ההבדל העצום בין VPS אמיתי ל-VPS “כאילו”

היום ב-6 בבוקר קיבלתי צלצול מ-חבר שיש לו VPS אצל ספק ידוע בחו”ל. הבעיה? כל החומר שלו נעלם וגם כששיחזרו לו את החומר והוא לא מפעיל את האתר – מישהו מצליח להיכנס ולמחוק לו את התוכן. לאחר שבדקתי קצת את המערכת, הצלחתי להבין שהפריצה לא מגיעה מהחשבון של אותו בחור, אלא שמישהו מצליח להיכנס דרך חור ישן בשרת Apache והצליח ליצור יוזר, לעשות אסקלציית הרשאות ל-root ואותו פורץ יכול להיכנס לכל חשבון באותו שרת ולעשות כרצונו.

מכיוון שזה משהו מאוד חמור, עשינו שיחת ועידה עם אותו ספק ידוע, וניסיתי להסביר לתומך על הבעיה הרצינית הזו. תגובתו? אם הלקוח מעוניין, ניתן לשחזר את הגיבוי שלו. ניסיתי להסביר שוב לתומך שהבעיה היא לא בשחזור הגיבוי אלא החור אבטחה הרציני שיש להם במערכת. התומך, כצפוי, חזר על אותו משפט כמו תוכי: אם הלקוח רוצה, ניתן לשחזר את הגיבוי שלו.

בסופו של דבר נתתי לאותו חבר VPS מהשרתים הוירטואליים שלנו באירופה עד שיחליט מה הוא מעוניין לעשות, והסברתי לו את הדברים הבאים שאני רוצה להסביר כאן:

המושג VPS “נמתח” על ידי כל מיני ספקים לכאן ולכאן, וחלק מאותה “מתיחה” היא בעצם מתיחה, בלוף. כאשר ספק כמו Dreamhost מציע VPS, אותה הצעה היא לא יותר מאשר אחסון משותף עם Shell. אומרים לך שיש לך root access אבל אין לך באמת גישת root. נסה להתקין חבילות RPM או DEB על הפצת הלינוקס שם ותמצא מהר מאוד שהמערכת לא מאפשרת לך זאת. אותו root כביכול שיש לך מוגבל אך ורק לתיקיה שלך, אתה לא יכול להגיע לתיקיות בתוך var/ (שם מאוחסנים קבצי ה-RPM וה-DB של כל החבילות), וזה בדיוק המצב בחבילת אחסון משותפת, רק ששם לא עובדים עליך עם root מזויף.

שרת VPS אמיתי מאפשר לך לשנות את כל המערכת שלך, מה-Kernel ועד קבצי ההגדרות. הכל אתה יכול להגדיר, למחוק, לשנות ולעשות כרצונך. מערכת וירטואליזציה רצינית תגביל אותך במשאבים בלבד (זכרון, גודל דיסק, כמות כח עיבוד, רוחב פס) אך לא ב-File system או ב-Guest (כלומר במערכת הפעלה שלך).

חברות רבות מציעות בארה”ב ובאירופה VPS בזול, כי הם רוכשים Virtuozzo ואז מקבלים פאנל ללקוחות בחינם, אבל ה”זול” הזה הוא בדיוק הדבר שיכול לעלות לך ביוקר, במיוחד שיש צורך להתקין עדכוני מערכת דחופים וספקים לא עושים זאת כי יש צורך ב-Reboot של השרתים הפיזיים וזה הדבר האחרון שהם מחפשים לעשות, אז דוחים ואז מגיעים פורצים שמנסים לפרוץ עם אותם חורים – ואז יש “שמחה וששון” ובעברית – הבלאגן מתחיל.

לכן, כאשר מסתכלים על חבילות שרתי VPS, חשוב מאוד לבדוק מהי הוירטואליזציה שרצה שם. אם הנציג אומר SolusVM, OpenVZ, Virtuozzo או Proxmoxx (עם OpenVZ כוירטואליזציה) מומלץ לחפש ספק אחר. זו שיטת וירטואליזציה ישנה שגם לא תמיד תואמת אפליקציות, עם אבטחה גרועה, וחוסר אפשרות הפרדת ביצועים בין לקוח אחד למישנהו (ובעברית: כשלקוח אחד מנצל 100% מעבד, השאר סובלים).

אלו וירטואליזציות כן מומלצות? Xen, KVM, או VMWare. כל הוירטואליזציות הנ”ל בנויות עם לקחים מהוירטואליזציות הקודמות, והן הרבה יותר מתקדמות. איזו וירטואליזציה לא הזכרתי? Hyper-V של מיקרוסופט. הסיבה? הוירטואליזציה א-י-ט-י-ת בהשוואה לשלושת הפתרונות הנ”ל.

למידע נוסף על סוגי וירטואליזציות, אתם מוזמנים לקרוא את המאמר הקודם שכתבתי בנושא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

Exit mobile version