פרסמתי כאן בבלוג מספר מאמרים על מעבר לעננים, כיצד מומלץ לעשות זאת וכו', ועדיין השאלה שנשאלת יותר ויותר בקרב חברות ישראליות – היא האם לעשות זאת והאם אפשר בעצם להעביר את הכל ובכך לחסוך עלויות כמו חשמל, תחזוקה וכו'.
בקשר לחלק השני של השאלה, התשובה הפשוטה ביותר היא לא. אם אתם משתמשים בסטורג' מסחרי, בוירטואליזציה מסחרית (VMWare, Hyper-V, Oracle VM Server) – עלויות המעבר לא רק שיהיו גבוהות, התשלום החודשי יהיה גבוה בהרבה ממה שאתם משלמים כיום. חישבו על כך: כל שרת וירטואלי עם 2 ליבות ומעלה, 8 ג'יגה זכרון ומעלה – יעלה לכם מאות דולרים בחודש ולא חשוב אצל איזה ספק ענן ציבורי תבחרו – ועוד לא דיברתי על עלות התקשורת החוצה, עלות הדיסק הקשיח הוירטואלי, עלות התקשורת בין ספק הענן למשרדכם וכמובן עלות התקשורת בין השרתים לבין הלקוחות.
כלומר המצב הקלאסי של היום מבחינת תשתית IT אינו מתאים כל כך למעבר לענן. אם אתם כמובן רק רוצים להעביר כמה מכונות VM בשביל אתרים שיווקיים ועוד כמה דברים שיכולים להיות "בחוץ" – אז אני ממליץ לכם לבחור ב-Digital Ocean (הנה קופון של 10$ מתנה להתחלה מבלי להתחייב). עם המכונות ב-Digital Ocean אינכם משלמים עבור תעבורה מעבר לשימוש רגיל (כל מכונה מגיעה עם כמות תעבורה חודשית מכובדת לכל הדעות), אתם יכולים להוסיף דיסק קשיח בגדלים שאתם רוצים, והמכונות די מהירות ויציבות ומה שהכי חשוב – המחיר ידוע לכם מראש, כך שסביר להניח שתוכלו להעביר חלק מהתשתית לשם ללא הפתעות כספיות.
לגבי שאר המכונות, אם רוצים להעביר לענן, הדבר הראשון עוד לפני שבכלל בוחרים ספק אינטרנט, הוא למדוד כמה משאבים האפליקציות באמת צריכות. נניח ויש לכם אפליקציית JAVA או דוט נט והגדרתם VM עם 2 ליבות ו-16 ג'יגהבייט זכרון. השתמשו בכלים הסטטיסטיים של הוירטואליזציה כדי "לחפור" בהיסטריה של אותו VM האם באמת יש שימוש ב-2 ליבות וב-16 ג'יגהבייט זכרון או שאולי מכונה זו לדוגמא יכולה להסתפק בליבה אחת ו-8 ג'יגהבייט זכרון.
דוגמא נוספת: אפליקציות כמו שרתי Web שפותחים עשרות או מאות תתי-תהליכים בהתאם לכמות החיבורים. נניח שבניתם שרת Web גדול שיקבל כמות גדולה של משתמשים כדי להפעיל אפליקציית Web שהם צריכים ויצרתם לכך 2 מכונות עם 8 ליבות וירטואליות ו-32 ג'יגהבייט זכרון בכל אחת מהמכונות. האם פתרון של 4 מכונות קטנות יותר (2 ליבות ו-8 ג'יגה זכרון) כשמאחוריהן עומד Load Balancer יהיה יעיל יותר? מבחינת עבודה בתשתית ענן, 4 מכונות קטנות עולות פחות מ-2 מכונות גדולות. באמזון לדוגמא, 4 מכונות בגודל כפי שתיארתי לעיל יעלו לכם $319 ואילו 2 מכונות גדולות כפי שתיארתי לעיל יעלו לכם $631, כלומר כמעט כפול (לא כולל דיסק, Snapshots, תעבורה וכו'). גם אם נגדיל ל-6 מכונות קטנות, עדיין המחיר יצא יותר זול מ-2 מכונות גדולות.
