סטארטאפים ואבטחת מידע בענן

כמו שכל אחד יודע, יש בישראל המון סטארטאפים, כמעט כולם משתמשים בענן לאחסן את המידע, האפליקציות ושאר דברים וכמובן שרובם משתמשים בשרותים שונים של ספקי הענן לצרכים שונים.

כמעט כל סטארט אפ מתחיל באדם אחד או 2 שבונים מעין אב טיפוס למוצר/שרות שהם מעוניינים לספק כחברה לכשיגדלו. לאחר שמשיגים מימון ממקורות שונים, בד"כ מתחילים לשכור מפתחים שיש להם גם קצת ידע בסיסטם או Devops (כן, אני יודע שזו מתודולוגיה, אבל בפוסט זה אני מתייחס לזה כמו רכזות כ"א שמסתכלות על זה, תזרקו עליי עגבניות אחרי זה) ובד"כ שוכרים איש Devops יעודי רק לאחר שיש כבר צוות פיתוח.

עד לשכירת איש Devops כל עבודות הסיסטם/אוטומציה/אבטחה וכו' נעשים ע"י מאן דהוא. זה יכול להיות יזם החברה שלמד פה ושם (או שהיה בעבר איש סיסטם), וזה יכול להיות אחד (או יותר) מאנשי הפיתוח – הכל תלוי בתקציב של הסטארטאפ וכמות הכסף שהוא השיג.

וכאן בדרך כלל מתחילות הבעיות הקשורות לאבטחת מידע.

לא מעט אנשים שמתחילים סטארטאפים חושבים להם שאם יקימו את התשתית שלהם בענן, ספק הענן יגן עליהם בצורות כלשהן וזו כמובן טעות ענקית. לא חשוב מי ספק הענן, כמות ההגנה המסופקת ללקוח היא ברמה אפסית (אינני מדבר על הגנות בתוספת תשלום כמו נגד DDoS). אתה יכול להפעיל Multi Factor Authentication כדי למנוע כניסת אנשים לא מורשים לחשבון בענן, אבל זה לא אומר כלום לגבי ה-Instances שאתה משתמש. מהרגע שיש לך Instance חי ויש לו כתובת IP ציבורית, עשרות אלפי סקריפטים ינסו לחדור לשרת שלך בכל דרך. כל שרות שתפעיל באותו Instance ושאינו סגור לכתובת הציבורית (כמו שרבים נוטים להשאיר פורטים פתוחים לשרותי SQL/NOSQL, GUI, או SSH עם סיסמא (ללא מפתחות) – הסקריפטים ינסו להיכנס, ואם הם יצליחו, חלקם יעבירו את המידע חזרה מבלי לנגוע במידע בשרת וחלק אחר של סקריפטים פשוט "יגייסו" את המכונה להריץ BOT או תולעים או 1001 דברים מזיקים אחרים ויש כמובן גם סקריפטים שישמחו פשוט למחוק את המכונה.

כשהסקריפטים מצליחים להיכנס ובעלי אותם שרותים נכנסים לפאניקה ורוצים לדעת מי נכנס ומה עשו, מתחילה הבעיה. כל עוד הפורץ נמצא או שהנוזקה נמצאת במכונה ורצה ב-Instance – ניתן לבצע פעולות פורנזיות שונות על מנת לגלות דברים (ויש לא מעט חברות שנותנות את השרות הזה בארץ), אולם מהרגע שפורץ נכנס, שהה ויצא, קשה מאוד לדעת בוודאות באלו קבצים הוא נגע, במיוחד אם הוא לא יצר שום קובץ. אפשר כמובן להסתכל מה הקבצים שהמשתמש ניגש אליהם לאחרונה ואפשר להסתכל על קובץ bash_history. של אותו משתמש לדוגמא, אך אם הפורץ לדוגמא מחק את ההיסטוריה, זו בעיה שאולי חברה שנותנת שרותים פורנזיים תוכל לסייע (אינני נותן שרותים פורנזיים) – כך שפריצות כאלו מצריכות הוצאת ממון רב ולא בטוח שהלקוח יקבל את מבוקשו.

