לפני מס' חודשים שחררתי קליפ לגבי הבעיות שיש עם מעבדי אינטל דור 13 ו-14, ספציפית בדגמים ה-Unlocked (דגמים K, KS, KF) ובעיות החומרה שיש איתם (אתם כמובן מוזמנים לעשות Subscribe לערוץ 🙂 ).
כפי שציינתי בקליפ, הבעיה תוארה כבעיה שנגרמה כתוצאה מהגדרות של יצרני לוחות האם, הגדרות שגרמו למעבד לקבל יותר מדי מתח ולפעילות מעבר למפרטים שאינטל אישרה רשמית (לאינטל כמובן לא היתה בעיה עם ההגדרות שהיצרנים הכניסו – עד שהחלו לצוץ הבעיות) – מה שגרם למה שנקרא בעגה המקצועית Silicon Degradation.
הפתרון המוצע היה פשוט: עדכנו את ה-BIOS של המערכת שלכם, ודאו שאינכם משתוללים עם Overclocking ושאתם רצים בהגדרות קרובות לברירת המחדל של ה-BIOS (כן, אתם תפסידו מהירות) – והכל יהיה בסדר…
אז זהו. שלא. הבעיה רק הלכה והחמירה וצצה גם מכיוון שונה.
למי שאינו יודע, חברות Hosting רבות משתמשות במעבדים אלו (שמיועדים במקור ל-Desktop ולתחנות עבודה בקצה התחתון) כמוצר להשכרה עבור חברות שמעוניינות להריץ שרתי משחקים, מכונות להשכרה אישית (לדוגמא: תחנות פיזיות לשימושים כמו עריכת וידאו והרצת ישומים אחרים ללא שימוש בוירטואליזציה). חברות אלו אינן משתמשות בלוחות אם רגילים אלא לוחות אם שמיועדות בראש ובראשונה לתחנות עבודה, והן כוללות Chipset מסוג W680 שנבנים בראש ובראשונה עבור מערכות יציבות שירוצו 24X7. אותן חברות Hosting רוכשות את הלוחות הללו מיצרנים כמו ASRock Rack, SuperMicro ו-ASUS. כל היצרנים הללו כוללים חלקים למערכת יציבה המאפשרת גם שליטה מרחוק.
בחודשים האחרונים, גם החברות הללו החלו למצוא כי ישנן בעיות עם המעבדים הנ"ל, והן מצאו את עצמן מחליפות מעבדים ללקוחות על ימין ועל שמאל, עד שזה הגיע למצב שאם לקוח מעוניין לשכור שרת לתקופה והשרת כולל מעבדים מסידרת K/KS/KF מדור 13 או 14 – הן היו מוסיפות כ-1000 דולר (בערך) תוספת למחיר עבור כל המאמץ העתידי והבעיות שהן תצטרכנה להתמודד בעתיד. אותם 1000 דולר תוספת במחיר – לא מופיעה בהצעות עם מעבדים מהמתחרים של AMD – ה-Ryzen 7XXX. לקוחות שתהו מה ניתן לעשות בכדי לא לשלם ולא להיגרר לבעיות יציבות – קיבלו המלצה מהחברות לבחור מערכות מבוססות Ryzen.
אינטל הודיעה בעבר כי היא מכבדת את האחריות על המעבדים ולקוחות שחווים בעיות, יוכלו להחליף את המעבדים בתהליך RMA. הבעיה: לאחרונה צצות בעיות באותן מערכות (עם המעבדים הנ"ל) בהן המערכות לא מוכנות לעבוד עם SSD במצב PCIe Gen 5 והלקוח יאלץ לעבור ל-PCIe Gen 4 (גם אם ה-SSD הוא דור 5), ולקוחות שדיווחו על כך לאינטל וביקשו להחליף את המעבד בתהליך RMA – קיבלו הודעה מאינטל שבמקרים אלו ה-RMA יסורב.
עד כה הזכרתי חברות Hosting ויצרניות לוחות אם. מה קורה עם יצרני מחשבים גדולים ומוכרים כמו לנובו, Dell ו-HP? ובכן, שם הבעיות מתרחשות כמו עם שאר יצרני לוחות האם, אולם מכיוון שהיצרניות מוכרות מערכות שלמות, וליצרניות המחשבים יש מערכת יחסים עם אינטל, תהליך ההחלפה הוא מהיר וחלק, והיצרניות "שוברות את הראש" מול אינטל, תהיה הבעיה אשר תהיה.
אז אם יש לך מעבד מהסדרות הנ"ל, מה ניתן לעשות? כפי שאינטל הציעה בעבר (עדכון BIOS ועדיף לא להשתמש ב-Overclocking, גם אם יש לך מערכת קירור חייתית). חשוב לציין כי התקלה, כפי הנראה, לא תוכל להיות מתוקנת ברמת עדכון מיקרוקוד, אבל בשלב זה אינטל לא אומרת מילה בנושא.
אם אתם מנהלי IT שיש ברשותכם מספר מחשבים כאלו (במיוחד סטודיוס), יהיה מומלץ לפנות ליצרן ולקבל מכתב רשמי המציין את ה-Policy שלהם לגבי התקלות הנ"ל והתייחסות לגבי החלפה, ומהירות החלפת מעבד.
אם אתם חושבים לרכוש מערכת חדשה, לא מומלץ לרכוש את אחד מהמעבדים הנ"ל ובהתאם להעדפותיכם, תוכלו לרכוש עתה לוחות מבוססות Ryzen או להמתין לסוף השנה למעבדי אינטל החדשים (סידרת Arrow Lake S).
יש לא מעט חברות שרכשו ורוכשים שרתים, שנתקלים באחת הבעיות הידועות בשוק – מחירי זכרון גבוהים מאוד. במקרים רבים, עקב עלויות גבוהות של זכרון, בוחרים מעבדים איטיים או זולים יותר, הואיל וזכרון הוא משאב מאוד חשוב בשרת, וכמות קטנה ממנו גורמת לביצועים להיות לא אופטימליים.
בשנים האחרונות אינטל הוציאה את מקלות ה-DCPMM (ר"ת DC Persistent Memory Module). אלו מקלות אחסון שאינם משתמשים ב-NAND כמו אחסון SSD אחר, אלא 3D Xpoint, שיטה חדשה שמאפשרת כתיבה וקריאה במהירות מאוד גבוהה ושרידות (מבחינת DWPD לדוגמא) גבוהה בהרבה, בהשוואה לפתרונות Flash אחרים שקיימים בשוק. אינטל הוציאה גם פתרונות אחסון קונבנציונאליים מבוססי 3D Xpoint (תחת השם Optane, למרות שתחת השם הזה הם הכניסו עוד סוגים שונים של אחסון, למה לא לבלבל את הלקוח הפוטנציאלי!) אך ה-DCPMM היה שונה בכך שהוא הרבה יותר מהיר והוא משובץ בתושבות הזכרון בשרת, וכתוצאה מכך, שימוש ב-DCPMM יחד עם זכרון RDIMM יכול לתת פתרון די טוב לזכרון בכמות גבוהה, במחיר יותר נמוך בהשוואה לכמות זהה של זכרון אם כולו היה מבוסס DRAM RDIMM.
בוידאו הבא אסביר קצת לגבי דברים כמו:
מה זה בעצם נותן
האם ניתן לאחסן מידע באופן פרמננטי
האם ישנן תוכנות ופלטפורמות שכבר כיום משתמשות ב-DCPMM כדי לתת ביצועים יותר גבוהים
להלן הקליפ.
