קצת על בנקים, מודרניזציה ותשובות למר איל מוסקל

ב-דה מרקר התפרסם מאמר על חברת טאטא שגיירה מערכת שטאטא כתבו עבור בנקים אחרים – לבנקאות ישראלית "בזמן שיא". במהלך המאמר מר מוסקל מדבר על כך שהבנקים צריכים לזרוק את המערכות הישנות, הוא מדבר על COBOL כמה שהיא ישנה, על כך שהמפתחים הם מבוגרים והבנקים יכנסו לצרות כי אין דור המשך וכו'.

כעסק, "חץ ביז" נותן שרותים לבנק מסוים ובעבר בוצע פרויקט עבור בנק אחר, ואישית אני מכיר את חלק מהבנקים וחלק מהטכנולוגיות שיש להם ואיך לאמר בעדינות… יש לי השגות לגבי מה שמר מוסקל ציין בראיון. אציין כי לא שוחחתי עם אף נציג טכני משום בנק ואינני בא "להגן" על הבנקים, אבל חשוב לדעתי להציג תמונה מאוזנת.

אז נתחיל עם ה-Mainframe. רבים מהקוראים בוודאי חושבים שמדובר על טכנולוגיה עתיקה וישנהאך אין הדבר כך. נכון, IBM שומרת בקנאות פנאטית על תאימות כמה דורות אחורה, אבל מערכות Mainframe מתעדכנות מבחינת חומרה נון-סטופ ומבחינת ביצועים, מעבד כמו ה-Power9 "מרביץ" למעבדים כמו Xeon-SP בכל מובן שתבחרו. בנוסף, אחד היתרונות הגדולים של מערכות Mainframe הוא תחזוקת חומרה. בשרתים רגילים, אנחנו יכולים להחליף דיסק קשיח מבלי לכבות את השרת או ספק כח, ב-Mainframe אתה יכול להחליף כמעט הכל – מעבדים, כרטיסי PCIE, זכרונות בזמן שהמערכת פעילה והיציבות של המערכת היא אחד הדברים ש-IBM בהחלט יכולים להתגאות בו. זה פשוט לא נופל.

בעבר רוב האפליקציות שנכתבו ל-Mainframe אכן היו ב-COBOL ויש חלק לא קטן מהקוד שעדיין רץ ב-COBOL, אבל בשנים האחרונות בנקים שיש להם Mainframe החלו להשתמש בפונקציונאליות חדשה ש-IBM הכניסו: להריץ מכונות Linux כ-VM על ה-Mainframe בצורה טבעית (ללא אמולציה של X86) עם ביצועים מאוד מהירים בעזרת כרטיסים יעודיים עם מעבדי Power8 (ובזמן האחרון Power9) שמיועדים להריץ Linux. כך הבנקים נהנים מ-2 יתרונות גדולים: אפליקציות Linux שרצות באופן טבעי על Mainframe ובנוסף מערכת ה-Mainframe יציבה מאין כמוה.

לגבי שפת COBOL – נכון, היא שפת תכנות עתיקה (משנות ה-50) אולם היא עברה עדכונים רבים וסטנדרט ה-COBOL גם עבר עדכונים וכיום הסטנדרט ב-COBOL הוא ISO/IEC 1989:2014 – כלומר יש בהחלט עדכונים לשפה. נכון, היא שונה משפות כמו Python, Go, Perl וכו' אך מצד שני היא לא כזו קשה ללימוד, זו שפה שיותר מבוססת על השפה האנגלית.

אחד הדברים שמר מוסקל לא מתייחס אליהם הוא נושא פרויקטים שהבנקים (כל הבנקים) מבצעים: שכתוב מחדש של קוד COBOL ישן ל-Java מודרני. אף בנק לא מעוניין "להיתקע" עם מערכת ישנה שאין לה אף אחד שיתחזק אותה, ולכן מבוצעים הפרויקטים הנ"ל, ובבנקים נכנסים יותר ויותר לעבודה עם כלים סטדנרטיים כמו GIT, יש גם Jenkins שיודע להתחבר ל-zOS (מערכת ההפעלה העדכנית של ה-Mainframe של IBM) וגירסת Docker Enterprise Edition 17.06 יודעת להתחבר למערכות System Z (ה-Mainframe) להריץ קונטיינרים על Linux שרץ ב-Mainframe.

מר מוסקל מדבר על האיטיות שדברים מתקדמים בבנק. זה נכון, כי הכל מחולק למחלקות שונות ויש צורך לערב גורמים שונים על מנת לקבל החלטה אם ללכת על פתרון X או Y. גם לי, כנותן פתרונות עבור בנקים, חוויתי לא מעט מקרים שהיו מספר ישיבות עוד לפני שהתחלתי לעבוד על פתרון אינטגרציה. ככה זה בבנקים, לוקחים המון פרמטרים שלא קיימים בחברות רבות (תקציבים על כל סעיף, מי ישלם על מה, תמחורים לצד ג' וכו' וכו') ואין מה לעשות בנידון. ככה זה בבנקים.

