימו לב – אם השרת אינו חדש, אז ה-Optane לא יוכל לבצע Boot ואם בשרת אין תושבות PCIe 3.0 – אז הוא לא יעבוד).
  • אם אתם משתמשים ב-ZFS, אל תשכחו להגדיר תהליך "קרצוף" (scrub) של הדיסקים לפחות אחת לשבוע (התהליך עובר על כל ה-DATA והיכן שהוא מוצע בעיות, הוא משכתב את ה-DATA למקום פנוי אחר, כך שהעבודה תהיה חלקה).
  • גיבויים, גיבויים, גיבויים – תוכנות גיבוי זה טוב, אבל snapshots ברמת האחסון הם יותר טובים והשחזור הרבה יותר מהיר. דאגו שתהיה מכונה אחרת עם מקום פנוי לקבל את ה-Snapshots.

ככלל, לא חשוב אם האחסון שלכם הוא NAS שבניתם או סטורג' שקניתם, אם כמות האחסון שלכם נעה בין מאות טרהבייט לפטהבייט – עדיף לעבור לפתרון Scale Out (וכשאני מדבר על Scale Out אני מדבר על מספר מכונות [גם נקראות Nodes]) המכילים את הדיסקים או JBOD המחוברים לאותן מכונות. פתרונות כאלו יודעים להתמודד גם עם מצבים שמספר דיסקים קשיחים מתקלקלים במקביל ומענה לדרישה מוגברת של תעבורת נתונים הלוך ושוב לשרתים/מהשרתים.

לסיכום: SSD בגדלים רציניים קיימים בשוק אך במחירים שגם חברות גדולות מהססות לרכוש בכמויות (כל האנליסטים טוענים שברבעון הנוכחי המחירים אמורים לרדת ב-20-30%, בינתיים זה עדיין לא קרה) ודיסקים קשיחים גדולים הם רעיון טוב לאחסון כמות גדולה של נתונים, אבל יש סיכונים וצריך לקחת אותם בחשבון, גם אם מדובר בתוך סטורג' קנייני. פתרונות תוכנה וסטורג' נכונים יכולים לסייע בכך, וכמו תמיד – חשוב לשמור גיבויים.