נקודות חשובות נוספות לגבי הנושא:
כאן יש מסמך חשוב מאוד מחברת לנובו המשווה את ביצועי המערכת אם משתמשים רק בזכרון, או שילוב של יותר זכרון ומעט DCPMM, וההיפך, וכמו כן הוא נותן דוגמאות לגבי יחסים RDIMM עם DCPMM מצוותים. מומלץ לקרוא.
הפתרון אינו קיים למערכות שאינן מבוססות אינטל (כמו AMD) הואיל ומדובר בפתרון סגור וקנייני של אינטל.
לא מומלץ להשתמש במצבי אחסון Block Storage כשמשתפים מקלות DCPMM משני מעבדים שונים (או יותר, במקרה ומשתמשים במעבדי ה-Cooper Lake) אלא אם יש לכם מעבדים מסידרה L או מעבדי GOLD, אחרת נוצר צוואר בקבוק שקשה לשחרר.
ולחבריי הגיקים שצופים בערוץ היוטיוב של ServeTheHome – אכן ראיתי את הקליפ של פטריק אתמול, וזה הזכיר לי שעל הנושא לא הוצאתי כמעט כלום, אז בגלל זה החלטתי לבצע "השלמות" 🙂
חברת אינטל מוציאה מעבדים רבים עבור שרתים ולעיתים ישנם לא מעט חברות ועסקים שרוכשים שרתים, אבל לא בוחרים נכונה את המעבדים הנכונים (גם כשלא מדובר בעניין של תקציב).
בקליפ הבא אסביר כיצד להבין את האותיות בשם המעבד, את ההבדלים השונים ומה כדאי לבחור בהתאם לפעילות שאתם רוצים להריץ על השרת.
במהלך השנים, יצא לי, כיועץ עצמאי, להשתתף בפגישות בחברות שונות כמראיין באספקט היותר "גיקי" כשמראיינים נציג של חברה לגבי מוצר או לגבי מועמד למשרה טכנית חשובה. בדרך כלל הציפיה ממני במהלך הישיבה, היא להיכנס טיפה לעומק למושגים הטכניים או לשאול שאלה קצרה טכנית שתבדוק את הידע של הנציג לגבי המוצר או המועמד לגבי הידע שברשותו. הנציגים או המועמדים המועדפים עליי הם אלו שיודעים לספר מה הם עשו, באלו אתגרים הם עמדו, והכי חשוב – כמה שפחות ריכולים על המתחרים. יש כאלו, לפעמים, שמגיעים, רק כדי ללכלך על אחרים כמה הם גרועים וכמה הם עצמם הרבה יותר טובים (למרות שהם לא ממש מצליחים להוכיח בראיון במה הם יותר טובים)
בימים האחרונים נראה כי באינטל החליטו ללכת בדיוק בשיטה של הלכלוך.
תזכורת קצרה: בשנה שעברה הכריזה AMD על סידרת מעבדי Ryzen 4000 למחשבים ניידים בדרגות שונות. למעבדים הללו לא היה את כל ה"בלינג בלינג" שאינטל כה טורחת לציין (כמו AVX512) אבל מה שכן – מעבדים אלו נתנו ביצועים טובים, הן בחיבור לחשמל והן מהסוללה, כולל אורך חיי סוללה טובים, והסוקרים היללו את המעבדים וחלק גדול מהמחשבים הניידים הללו. הפתרון של אינטל באותו זמן למעבדים הללו – היה פתרון שקיבל ביצועים נמוכים יותר כמעט בכל מבחן סטנדרטי. נוסיף את ההתלהבות הן של היצרנים והן של הרוכשים, ונגלה כי AMD הצליחה לכבוש נתח שוק לא קטן משוק המחשבים הניידים תוך מספר חודשים, וזה אף הגיע למצב שיצרניות יצרו דגמים חדשים שכלל לא תוכננו מראש – כדי לעמוד בדרישות שהשוק פתאום הציב.
לפני מספר חודשים הציגה אינטל את מעבדי ה-Tiger Lake שלהם למחשבים נייידים (ליתר דיוק: הציגו רק חלק, את החלק השני של מעבדים עם 8 ליבות החברה לא הציגה עד היום, משום מה). מבחינה טכנית, המעבדים הללו הם מעבדים די טובים והיה צפוי כי אינטל תתרכז בהצגת יכולות ויתרונות מעבדים אלו בהשוואה למעבדים למחשבים ניידים מדור קודם של החברה … אבל זה לא קרה. במקום זה, במשך שעה וחצי הרצו הנציגים על החסרונות של מעבדי Ryzen במקום להשקיע את הזמן בהצגת היתרונות של מעבדי החברה. בנוסף, אינטל הצהירו כי מבחני ביצועים סטנדרטיים זה דבר פאסה ואילו מבחנים "אמיתיים" – הם הם הדבר… כמו להמיר קובץ PPT ל-PDF. אתם עושים את זה 20 פעם ביום, לא??
התקשורת עשתה מה שהיא אוהבת לעשות במקרים כאלו: רובם פשוט התעלמו מההרצאה והלכו לבחון ולפרסם תוצאות סקירות על מעבדים אלו, ובחלק מהמקרים הפרסומים היו מוגבלים מראש, כאשר אינטל הכתיבה לסוקרים כי יש לבחון את המחשבים הניידים עם המעבדים החדשים רק כשהם מחוברים לחשמל, ואין לציין כי המעבדים החדשים צורכים בממוצע פי 2 חשמל בהשוואה למעבדי ה-Ryzen 4000U של AMD. גם איסורים אלו במהלך הזמן נעקפו והראו שבסופו של דבר, וגם כאן, ברוב המקרים הפתרונות של AMD – עדיין מובילים, במיוחד שאתה צריך עבודה של ליבות מעבד.
חלפו מאז מספר חודשים, כולם שכחו מכך, עד … הימים האחרונים, בהם אינטל הציגה תיאוריית קונספירציה חדשה: המעבדים של AMD במחשבים הניידים "מרמים" את המשתמש, ובשימוש סוללה ללא הזנת חשמל מהקיר, המעבדים מתחילים לתת ביצועים גבוהים כשהם נדרשים – רק לאחר 10 שניות! והנה הוכחה לדוגמא:
מה אנחנו רואים בגרף לעיל? (אפשר ללחוץ עליו להגדלה) – הגרף מראה כי מעבדי ה-Ryzen 4000 למחשבים ניידים, משהים את עליית המהירות ב-7-10 שניות כשהם אינם מחוברים לחשמל (הגרפים הצהובים) לפני שהם מעלים את המהירות בפועל וכתוצאה מכך, הביצועים הגבוהים "מעוכבים" ב-7-10 שניות כשהמשתמש לא מחובר לחשמל!
אכן קונספירציה! קראו לרודי ג'וליאני ונארגן תביעה יצוגית נגד AMD!