לכן ההמלצה הראשונה שלי לכל סטארט אפ שכולל מס' קטן של מפתחים זה לקחת מישהו חיצוני שיעשה את עבודות הסיסטם ואבטחת מידע ברמה מספקת של הגנה כלשהי על התשתית. הגנה ברמה גבוהה מצריכה הרבה עבודה בכל מיני אספקטים כמו API, שרתי Web שנותנים את השרות, TLS ודברים רבים אחרים וכאן זה תלוי אם איש ה-Devops שלכם יודע לעשות זאת או שילוב של מישהו חיצוני שיעבוד יחד עם איש ה-Devops שלכם.

להלן מספר נקודות בסיסיות שיכולות לסייע לסטארטאפ בתחילת דרכו:

  • אם מדובר במספר עובדים בסטארטאפ אחד שיושבים במשרד כלשהו, דאגו ל-VPN וחברו את ה-VPN כ-Site To Site לחשבון הענן שלכם. מי שרוצה להתחבר מהבית, יתכבד הבחור ויתחבר ל-VPN שלכם ומשם לתשתית.
  • עבודה עם סיסמאות לכניסה לשרתי לינוקס היא no no. השתמשו במפתחות בלבד והחליפו את קבצי ה-PEM שניתנו לכם ע"י שרות הענן שלכם במפתחות שלכם בחלוקה של פרטי/ציבורי (עדיף ליצור עבור כל מפתח מפתח, להכניס את החלק הציבורי לשרת ואת החלק הפרטי למכונה של המפתח כך שאפשר לדעת מי נכנס עם איזה מפתח), כך שמי שצריך להיכנס למכונה יהיה לו את החלק הפרטי של המפתח (החלק הציבורי נמצא בשרת). קבצי ה-PEM למיניהם קל "לדוג" אותם מכל מיני פורומים, אימיילים ושאר מקומות.
  • מקימים DB? ראשית יש להקשיח את ה-DB לפני שמכניסים אליו נתונים. אם זה mysql לדוגמא, יש להריץ קודם כל mysql_secure_install, ואם זה mongoDB יש למחוק משתמש דוגמא,  ובכל המקרים יש לוודא כניסה רק דרך IP מסוים פנימי.
  • משתמשים בשרותים שונים של ספק הענן? ודאו שאתם משתמשים בכתובות IP פנימיות בלבד. זה לא מצליח? יש לכם בעיה עם ה-VPC (במקרה של אמזון), כדאי לבדוק הגדרות.
  • שימוש ב-DB – לפני שכותבים נתונים ל-DB, כדאי "להמליח" דברים כמו סיסמאות ומידע חשוב (להלן לינק לוידאו המסביר איך לעשות זאת ב-MySQL לדוגמא), כך שמי שיצליח לגנוב את ה-DB, לא יוכל לעשות הרבה עם זה. אפשר כמובן לשפר את זה ולהשתמש בכל מיני שרותי Vault לשמור את המפתח להמלחה אך זה כבר עניין אחר.
  • גיבויים ל-S3 או כל מקום ששומר Object Storage – לאחר יצירת הגיבוי, יש להצפין אותו ורק אז להעלות אותו (כמובן שכדאי לוודא שהרשאות ה-S3 שלכם מוגדרות בצמצום).
  • לא לקחת כתובות IP ציבוריות עבור כל Instance (טריק שלצערי ראיתי פעמים רבות שנעשה בחברות שונות). אם אין אפשרות להקים ולהשתמש ב-VPN ויש צורך להתחבר ממקומות שונים עם IP שונה, מומלץ להשתמש בטריק שנקרא Linux Bastion, זו מכונת לינוקס קטנה שבה נשתמש כ"מקפצה" (להלן לינק למאמר שמסביר זאת) ולמכונה זו יש להגדיר Security Groups עם הכתובות שיכנסו אליה (חשוב: לא להוסיף כל פעם כתובות אלא לעדכן ב-SG).
  • תעודות SSL – אם המכונה פונה החוצה ואין לכם עדיין תעודות SSL מסודרות, אפשר להשתמש ב-Let's Encrypt כדי ליצור תעודות SSL תקינות זמניות (שניתנות להארכה בפקודה פשוטה) במקום להשתמש ב-Self Signed Certificates. באותה הזדמנות כדאי לבטל Ciphers ישנים ולאפשר אך ורק ל-TLS מהגירסא האחרונה להיכנס.

