דעה: הפרויקט בוטל/נפל/מעוכב/סטטוס-לא-ידוע

את הדברים הבאים שאני הולך לכתוב בפוסט זה אני מכיר "על בשרי" ואני מכיר זאת מחברות אינטגרציה גדולות אחרות ששמעתי ממנהלים שם בדיוק את אותם דברים – וחשבתי לכתוב על כך.

הסיטואציה די ידועה: טכנולוגיה חדשה נכנסה לשוק בשנה שנתיים האחרונות (זה לא משנה אם מדובר בקונטיינרים, Application Servers חדשים, Hyper Converge, SDN ושלל פתרונות חדשים אחרים) והנהלות חברות בינוניות וגדולות מעוניינות להכניס את אחת מהטכנולוגיות לחברה. הם פונים לחברת אינטגרציה שהם מכירים ומתחילים לדון בנושא ומבקשים לקבל מידע גם על פתרונות מתחרים (לפעמים ישירות מחברות משווקות או מחברות אינטגרציה אחרות), מידע כמה הפתרון יציב, עלויות רשיון, עלויות הטמעה, TCO, ROI ושלל מספרים ונתונים אחרים. לאחר זמן מה, ההנהלה ואנשים טכניים של החברה מתכנסים לחדר ישיבות והם מקבלים מנציגים חיצוניים שונים הדגמות והסברים על הפתרונות. בד"כ לאחר זמן מה החברה מחליטה ללכת על פתרון מסוים ואותה חברת אינטגרציה שנבחרת מתבקשת להקים PoC (כלומר Proof of Concept) בתשתיות הפנימיות של החברה על מנת להתרשם ו"לשחק" עם הפתרון.

בלא מעט מקרים, מתרחשת "נפילה" או בשלב ה-PoC או בשלבים התחלתיים של הקמת Pilot פוסט PoC, וברוב מוחלט של המקרים – הנפילות כלל לא קשורות לכמה הפתרון טוב, רע, מתאים או לא מתאים, אלא בגלל דברים אחרים לחלוטין.

להלן מס' דוגמאות מדוע מתרחשת הנפילה:

  • אי תאימות: לפני ה-PoC (או ה-Pilot) אף אחד לא טרח להציג מה הולך לעבור ל-Pilot ועצם ההמרה עצמה מצריכה כמות שעות גדולה כדי להמיר את האפליקציה לעבוד בסביבה החדשה. אני מכיר לדוגמא מקרה שבו חברה מסויימת רצתה להריץ אפליקציה ב-JAVA בקונטיינר. אין שום בעיה לבצע זאת, רק שהאפליקציה בכלל כתובה ב-++C והלקוח מתעקש שהאפליקציה תהיה אפליקציית JAVA, כלומר מישהו צריך לבצע porting של הקוד מ-++C ל-JAVA, וכל מי שמכיר את השפות יודע שמדובר ברוב המקרים במאות אם לא אלפי שעות עבודה שכלל לא סוכמו מבחינת מי ימיר והעלויות הנלוות. מקרה אחר שאני מכיר הוא שאפליקציה רצה בכלל תחת DOS ומה לעשות.. קונטיינרים לא מריצים DOS (זה אפשרי אבל די מורכב, במיוחד אם האפליקציה מעוניינת ליצור קשר עם .. מודם חיצוני עבור קופות רושמות בודדות. כן, שמעתי על בקשה כזו)
  • התנגדות לא רשמית מהצוותים: ההנהלה מעוניינת בפרויקט כולל מחלקת IT, אבל כשזה מגיע למפתחים ולשאר צוותים שצריכים להשתתף בפרויקט, אז פתאום זה-לא-דחוף, "אין זמן", יש דברים אחרים בראש למנהלי צוותים ובקיצור – יורדים מכל העניין, רק לא רשמית. (כן, אני מכיר 2 חברות ששילמו מקדמה ועד היום לא בוצע מאומה).
  • עוד דבר שקשור הוא הקפאה של הדברים, לעיתים עוד ברמת ה-PoC. התקבלה החלטה לצאת ל-PoC ואז התקבלה החלטה הפוכה. מדוע? אף אחד לא אומר. את זה אפשר לראות במיוחד במוסדות גדולים כמו חברות ממשלתיות. הדבר הכי לא נעים זה לחברות האינטגרציה הגדולות ששכרו אנשים חיצוניים כדי לעמוד ב-PoC ובפרויקט ועכשיו הפרויקט קפוא.

כשזה מגיע לעולם הסטארטאפים לדוגמא, ויש טכנולוגיה שמעניינת את הסטארטאפ ואני לדוגמא כותב או מציג אותה בבלוג, סביר להניח שאקבל פניה ולאחר הדגמה תתקיימנה שיחות כיצד אפשר להטמיע את הטכנולוגיה באותו סטארטאפ, וכל המפתחים בחברה יהיו מודעים לכך שטכנולוגיה X הולכת להיכנס ויתקיימו הדרכות או עבודה משותפת להכניס את הטכנולוגיה. ככלל, באותם סטארטאפים ה"פוליטיקה" היא מינימלית אם קיימת בכלל והדברים רצים מהר. בעולם החברות הבינוניות, הגדולות, הממשלתיות, בטחוניות וכו' – המצב בדיוק הפוך.