בפועל, אם המהנדסים של אינטל היו טורחים לשוחח עם המהנדסים של יצרני המחשבים הניידים, הם היו מגלים כי AMD מציידת את היצרן עם רשימת מסמכים גדולה, כולל לא מעט מסמכים והמלצות לגבי חסכרון בחשמל ופרופילים ש-AMD בנו במערכת ושהיצרן יכול להפעיל או לכבות או לכתוב פרופיל משלו. עניין ה-7-10 שניות ידוע לכל היצרנים והם דווקא מאוד אוהבים זאת ומפעילים כברירת מחדל את הפרופיל הזה, ואפשר להבין אותם: אם המשתמש נמצא בחוץ ואין לו שום נקודת חשמל באזור, האם הוא יסכים לביצועים מופחתים תמורת זמן סוללה יותר ארוך? אני לא מכיר אחד שיאמר "לא", במיוחד שאם הוא מתעקש על הביצועים היותר גבוהים – הוא יקבל אותם גם כך לאחר מספר שניות. הפתרון המתחרה של אינטל, אגב, הוא "להזניק" את ביצועי המעבד בצורה מיידית, מה שגם מביא לאחר מספר שניות את המעבד לנקודת חום של 97-99 מעלות, מה שמעביר את המעבד למצב Throttle ומפעיל מאווררים ברעש של מנוע סילון קטנטן למשך כמה דקות עם ביצועים יותר נמוכים עד שהמעבד יתקרר. תשאלו את משתמשי אפל על כך.
יצא לי לצפות במצגת של אינטל, ויש לי לא מעט השגות לגבי ההתעלמות ממתודות בדיקות סטנדרטיות לטובת בדיקות נישתיות (במקרה הטוב), כמות המחשבים הניידים שנבדקה, עומק הבדיקות ועוד, אך אינני חושב שכדאי להיכנס לכך. אינטל היא יצרנית מעבדים מעולה שפספסה פה ושם ואני בטוח שהיא תוציא מעבדים חזקים בהמשך (כבר במרץ הקרוב לדסקטופ ותכריז על מעבדים חדשים למחשבים ניידים בתערוכת CES הקרובה), אך אינני חושב שלכלוך על המתחרה הקטן הוא צעד נבון.
לסיכום: בין אם מדובר באינטל הענקית ובין אם מדובר על נציג של חברה – לכלוך על אחרים לא מקנה לך נקודות זכות. דבר על המוצר, דבר על יתרונותיו, תשווה באופן הוגן ומובן לאחרים והשתמש בסטנדרטים ידועים. זו הדרך להגדיל את הסיכוי לזכות במשרה או במכרז או בכל משהו שניתן לזכות בו.
אינטל הציגה לאחרונה את מעבדי ה-Xeon SP דור 3. סביר להניח שאם אתם לא ממש בודקים חדשות לגבי מעבדים, לא ממש שמעתם הרבה דברים על כך, והסיבה לכך היא שהפעם אינטל החליטה לחלק את ההכרזה ל-2: מעבדים לשרתים בעלי 4 ו-8 מעבדים (שם קוד: Cooper Lake) עכשיו, ומעבדים לשרתים 1-2 מעבדים – שנה הבאה כנראה (שם קוד: Ice Lake). זו, אגב, הסיבה שרוב הגולשים כאן לא ממש שמעו מנציגי שיווק של יצרני השרתים, מכיוון שהיצרנים כמעט ולא הוציאו שרתים חדשים עם המעבדים החדשים, דגש על כמעט – כל היצרנים הגדולים הוציאו 1-2 דגמים עם תמיכה ברוב המקרים ל-4 מעבדים ותו לא (שרתים כאלו עם 8 מעבדים – הם מאוד פופולריים בסין, לא בשאר העולם).
מבחינת שינויים ושיפורים במעבדים החדשים – אין הרבה, ומה שיש, די מאכזב:
"פי 2 ביצועים" – כן, כשמשווים את המעבדים החדשים למעבדים מלפני 5 שנים, וגם אז – רק ב-workloads מסוימים בלבד.
bfloat, VNNI – אינטל מנסה שוב ושוב להיכנס לתום ה-Machine/Deep Learning/AI ומכניסה תמיכה במתודות נוספות לתמיכה בתחומים הנ"ל. הבעיה המרכזית: לקוחות רצו/רוצים/ירצו לעשות זאת דרך ה-GPU כי זה זמין (לא צריך לרכוש שרת שלם, אפשר פשוט לרכוש כרטיס), קל לשדרג (שוב, אפשר להחליף כרטיס, לא צריך להחליף שרת שלם) ויותר זול.
תמיכה בזכרון – אינטל סוף סוף החליטו להעלות את מהירות הזכרון הנתמך ל-3200 מגהרץ, שנה אחרי ש-AMD עשו זאת. מצד שני, כל מעבד תומך מקסימום 256 ג'יגהבייט זכרון, או איך אומרים בקומדיה "היהודים באים" – "איזה עולב".
תמיכה ב-Optane Persistent Memory 200. עוד משהו שלא ממש הולך איתו חזק לאינטל, אבל היי, סיבוב שלישי, אולי יצליח הפעם?
חלק מההכרזה יועד ל-SSD החדשים של אינטל, ה-D7-P5500, P5600. אלו באמת דיסקים SSD מעולים, עם בעיה קטנטנה שלא קשורה טכנית ל-SSD עצמו: בשביל לקבל ביצועים טובים, תצטרך שרתים עם … מעבדי EPYC של AMD, מכיוון שאינטל עדיין לא שחררה שום chipset שתומך ב-PCIe דור רביעי, ואותם SSD דווקא צריכים זאת כדי לתת את הביצועים המיטביים.
אחת ההפתעות לעיתונאים ולאלו שצפו בהכרזה (וקיבלו מידע מוקדם) – היתה שאינטל לא הכריזה על מעבדים חדשים עם 56 ליבות (אלו בעצם מארזים שמודבקים בהם 2 מעבדים עם 28 ליבות. מה שאינטל גיכחה על AMD – בסוף הם בעצמם עשו). ההערכה היא שאינטל בכל זאת תכריז על כך בשנה הבאה, כשהיא תכריז על Xeon SP דור 3-חלק-ב' (שם קוד: Ice Lake).
לסיכום: אני לא ממש מצליח להבין את אינטל. עם כל המשאבים שיש לחברה, עם כל מאגר המוחות העצום שעובד בחברה – זה הדור השלישי של Xeon SP שהחברה מצליחה להוציא? זה הכל? אם מעבדי ה-Ice Lake יהיו ללא תכונות חדשות, יותר ממה שאינטל מציעים ב-Cooper Lake, אני אתקשה להבין מדוע חברות ירצו לרכוש שרתים עם מעבדים כאלו, ובמקרה כזה עדיף יהיה כבר לרכוש את השרתים עם המעבדים הנוכחיים – Xeon SP דור שני או מעבדי AMD EPYC.
אפל הודיעה אתמול רשמית (ומי שעוקב אחר השמועות – כבר שמע זאת לפני יותר מ-8 חודשים) שהם מתחילים תהליך מעבר (Transition) בין מעבדים של אינטל למעבדים שהחברה מפתחת (בניגוד לכל מיני שטויות שנכתבו באתרים שונים, החברה לא מייצרת מעבדים, חברת TSMC מייצרת עבור אפל).
תרשו לי לאמר על כך כמה מילים..
מבחינה טכנית, אפל משתמשת כיום באייפון ובאייפד במעבדים מתכנון שלה, ואותם מעבדים אכן נותנים ביצועים טובים, והם פחות או יותר באתה רמה של מעבדי ה-High End של קוואלקום (סידרה 865 או +865 לדוגמא). הסיבה שאפל מנצחת בבדיקות ביצועים קשורה יותר ל-OS: אי אפשר לבדוק מעבדים של קוואלקום על iOS ואנדרואיד די גרוע באופטימיזציה למעבד – בהשוואה ל-iOS (הסיבה קשורה לכך שאפל צריכה לעשות אופטימיזציה רק למשפחת מעבדים אחת שלהם, בשעה שאנדרואיד צריך לרוץ לא רק על מעבדים של קוואלקום אלא גם של מדיהטק ואחרים, וגוגל לא הולכת לעשות אופטימיזציות כאלו).
