(הערה: הפוסט הבא אינו בא כתוצאה מאיזו "הדלפה" או חשיפת סודות כלשהם, אלא ביצוע פשוט של 1+1 של מידע שזמין ציבורית, ורצון לשתף את המידע עם ציבור הפרילאנסרים וחברות אינטגרציה שונות. אחרי הכל, עבדכם הנאמן מאמין גדול ב"שלח לחמך על פני המים")
כל מי שמכיר את עבדכם הנאמן, יודע שהיו לא מעט מקרים בהם השתלחתי בחשכ"ל במשרד האוצר, על תנאי הכניסה למכרזים בהם מבקשים מהמתמודדים ערבויות בנקאיות גבוהות ותנאים נוספים שעסקים קטנים פשוט לא יכולים לעמוד בהם, מה שמשאיר את המגרש פנוי לחברות גדולות בלבד. במשרד האוצר שמעו את התלונות של אותם פרילאנסרים ועסקים קטנים, ופתחו לפני כשנתיים מכרז של "דיגיטל טק" שבחלקו אפשרו לראשונה לאותם עסקים קטנים – להתחרות.
נעבור מכאן ל"נימבוס", פרויקט הענן הגדול בשיתוף גוגל ואמזון. המכרז נסגר, הזוכים הוכרזו ובמשרדי ממשלה וגופים ציבוריים שונים – החלו תהליכי תכנון מעבר בין מתשתיות On prem ל-AWS או GCP, ובין מ-Azure ל-GCP או AWS.
אחת הנקודות שרבים פספסו לגבי הפרויקט, החשכ"ל וגופים ציבוריים ומשרדי ממשלה – הוא עניין ההגירה מ-Azure, הווה אומר: משרד ממשלתי או גוף ציבורי שאימץ את כללי חשכ"ל – יצטרך להעביר את התשתיות שלו מ-Azure אל GCP או AWS, ובמידה ואותו משרד או גוף ציבורי מתכנן מעבר תשתיות מ-On Prem, הספקים היחידים שהוא יוכל להקים אצלם תשתית ענן הם אמזון (AWS) או גוגל (GCP) או שילוב של שניהם (Multi Cloud).
וכאן אני חוזר לפיסקה שהתחלתי בה את הפוסט: זוכרים את דיגיטל-טק? ובכן, בתחילת השנה נפתח חלק מהמכרז (שנקרא "רובד 3" שיועד לספקי תוכנה) לפרילאנסרים וספקים קטנים (את רשימת הזוכרים ניתן לראות כאן) ובכן, לפי השמועות – במשרד האוצר כנראה מאוד אהבו את התוצאות וכפי הנראה, כבר במהלך השנה הקרובה (2022) יבוצע מכרז נוסף כמו רובד-3, בו פרילאנסרים ועסקים קטנים נוספים יוכלו להשתתף (אין לי תאריכים או תחזית מתי במדויק זה יקרה, אני בטוח שהחשכ"ל יפרסם מסמכים והודעות בנידון).
כאן בעצם תהיה הזדמנות לפרילאנסרים ועסקים קטנים המציעים שרותי אינטגרציה לעננים ציבוריים להציע את מרכולתם, אך לדעתי, סיכויי הזכיה יהיו יותר גדולים יותר (אם העסק כבר נכנס לרשימה), אם אותם עסקים יוכלו להציע לא רק מיגרציה מ-Azure לעננים אחרים, אלא גם שרותים על העננים האחרים, כלומר עסק שיכול להציע רק שרותים ב-Azure, לא ממש יוכל לזכות במשהו, ולכן פרילאנסרים ועסקים יצטרכו לעבוד כבר מעכשיו על עיבוי הידע בעסק בתמיכה בעננים השונים, ולא להתמקד אך ורק בענן ציבורי אחד, כך שבבוא הזמן, העסק יוכל להציג יכולות למתעניינים בניהול, הקמה, הגדרות או מתן שרותים אחרים – ב-AWS וגם ב-GCP.
לסיכום: אני מאמין שהולכות להיווצר לא מעט הזדמנויות חדשות לפרילאנסרים ועסקים המציעים שרותי מיגרציה מ-On Prem ו-Azure ל-GCP ו-AWS ובמתן שרותים באותם עננים ציבוריים שזכו בנימבוס, אך מצד שני – יש כאן לא מעט עסקים שעדיין "תקועים" בהכרה ותמיכה בענן ציבורי אחד ותו לא, ולדעתי – זה הזמן להרחיב את הידע והנסיון בעננים האחרים לטובת הגדלת הסיכויים לזכיה בעבודות נוספות.
ראיתי הבוקר מאמר ב"כלכליסט" על כך שחברת בזק רכשה (דרך בזק-בינלאומי) את חברת CloudEdge, וזאת כחלק ממגמת הרחבת השרותים של בזק בינלאומי, למכירת שרותי אינטגרציית מוצרי ענן של מיקרוסופט, כולל Azure, Office 365 וכו וכו'.
