בימים האחרונים ניסיתי מספר פעמים לכתוב פוסט בבלוג זה על המצב הפוליטי בארץ, על המחאות והשביתות, על המכתבים שמפרסמים קבוצות בכירים שונים – ובכל פעם מחקתי את הפוסט, ולו בכדי לא "לפזול" לאחד מהצדדים הפוליטיים ובכלל לא לכתוב בצורה נלהבת לצד זה או אחר. לי יש דעות ברורות שאותן אפרסם במקום אחר כדעות אישיות, וכאן אני רוצה בפוסט זה להתייחס כמה שיותר בצורה טכנית וקרה לדברים, ומדוע הדברים יכולים להשפיע.
חברות, באופן די אירוני, הן ישויות די "רגישות" שמגיבות לפעמים בצורה מאוד מהירה לדברים שבקושי קרו. קחו לדוגמא את עניין המיתון – רבעון או שניים של חוסר רווחים וכבר מניפים את חרב קיצוצי כח האדם, והופ – רשמית ממחר אנשים נהיים מובטלים, לא חשוב כמה הם טובים ומוכשרים מבחינה מקצועית, כמה הם סייעו לחברה כשהיו בעיות טכניות, כמה לילות לבנים הם ספגו וכו' – כשזה מגיע לקיצוצים, הם נחשבים רק כ"מספרים" ויש לפטר אחוז מסוים של אנשים (במקרה הרע. במקרה הטוב כמו אצל אינטל – הלכה רבע מהמשכורת).
חברות מחפשות כמה שיותר שקט תעשייתי וכמה שיותר תנאים והעדפות לכיוונן, החל בחוקי קניין רוחני, סיוע בתפיסת גניבות, בתי משפט ושופטים שמבינים את עניין הקניין הרוחני, אוזן קשבת במשרד האוצר (ענייני רווחים כלואים וכו') ובקיצור – תנאים נוחים, ומה שיותר חשוב – כח אדם מקצועי שזמין. חברות רבות גם מדרגות (פנימית) מדינות שונות בסולמות שונים מבחינת סיכון, איכות כח אדם, תנאי IP ועוד לפני שהם מחליטים מה יוקם והיכן.
ישראל זכתה למקום די גבוה אצל חברות רבות בתנאים שציינתי לעיל, ומקומות גבוהים גם זוכים להשקעות מאותן חברות ופרויקטים יוקרתיים יגיעו לאותן סניפים באותן מדינות. קחו לדוגמא את אמזון שמפתחת את ה"כתר" שלה מבחינת מעבדים (מעבדי ה-Graviton) פה בהרצליה פיתוח, אינטל שמפתחת פה מעבדי דסקטופ שונים, אפל שפיתחה שבבים מסויימים וכנראה תפתח פה מעבדים חדשים מתוצרתה, נבידיה (לשעבר Mellanox) שפיתחו ביוקנעם את ה-DPU הראשון ויש דוגמאות רבות נוספות. כל אלו מפותחים פה בארץ ולא במדינות כמו סין שגם שם יש לאותן חברות R&D, מכיוון שהסיכוי לגניבת IP בסין הרבה הרבה יותר גבוה מהסיכון בישראל. בגלל זה פה מפתחים מעבדים, ושם מפתחים דרייברים/מודולים.
כאן מתחיל עניין ה"לטלטל את הספינה" כפי שקרא לכך אחד המשקיעים הידועים ששוחחתי איתו לאחרונה בנושא, וכאן בעצם צריך לשים לב למשהו מסוים – רמת המיקרו פחות מעניינת את אותם משקיעים, ומה שיותר מפחיד אותם – זה רמת המאקרו. כאשר רוצים לשנות דברים שונים ברמה המשפטית, הכלכלית ובאספקטים אחרים בצורה די חד צדדית מבלי שיהיו דיונים עם הקואליציה והאופוזיציה עם הצעות משני הצדדים ופשרות שונות – וזה מה שמפחיד אותן.
חשוב לזכור: גם אם הממשלה הנוכחית תעביר את כל החלטותיה כבר בשבועות הקרובים, לרוב הדברים יקח חודשים ושנים עד שיחלחלו וייושמו, אם בכלל, אך בשביל אותן חברות, ההסתכלות היא על שני מצבים: המצב כיום, כרגע מצד אחד (כולל הלך הרוחות, אגב) ובעוד מספר חודשים לאחר שיעברו החוקים והגזרות שאותן הממשלה תעביר. רק אז חברות רבות יתחילו בעצם "לעשות חושבים" לגבי הסיטואציה החדשה, האם השינויים "טובים" יותר או "גרועים" יותר להן, ולאחר התהליך – לא יקח זמן רב עד שהחברות יחליטו מה הן עושות, בין אם משאירות את הכל כמו המצב הנוכחי, מקצצות כח אדם בסניף המקומי, או סוגרות אותו.
לסיכום: לא, חברות לא הולכות מחר או בשבוע הבא לסגור פה סניפי R&D, אבל חברות עלולות "לחשוב בשנית" לגבי הנושא אם יעברו פה חוקים והחלטות שונות שיכולים פוטנציאלית להשפיע לרעה עליהן, ואם כן – צריך לזכור שכמו בעניין מיתון – החרב נוחתת מהר ובצורה כואבת.