זכותן המלאה של חברות להקפיא/לבטל PoC או פרויקטים, אך לעניות דעתי, צריך לשקול את הדברים לפי סולם עדיפויות ריאלי ולא לתת לגורמים שונים להפיל פרויקטים מסיבות לא ענייניות. אם לדוגמא בחברה X יש מערכת בפרודקשן שמייצרת רווחים והיא נופלת כל מס' ימים ומצריכה בכל פעם מס' שעות להקמה, שחזור נתונים וכו' – אז פרויקט החלפת הטכנולוגיה הוא (לדעתי לפחות) חשוב, גם אם בצוותי הפיתוח אין ממש חשק לעבור לטכנולוגיה אחרת (אוי כמה אני מכיר את הסיטואציה הזו). אם חברה מסויימת מתעקשת (בגלל לחץ של מפתחים) להישאר עם פתרון מסוים תוך שהיא מודעת שהפתרון מצריך שינוי וטכנולוגיה אחרת והיא נמנעת בגלל לחצים פנימיים – היא תצטרך בסופו של דבר להטמיע טכנולוגיה חדשה זו או אחרת, רק שזה יהיה עם הרבה יותר לחץ, ובמחיר הרבה יותר גבוה עקב ריבוי שעות עבודה ביום. אני בהחלט מכיר את הפתגם "אם זה עובד, אל תיגע", אבל כשזה נופל, המחיר להחליף את הפתרון יהיה תמיד הרבה יותר גבוה כי הוא יצטרך להתבצע מעכשיו לעכשיו, ובקשות ביצוע פתרונות מעכשיו לעכשיו תמיד "יטיסו" את מחירי השעות מעלה מעלה.

לכן, אם רוצים לבצע PoC או פיילוט, כדאי, לעניות דעתי, לוודא את הדברים הבאים:

  • לבצע את הפיילוט על רפליקציה של משהו קיים, ולתת לחברת האינטגרציה/אינטגרטור לראות מה בדיוק הולך לרוץ, במה זה כתוב, איזו מערכת הפעלה, וכל פרט נוסף על מנת שלא יגיע מצב שמגיע ה-PoC ואז יש צורך לבצע עבודה מסויימת גדולה שאיש לא הכניס אותה בשיקול הערכת שעות והערכה כספית. אישית אני ממליץ לפני שמחליטים בכלל ללכת על משהו – לחשוף את הפרטים הללו.
  • "ליישר שורות" – ההנהלה מחליטה X? אז כולם מתיישרים לפי ההחלטה, בלי שיתוף פעולה מצד מפתחים ואנשים אחרים – שום PoC או פיילוט לא יצליח והדבר היחיד שיוצא מזה זה חילופי האשמות מרומזות. כמו כן כדאי לטפל בכל כיסי התנגדויות/אי הסכמה מצד כל הגורמים. בחברות גדולות יש פוליטיקה ופוליטיקה במקרים רבים היא האויב מס' 1 להטמעת טכנולוגיות.
  • עבודה רציפה עם חברת האינטגרציה או האינטגרטור. לי, בתפקיד האינטגרטור הכי קל להקים את הפרויקט על תשתית הלקוח, לתת הסברים, להוציא חשבונית ולסגור עניין. הבעיה היא שלצוות הפיתוח וצוותים אחרים אין את הנסיון והידע שיש לי (לדוגמא) ובד"כ לוקח זמן ללמוד ואז צצות 1001 משימות אחרות שדוחות את המימוש ו… לא עושים כלום עם הפרויקט. לכן בד"כ מומלץ לעבוד עם האינטגרטור להעביר חלק מהתשתית, כך שהאינטגרטור עושה חלק, הצוות לומד ועושה חלק אחר, האינטגרטור בודק ומסייע וכך ממשיכים עד שאין צורך בשרותיו של האינטגרטור.
  • שילוב של טכנולוגיות אחרות. אפשר "לנצל" את הפרויקט בכך שהמערכות החדשות עדיין אינן מוגדרות Production ולהטמיע טכנולוגיות סמוכות, כמו אוטומציה משופרת, תזרים עבודה ושאר דברים.

לסיכום: עולם הטכנולוגיה הוא עולם שמשתפר ומתקדם תדיר, ולדעתי לא כדאי לבטל PoC רק בגלל שזה "לא דחוף להרגע". נכון, אם יש בעיה תקציבית אז כדאי מראש לא להיכנס ל-PoC, אבל אם זה רק בגלל חוסר התלהבות של חלק מהעובדים, אז כדאי לדעתי בכל זאת ליישר שורות ולבצע. לדחות – זה הדבר הכי קל לעשות, אבל דחיה היא האויב הכי גדול של התקדמות טכנולוגית ואם אותה התקדמות טכנולוגית לא בוצעה ומערכת הפרודקשן נופלת בגלל שדרוגים הכרחיים כלשהם, האצבעות יופנו כלפי מי שהחליט לא להתקדם.

מוגש כחומר למחשבה.