אציין מראש, אינני מכיר את הנהלת בזק, או את הנהלת בזק בינלאומי. אני גם לא מכיר את חברת CloudEdge ומעולם לא היה בינינו קשר עסקי, אולם אם נלך אך ורק לפי המאמר ב"כלכליסט", נוכל לראות מדוע זוהי דוגמא קלאסית של ביצוע מספר צעדים, שלעניות דעתי – שגויים מהיסוד.
להלן מספר נקודות למחשבה:
יו"ר בזק, גיל שרון, ציין בכתבה כי "הרכישה נועדה להשלים ולחזק את היכולות שלנו בתחום הענן. זהו תחום צומח מאוד, בין היתר לאור מכרז נימבוס למגזר הציבורי, ובעקבותיו ההגעה של חברות הענן הגלובליות לישראל….". נחמד, אך אם הוא היה שואל מספר אנשים, אולי היה נודע לו כי משרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים ינטשו בקרוב את Azure, ובמילים אחרות – הרווח הצפוי להתקבל ממשרדי ממשלה על שרותים אלו – יחתך בצורה משמעותית מאוד.
החברה שבזק רוכשים, מתמחה באינטגרציה של שרותי מיקרוסופט/Azure, אך אין שום דבר שמציין כי לחברה יש נסיון עשיר במתן שרותי אינטגרציה בעננים אחרים כמו AWS או GCP. אם נסתכל על הסעיף הקודם, נראה כי משרדי ממשלה וגופים ציבוריים יצטרכו לעזוב, ובעצם ההכרזה כי CloudEdge מוכרת רק שרותים של מיקרוסופט, הם יוצרים "עבודה קלה" למתחרים, שיחפשו בדיוק "לחטוף" את הנתח היוקרתי הזה לטובת מתן שרותי אינטגרציה על העננים הציבוריים המתחרים. תמהני אם בבזק לא חשבו על כך.
עוד נקודה אחת: האם בזק ניסו לבדוק את שוק חברות האינטגרציה, עם דגש על מתן שרותי אינטגרציה למגוון ספקי ענן ציבורי? אם לא, מדוע בזק חושבים שמיקרוסופט תזכה בכל העוגה כאן? אדרבא, דווקא ארגונים גדולים ורבים בארץ (כולל מוסדות פיננסיים גדולים וידועים) עושים צעדים לעבור ל-AWS וזהו דבר ידוע, אז מדוע להתעלם מכך?
לסיכום: במבט מהצד, נראה שבזק בינלאומי, תחת הנהלת בזק, ותחת החלטה די תמוהה – הולכת לרכוש חברה שכפי הנראה הולכת לא רק להפסיד לקוחות גדולים תוך זמן קצר, לבזק בינלאומי לא יהיה בעצם מענה לאותם "נוטשים" עם פתרונות ראויים ומוכחים – על תשתיות ספקי ענן ציבורי אחרים.
לאחרונה פורסמה החלטת בית המשפט לגבי הערעור שאורקל הגישה לגבי אי זכייתה במכרז נימבוס. ההחלטה המקורית צונזרה ולהלן הגירסה המצונזרת לקריאתכם (למעוניינים להוריד את הקובץ, הוא זמין כאן):
בפוסט זה אתייחס לדברים שנכתבו במסמך, ואני ממליץ לכל גולש לקרוא את פסק הדין לפני שממשיכים לקרוא את הפוסט הזה. המסמך – בהחלט מעניין.
להלן כמה נקודות שעלו לי בראש בזמן קריאת המסמך:
מן היקב ומן הגורן. השופט ציין שאורקל הביאה סיבות שונות מדוע יש לפסול את המרכז, ובמסגרת הטיעונים, היא הביאה טיעונים די מגוכחים, בלשון המעטה, החל מכך ש"פרצו" לגוגל ולאמזון עם "הוכחות" של קטעי עיתונות שרק הראו בעצם כי ה"פריצות" הן הגדרות שגויות של הלקוחות בתשתיות הוירטואליות (של אותן לקוחות) ללא שום הוכחה כי אכן אירעה פריצה לתשתיות של גוגל או אמזון. בנוסף הביאה אורקל את עניין ה-מחאות של עובדי גוגל ואמזון על הקמת תשתית בישראל וקריאה לבטל הסכמים, מה שגרם כמובן לגוגל ואמזון להודיע חגיגית לבית המשפט ששום חוזה לא הולך להיות מופר, והם כבר השקיעו סכומים גדולים בישראל, כולל השגת כל האישורים הנחוצים להקים את התשתיות כאן.
לאורקל לא היו השגות על הזוכים (תיכף ארחיב על כך) והערעור הוא על כך שאורקל לא נבחרה בעצם כ"כשיר נוסף", כלומר כזוכה נוסף, והיא הביאה פרשנות די מקורית משלה, פרשנות שהשופט די מהר פסל תוך ציטוט ממסמכי המכרז ומבלי צורך לפרשן יותר יותר מדי.
אורקל מתעקשת לשמש כ"כשיר נוסף" למרות שהיא לא מגיעה לציונים הנדרשים, לא מבחינה טכנולוגית ולא מבחינת סייבר, ובוודאי שלא ב"ציון איכות מזערי" שהמינימום הנדרש בו הוא 75%, ולמרות זאת – היא רוצה שוועדת המכרזים תתעלם מהמספרים ותוסיף אותה.
