הטעות הנפוצה לגבי מהירות המעבד

אחת השאלות שאני קורא בפורומים שונים קשורה למהירות מעבדים של שרתים. לא מעט אנשים מגיעים עם ידע כלשהו לגבי מעבדים בדסקטופ ומצפים שמה שכתוב על המעבד – יתרחש במציאות. שאלה נפוצה: איך אני יכול לגרום למעבדי X שיש בשרתים שלי לרוץ במהירות המקסימלית הרשמית.

התשובה הפשוטה: אתה לא ממש יכול לעשות זאת, לפחות לא מה שאתה חושב שיצא.

ברשותכם, אסביר.

אינטל בעבר הרחוק היתה נוטה לפרסם את ביצועי מעבדי הדסקטופ במהירות מקסימלית ובמהירות שכל הליבות עמוסות. מהירות מקסימלית היא של ליבה אחת שרצה במהירות מקסימלית. במהלך השנים אינטל ירדה מפרסום מהירות כלל הליבות שהן עמוסות לחלוטין ועד היום היא מפרסמת מספר – ומספר זה הוא מהירות הטורבו.

ב-Xeon לעומת זאת, אינטל עדיין ממשיכה לפרסם את המהירות – ליבה אחת עמוסה 100% ומספרים נוספים לגבי 2 ליבות, 4 ליבות – שהם עמוסים, מה המהירות שלהם. להלן דוגמא מטבלת המהירות של מעבדי Xeon החדשים שיצאו החודש:

כפי שאתם יכולים לראות, מעבד שמציג מהירות מקסימלית של 4 ג’יגהרץ, המהירות הזו יכולה להתרחש רק כשליבה אחת עמוסה וכל שאר הליבות נמצאים בעומס בינוני ומטה. כשכל הליבות עמוסות – מגיעים למהירות יותר נמוכות, לפעמים גם ל-2.7 ג’יגהרץ במעבדים שמפורסמים שמגיעים ל-4 ג’יגהרץ.

במכונות דסקטופ/תחנות עבודה/שרתי Tower אפשר להשתמש בפתרונות צינון-מעגל-סגור (Closed Loop Cooler או CLC), ששם יש רדיאטור, 2 או 3 מאווררים חזקים, ותעבורת מים שעוברת בצינורות ומגיעה לחלק שנמצא ישירות על המעבד, בין החומר הטרמי על המעבד לחלק שסופג את החום ומצנן את המעבד. שום פתרון שמבוסס על קירור אוויר אינו יעיל כמו CLC או כל פתרון קירור נוזלי.

וכך, לא חשוב איזה שרת 1U או 2U יש לך, גם אם המאווררים פעילים ב-100% ולא חשוב כמה CFM הם יכולים לדחוף, גם האווררים עם 2 מדחפים – הקירור עצמו אינו יעיל מספיק לקרר מעבד כשכל הליבות עמוסות לחלוטין ולפיכך מהירות המעבד תרד. אגב – המספרים בטבלה למעלה שאינטל מפרסמים? יהיה אולי ניתן להגיע אליהם בשרת 3U ומעלה כשהמאווררים מוחלפים ב-CLC. מנסיון.

לכן, אם המעבדים שלך מתוייגים לעבוד עד מהירות מקסימלית של 4 ג’יגהרץ – תזכור שאתה לא תקבל 4 ג’יגהרץ, ולא חשוב מה תגדיר ב-BIOS (בין כה אי אפשר לעשות Overclocking – הכל חסום ב-BIOS ומעבדי Xeon נעולים ל-Overclocking). אם אתה מחפש ביצועים יותר גבוהים לאפליקציות מסוימות, עליך לבצע 2 דברים:

  • לוודא שהאפליקציה שלך רצה ותומכת ב-Multi Threading
  • להצמיד למכונה הוירטואלית שמריצה את האפליקציה – עוד ליבות, עדיף במתודת CPU Pinning
  • הגדרות Governance ב-CPU ל-Performance ועוד.

לסיכום: אל תאמינו למספר המופיע כמהירות מקסימלית על המעבד. המספר מתייחס אך ורק לליבה אחת ואם כל הליבות עמוסות, מהירות השעון תהיה הרבה יותר נמוכה מהמספר שמצוין על המעבד. אפשר להצמיד ליבות נוספות, אפשר להגדיר ולשנות הגדרות במערכת ההפעלה על מנת לתת ביצועים יותר טובים.