לסיכום: לענננים ציבוריים יש שם של תשתיות רציניות ואבטחה גבוהה. זה מדבר על התשתיות הפנימיות לענן עצמו, לא ל-Instances שאתם מקימים או שרותים עצמאיים שאתם מקימים/בונים. אין לכם נסיון מספיק? קחו מישהו חיצוני, סכמו בנק שעות כך שיהיה למי לפנות אם יש תקלה. חשוב לשים לב להרבה דברים שצריך להגדיר כי בסופו של דבר הדבר האחרון שתרצו זה שיפרצו ויגנבו לכם מידע.

שלח לחמך על פני המים

בעולם העצמאים (פרילאנסרים) יש סיטואציות רבות, חלקן טובות, חלקן מעולות וחלקן … לא כל כך נעימות להיתקל או מתסכלות. אני רוצה לתת דוגמא ל-2 סיטואציות, סיטואציה אחת מתרחשת אצל הפרילאנסר וסיטואציה שניה מתרחשת אצל לקוח פוטנציאלי.

נתחיל בפרילאנסר: כמעט כל עצמאי (למעט אלו שמקושרים ועמוסים בעבודות נון סטופ) מכיר את הסיטואציה הבאה: לא חשוב כמה אתה מעולה בתחומים שאתה נותן בהם שרותים, לפעמים יש זמנים שהטלפון לא מצלצל, אין אימיילים נכנסים ובקיצור – אין שום לידים חדשים שאפשר לפתח אותם לכדי פרויקט, עזרה בתשלום, בנק שעות וכו'. מדינת ישראל, וזה לא סוד – לא ממש שמה קצוץ על עצמאים, ואם לא תשלם בקרוב ביטוח לאומי לדוגמא, תקבל התראה ולאחר מכן עיקול, וזה עוד החלק הקל. מה עושה עצמאי שאין לו במשך חודשיים שלושה עבודה נכנסת? הבנק רוצה תשלום משכנתא ו/או הלוואות, בעל הבית (אם יש) רוצה שכ"ד, הילדים צריכים אוכל ודברים נוספים ויש כמובן מסים. בקיצור, כשאין לידים ואין עבודה – הצרות מגיעות.

מהצד השני יש את העסקים וחברות שמחפשות פרילאנסר. יכול להיות שיש מערכת כלשהי בחברה שאין לה שרות תחזוקה ופתאום היא קורסת והם צריכים מישהו  עכשיו עם ידע ונסיון שיטפל בה, או שהם מעוניינים להכניס טכנולוגיה מסויימת ומעוניינים לשמוע מעצמאי שמכיר את התחום, וכאן בדיוק מתחיל "מחול הטלפונים" לכל מיני חברים ומקורבים אם הם מכירים מישהו/י שמומחה/ית בתחום, ואם החברים/מקורבים לא מכירים – אז הם צריכים לשבור את הראש איפה למצוא, וכמו שתיארתי לעיל – יש מקרים שהדחיפות מאוד גבוהה.

אישית נתקלתי ב-2 המצבים, גם כאשר חברות יצרו עמי קשר לשאול אולי אני מכיר מישהו שיכול לעשות עבודה X וכן.. גם לי קרה שהיו לי מס' חודשים שלא היתה עבודה. לכן ניסיתי לחשוב על פתרון כלשהו שמצד אחד פרילאנסרים יוכלו לרשום את עצמם ופרטיהם בתוך טופס Google Form ומצד שני את הפלט אוכל להעביר לכל מיני חברות שמחפשות מדי פעם פרילאנסרים וכך יווצרו כל מיני "שידוכים" בין דורשי עבודה לקבלני עבודות לפרילאנסרים. נוסיף את העובדה שגוגל די "מחבב" (מבחינת מיקומים) את הבלוג הזה, כך ש-2 הצדדים יכולים להרוויח מכך (אני בכל מקרה לא מחפש להרוויח כספים מכך, אבל לא אתנגד לפיתה עם שווארמה 🙂 ).