אורקל ערערה לא רק עם נסיבות הזויות כמו שכתבתי לעיל, אלא גם ערערה על תשובות עורך המכרז והצוותים, וצוות המכרז השיב לה לגבי ההערות, אולם העניין לא הגיע לדיון והשופט החליט לדחות את הערעור ולקנוס את אורקל ב-270 אלף שקל (90,000 שקל למשרד האוצר, לגוגל, ולאמזון).
וכאן אני רוצה להביע את דעתי ולאמר משהו פשוט: חבל שאורקל ערערה. פסיקת בית המשפט לגבי הערעור הזה – זמינה עתה באינטרנט, באתרי חדשות, וסביר להניח שהדברים יתורגמו ע"י אתרי חדשות שונים לאנגלית, ומשם הדרך להפצה לכל מיני גורמים מחליטים לגבי אם לשכור את שרותי הענן של אורקל – קצרה. מדינת ישראל אינה המדינה היחידה שמעוניינת להשתמש בתשתית ספקי העננים הציבוריים, כל מדינה רוצה לעבור להשתמש, ומסמך כזה רק יקשה על אורקל להתקבל. אחרי הכל, אם ממשלת "אומת הסטארט-אפ" לא חושבת שהתשתית של אורקל מספיק טובה ומאובטחת, מדוע שהם ירצו לשכור תשתית אצל אורקל?
בניגוד לאורקל, מיקרוסופט החליטה שלא לערער על תוצאות המכרז, ולפי מה שקראתי ב-דה מרקר, הם החליטו שהם יתחרו במכרז עתידי של משרד הבטחון. אם יש משהו אחד שאני יכול לאמר בוודאות, הוא שיש בארץ ארגונים רבים, קטנים כגדולים, שכבר "מכורים" ל-Azure כך שאינני חושב שמיקרוסופט תפסיד את השקעתה בתשתית מקומית בישראל, ומיקרוסופט תמיד יכולים להציע הצעות מפתות על מנת שלקוחות לא "יערקו" לתשתיות של המתחרים.
ונקודה נוספת שאני רוצה להדגיש, ושאינה קשורה ישירות לאורקל, אך קשורה להחלטות רכישה/השכרה: גם כשאתם שומעים שגוף גדול X או ארגון גדול Y רוכשים/שוכרים שרות זה או אחר, הדבר אינו אומר בהכרח שאותו גוף או ארגון צודקים בהחלטתם.
לסיכום: לפעמים, לפני שרצים לבית משפט, כדאי אולי לבדוק מה החומרים שיש לך, מה הנקודות שאתה רוצה לערער עליהן, והאם אינך עושה מעצמך צחוק כשאתה מביא טיעונים שכל אדם שמבין טיפה בענן ציבורי היה מגחך לגביהן. אורקל טוענת (לפי הכתבה ב-דה-מרקר) כי הם רוצים לערער שוב.
ראשית, אני רוצה לציין: אינני מייצג שום גוף ממשלתי, אינני מייצג את פרויקט נימבוס, אינני עובד ממשלתי וכל מה שאני כותב כאן מציין את דעתי האישית, בהסתמך על מה שראיתי בעבר במשרדים שונים ובגופים אחרים מבחינת התקדמות ומעבר לענן.
ליאור מציין שכדאי יהיה להקים תשתית ענן פרטית שעליה ירוצו דברים כמו קוברנטיס, יבוצע הפיתוח עליה ויחסכו עלויות שונות ויקרות כתוצאה משימוש בעננים ציבוריים. אני לא בטוח שאפתיע את ליאור, אבל כמעט כל משרד ממשלתי ורוב הארגונים שאני מכיר – הקימו כבר תשתית כזו, או שהתחילו לעבוד בענן הציבורי, הרבה לפני שהחל מכרז נימבוס. אני בהחלט מסכים עם ליאור ששימוש ופיתוח בתשתית מקומית יכול לעזור ולחסוך לא מעט כספים, אבל אני לא בטוח שמישהו כיום יקשיב לכך.
אבל עניין ההגירה בין העננים יתקל בבעיה מהותית שליאור לא הזכיר: שרותי SAAS, אלו שרותים שלדעתי הם לא פחות מ-סמים לאדם מכור: הנה API ודוגמאות, תתחבר מכאן, תכניס מידע כאן, ותוכל לקרוא אותו בכל זמן מכל מקום שתרצה. אתה לא צריך לדאוג לתחזוקת התשתית שמריצה את ה-SAAS ואם זה נופל, זה לא בעיה שלך, זה בעיה של ה-Vendor.