כשצריכים אחסון מהיר (SSD) מקומית

כפרילאנסר שנותן שרותי תכנון פתרונות חומרה בתחומים שונים, אני נתקל במקרים רבים בתחומים שונים – שיש פתרון, אבל הרוב לא מכירים אותו וכתוצאה מכך הם משתמשים בפתרונות שנותנים ביצועים נמוכים, לפעמים מאוד נמוכים.

להלן 2 תחומים שונים לחלוטין שמצריכים גישה מקומית מהירה לנתונים ופתרון של אחסון רשת (NAS/SAN) בין במהירות 1 ג’יגהביט או 10 ג’יגהביט – לא ממש תספק.

נתחיל בעריכת וידאו. אישית אני מכניס את הוידאו שמוקלט ישירות לשרת ZFS שלי ואני ממפה את השרת דרך SMB למכונת Windows ואני עורך ישירות מהרשת. צרכי העריכה שלי צנועים מאוד (לחתוך פה ושם, להוסיף לוגו, אולי להוסיף תמונות וזהו) אז חיבור 1 ג’יגהביט שיש בין מכונת ה-Windows ל-ZFS מספק לחלוטין, אבל שוב – זה במקרה שלי ולצרכים שלי.

אבל בואו ניקח עורך וידאו מקצועי, אחד כזה שצריך לערוך ערימות של קליפים מכמה מצלמות שצולמו במקביל/בזמנים שונים – בפרויקט, להשתמש בפרמייר ואפטר ואולי בעוד כמה תוכנות. במקרה של תחנות עבודה יש כאלו שיקנו מארז 1U עם 4 דיסקים וחיבור SFF-8088, יתקינו כרטיס RAID במחשב ויעבדו. אחרים ירכשו לעצמם NAS קטן של Synology או QNAP עם 4 דיסקים, יתחברו בחיבור של 1 ג’יגהביט דרך סוויצ’ קטן וכך הם יעבדו.

נעבור מכאן לדוגמא שניה: מישהו שעובד על Deep Learning. יש לו אלפי תמונות או תכנים שונים שהוא צריך להריץ אותם כ-Training עם האלגוריתמים שהוא כותב/משתמש. כאן הפתרונות הידועים יהיו בערך כמו של העורך וידאו או במקרה של עבודה בחברה – יהיה חיבור רשת ל-NAS/SAN בחברה ושהחומר יאוחסן שם.

ב-2 המקרים, הפתרונות הללו פשוט איטיים. חיבור של 1 ג’יגהביט יתן מהירות של 100-110 מגהבייט לשניה וחיבור של 10 ג’יגהביט יתן חיבור של 1 ג’יגהבייט לשניה. יש כמובן את כל הקופסאות החיצוניות האלו שניתן להכניס בהם 2/4/8 דיסקים וניתן יהיה לחשוב שתקבלו מהירות יותר גבוהה מקומית, אבל בד”כ עיון במפרטים של הציודים האלו מראה שהיצרן נותן חיבור של USB 3.0 (שם מקבלים מקסימום 600 מגהבייט לשניה) או חיבור eSATA (שכבר מת מהעולם) ששם מקבלים מהירות של .. 500 מגהבייט לשניה בערך.

בדרך כלל הפתרון שאני מציע, הוא להשתמש בפתרון “כלובים” (Cage) – פתרון כזה נכנס לתושבת 5.25″ במכונת דסקטופ (איפה שהיה פעם CDROM/DVD-ROM).