לא מעט אנשים יצביעו על כך שבמבחנים כמו Geek Bench המעבדים כמו A12X/A12Z של אפל "נותנים פייט" למעבדים של אינטל. אני בהחלט מאמין לתוצאות, אבל זה לא כל הסיפור.
מעבד טוב צריך לא מעט זכרון Cache בשלבים שונים כמו L1,L2,L3 בשביל לבצע עבודות שדורשות ריצה חוזרת לחלקי קוד שונים. אם נשווה את ה-A12Z של אפל ל-i9-9900 של אינטל, נראה כי ברמת L1, לאפל יש 128K להוראות ו-128K ל-DATA (שזה טוב), לאינטל יש 512K שמחולקים בצורה שונה. כשזה מגיע ל-L2, אפל כוללת 8 מגהבייט (אין פרסום איך החלוקה), ואילו אינטל כוללת 2 מגהבייט שמחולקים ל-256K פר ליבה. כשזה מגיע ל-L3, ל-A12Z אין את זה בכלל, ולאינטל יש 16 מגהבייט (כ-2 מגה פר ליבה), ול-L3 יש חשיבות מכרעת, ואת זה ניתן יהיה לראות בקרוב מבחינה מספרית גם במעבדים החדשים בדור הבא של אינטל ו-AMD.
ה-A12Z (זה המעבד שאפל החליטה לייעד בשלב זה במחשבי הפיתוח למפתחים שמעוניינים להמיר את האפליקציות שלהם לרוץ על מעבדים אלו) הוא מעבד טוב וחזק, אבל הוא חזק לדברים מוגבלים שניתן להריץ על אייפד. קחו לדוגמא את חלק ה-GPU שנמצא במעבד: יש בו 8 ליבות יעודיות ל-GPU. לאינטל, לדוגמא, עם ה-Iris Graphics יש 64 ליבות יעודיות לכך (זה נקרא שם Execution Units). ה-A12Z מציג ביצועים מרשימים על אייפד מבחינת ה-GPU, אבל בסופו של יום, אם אתה רוצה להריץ עבודות מורכבות שירוצו על מק עם מעבד A12Z, ה-GPU של אפל במעבד ה-A12Z לא יספק ביצועים גבוהים כי הוא פשוט לא בנוי לכך, ה-iPadOS של אפל גם כך מגביל פנימית את המערכת בחלוקת משאבים, בהשוואה למק עם iOS.
מי שהסתכל במצגת של אפל, אולי שם לב לכך שבמסגרת הצגת המעבר, לא נאמרה ולו פעם אחת אימרה כלשהי שה-A12Z מהיר יותר בהשוואה למה שאינטל כיום מוכרת לאפל, וזה בדיוק העניין: ה-A12Z רחוק מאוד מכך – ברגע שמתחילים לזרוק כמות עבודות גדולה או עבודה גדולה ומשולבת מאוד על ה-A12Z (ההדגמות אתמול על MAYA פוטושופ וכו' היו הדגמות מאוד סלקטיביות שמשתמשות ב-RAM כ-Cache) ואפל תצטרך לפתח מעבד חדש הרבה הרבה יותר רציני כדי לתת "פייט" למעבדי אינטל שאפל משלבת כיום במחשבים הניידים שלה.
במחשב הדסקטופ של אפל (ה-Mac Pro) – הסיפור אחר. המעבדים של אפל יכולים אולי להתחרות במעבדי הדסקטופ של אינטל במבחנים מסויימים (אלו עד 4 ליבות) אבל כשזה מגיע למעבדים עם 8 ליבות ומעלה, עם יותר זכרונות מטמון L1,L2,L3, עם מעבדי ה-Skylake X הישנים (מלפני 3 שנים) ועד מעבדי ה-Xeon מסידרה 31XX,32XX, ובקרוב ה-33XX – לאפל אין שום דבר שמתקרב לביצועים של המעבדים הנ"ל (ועוד לא הזכרתי את הפתרונות של המתחרים, AMD) ואפל תצטרך להוכיח לעולם ולמשקיעים שהם יכולים להוציא מעבדים שהם הרבה יותר חזקים ממה שהם מוציאים כיום.
אבל הבעיה המרכזית של אפל תהיה יותר קשורה ללקוחות, אותם לקוחות שרכשו בעשרות אלפי דולרים מחשבי מק פרו לעסק, ואפל פתאום מודיעה להם שהחברה הולכת לעבור תוך שנתיים למעבד וארכיטקטורה אחרת, וזאת בשעה שהם השקיעו סכומים גדולים רק בחודשים האחרונים. אפל מדברת על מעבר תוך שנתיים, אבל תוך שנתיים לא יהיה לאפל שום פתרון שיכול להתחרות במעבדי Xeon מ-10 ועד 28 ליבות (ובקרוב פי 2 יותר. משום מה אינטל לא הוציאו את המעבדים החדשים בשבועות האחרונים),תמיכה בכמות מרובה של נתיבי PCIe, תכנון תושבת חדשה למעבד (הפעם אי אפשר פשוט לקחת מאינטל), בכמות גדולה של זכרון ועוד ועוד, ולכן אפל תצטרך להמשיך גם הרבה לאחר השנתיים המתוכננות – לתמוך בפתרונות מבוססי אינטל ולוודא שכל מיני לקוחות לא יחשבו לקפוץ לכיוון ה-Windows.
לסיכום: בסופו של יום, אני בהחלט יכול להבין את המניע של אפל. חיי הסוללה של מעבדי אינטל עדיין נמוכים, גם כשהבעיה היתה ידועה לאינטל יותר מעשור (ואגב, צריכת החשמל במחשבים ניידים מבחינת החלקים "מסביב" דווקא ירדה – אין יותר דיסק מכני, פאנל התצוגה לוקח פחות חשמל) ואפל כבר לא אוהבת להיות תלויה באינטל לגבי פתרונות עיבוד (למרות שלחברת אינטל יש מחלקה שלמה לבניית גרסאות מעבדי Custom), אך יחד עם זאת, אפל צריכה להיות הרבה יותר ברורה כלפי לקוחותיה ולהצהיר כבר עכשיו – למשך כמה זמן היא הולכת לתמוך בפתרונות מבוססי אינטל וכמו כן לדבר על פתרונות המק-פרו ומה אפל הולכת לעשות בנידון.
עדכון: בזמן שעבדכם הנאמן כותב פוסט זה, AMD הורידה את מחיר מעבד Ryzen 9 3900X ב-90 דולר (ל-410 דולר), כך שבעצם אם רוכשים את ה-10900K של אינטל, משלמים בערך 100$ יותר ומקבלים 2 ליבות פחות, בהשוואה ל-3900X.
אינטל הכריזה לפני מספר שבועות על סידרת המעבדים החדשים (שם קוד: Ice Lake) לדסקטופ, ואיפשרה רק אתמול להציג מבחני ביצועים. יצרן לוחות אם מסוים נתן לי גישה מרוחקת למכונות לינוקס עם מעבדים אלו וביצעתי מספר בדיקות. אמנם לא חתמתי שום NDA מול אינטל, אבל בשביל הריספקט, לא פרסמתי הרבה פרטים מעבר למה שכבר פורסם על ידי אחרים ברשת.