את הריצה המטורפת לשימוש ב-SAAS אני רואה מכל עבר, ואני חוזר ומציין תחת כל עץ רענן כי ברוב מוחלט של המקרים, שרותי ה-SAAS הם מיותרים לחלוטין אם לא מדובר בפרודקשן שחייב להיות זמין 24/7. אדרבא, ככל שמשתמשים בכמה שיותר שרותי SAAS, האפשרות למעבר לספק ענן מתחרה הופך להיות יותר ויותר קשה, במיוחד כשרוב מוחלט של ספקי הענן הציבורי כיום כלל לא מציעים שום Migration Path נורמלי מענן אחד לשני, ואף אחד כמובן לא מוכן לממן את השינויים בסקריפטים ובמקומות אחרים שצריכים לשנות כדי לעבור ענן.
יש נקודה מסויימת שאינני מסכים עם ליאור, והיא קשורה למחיר: מחירי הענן לא עולים ועולים, ואני אומר זאת באחריות: אני משתמש בשרותי ענן של אמזון כבר 6 שנים לצרכיי האישיים, וכיועץ אני מתעדכן תדיר במחירים של הספקים השונים מבחינת מחירי תשתיות ושרותים. כמעט בכל מצב, תמיד אפשר למצוא דרכים לחסוך כספים בענן, אם מוכנים קצת, טיפה, להתאמץ: במקום להשתמש ב-RDS, תפסיקו להתעצל ותקימו בעצמכם תשתית SQL (לדוגמא). במקום להשתמש ב-CDN הסופר יקר של ספק הענן, תשתמש ב-CDN של מתחרים שאינם נופלים בביצועים ובאיכות ממה שספק הענן שלכם מציע, יש "שכבות" שונות לאחסון Object Storage כמעט אצל כל ספק ענן וניתן בעזרת סקריפט פשוט להעביר קבצים (אם לא רוצים לשלם על Tiering חכם), וזה – על קצה המזלג, כך שבעזרת תכנון נכון וניטור מתמשך, לא צריך להגיע למצב של "שריפת" תקציבים אצל ספק הענן הציבורי.
נתעכב עתה על עניין שחוזר על עצמו שוב ושוב בשיחות עם כל מיני גורמים: On Prem מול ענן, מי עולה יותר? והאם זה נכון שענן תמיד יותר יקר בהשוואה לתשתית On Prem? אם תשאלו את HPE, את DELL, לנובו, סיסקו, פוג'יטסו ושאר יצרני/משווקי שרתים – הם יהנהנו בחיוב וישמחו גם להציג לכם גרפים איך הפתרונות המקומיים שלהם זולים יותר בראיה נוכחית ועתידית. האמת היא, שבמקרים רבים זה לא נכון, ועם קצת מאמץ, אפשר לבנות מערכת בענן (תלוי איזה ספק ענן) במחיר שיכול לנצח פתרון On Prem בחישוב לשנה, שלוש וחמש שנים, כך שיכול להיות שהצבת המטוטלת באמצע הדרך – לא תמיד יהיה הפתרון הכי זול. בל נשכח, שגם על פתרון "אמצע הדרך" מישהו צריך לשלם.
לסיכום: יכול להיות שפתרון On Prem כ"מקדים ענן" הוא פתרון שיתאים לארגונים שונים, אך יחד עם זאת, כמעט כל גוף או ארגון שאני מכיר, כבר החל ללמוד ולהשתמש בתשתיות של ספקי ענן שונים (לא רק גוגל ו-AWS) ורבים מהם מעדיפים להשתמש בשרותי ה-SAAS של אותו ספק, בין אם להפעיל קונטיינרים או להריץ דברים אחרים, וברוב המקרים – לנסות לשכנע אותם עכשיו "לחזור ל-On Prem" יתקל בהתנגדות. אני לא חושב ש-On Prem הוא פתרון רע (ומי שיסתכל בערוץ היוטיוב העסקי שלי יוכל לראות הדגמות רבות על תשתית On Prem), אך אני כן חושב שבעזרת תכנון נכון, אפשר גם להרכיב פתרון טוב וזול – אצל ספקי ענן.
האם אתם חושבים להתחבר לאינטרנט בסיבים בבית? האם העסק שלכם רץ מהבית?
במהלך השבועות האחרונים שוחחתי עם כמה אנשים מקצועיים וגולשים בפורומים שונים לגבי חיבור אינטרנט דרך הסיבים, חיבור לסלקום, פרטנר, בזק, ובשבוע האחרון התחברתי לסלקום דרך סיב פה בביתי.
סיכמתי את כל המידע שקיבלתי בנקודות, על מנת שאוכל לשתף את הנתונים עם הציבור, במיוחד אלו שנמצאים "על הגדר" או אלו שרק חושבים להתחבר בעתיד, והכנתי קליפ בן 12 דקות עם הנקודות ועם מספר קטן של הדגמות (תקשורת ישירות לחו"ל).
יש לא מעט חברות שרכשו ורוכשים שרתים, שנתקלים באחת הבעיות הידועות בשוק – מחירי זכרון גבוהים מאוד. במקרים רבים, עקב עלויות גבוהות של זכרון, בוחרים מעבדים איטיים או זולים יותר, הואיל וזכרון הוא משאב מאוד חשוב בשרת, וכמות קטנה ממנו גורמת לביצועים להיות לא אופטימליים.