ניקח לדוגמא את הפתרון (הישן יותר) של חברת Icy Dock. קופסא כזו יכולה להכיל 8 דיסקים SSD (כשכל SSD יכול להכיל עד 2 טרהבייט). את הקופסא הזו אנחנו מכניסים היכן שהיה ה-CD-ROM או במקום בגודל זהה פנוי במחשב, ובצד האחורי אנחנו מחברים 2 חיבורי כח של SATA ואת כל חיבורי ה-SATA אנחנו מחברים אל לוח האם או אל כרטיס RAID זול ופשוט (כמו זה שעולה 103 שקל ומשלוח חינם מחו”ל. אפילו לא תצטרכו לשלם מיסים/מע”מ על זה). כשמפעילים את המחשב יופיעו מספר שורות לפני עליית מערכת ההפעלה ללחוץ מקש מסוים (אם רוצים) וכשלוחצים מופיעה אפליקציה קטנה ופשוטה להגדיר RAID מהדיסקים שהכנסנו. לאחר שנשמור את ההגדרות והמחשב יופעל מחדש, במערכת ההפעלה שלנו נוכל להגדיר “כונן” חדש שיורכב מהדיסקים שהגדרנו וכל מה שנותר לנו לעשות זה פשוט להעתיק את התכנים לתוך אותו “כונן” חדש, ולאחר שסיימנו עם הפרויקט – להעביר אותו לאחסון האיטי. תיאורתית מארז כזה יכול להכיל עד 16 טרהבייט של מקום.

והמהירות? מבחינת קריאה – תקבלו מהירות של 4 ג’יגהבייט לשניה (לא ג’יגהביט), ומבחינת כתיבה – זה תלוי ב-SSD שתכניסו ותלוי כמה תשקיעו ב-SSD טוב. בכל מקרה המהירות כתיבה תהיה יותר גבוהה מאשר כתיבה לדיסק מכני.

וכך, עבודה עם הפתרון הנ”ל במקרה של עריכת וידאו לדוגמא – תייתר את הצורך ביצירת קבצי Proxy (ניסיתי, לקחתי את קבצי הדוגמאות של Puget כדי לנסות את הדברים לפני כתיבת פוסט זה), ואותו אדם שעובד עם Deep Learning יוכל להריץ Training בקצב הרבה יותר זריז, מה גם שאין יותר תלות באחסון הרשתי.

התנסיתי בעבר עם מספר מוצרים של החברה לגבי כונני SSD ולהלן 3 מוצרים שאני יכול להמליץ עליהם:

  • דגם MB998SK-B – בדגם זה משתמשים בכבל SFF-8087 שמתפצל ל-4 חיבורי SATA (כך שצריך 2 כבלים כאלו ל-8 דיסקים) ויש צורך בכרטיס RAID כזה לדוגמא.
  • דגם MB608SP-B – כמו הדגם הקודם אבל ל-6 דיסקים, יש צורך באותם כבלים ובקר RAID.
  • דגם MB998IP-B – כמו הדגם הראשון אבל עם חיבור יותר מודרני של SFF-8643. כאן יש צורך בכרטיס RAID כמו זה. דגם זה, אגב, אמור להגיע ארצה במהלך השבועות הקרובים.

יש כמובן אפשרות לקבל מהירות של 16 ג’יגהבייט לשניה, אבל כאן כבר מדובר על הוצאה הרבה יותר מכובדת, והפתרון לא כל כך מתאים לחלק גדול מתחנות העבודה. על כל אפרסם פוסט בעתיד.

שימו לב: ישנם ב-eBay ו-Ali Express פתרונות שנראים זהים, אך עם מאוורר יחיד. עם SSD יש צורך בקירור טוב עם 2 מאווררים (ואם רוצים שקט כמעט מוחלט, אגב, אפשר להחליף עם המאווררים של Noctua) – ואני לא ממליץ עליהם הואיל והם אינם מוציאים חום בצורה טובה, מה שיגרום לדיסקים SSD להאט את מהירותם על מנת שלא לשרוף את הלוח SSD.

למעוניינים לרכוש את הקופסאות פה בארץ, ניתן לפנות לחברת דיגיטל מאסטר טכנולוגיות – היבואנית של IcyDock בארץ. למי שמחפש דיסקים SSD טובים ולא סופר-יקרים, אני יכול להמליץ על Crucial שניתן לרכוש מחברת CRG. (הערה: הפוסט או ההפניה אינם מקנים לי אחוזים במכירות כלשהן).

לסיכום: הכל מתחיל ונגמר ב-Work Flow שלך. אם תרצה להשקיע ולרכוש פתרון כזה ולעבוד איתו, תוכל להאיץ את העבודה שלך. כיום ישנם SSD שקיימים בשוק הביתי/סמי-מקצועי שכבר אינם כה יקרים, ופתרון כמו שהצעתי יכול גם לסבול (תלוי בהגדרות RAID) דיסק או 2 תקולים ועדיין להמשיך לעבוד.

Exit mobile version