להלן רשימת המעבדים והמפרט שלהם (קרדיט: אתה יורו גיימר):
כפי שניתן לראות, הפעם אנחנו זוכים לראות במשפחת הדסקטופ מעבד עם 10 ליבות ב-2 גרסאות שונות – ה-Core-i9-10900K ואת ה-Core-i9-10900 כאשר ה-K מציין מעבד לא נעול שניתן לבצע לו Overclock. בשאר המעבדים ניתן לראות כי אינטל הפעם לא חסמה Hyper Threading במעבדים בקצה התחתון, והמהירות עלתה בחלק מהמעבדים (שימו לב שה-i9-Core-10900K יתן מהירות של 5.3 ג'יגהרץ רק לליבה אחת וגם זה רק בתנאים מסויימים (כמו: Thermal Velocity Boost (TVB) מופעל, החום הוא 70 מעלות ומטה ועוד). מבחינת מחירים – אינטל שמה לב שיש לה תחרות ולכן המחירים ירדו בהשוואה למעבדים דור תשיעי ומטה, ואת מעבד מגירסת ה-10 ליבות תוכלו לרכוש במחיר (בחו"ל) שינוע בסביבות ה-530 דולר (המחיר בטבלה זה בהזמנת 1000 חתיכות).
אחד הדברים הראשונים שכדאי לשים אליהם לב, לכל מי שמתעניין במעבד כמו ה-10900K הוא שיש לאינטל מעבד "קרוב משפחה" בשם 10900X. מבחינה טכנית הם "קרובי משפחה" (Ice Lake הוא נגזרת משופרת של Sky Lake) אבל מעבד 10900X לא יפעל על לוחות האם החדשים ש-10900K יפעל ולהיפך. מבחינת ביצועים, ה-10900X קיבל ציון "Dead On Arrival" איך שהוא יצא כמעט מכל אתר סקירות/בחינות מקצועי בהשוואה למה ש-AMD הציעו, ולכן ההמלצה הגורפת היתה לקחת מעבדים אחרים של אינטל או להסתכל על ההצעות של AMD.
למי אינטל מייעדת את המעבדים החדשים? בהחלט לא לאלו שרכשו את המעבדים מדור תשיעי. השיפורים בביצועים הם יחסית מינוריים (ה-9900KS יתן לכם 5.0 ג'יגהרץ על כל הליבות ו-5.1 על ליבה אחת), ואין אפשרות לשדרג ממחשבים עם מעבדים דור תשיעי ומטה, יש להחליף לוח אם ואם רוכשים את גירסת ה-10900K, ודאו כי ספק הכח שלכם הוא לפחות עם אספקה של 700 וואט (אם יש GPU מכובד בתוך המחשב), הואיל וכשמעבד ה-10900K מתאמץ, הוא צורך חשמל כאילו אין מחר (זה נע בין 180 ל-260 וואט. אל תאמינו אף פעם למספר ה-TDP המופיע במפרט).
אינטל מייעדת את המעבדים הללו למי שרכש מעבדים כמו Coffee Lake משנת 2017 ואחורה. כשמשווים את הביצועים של המעבדים החדשים למעבד כמו i7-7700K, יש בהחלט שיפור מרשים בכל פרמטר אפשרי, אבל מצד שני – אם אתה הולך להחליף חצי מחשב בתהליך השדרוג, הייתי ממליץ גם להסתכל על המתחרים ממול.
המעבדים החדשים של אינטל גורמים לכל הסוקרים לחזור על אותם מסקנות שוב ושוב כמו תוכי: אם אתה גיימר שמחפש את כמות הפריימים המקסימלית שניתן להוציא ממשחקים פופולריים רבים, אז אין ספק – המעבדים של אינטל הם בשבילך. אם אתה מריץ אפליקציות פרודוקטיביות שרצות כ-Single Threaded ואתה מחפש את המקסימום ביצועים, אז גם כאן – המעבדים החדשים יתאימו לך.
אם לעומת זאת אתה רוצה לשדרג את המחשב ואתה משתמש בו לצרכי פיתוח, יצירת/עריכת תכנים, ופה ושם קצת משחקים – הפתרונות מבוססי AMD יתאימו לך יותר מבחינת ביצועים, צריכת חשמל, מחיר נמוך יותר וכו'. עובדה פשוטה: במחיר שאינטל מבקשת עבור 10900K עם 10 ליבות, אתה יכול לקנות את Ryzen 9 3900X עם 12 ליבות וישאר לך עודף (מבחינת רכישת מעבד. בכל מקרה תצטרך לרכוש לוח אם וגם כאן ההצעות שמבוססות על שבב B450 של AMD – זולות יותר)
בכל הקשור למעבדים החדשים עם 6 ליבות (10600/10500 עם או בלי K) המבחנים המשווים מול Ryzen 5 3600X מראים משהו מעניין: אינטל עדיין מובילה בכל הקשור לביצועים של משחקים, אבל דווקא בקטגוריית אפליקציות Single Threaded, הביצועים של 3600X יותר גבוהים, ושוב – במחיר של 10600K שמגיע עם 6 ליבות, אפשר לרכוש את ה-Ryzen 7 3700X עם 8 ליבות וישאר לך עודף.
וכאן אנחנו מגיעים לנקודה שאותי היא הכי מתמיהה: היכן ההנהלה באינטל (יש שם מהנדסים סופר מוכשרים שיש לי המון הערכה אליהם)? מ-Coffee Lake שיצא ב-2017 ועד Ice Lake שרשמית מתחיל להימכר הבוקר, השיפורים והשינויים בין הדורות הם מינוריים. עדיין יצור ב-14 ננומטר +++++, עדיין PCIe דור 3 (מי שקונה לוח אם חדש עבור המעבדים החדשים, יקבל לוח אם עם חלק מהתושבות שהם PCIe דור רביעי, אבל זה לא מופעל כי .. באינטל החליטו לא להפעיל ולחכות עם זה למעבד הבא). גם בתחום ה-HEDT (כלומר High End Desktop) עם Sky Lake X – אינטל כבר עושה "סיבוב שלישי" שכל ההבדל בין הדורות – זה עוד 100 או 200 מגהרץ מהירות, ובדור האחרון הם חתכו את המחיר בחצי – בגלל AMD (אינטל כמובן לא מודים בכך). אינטל יכלה לדוגמא להכליל טכנולוגיות שונות במעבדים או ב-Chipset כמו Thunderbolt או תמיכת DCPMM (שלא קיימת, אגב, גם בקצה הכי גבוה של מעבדי אינטל, גם לא במעבדים לתחנות עבודה) – אבל בשביל מה להתאמץ….
לסיכום: גם הפעם, בדור החדש של המעבדים, השיפורים הם מינוריים בהשוואה לדור תשיעי. יש מעבד עם 10 ליבות, אבל אם כל מה שרצית זה מעבד של אינטל עם הרבה ליבות, אינטל ממזמן מציעה את מעבדי ה-Sky Lake X לדסקטופ או מעבדי Xeon W לתחנות עבודה. לאינטל דווקא יש רעיונות ויש טכנולוגיות חדשות, אבל הן עדיין לא ממומשות בצורה טובה במעבדים החדשים, הן בדסקטופ והן בתחנת עבודה (רמז: הרצת קוד AVX 512 תמורת הנחתת ביצועי המעבד בחצי?). כולי תקווה שבאינטל יתחילו להתעורר ולהוציא מעבדים קצת יותר מרשימים…
אוטוטו מסתיימת לה שנת 2019 והגיע הזמן לסכם אותה מבחינת מעבדים שיצאו לשוק, הן לדסקטופ, הן לתחנות עבודה והן לשרתים, ואחד הדברים הראשונים שאפשר לאמר על התחום בשנת 2019 – שזו בפירוש לא השנה שאינטל היתה רוצה לזכור.