עוד נקודה קריטית לפני מעבר לענן היא הצורך לשנות את צורת העבודה כך שבעצם האפליקציה שתרוץ תהיה החשובה והשרת והתשתית יהיו פחות חשובים. כך לדוגמא אם יש לנו אפליקציה שצריכה לקבל כמות משתנה של משתמשים שהכמות קטנה בזמנים מסויימים ומאוד גדולה בזמנים אחרים – במקרים כאלו כדאי לחשוב על העברת האפליקציה לקונטיינרים ושימוש בתשתית קונטיינריזציה בענן (ECS באמזון, GKE בגוגל או OpenShift אם אתם רוצים להריץ משלכם משהו שיותר מתאים ל-Enterprise). בעזרת תשתית זו ניתן להוסיף אוטומטית קונטיינרים משוכפלים ומכונות נוספות (שיארחו את הקונטיינרים) וכמות הקונטיינרים והמכונות תרד אוטומטית בהתאם לכמות המשתמשים באותו זמן (כמובן שניתן להגביל את כמות המכונות שיתווספו, אם לדוגמא משהו קורה שיוצר תעבורה מזוייפת, עקב תקלות וכו'). לאלו שלא רוצים קונטיינרים או לא יכולים (קוד שרץ על Windows בלבד שלא בנוי לעבוד על קונטיינר או שהחברה לא רוצה לעבור ל-Windows Server 2016) – אפשר להקים מכונות (Instances) שישוכפלו דרך מתודת AutoScale לפי כמות המשתמשים שמתחברים או לפי כמות המשאבים שנצרכים – כך שקונטיינרים או מכונות (בהתאם לסיטואציה) הן תמיד זהות וה-Data האמיתי מגיע מבחוץ (NFS או אחסון שיתופי אחר לדוגמא).
לגבי תקשורת – כמעט כל חברה שמכבדת את עצמה משתמשת כיום בסוויצ'ים מסוגים ידועים, בין אם זה Cisco, HP ואחרים. בתשתית ענן, אין סוויצ'ים לשרותכם. הכל וירטואלי דרך ה-VPC (ו-VPN אם אתם רוצים להשתמש להתחבר מספק הענן אליכם), כך שישנה עקומת לימוד קלה אך מצד שני – העלויות עצמן זניחות.
ומה לגבי סטורג'? בניגוד לסטורג' שיש אצלכם בחברה, אצל ספקי ענן אין "סטורג'" באותו מובן. ישנו File או Block Storage שאתם קונים למכונות לפי גודל שאתם רוצים, לפי IOPS שאתם מבקשים (בזהירות – בחירה לא נכונה של סוג אחסון תפציץ לכם את החשבון באלפי או עשרות אלפי דולרים!). אם יש לכם אלפי קבצים סטטיים, אפשר להשתמש ב-S3 (יש כזה לא רק לאמזון, אלא גם למיקרוסופט ולגוגל) לאחסן שם את הקבצים וכמובן אפשר לשמור לשם גיבויים, (אם כי S3 אינו File Storage רגיל עם הרשאות שיש ל-NTFS/CIFS, חשוב לזכור). ככלל, בענן מומלץ יותר לבנות לקבוצות שרתים "מיני סטורג'" משותף בינם מאשר לנסות לעשות זאת על Block Storage ענקי – זה גם יצא זול בהרבה.
נקודה נוספת שמתאימה לחברות גדולות שיש בהן תשתית ענן פרטי והן רוצות לשלב חלק מהתשתית בענן ציבורי והתקציב שלהן בנוי כך שמחלקת המחשוב מחייבת מחלקות אחרות – כדאי יהיה לכלול בתקציב מערכת CMP (או Cloud Management Platform). הסיבה לכך היא פשוטה: כשמתחילים להשתמש ב-AutoScale לגדילה דינמית, יהיה קשה לחשב כמות משאבים פר שרת, הואיל וברגע אחד לאפליקציה של מחלקה מסויימת יש 2 שרתים ולאחר שעתיים יש 20 שרתים. מערכת CMP טובה (המלצתי כאן בעבר על CloudForms) תדע לא רק לחשב את הדברים אוטומטית, אלא גם ניתן יהיה לבנות דרכה את כל תהליך הבקשה, אישורים ובניית המכונה ללא צורך בלימוד שפה סגורה או כלים סגורים (שלא בטוח אם מחר זה יהיה קיים.. תראו מה קרה ל-vCloud Air לדוגמא).
לסיכום: היו לי פגישות שונות בעבר שבהם לקוחות הצהירו כבר בהתחלה "אנחנו נעבור עם Azure", "אנחנו נעבור עם אמזון", "אנחנו נעבור עם גוגל". לי אין שום ויכוח עם לקוחות לגבי איזה ספק ענן לבחור, אבל לפני שרצים להעביר את הדברים – אני ממליץ לקחת אויר ולחשוב על כל התהליך שצריך לעשות לפני שסוגרים עיסקה עם ספק ענן כלשהו. במעבר רגיל (כמו שאמזון עם VMware הולכים להציע) המחיר שתקבלו בחשבונית יהיה גבוה אולם עבודה עם הנקודות שהצעתי יכולה להפחית משמעותית את החשבונית החודשית.
תגובה אחת בנושא “מעבר לעננים – מבחינה כספית (מאמר עדכון)”