בשנים האחרונות אינטל הוציאה את מקלות ה-DCPMM (ר"ת DC Persistent Memory Module). אלו מקלות אחסון שאינם משתמשים ב-NAND כמו אחסון SSD אחר, אלא 3D Xpoint, שיטה חדשה שמאפשרת כתיבה וקריאה במהירות מאוד גבוהה ושרידות (מבחינת DWPD לדוגמא) גבוהה בהרבה, בהשוואה לפתרונות Flash אחרים שקיימים בשוק. אינטל הוציאה גם פתרונות אחסון קונבנציונאליים מבוססי 3D Xpoint (תחת השם Optane, למרות שתחת השם הזה הם הכניסו עוד סוגים שונים של אחסון, למה לא לבלבל את הלקוח הפוטנציאלי!) אך ה-DCPMM היה שונה בכך שהוא הרבה יותר מהיר והוא משובץ בתושבות הזכרון בשרת, וכתוצאה מכך, שימוש ב-DCPMM יחד עם זכרון RDIMM יכול לתת פתרון די טוב לזכרון בכמות גבוהה, במחיר יותר נמוך בהשוואה לכמות זהה של זכרון אם כולו היה מבוסס DRAM RDIMM.
בוידאו הבא אסביר קצת לגבי דברים כמו:
מה זה בעצם נותן
האם ניתן לאחסן מידע באופן פרמננטי
האם ישנן תוכנות ופלטפורמות שכבר כיום משתמשות ב-DCPMM כדי לתת ביצועים יותר גבוהים
להלן הקליפ.
נקודות חשובות נוספות לגבי הנושא:
כאן יש מסמך חשוב מאוד מחברת לנובו המשווה את ביצועי המערכת אם משתמשים רק בזכרון, או שילוב של יותר זכרון ומעט DCPMM, וההיפך, וכמו כן הוא נותן דוגמאות לגבי יחסים RDIMM עם DCPMM מצוותים. מומלץ לקרוא.
הפתרון אינו קיים למערכות שאינן מבוססות אינטל (כמו AMD) הואיל ומדובר בפתרון סגור וקנייני של אינטל.
לא מומלץ להשתמש במצבי אחסון Block Storage כשמשתפים מקלות DCPMM משני מעבדים שונים (או יותר, במקרה ומשתמשים במעבדי ה-Cooper Lake) אלא אם יש לכם מעבדים מסידרה L או מעבדי GOLD, אחרת נוצר צוואר בקבוק שקשה לשחרר.
ולחבריי הגיקים שצופים בערוץ היוטיוב של ServeTheHome – אכן ראיתי את הקליפ של פטריק אתמול, וזה הזכיר לי שעל הנושא לא הוצאתי כמעט כלום, אז בגלל זה החלטתי לבצע "השלמות" 🙂
חברת אינטל מוציאה מעבדים רבים עבור שרתים ולעיתים ישנם לא מעט חברות ועסקים שרוכשים שרתים, אבל לא בוחרים נכונה את המעבדים הנכונים (גם כשלא מדובר בעניין של תקציב).
בקליפ הבא אסביר כיצד להבין את האותיות בשם המעבד, את ההבדלים השונים ומה כדאי לבחור בהתאם לפעילות שאתם רוצים להריץ על השרת.
שנה וקצת אחרי שזה התחיל, חלקנו עדיין נמצאים במצב של "עבודה מרחוק". אין כנסים והרצאות באולמות אירועים, ואם אתה עצמאי וזקוקים לשרותך, יש מצב שאת הפגישה הראשונה או השניה תעשו דרך זום או סקייפ ולא בפגישה פיזית.
אחת הבעיות המהותיות בפגישות וירטואליות, היא שאין ממש את אותן פגישות לא-רשמיות, במטבח של החברה ("שיחות קולר") או שיחות אחרות לפני או אחרי ישיבה וירטואלית. פגישות אלו, בלא מעט מקרים, יכולות דווקא ליצור Lead לאותו עצמאי – לעבודות פוטנציאליות חדשות.
אז איך אפשר בעצם לנצל את הסיטואציה של פגישות וירטואליות רשמיות מצד אחד, ומצד שני להגדיל את הסיכויים לשיחות ופגישות עם אחרים שמשתתפים באותה ישיבה? (נניח פגישה ובה נוכחים מספר נציגי חברות שונות, לאו דווקא מתחרות אחת בשניה)
לפניכם תמונה. זוהי תמונה שלי באפליקציית זום. למי שלא מכיר – נעים מאוד 🙂
אם תסתכלו בתמונה מצד שמאל למטה, תוכלו לראות את הלוגו של העסק שלי. הסיבה שאני שם את הלוגו היא סיבה פשוטה: מעוניין לשוחח בקשר לשרותים שהעסק מציע ואתה לא זוכר מי אני או פרטי שיחה? אין בעיה, חיפוש פשוט בגוגל של המילים "חץ ביז" יובילו אותך לבלוג הזה. כך, עם לוגו פשוט, אני מעלה את הסיכויים לשיחות פוטנציאליות ואולי לעבודות נוספות בעתיד.