נובמבר 2018 – חברת AMD מכריזה על מעבדי ROME, הדור השני של מעבדי EPYC לשרתים. החברה כינסה את הכתבים והבלוגרים הטכניים ליום עיון טכני, ובסופו של דבר לאחר שהדברים החלו להתפרסם, התברר משהו פשוט אחד: ב-AMD הפיקו מהר מאוד לקחים מהדור הראשון (Naples) והם שינו את הארכיטקטורה (מ-NUMA ל-UMA). החברה עברה בהצלחה מ-14 ננומטר ל-7 ננומטר, והחברה ממשיכה לעבוד בשיטת ה-Chiplets במקום שבב ענק אחד – השיטה שאינטל עובדת (יעברו עוד כמה חודשים עד שאינטל תכריז כי בשבבים עתידיים שלה בעוד שנתיים, גם הם יעברו כ-Chiplets). חברת AMD החליטה לשנות בדרך גם מספר דברים פנימיים מבחינת עיבוד נתונים וגם להגדיר את ה-Cache לגדלים בומבסטיים. בסופו של דבר, כשיצאו המעבדים לשוק ותוצאות המבחנים הראו מעבר לכל ספק שמעבדי EPYC דור שני עוקפים כמעט בכל מבחן את המעבדים של אינטל, כל ספקי הענן הציבורי מיהרו לרכוש וכל יצרני השרתים החלו לקחת את AMD ברצינות והחלו להוציא הן דגמים מעודכנים עם מעבדי EPYC החדשים והן להכריז על משפחות שרתים חדשים שישתמשו במעבדים הללו. מכיוון ששדרוג שרתים נעשה באיטיות ולוקח לשינוי להתרחש במשך שנים בתחום ה-Enterprise, אף אחד לא ציפה ש-AMD תחטוף לאינטל פלח שוק גדול, וגם AMD עצמה הכריזו שהשאיפה שלהם היא להגיע עד 2020 ל-10%, ולפי דיווחים שונים, הם בהחלט בדרך לכך.
האירוניה הגדולה הקשורה לאינטל ולשוק זה – לאינטל יש מענה ל-ROME, והוא נקרא Xeon Platinum 9200, רק שיש מספר בעיות עם המענה הנ"ל:
אינטל בראש ובראשונה יעדה אותו אך ורק לשוק ה-HPC. ב-AMD מצהירים בפשטות שמי שרוצה ביצועים גבוהים וכמות ליבות גדולה, ישנם מספר דגמים עם 64 ליבות לרכישה.
מערכות השרתים שמריצות את ה-Xeon Platinum 9200 שונות לחלוטין ממערכות שרתים רגילות, הן בחשמל, הן במעבדים והן בתושבת (אין תושבת, המעבדים מולחמים ישירות על הלוח) – מה שלא מאפשר לשום יצרן שרתים לבנות ולמכור מכונות כאלו, זולת יצרנים שמייצרים לוחות אם Custom כמו Supermicro וכו'.
התמחור: במחיר של שרת עם מעבד יחיד, תוכל לרכוש שרת עם 2 מעבדי EPYC כשלכל אחד מהם 64 ליבות. עם הפרש מחירים כה גבוה, קשה מאוד לשכנע חברות לרכוש שרתים ועוד ישירות מאינטל (לאינטל אין נסיון רב במכירות שרתים ללקוח הסופי).
משוק השרתים נעבור לשוק ה-HEDT (כלומר: High End Desktop)
תחום ה-HEDT נוצר כתוצאה של תחרות בין אינטל ל-AMD. במקור, אינטל הוציאה סידרת מעבדים חדשה תחת משפחת Skylake, אלו מעבדים שיועדו לכל התחומים, מדסקטופ ועד שרתים. לדסקטופ אינטל הוציאה מספר מעבדים כאשר מקסימום הליבות פר מעבד הוא 4. AMD באותו זמן החלה להוציא פרטים על מעבדים חדשים, משהו שהחברה לא תכננה מראש והם תוצר פנימי של קבוצת מהנדסים שתכננו, הציגו להנהלה, בהנהלה אהבו את זה והחלו לייצר אותם. מהרגע שאינטל שמעה על זה, אינטל נכנסה לפאניקה והחלה לדרוש מיצרני לוחות האם לשנות את הלוחות שאמורים לצאת לשוק כדי לתמוך בכמויות יותר גדולה של PCIe, ולהוסיף תמיכה לסידרת מעבדים חדשה, ה-Skylake X, והכל כמובן היה תחת לחץ אטומי של אינטל לשנות הכל תוך .. 3 חודשים, והתוצאות גם ניכרו בהמשך כאשר לוחות שהחלו לצאת לשוק לא יכלו לתמוך מבחינת VRM וחום במעבדים החדשים. אז בזמן שאינטל הציגה רשימת מעבדים חדשה כשבראשה עומד ה-7980XE, חברת AMD הוציאו את ה-Threadripper עד 16 ליבות במחיר נמוך משמעותי מהמחירים שאינטל ביקשו. מאז החברות הוציאו דור שני למעבדי HEDT, ו-AMD הוציאה גם מעבדי Threadripper עם 32 ליבות.
בשבוע שעבר היתה לסוקרים ולבלוגרים הטכניים שמקבלים מעבדים לסקירה – "הפתעה" לא נעימה: אינטל החליטה להרים את ה-NDA כ-6 שעות לפני שהסוקרים יכלו להציג את מעבדי ה-Threadripper החדשים. ערוצי יוטיוב רציניים כמו Jaytwocents ו-Linus Tech tips די קטלו את אינטל על המהלך הנבזי הנ"ל (אינטל עם המהלך הזה רצתה להשיג סקירות שלא משוות את המעבדים החדשים ובמיוחד את ה-10980XE מול מעבדי ה-Threadripper) ובסופו של דבר רוב הסקירות שיצאו לשוק – די קטלו את המעבד החדש.
המעבד החדש, למרות שהוא מהיר בכ-400 מגהרץ בהשוואה לדור קודם (9980XE) קיבל חלק מתיקוני האבטחה, מה שגורם להאטת ביצועים מול ה-9980XE, כלומר מהירות השעון היא אכן יותר גבוהה, אך הביצועים יותר נמוכים. אינטל גם החליטה לחתוך במחצית את מחיר המעבד בהשוואה ל-9980XE כך שכולם ראו את התאוותנות של אינטל, ואז הגיעה ההשוואה מול מעבדי Threadripper החדשים של AMD (ה-3960X ו-3970X), וכאן – הפתעה: לא רק שה-Threadripper החדשים בועטים ב-10980XE כמעט בכל מבחן, ה-3950X, המעבד שמיועד בכלל לדסקטופ ויש לו "רק" 16 ליבות – גם הוא עוקף במבחנים רבים את ה-10980XE. בקיצור – אינטל נשארו עם עוגה על הפרצוף וההמלצה ברוב הסקירות היא שאם אין לך מערכת קודמת מבוססת X299, עדיף לבחור מהפתרונות של AMD.