לפיכך, יצרתי טופס שנמצא כאן. בטופס הזה אתם ממלאים את הפרטים שלכם והם מתווספים לקובץ Google Sheets. אני מעביר קישור (שלא ניתן לעריכה) לחברות כך שהם יכולים לשמור את הקישור ובעת הצורך הם יכולים לחפש לפי מילות מפתח ולמצוא פרילאנסרים שנותנים שרות והם יכולים ליצור קשר במייל או בטלפון (אין חובה להשאיר מס' טלפון) עם הפרילאנסר ומשם לסכם תשלום, תנאים וכו' וכו'.

אני אשמח אם תוכלו להפיץ את הפוסט הזה לפרילאנסרים אחרים על מנת שהם יוכלו להוסיף את עצמם ובכך אולי להגדיל סיכוי למצוא עבודה.

תודה,
חץ בן חמו
hetz@hetz.biz

קצת על קורסים ללינוקס

כמעט בכל שבוע אני מקבל פניה או 2 מקוראי הבלוג לגבי המלצה על "קורס לינוקס". רבים מעוניינים להכיר את מערכת ההפעלה הפופולרית, חלקם חושבים להרחיב את ההתמקצעות שלהם בלינוקס, וחלקם רוצים להכיר אלטרנטיבה ל-Windows. לגטימי לחלוטין.

אבל לפני כן, הבה נסתכל על קורסים, לאו דווקא על לינוקס. יש לא מעט קורסים על מוצרי מיקרוסופט, אורקל, VMWare, ועל מוצרים רבים אחרים. המכנה המשותף של כולם – מה שאותם לומדים בכיתה ומתאמנים במחשבים בכיתה, מתאמנים במחשבים ובבית ובמה שתעבדו בחברה – המוצר יהיה זהה לחלוטין. ה-Windows Server שלמדתם עליו בקורס? אותו דבר בעבודה, אותם פקודות, ומה שלמדתם תוכלו ליישם מיידית עליו.

בלינוקס – זה שונה. ישנה חלוקה די ברורה של הפצות לינוקס: רד-האט ו-CentOS תמצאו בחברות, אובונטו יותר בסטארטאפים, SuSE מתחילה להיכנס יותר לארץ ו-Debian בד"כ אצל הוותיקים (כמו תמיד, מלחמות הפצה קיימות מכאן עד הודעה חדשה, אבל זה נושא לפוסט אחר). כך לדוגמא יכול להיות שתוכנה מסויימת בגירסה X קיימת כחבילות מוכנות להתקנה על אובונטו אך אותן חבילות לא ירוצו על הפצת לינוקס אחרת (ולמתחכמים: כן, קיים כלי בשם alien שממיר חבילות, אבל לא תמיד זה עובד וזה ממש לא משהו קל לשימוש למישהו שרק התחיל אתמול ללמוד לינוקס). פקודות התקנת חבילות הן שונות, בלא מעט מקרים גם קבצי ההגדרות לתוכנות פופולריות כמו Apache או NGINX נמצאות במיקומים שונים ובחלק קטן מהמקרים – גם ההגדרות עצמן שונות ואפילו התקנת הלינוקס שונה: כשמתקינים לדוגמא רד-האט או CentOS עם הגדרות ברירת המחדל, המערכת תפרמט את הדיסק לווליומים שונים כך שאם תרצה להוסיף מחר דיסק קשיח, תצטרך פשוט להגדיל את הווליום ולגמור עניין בשעה שחלק אחר מההפצות כלל לא טורח לעשות זאת וכשצריך להוסיף דיסק – צריך להעביר קבצים, ליצור קישור בין תיקיות ולבצע שלל פעולות אחרות.