עצמאים אחרים יכולים לקחת את הרעיון הזה ולהוסיף כמה דברים שיכולים לסייע בהיכרות, כמו שורה עם השם המלא שלך, התפקיד שאתה ממלא בעת הישיבה, ואולי גם להוסיף כתובת אימייל. חשוב לזכור: במקרים רבים בשיחות זום, המשתתפים לא יכירו מי אתה, ודווקא לוגו ו/או שורות כפי שציינתי לעיל – יכולים לסייע לאחרים ליצור עמך קשר.
אז איך עושים זאת? מכיוון שמצלמת Webcam לא ממש מאפשרת הוספה של לוגו ושורות טקסט (וגם לא אפליקציות כמו זום או סקייפ וכו') – אנחנו נקים בעצם מצלמה וירטואלית, שאותה נשדר דרך הסקייפ או הזום או אפליקציית וידאו אחרות. אנחנו נשתמש בתוכנת OBS Studio החינמית. להלן ההוראות:
הורידו והתקינו את אפליקציית OBS Studio מהקישור הבא (שימו לב: גירסת לינוקס אינה תומכת במצלמה הוירטואלית, נכון לגירסה 26.1, כך שזה יעבוד רק על Windows או מק).
הפעילו את התוכנה והתרכזו בצד שמאל, בקוביה שכתוב עליה Sources
לחצו על מקש ה- + בחרו Video Capture Device, תנו לזה שם, לחצו OK, ובחרו את המצלמה שלכם (חשוב שהיא לא תהיה בשימוש באפליקציות שיחות אחרות באותו זמן)
באותו חלון של בחירה, יהיו אופציות שונות להגדרת המצלמה. אם אתם לא מבינים בתחום או לא מכירים – אל תשנו. לחצו OK
אם הבחירה שלכם עבדה, אתם תראו את עצמכם בתוך חלון מוקף במסגרת אדומה. המסגרת מציינת אובייקט אקטיבי ב-OBS.
אם אנחנו רוצים להוסיף לוגו, נלחץ שוב על ה- + ונבחר Image. חשוב: ה-Image אמור להיות בפורמט PNG אם רוצים רקע שקוף ללוגו (כמו אצלי בתמונה לעיל). תנו שם, לחצו על Browse ובחרו את הקובץ PNG עם הלוגו. לחצו OK לאישור. שוב אנחנו נראה ריבוע אדום מסביב לתמונה – השתמשו בריבועונים הקטנים מסביב לריבוע האדום הגדול כדי להקטין את התמונה ולמקם אותה היכן שתרצו.
אם נרצה להוסיף טקסט (כמו שם, לדוגמא), נלך שוב לקוביית ה-Sources, נלחץ על + ונבחר Text +GDI – שוב, תנו לזה שם ולחצו OK. כעת יפתח חלון ובתוכו תהיה קוביה שחורה עם הכיתוב משמאל "Text" – הכניסו כאן את הפרטים שאתם רוצים (אפשר במספר שורות). שימו לב שהחלון שנפתח – נגלל, ויש אופציות שניתן לשחק איתן כמו פונט, צבע, ישור לימין, שמאל וכו'. הכניסו את הטקסט שאתם רוצים (אם אתם רוצים להכניס טקסט במספר גדלים, תצטרכו ליצור מספר אובייקטים של טקסט). אחרי שלחצתם OK, שנו את גודל ומיקום הטקסט על החלון.
אפשר להוסיף אלפי דוגמאות נוספות וליצור דברים מדהימים (למי שלא ממש מרוצה מהאפקטים הוירטואליים של זום, ב-OBS יש תמיכה מלאה ב-Chroma Key, להלן קישור להוראות).
מרוצים ממה שאתם רואים? מעולה.
מצד ימין יש מספר כפתורים מוארכים (כמו Start Streaming וכו'). לחצו על הכפתור שנקרא "Start Virtual Camera")
זהו, אתם יכולים לבצע מינימליזציה של חלון ה-OBS (ב-Windows אפשר ללחוץ על אייקון ב-OBS בשורת האייקונים מימין/שמאל).
פתחו את אפליקציית הזום או סקייפ, לחצו על גלגל השיניים מצד ימין למעלה, לחצו על Video, ובחרו OBS Virtual Camera. אתם אמורים לראות מה שרואים ב-OBS. תוכלו לבחור אופציות אחרות כמו Mirror, תאורה וכו'.
ברכותיי, התצוגה המשופרת של עצמכם פעילה, תהנו מהחשיפה 🙂
מספר נקודות טכניות:
משתמשי מק – לא בטוח שהמצלמה הוירטואלית תעבוד (במיוחד עם Big Sur). כפי הנראה שתצטרכו להעיף חתימות, כפי שמוסבר כאן.
למי שרוצה – אפשר לבצע Up scaling של הוידאו. המצלמה הוירטואלית תשדר לפי הרזולוציה שמוגדרת ב-OBS. לשינוי – יש ללחוץ על Settings, על Video ולהגדר את ה-Output לרזולוציה שרוצים. שימו לב – סביר להניח שזה יאמץ את המחשב שלך במעט.
