ההבדלים בין מעבדי אינטל שונים עבור שרתים (וידאו קליפ)

חברת אינטל מוציאה מעבדים רבים עבור שרתים ולעיתים ישנם לא מעט חברות ועסקים שרוכשים שרתים, אבל לא בוחרים נכונה את המעבדים הנכונים (גם כשלא מדובר בעניין של תקציב).

בקליפ הבא אסביר כיצד להבין את האותיות בשם המעבד, את ההבדלים השונים ומה כדאי לבחור בהתאם לפעילות שאתם רוצים להריץ על השרת.

מה הקטע, אינטל?

במהלך השנים, יצא לי, כיועץ עצמאי, להשתתף בפגישות בחברות שונות כמראיין באספקט היותר "גיקי" כשמראיינים נציג של חברה לגבי מוצר או לגבי מועמד למשרה טכנית חשובה. בדרך כלל הציפיה ממני במהלך הישיבה, היא להיכנס טיפה לעומק למושגים הטכניים או לשאול שאלה קצרה טכנית שתבדוק את הידע של הנציג לגבי המוצר או המועמד לגבי הידע שברשותו. הנציגים או המועמדים המועדפים עליי הם אלו שיודעים לספר מה הם עשו, באלו אתגרים הם עמדו, והכי חשוב – כמה שפחות ריכולים על המתחרים. יש כאלו, לפעמים, שמגיעים, רק כדי ללכלך על אחרים כמה הם גרועים וכמה הם עצמם הרבה יותר טובים (למרות שהם לא ממש מצליחים להוכיח בראיון במה הם יותר טובים)

בימים האחרונים נראה כי באינטל החליטו ללכת בדיוק בשיטה של הלכלוך.

תזכורת קצרה: בשנה שעברה הכריזה AMD על סידרת מעבדי Ryzen 4000 למחשבים ניידים בדרגות שונות. למעבדים הללו לא היה את כל ה"בלינג בלינג" שאינטל כה טורחת לציין (כמו AVX512) אבל מה שכן – מעבדים אלו נתנו ביצועים טובים, הן בחיבור לחשמל והן מהסוללה, כולל אורך חיי סוללה טובים, והסוקרים היללו את המעבדים וחלק גדול מהמחשבים הניידים הללו. הפתרון של אינטל באותו זמן למעבדים הללו – היה פתרון שקיבל ביצועים נמוכים יותר כמעט בכל מבחן סטנדרטי. נוסיף את ההתלהבות הן של היצרנים והן של הרוכשים, ונגלה כי AMD הצליחה לכבוש נתח שוק לא קטן משוק המחשבים הניידים תוך מספר חודשים, וזה אף הגיע למצב שיצרניות יצרו דגמים חדשים שכלל לא תוכננו מראש – כדי לעמוד בדרישות שהשוק פתאום הציב.

לפני מספר חודשים הציגה אינטל את מעבדי ה-Tiger Lake שלהם למחשבים נייידים (ליתר דיוק: הציגו רק חלק, את החלק השני של מעבדים עם 8 ליבות החברה לא הציגה עד היום, משום מה). מבחינה טכנית, המעבדים הללו הם מעבדים די טובים והיה צפוי כי אינטל תתרכז בהצגת יכולות ויתרונות מעבדים אלו בהשוואה למעבדים למחשבים ניידים מדור קודם של החברה … אבל זה לא קרה. במקום זה, במשך שעה וחצי הרצו הנציגים על החסרונות של מעבדי Ryzen במקום להשקיע את הזמן בהצגת היתרונות של מעבדי החברה. בנוסף, אינטל הצהירו כי מבחני ביצועים סטנדרטיים זה דבר פאסה ואילו מבחנים "אמיתיים" – הם הם הדבר… כמו להמיר קובץ PPT ל-PDF. אתם עושים את זה 20 פעם ביום, לא??