שוק תחנות העבודה: הנה שוק שאינטל שולטת בו לחלוטין, והדבר היחיד החדש שהיה בו זה אינטל הוציאה לשוק זה את ה-Xeon W-3275. מעבד עם 28 ליבות במחיר של 4500$. רק לשם השוואה, ה-Threadripper 3970X עולה $2000 והוא "חוגג בסיבובים" ברוב מוחלט של המבחנים סביב המעבד הנ"ל של אינטל.
הגענו לשוק הדסקטופ, וכאן לאינטל השנה לא היה כמעט כלום מה לחדש. הם הוציאו מעבדים עם 8 ליבות שיכולים להגיע למהירות 5 ג'יגהרץ (כל הליבות), והם הוציאו גם כמה מעבדים ללא יחידת עיבוד גרפי פנימי (המבחנים הראו שחבל לרכוש אותם, לא מקבלים ביצועים יותר גבוהים). ב-AMD לעומת זאת "כיסו" עם שורת מעבדים את כל מה שאינטל מציעים, החל ממעבדים 2 ליבות ועד 16 ליבות – שרצים על לוחות אם חדשים וישנים (כל מה שצריך זה לעדכן BIOS) עם מחירים מאוד תחרותיים מול אינטל. המסקנה של רוב הסוקרים היתה פשוטה: אם אתה מחפש לרכוש/לבנות מערכת גיימינג שתתן לך את כל הפריימים עד האחרון שבהם, קח מעבד של אינטל ועדיף את ה-9900KS. אם יש לך צרכים מעורבים (כולל עריכת וידאו, אפקטים וכו'), תסתכל על ההצעות של AMD.
לסיכום: ל-AMD אין משאבים כמו שיש לאינטל, והשמועות על פלטפורמת Zen-2 (שכל המעבדים החדשים מתבססים עליה) החלו עוד באפריל 2018 ואני בטוח שאינטל ידעה הרבה יותר מהציבור, ובכל זאת, במהלך שנה וחצי, אינטל לא הוציאו שום מעבד תחרותי. אני פשוט המום מכך שחברה בשווי שוק של 254 מיליארד דולר לא מצליחה להוציא מעבדים תחרותיים בשעה שהמתחרה הקטנה שלה מצליחה לפתח ארכיקטורות חדשות (ה-Zen-3 שיצא בשנה הבאה היא הארכיטקטורה השלישית -AMD תוציא והיא מכוונת לנקודות החזקות של אינטל: Floating Point ו-IPC, ועוד כמה דברים). אני מאמין שאינטל תתעשת ותוציא ארכיטקטורות ומעבדים חדשים ויותר חזקים, אבל איך זה קורה ששנה וחצי אין שום התפתחות אצלם?
במשך שנים רבות אינטל משתמשת ב"טריק" פשוט כדי למכור כמה שיותר מעבדים – כשזה מגיע לשרתים. כל שרת מבחינה טכנית יכול לעבוד עם מעבד אחד, אבל אז יש לך גישה רק למחצית מהמשאבים שהשרת יכול לתת. רוצה להשתמש בתושבות ה-PCI? אתה יכול רק בחצי מהם. רוצה להכניס הרבה זכרון לשרת וירטואליזציה? לא תוכל לנצל את כל היתרונות של השרת – אלא אם תקנה כמובן מעבד שני.
וכך יצא מצב שרוב החברות בארץ קונות שרתים כשכמות הליבות הרצויה מבחינתם – מחולקת ל-2. רוצים 16 ליבות? שלמו על 2 מעבדים של 8 ליבות, לדוגמא. אינטל הרוויחה מזה יפה מאוד.
ואז AMD הוציאה את EPYC עם הצעה מאוד מפתה (שרבים לא מודעים לה): קנה שרתים מהיצרנים מוכרים עם המעבדים שלנו, ותחסוך 40-60% בהשוואה למעבד עם כמות זהה של ליבות – של אינטל. אבל כאן זה לא נגמר: AMD הוציאה במקביל משפחה נוספת של מעבדים לשרתים עם האות P – ועם מעבדים אלו אתה משלם מחצית בהשוואה למעבד זהה ללא האות P.
אז אם לדוגמא אתם רוצים לרכוש מעבד Xeon Scalable 8180 עם 28 ליבות (מחיר – $17600 בשוק), מעבד EPYC 7551P עם 32 ליבות – עולה 2232$. אמרתי רבע מחיר? זה יותר כמו תשיעית מהמחיר. המחירים כמובן שונים כשקונים את השרת עם כל החלקים כבר מורכבים מיצרן השרתים המועדף עליכם, אבל עדיין – יש הבדל ניכר במחיר גם שם.
ההבדל בין השתיים? מעבד עם האות P יכול לעבוד כמעבד יחיד בלבד, גם אם תכניס אותו ללוח אם עם 2 תושבות למעבדים. בניגוד לאינטל, עם מעבד EPYC אתה מקבל גישה לכל המשאבים גם עם מעבד יחיד.
ב-HPE לדוגמא בנו שרת, ה-DL 325 Gen 10 מבוסס מעבד יחיד, ויש להם כמה דברים לאמר בנידון:
תנחשו מי מאוד התלהב מהרעיון? המתחרים. אינטל.
אינטל תוציא בקרוב 3 מעבדים חדשים בסידרת ה-Cascade Lake שלהם, וכמו ש-AMD השתמשה באות P לבדל את המעבדים, אינטל תשתמש באות U. בשאר הדברים אינטל די העתיקה את AMD – רוצה לדוגמא שרת עם 20 ליבות סה"כ? רכוש את ה-Xeon Gold 6210U, תקבל 20 ליבות במחצית המחיר בהשוואה ל-2 מעבדים של 10 ליבות כל אחד. המעבדים הנוספים שיהיו הם: Gold 6212U (עם 24 ליבות) ו-Gold 6209U עם 20 ליבות במהירות נמוכה ב-400 מגהרץ בהשוואה ל-Gold 6210U.
חשוב לזכור: אם אתם רוצים להנות מהמחיר המופחת, אתם חייבים לציין בפני נציג המכירות של היבואן/מפיץ שמדובר במעבדים דגמי U מכיוון שמדובר בשרתים מדגמים עם מספרים שונים (אחרי הכל, צריך לוח שונה). כרגע רק ל-Supermicro יש לוחות (ושרת) כזה, שאר המתחרים יצאו עם דגמים כאלו בסביבות יוני-יולי.
לסיכום: כבר בקרוב יהיה ניתן לחסוך במחיר עלות שרתים אם תבחרו במעבדי סידרת U, אם אתם מתעקשים לעבוד עם המעבדים של אינטל. אני מאמין שאינטל תוציא עוד דגמי U שמתאימים יותר לאלו שמעוניינים בכמות של 8 או 16 ליבות (כמות כוללת).
אינטל לאחרונה הכריזה על שורת מוצרים חדשים – משפחת מעבדי ה-Xeon Cascade Lake שמהווים שדרוג למשפחה הנוכחית, Xeon Scalable. אלו שרוכשים שרתים מ-Dell יוכלו להתחיל לרכוש את הדור הבא של השרתים (סידרת ה-R650,750 וכו') בשבועיים הקרובים (לפחות בחו"ל). חברת HPE עוד לא הכריזה על תאריך השקה וגם לא לנובו. בסיסקו הולכים להוציא את המשפחה החדשה בערך בעוד חודש וחצי. בהשוואה למעבדים הנוכחיים, המעבדים החדשים יהיו קצת יותר מהירים אך באותו מחיר כמו הקיימים, וניתן יהיה (לאחר עדכון BIOS) להחליף את המעבדים הנוכחיים במעבדים החדשים. פוסט יותר מפורט על המעבדים החדשים (כולל רשימת המעבדים) – יופיע פה בבלוג בקרוב.