חדש! אין לכם כח לקרוא? אתם יכולים ללחוץ על הקישור כאן או להסתכל בסוף הפוסט על וידאו קצרצר המסכם את הפוסט.
עולם ה-HPC הוא עולם שמתקדם בקצב איטי. עד לפני שנים מעטות, השינויים המהותיים היו יותר קשורים ל-Job management פופולרי (slurm ש"כבש" פופולריות במקום ה-Sun Grid Engine לדוגמא, שהפך לאחר מכן ל-Son of Grid Engine) וברוב המקרים כשהיה מדובר על מערכות גדולות (עשרות, מאות שרתים ומעלה) חברות כמו Dell ו-HPE החליפו שרתים של Sun (לאלו שהיתה להם מערכת HPC ישנה יותר).
בשנים האחרונות, מספר טכנולוגיות חדשות נכנסו לעולם ה-HPC וחלקן בדרך להיכנס:
מבחינת מערכת File system מרכזית – ל-Lustre עדיין יש מקום ורלוונטיות (גירסה חדשה שוחררה רק בחודש שעבר), אך במקביל, מערכות כמו Gluster ו-CEPH תפסו מקום נכבד כ-Scale Out Storage
יותר ויותר חברות עוברות לשימוש מאסיבי יותר בכרטיסי GPU יעודיים (V100, A100 של NVIDIA, וכרטיסים אחרים לעיבוד AI/ML/DL מחברות כמו AMD ואיננטל יכנסו בקרוב לשוק בצורה יותר רצינית).
חיבוריות/רשת תקשורת פנימית עוברת שדרוג רציני. במקרים רבים, חברות היו משתמשות בחיבור סיב במהירות של 10 ג'יגהביט, כיום בד"כ ההמלצה היא 50 ג'יגהביט ומעלה.
רכישת שרתים להקמת HPC היתה מעט מורכבת, הואיל והיה צריך לבצע מספר חישובים (כמות וגודל דיסקים, כמות ליבות פר מעבד פר שרת, מהירות תקשורת בין המכונות לצרכי File system ולצרכים אחרים, צרכים של פלטפורמות וספריות שונות, רישוי ועוד דברים רבים נוספים) ולאחר מכן היו פותחים במעין "מכרז" בו מתמודדות חברות שונות, ולבסוף היו סוגרים עם נציגות של אחד מהיצרנים או האינטגרטורים (אני מודע לכך שבמציאות כל התהליך היה הרבה יותר ארוך ומורכב, אך לשם פוסט זה אני מפשט את הדברים).
כיום חברות כמו NVidia מציעות שרתי DGX במחיר שווה: במחיר של 200-220K אתה מקבל שרת עם 2 טרהבייט זכרון, 8 מודולי GPU מסוג A100 (עם 80 ג'יגהבייט זכרון פר מודול), אחסון מקומי בגודל 36 טרהבייט, 128 ליבות (2 מעבדי AMD EPYC עם 64 ליבות), קישוריות רציפה בין מודולי ה-GPU (זה ה-NVSwitch) ומספר חיבורים במהירות 200 ג'יגהביט. עם קופסאות כאלו, בדרך כלל תצטרך לרכוש מתג (או מתגים, תלוי בקופסא) ותצטרך לדאוג לפתרון אחסון Scale Out (אם מדובר ברכישה של 10+ שרתים) וגם פתרון אחסון יותר איטי – והרי לך פתרון HPC בסיסי ברמה העקרונית (כמובן שברזלים זה נחמד, אבל יש המון עבודה להתקין דברים, להגדיר, אוטומציה, Job Management ועוד ועוד)
בשנתיים (פלוס) האחרונות ישנו פתרון נוסף שבעבר לא היה קיים – הענן הציבורי ופתרונות HPC, וכאן נכנסת דילמה רצינית לאלו שרוצים לשדרג מערכת HPC קיימת או לבנות מערכת HPC חדשה, ואין זה משנה הם הארגון הוא סטארט-אפ, משרד ממשלתי, מוסד חינוכי, חברה מסחרית או כל ישות אחרות. הדילמה היא פשוטה:
לרכוש ולבנות "משלנו" או ללכת עם פתרון ענן של ParallelCluster של AWS (או פתרון של Azure או GCP)?
על מנת לענות על שאלה זו, נצטרך בשלב הראשון לחלק בעצם את פתרון ה-HPC ל-2 חלקים:
חלק ראשון הוא הגוף שמקים ומתחזק את פתרון ה-HPC בחברה/ארגון. ברוב המקרים זו תהיה מחלקת ה-IT, ומה שמחלקת ה-IT בעצם תתחיל לעשות (לאחר הקמת פתרון ה-HPC) הוא בעצם "למכור" את המשאבים למחלקות השונות – לפי כמות ליבות, כמות שעות שימוש ועוד.
החלק השני הן המחלקות השונות שהן ה"רוכשות" משאבי HPC לצרכיהן: מהנדסים, מדענים, ומחלקות שונות שמעוניינות להשתמש בשרותי HPC ולפיכך הן "רוכשות" כמות מסויימת של שעות, והחישוב כולל כמובן את מה שמשתמשים בפועל: ליבות, אחסון, GPU ועוד.