לכן, כשלומדים לינוקס, צריך קודם כל לדעת לבחור מה לומדים. אם לדוגמא הקורס הוא מבוסס רד-האט ויש לכם בבית או על המחשב שלכם אובונטו, דברים יהיו מעט שונים. בד"כ הפקודות הקשורות לקבצים, משתמשים, ולחלק גדול מההגדרות – יהיו זהים, אבל יהיו חלקים שלא יהיו זהים, ובגלל זה קורס לימוד לינוקס (ולא חשוב אם זה בכיתה או שלמדתם דרך אתר כמו Linux Academy) מצריך מהמשתמש יוזמה להשתמש בהפצות לינוקס שונות על מנת להכיר יותר לינוקס ולא להגיע למצב שמכירים מעולה מערכת אחת אבל לא מכירים כלל מערכת לינוקס אחרת. לכן, לדוגמא, קורסי לינוקס בארץ שמלמדים ספציפית על רד-האט לדוגמא, די "נועלים" את הלומד על הפצה ספציפית אחת תוך התעלמות מהפצות אחרות. לעומת זאת, קורסים המבוססים לדוגמא על LPI/LPIC מדגישים יותר את הבסיס המשותף להפצות לינוקס ומשם הלומד יכול להמשיך ללמוד בעצמו על הפצות לינוקס אחרות.

נעבור לשאלת המיליון דולר: איך ללמוד לינוקס? רבים יחשבו שההמלצה הראשונית תהיה על ספר לימוד לינוקס, רק שהבעיה המרכזית עם ספרות זה שהדבר מצריך ריכוז רציני (ולא חסרים הסחות דעת) ושאין ממש את מי לשאול אם לא הבנתם משהו (חוץ מלחפש בגוגל ולשאול בפורומים). האופציה השניה היא לקחת קורס יעודי ולשלם 10-20 אלף שקל (או פחות, תלוי היכן). זה טוב ונחמד, אבל זה מאוד תלוי מי מעביר את הקורס ומי המשתתפים. כאחד שהעביר אי אלו הדרכות, תמיד מתרחשת הסיטואציה שמאן דהוא לא מבין והוא רוצה הסברים עכשיו וכל הכיתה מעוכבת 15-30 דקות עד שהוא יבין. מנסיון שלי מקורסים אחרים שאני עברתי (לא קשורים למערכות הפעלה) היו מקרים שבהם המורה היה מסביר צ'יק צ'ק על נושא מסוים והוא המשיך הלאה ובהפסקה גיליתי שאני לא היחיד שלא הבין מה הוא בדיוק לימד באותו זמן וההרגשה ש"הלך הכסף" הגיעה די מהר.

ישנם קורסים online שניתן לרכוש ב-20-40$ של UDEMY ואחרים (והח"מ קנה מספר קורסים כאלו), רק שהבעיה איתם שאתה בעצם "מהמר" על הקורס. לפעמים קשה להבין מילולית את המדריך (במיוחד שהמדריך מהודו ותלוי כמה הוא עבד על המבטא האנגלי שלו), לפעמים ההסבר אינו מספק ואי אפשר ליצור קשר עם המדריך כדי שיסביר בקצרה על מה מדובר, ולפעמים ההסבר כלל לא מכוון כלפי רמת לימוד שהלומד נמצא בה. אני יכול לדוגמא להסביר במשך שעתיים על Linux Schedulers וההבדלים ביניהם אבל אם המאזין לא יודע מה זה processes, ההסבר הולך לפח.

עד לפני כמה חודשים היה לי קשה להמליץ על אתר מסוים ללימוד כי הרבה מאוד אתרים מכרו לימוד על לינוקס בצורה די "חפיפניקית". זכור לי מקרה בו רציתי קצת יותר להעמיק את הידע על MySQL ולקחתי קורס ב-lynda.com על הנושא וכל הקורס דיבר רק על CRUD (כלומר create, read, update, delete), שום דבר על אינדקסים, join, left,right, מנועי database וכו' או קורס Python שלקחתי מאתר אחר ורק לאחר התשלום הבנתי שהמדריך כלל לא מתכוון להתעכב על ההבדלים בין Python 2.7 ו-Python 3 ומעלה, דבר די בעייתי שאתה מנסה להבין קוד שמישהו אחר כתב ממזמן …