מבחינת כח אדם – האם מר מוסקל מודע לכך שבנקים כבר לא מקבלים עובדים חדשים במחלקות טכנולוגיות כעובדי בנק? אם אדם כלשהו, לא חשוב כמה הוא "פטיש" בתחומו ואותו האדם והבנק מעוניינים שהוא יעבוד עבורם, הבנק לא יעסיק אותו ישירות אלא אך ורק דרך חברה צד ג' מחברות האינטגרציה הגדולות בשוק הישראלי. האם ניתן לקצץ בכח האדם? אולי, אבל לכל בנק יש ועד חזק וכל בנק שירצה לקצץ, יצטרך לבוא בדין ודברים עם הועד של הבנק ויש כל מיני שיקולים אם לפטר או לקצץ או אם ליזום תוכניות פרישה-מרצון. אני די בטוח שכל בנק בודק את מצבת כח האדום שלו באופן תדיר ומחליט לאן ללכת עם זה.

ונקודה אחרונה מבחינה טכנית: למיטב ידיעתי, כל בנק בישראל החל "לפזול" לכיוון קונטיינרים כפתרון Scale Out כדי לעמוד בעומסים שונים, כך שמצד אחד הבנק "מגייר" אפליקציות מ-COBOL ומצד שני הבנק בודק טכנולוגיות קונטיינרים שונות. כיום, אם בנק ישאל "חץ, האם לעבור לקונטיינרים לפרודקשן?" תשובתי תהיה: "בשלב זה, התשובה היא לא" מכיוון שלדעתי בנקים יצטרכו פתרונות קונטיינרים יותר מאובטחים כמו Clear Containers של אינטל וטכנולוגיה זו היא צעירה ועדיין לא בוגרת מספיק כדי לזרוק אותה לפרודקשן.

בכל נושא גיוס הודים לישראל על מנת לסייע ב"מחסור" בכח אדם – כבר ניסו בעבר לייבא הודים לישראל וזה לא עבד ובגלל זה הפסיקו עם אותו מיזם. אין שום בעיה שכל חברה המעוניינת במתכנתים, יכולה פשוט לבנות תשתית בחו"ל ולחבר אותה ב-VPN לישראל כאשר המפתחים בחו"ל עובדים על תשתית מקומית שמסונכרנת לארץ או שהמפתחים עובדים על תשתית שנמצאת בארץ. במזרח אירופה, לדוגמא, יש לא מעט מתכנתים מאוד מוכשרים ולא מעט חברות ישראליות משתמשות בשרותי אותם מפתחים לפתח חלקים שונים לתוכנות שאותן הם משווקים. ככלל, לעניות דעתי, הבאה של כמה אלפי מתכנתים מהודו לישראל מהיום למחר לא תעזור כי הראש שונה לחלוטין מהראש הישראלי.

ועוד נקודה קטנה: הבנקים הישראליים "יכולים לחלום" על טכנולוגיית בלוקצ'יין? אולי יתעדכן מר מוסקל ואולי כדאי שידע כי לבנק הפועלים כבר יש טכנולוגיה כזו, ונאמר כך: בבנקים אחרים לא נשארים מאחור בנושא.

לסיכום: נכון, דברים זזים לאט בבנקים. מתי בדיוק הייתם בסופרמרקט והעברתם את הסלולרי שלכם לשלם עם חשבון הבנק או כרטיס האשראי הבנקאי בארץ? זה עדיין לא זמין ובחו"ל זה זמין עם הטלפון הסלולרי ועם השעונים החכמים מבוססי Android Wear, Tizen או ה-Apple Watch והאשמה דווקא אינה תלויה לפתחם של הבנקים בישראל (הם יכולים בתוך חודשיים שלושה להפעיל את זה) אלא בבנק ישראל. לבנקים לוקח זמן לעבור לשיטות פיתוח חדשות אבל פנימית הם בהחלט מתעדכנים. יצא לי לא פעם להציע פתרונות שונים כרעיון לקדם משהו ובמקרים רבים הופתעתי מכך שאין תשובה שלילית מיידית. בקיצור – בניגוד לרושם שנוצר מגורמים שונים, הבנקים לא נמצאים בעידן האבן. לוקח להם זמן להתקדם – אבל הם מתקדמים.

2 תגובות בנושא “קצת על בנקים, מודרניזציה ותשובות למר איל מוסקל”

  1. רמת הכתיבה והידע שלך היא בפקטור של חזקה מעריכית מול החירטטוטים בתשקורת (לא טעות כתיב)

    לקרוא מאמרים של כלי השתקורת בישראל, זה בבחינת בזבוז זמן.

    אחלה סקירה נתתת על התחום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.