החלוקה הזו חשובה מאוד להנהלה, הואיל ומערכות HPC גדולות הן מערכות יקרות ויש צורך למצוא להן הצדקה והחזר השקעה, ולכן, גם כשלא רואים זאת אצל חברות מסויימות – יש חלוקת תקציבים ומחלקות שונות רוכשות שעות ומשאבים.
וכאן, אם אנחנו מדברים על שעות, פתרונות מבוססי ענן נכנסים לתמונה, עם מספר יתרונות גדול בענן שלא קיימים ב-HPC המוקמים מקומית:
זמינות לעבודה מיידית: בין אם אתה צריך 1000 או 10000 ליבות, בין אם אתה צריך 2 או 300 כרטיסי GPU החדשים ביותר – הם זמינים עבורך תוך דקות ספורות. אין צורך להמתין שהמערכת תתפנה, או להבין שאין ב-HPC המקומי את הציוד שאתם כלקוח צריכים.
התשלום הוא רק עבור שימוש: הפעלתם דרישה של 1000 ליבות לעבודה שלקחה שעתיים ו-14 דקות? על כך בדיוק תשלמו (פלוס האחסון, תעבורת אינטרנט וכו'). בסיום ה-JOB בדרך כלל (בהתאם להגדרות) המערכת "תהרוג" את כל ה-Nodes המשתתפים בעבודה (לאחר שהחומר הרלוונטי הועבר לאחסון), מה שמאפשר ביצוע עבודות רבות עם תקציב קטן יחסית, גם לסטארט-אפים.
מבחר ענק של ציוד: צריכים מכונות חזקות מאוד? חלשות (עם תשלום נמוך)? עם 2 כרטיסי GPU? ללא כרטיסי GPU? עם מהירות תקשורת של מאות ג'יגהביט? עם אחסון במהירות 7 ספרות IOPS? ברוב פתרונות ה-HPC, האפשרויות מצומצמות מאוד, ובענן – כל מה שצריך זה לבחור ולשנות שורה אחת בקובץ קונפיגורציה.
תאימות: רגילים לעבוד עם SGE, עם Slurm, עם Torque? רוב הסיכויים שפתרון ה-HPC בענן כבר תומך ב-Job Management שאתם רגילים אליו, ולכן מעבר לשימוש HPC בענן יהא יחסית קל.
כשרואים את רשימת היתרונות של ה-HPC בענן, סביר להניח שיהיו לא מעט שיקראו וישתכנעו ש-HPC בענן הוא הפתרון שיתאים להם ושיחסוך להם משאבים רבים בכל מיני אספקטים, אולם לכל הפתרונות HPC בענן יש חסרון אחד גדול, שהוא, כמה שיפתיע – זה המחיר.
המחיר, שבהתחלה נראה יחסית צנוע (במיוחד שאפשר לבחור שרתים זולים, לדוגמא), מטפס במהירות כלפי מעלה כשבוחרים מכונות חזקות. רוצה יותר מ-60 ליבות? רוצה 8 כרטיסי GPU במכונה? בשמחה, המחיר מתחיל ב-30 דולר ומעלה לשעה פר מכונה, ואם אנחנו רוצים להשתמש בכך למשך שעות רבות או לתקופה באופן רצוף – המחיר יהיה גבוה מאוד.
לעומת זאת, אם נרכוש מערכת ונחלק את כל העלויות ל-3 שנים בחלוקה לשעות, סביר להניח שנגיע למחיר שיהיה יותר זול ממה שספק הענן מציע, וכאן יש את ה"סוד" הכי ידוע על תשתיות ענן: הן זולות כשהמשאבים הנדרשים נמוכים, אך כשכל שמטפסים בדרישות, המחירים מזנקים לגובה עד לסיטואציות בהן פתרון On Prem יהיה הרבה יותר זול.
ישנן סיטואציות בהן ההחלטה היא יותר קלה לכאן או לכאן:
האם יש דרישה למשאבים? (שימו לב: יש במובן הוודאי, לא "תהיה" (במובן של "אולי")) לשימוש ארוך טווח? ולניצול רוב המשאבים? במקרים כאלו, כדאי לחשוב על רכישה והקמה מקומית.
אם מדובר בשרות של גופים חיצוניים שאינם מחוייבים לאותו ספק HPC, ושאותם גופים חיצוניים יכולים לפנות למתחרים כמו ספקי ענן – יהיה כדאי לבדוק לעומק את מידת הרצינות של הגוף להתחייב לספק. בל נשכח שספקי ענן יכולים (ומציעים) לגופים שונים מחירי רצפה שיכולים להפוך השקעת הקמת HPC להשקעה בלתי כדאית.
לעומת זאת, אם אין ידיעה על כמות המשאבים הנדרשת, או שה"לקוחות" לא יודעים עדיין מה הם רוצים וכמה, מומלץ להתחיל עם HPC בענן, או HPC קטן מקומי עם המשכיות בענן עד שרואים להיכן הרוח נושבת, ומשם מחליטים אם להמשיך לענן או להגדיל מקומית את ההשקעה ב-HPC.