אינטל גם הכריזה על כמה דברים שנראים במבט ראשון מלהיבים ומעניינים, אולם אני ממליץ שלא לרכוש אותם, ובחלק מהמקרים אני ממליץ לחכות ל"גירסה 2.0".
נתחיל בדיסק ה-SSD החדש של אינטל, ה-DC D4800X (תבדילו בינו ל-P4800X). ה-D בשם המוצר מסמן Dual Port. זהו SSD בחיבור NVME כפול. בשביל מה צריך כפול? כדי לקבל שרידות כמובן!…
אממה .. מישהו שכח או התעלם מכלל פשוט שקיים בכל PC, החל מלאפטופ ועד שרת עצבני עם 8 מעבדים: כשיש לך תקלה בחיבור PCIe, המערכת פשוט תקפא או תקרוס. לגמרי. נסיון לבצע כיבוי/הפעלה מחדש לא יצליח לעבור את ה-POST. (בעקרון, כשמפעילים את המכונה, לאחר שהמעבד הופעל וה-BIOS נכנס לשליטה, הוא מריץ את המיקרוקוד שבתוכו, הוא מתחיל לאפס את תושבות וציודי ה-PCIe. כשהוא לא מצליח – תופיע שגיאה שלא תאפשר המשך הפעלת המכנה). במילים אחרות – זה ציוד מעולה .. אם יש לכם Mainframe של IBM, שם אפשר להחליף כמעט את כל הציוד שהמכונה פעילה (וניתן להפעיל/לכבות תושבות PCIe בזמן ריצה) – אבל לא כל כך רלוונטי בשרתים.
מכאן – נעבור ל-Optane DC.
למי שלא מכיר – Optane DC זו גירסת SSD שאינה מתחברת לתושבת PCIe אלא יושבת בתוך תושבות הזכרון של השרת. בתמונה משמאל תוכלו לראות אותם כ"מקלות זכרון" (עם המדבקות, כלומר 3 מקלות Optane DC ו-3 מקלות זכרון DDR4 ECC). כל מקל Optane DC מגיע ב-3 גדלים – 128, 256 או 512 ג'יגהבייט אחסון! (המחירים, אגב, לאלו שרוצים לדעת – ואלו לא מחירים סופיים: 893, 2461 דולר וה-512 ג'יגהבייט עדיין לא יצא). אלו אינם מקלות זכרון, כך שאם יש לך מול מעבד כ-256 ג'יגה זכרון והכנסת מקל Optane DC של 256 ג'יגהבייט, לא יהיה לך זכרון של כחצי טרה, אלא 256 ג'יגה זכרון ו-256 ג'יגה של אחסון מהיר.
בכנס Ignite האחרון, מיקרוסופט הדגימה איך ה-Optane DC עוזר בסביבת HCI שמורכבת מ-Hyper-V, Storage spaces direct וכו'. להלן הוידאו:
שימו לב למשהו אחד חשוב שקצת פחות מודגש בוידאו: כל ה-Optane DC שבשרתים בהדגמה משומש ל-Cache בלבד ולא כ-Storage! במילים אחרות, גם אם תכניס טרהבייט של Optane DC בשרת, עדיין תצטרך Storage כלשהו, ולכן השימוש של Optane DC יותר מתאים כ-Cache ל-DB או למכונות וירטואליות. ניתן לראות את הדגש הזה גם במסמך הזה שהוציאה VMWare שמתייחסת ל-Optane DC ולגירסה עתידית של vSphere.
בלינוקס יש תמיכה ל-Optane DC ובקרוב תהיה גם תמיכה לשימוש ב-Optane DC כ"זכרון". הפצות רד האט 8, SLE 15 ואחרות כבר תומכות ב-Optane DC וכל מה שצריך זה שאפליקציות יתמכו בכך, וזה יקרה ברגע שהטכנולוגיה תהיה נפוצה יותר.
בקיצור – טכנולוגיה מעניינת (אם כי יש לסמסונג המתחרה מענה "בשרוול" שנותן ביצועים בעומסים הרבה יותר גבוהים, זה בסידרת ה-Z-NAND), אבל יקח זמן עד שהיא תיכנס בצורה מסודרת לשימוש על ידי כל מיני אפליקציות ופלטפורמות. הדבר שהכי מעכב כרגע את הדברים – זה הצורך ברכישת שרתים חדשים על מנת להשתמש בטכנולוגיה. כל ספקי הענן הציבורי יציעו בקרוב מכונות עם Optane DC.
אחד המוצרים הנוספים שאינטל הכריזה עליו הוא Intel SSD D5-P4326 – כונן SSD בתצורת "סרגל" (שמו הטכני של הסטנדרט: EDSFF E1.L – שם שממש מתגלגל בפה). כל סרגל SSD כזה יכיל בדור הנוכחי עד 15.32 טרהבייט אחסון… רק לפני שמתלהבים, האחסון מורכב מ-QLC NAND, הווה אומר שבתא NAND אפשר לאחסן 4 ביטים, מה שמאפשר לאחסן יותר מידע פר תא, אך מצד שני, מהירות הכתיבה – איטית מאוד בהשוואה לכונני SSD מדור נוכחי מבוססי TLC (כלומר 3 ביטים בתא). אינטל ושותפיה ימכרו שרת 1U שבו יהיה ניתן להכניס 32 סרגלים כאלו ליצור אחסון עד כמעט חצי פטהבייט שמיועד יותר לאחסון מידע לקריאה, ובמילים אחרות – לא מאחסנים על זה מכונות וירטואליות, קונטיינרים ושאר דברים שמצריכים קריאה/כתיבה מהירה יותר ממה שאותם סרגלי SSD יכולים להציע.
הבעיה המרכזית במוצר היא התחרות שלו מול דיסקים קשיחים מכניים. נכון, SSD נותן מהירות קריאה הרבה יותר גבוהה מכל דיסק מכני, אבל דיסק מכני כמו Seagate Baracuda בגודל 14 טרהבייט ל-Enterprise עולה בסביבות ה-550$ ואילו סרגל של 15.3 טרהבייט של אינטל עולה פי 8. את עניין הבדלי הקריאה/כתיבה ניתן תמיד לפתור בעזרת מספר דיסקים SSD שישמשו ל-Cache כך שהפתרון של אינטל עדיין אינו שווה לדעתי מבחינה כלכלית.
לסיכום: אינטל הציגה מספר מוצרים חדשים ומספר שדרוגים מעניינים (כמו המעבדים) אך לא כל המוצרים שווים רכישה כעת. חלק לא מבוטל מהטכנולוגיות שהוצגו עדיין אינו "בשל" ל-Enterprise ומצריך תפוצה ושימוש נרחבים על מנת לתקן באגים ולפתח תמיכה למוצרים. לכן, השמרנות שמאפיינת כל כך את שוק ה-Enterprise מוצדקת במקרים כאלו ולא מומלץ לעניות דעתי לרכוש כל טכנולוגיה, רק כי היא הוכרזה ברעש וצלצולים.