כיום אני ממליץ בחום על Linux Academy (ולמעוניינים הנה קוד referral – ה-7 ימים הראשונים בחינם והשאר בתשלום חודשי של 29.50$). ההבדל בינו לבין אתרים אחרים הוא שבכל מה שקשור ללינוקס, יש שם הדרכות רבות לא רק על לינוקס אלא גם על כלים לעבוד איתם בלינוקס, אוטומציה, שפות תכנות, MySQL, וכמובן – עבודה בעננים ציבוריים שונים. יש להם 4 יתרונות גדולים על פני אתרים אחרים:

  • מכירים את זה שאתם משלמים ושוכחים להיכנס וללמוד? כבר בהתחלת כל קורס תקבלו אפשרות לקבוע לכם לוח זמנים ללימוד (ימים ושעות) והמערכת תשלח לכם התראות לפני כן על מנת לתזכר אתכם להיכנס ולהמשיך ללמוד..
  • לא הבנתם משהו? לכל קורס יש פורום, יש flash cards שאחרים כתבו כך שתוכלו ללמוד ולהיזכר בסיוע אחרים בדיוק באותם דברים שאתם מתקשים.
  • אין לכם סביבת לינוקס או שאתם לומדים על דברים הקשורים לעננים ואין לכם תקציב חופשי לחשבון ענן? אל דאגה: אתם מקבלים עד 6 שרתים ללא תשלום נוסף לנסות את הדברים שאתם לומדים בקורס. תתקינו Putty ואתם מסודרים.
  • כשתיכנסו לאתר תוכלו לראות מצד שמאל למעלה ציורית של ענן כתום – זהו החלק של Cloud Assesment, זהו החלק שיכול לבדוק אם אתם מוכנים לבחינה בנושאי ענן שונים כמו Solution Architect וכו'. יש גם את האייקון השלישי משמאל שנקרא Scale Your Code והוא יותר מורכב מהרצאות של אחרים על דברים שהם עשו.

מכיוון שאינני יחצ"ן של החברה אני יכול גם לציין חסרונות: במקרים מסויימים החומר קצת פחות רלוונטי או חסר בקורסים מסויימים. כך לדוגמא בקורס על Kubernetes, המדריך יוצא מנקודת הנחה שאתם עובדים על ענן ציבורי והוא מסביר לדוגמא את פונקציית expose כדי לקבל כתובת IP אמיתית שתוכלו לשייך ל-DNS לדוגמא, רק שדבר כזה לא עובד ב-Kubernetes רגיל בשרת בבית וצריך לעבוד הרבה יותר בשביל לקבל את השרותים שהקמתם ב-Kubernetes על IP "אמיתי", כך שקורסים רבים לא יתנו לכם את הכל מ-א' ועד ת', אבל הם יכולים בהחלט לתת לכם את הבסיס.

לסיכום: כאחד שנותן פה ושם הדרכות לחברות על נושאים שונים (לינוקס, וירטואליזציה, עננים וכו'), אני יכול לאמר שלפעמים דווקא לימוד Online לאינדיבידואלים יכול לעזור יותר מאשר ללכת פעמיים בשבוע לקורס, וגם אם אתם רוצים ללמוד ממורה פיזי בכיתה – לפעמים אפשר לארגן חבורה בעבודה שרוצים ללמוד ולבקש מההנהלה קורס מסודר שיגיע מישהו וילמד (וכך תחסכו לעצמכם כספים), אבל גם אם אתם מעדיפים ללמוד קורס עם מורה פיזית, קורסים Online יכולים להעשיר את הידע שלכם בנקודות שונות (אם אתם רוצים ללמוד שפת תכנות חדשה, כלים חדשים וכו'), במיוחד אם מכניסים טכנולוגיה חדשה בחברה שאתם עובדים או שאתם אישית מעוניינים להרחיב את הידע שלכם ולכן אתר כמו Linux Academy יכול לסייע לכם רבות.

Exit mobile version