התקשורת עשתה מה שהיא אוהבת לעשות במקרים כאלו: רובם פשוט התעלמו מההרצאה והלכו לבחון ולפרסם תוצאות סקירות על מעבדים אלו, ובחלק מהמקרים הפרסומים היו מוגבלים מראש, כאשר אינטל הכתיבה לסוקרים כי יש לבחון את המחשבים הניידים עם המעבדים החדשים רק כשהם מחוברים לחשמל, ואין לציין כי המעבדים החדשים צורכים בממוצע פי 2 חשמל בהשוואה למעבדי ה-Ryzen 4000U של AMD. גם איסורים אלו במהלך הזמן נעקפו והראו שבסופו של דבר, וגם כאן, ברוב המקרים הפתרונות של AMD – עדיין מובילים, במיוחד שאתה צריך עבודה של ליבות מעבד.

חלפו מאז מספר חודשים, כולם שכחו מכך, עד … הימים האחרונים, בהם אינטל הציגה תיאוריית קונספירציה חדשה: המעבדים של AMD במחשבים הניידים "מרמים" את המשתמש, ובשימוש סוללה ללא הזנת חשמל מהקיר, המעבדים מתחילים לתת ביצועים גבוהים כשהם נדרשים – רק לאחר 10 שניות! והנה הוכחה לדוגמא:

מה אנחנו רואים בגרף לעיל? (אפשר ללחוץ עליו להגדלה) – הגרף מראה כי מעבדי ה-Ryzen 4000 למחשבים ניידים, משהים את עליית המהירות ב-7-10 שניות כשהם אינם מחוברים לחשמל (הגרפים הצהובים) לפני שהם מעלים את המהירות בפועל וכתוצאה מכך, הביצועים הגבוהים "מעוכבים" ב-7-10 שניות כשהמשתמש לא מחובר לחשמל!

אכן קונספירציה! קראו לרודי ג'וליאני ונארגן תביעה יצוגית נגד AMD!

בפועל, אם המהנדסים של אינטל היו טורחים לשוחח עם המהנדסים של יצרני המחשבים הניידים, הם היו מגלים כי AMD מציידת את היצרן עם רשימת מסמכים גדולה, כולל לא מעט מסמכים והמלצות לגבי חסכרון בחשמל ופרופילים ש-AMD בנו במערכת ושהיצרן יכול להפעיל או לכבות או לכתוב פרופיל משלו. עניין ה-7-10 שניות ידוע לכל היצרנים והם דווקא מאוד אוהבים זאת ומפעילים כברירת מחדל את הפרופיל הזה, ואפשר להבין אותם: אם המשתמש נמצא בחוץ ואין לו שום נקודת חשמל באזור, האם הוא יסכים לביצועים מופחתים תמורת זמן סוללה יותר ארוך? אני לא מכיר אחד שיאמר "לא", במיוחד שאם הוא מתעקש על הביצועים היותר גבוהים – הוא יקבל אותם גם כך לאחר מספר שניות. הפתרון המתחרה של אינטל, אגב, הוא "להזניק" את ביצועי המעבד בצורה מיידית, מה שגם מביא לאחר מספר שניות את המעבד לנקודת חום של 97-99 מעלות, מה שמעביר את המעבד למצב Throttle ומפעיל מאווררים ברעש של מנוע סילון קטנטן למשך כמה דקות עם ביצועים יותר נמוכים עד שהמעבד יתקרר. תשאלו את משתמשי אפל על כך.

יצא לי לצפות במצגת של אינטל, ויש לי לא מעט השגות לגבי ההתעלמות ממתודות בדיקות סטנדרטיות לטובת בדיקות נישתיות (במקרה הטוב), כמות המחשבים הניידים שנבדקה, עומק הבדיקות ועוד, אך אינני חושב שכדאי להיכנס לכך. אינטל היא יצרנית מעבדים מעולה שפספסה פה ושם ואני בטוח שהיא תוציא מעבדים חזקים בהמשך (כבר במרץ הקרוב לדסקטופ ותכריז על מעבדים חדשים למחשבים ניידים בתערוכת CES הקרובה), אך אינני חושב שלכלוך על המתחרה הקטן הוא צעד נבון.

לסיכום: בין אם מדובר באינטל הענקית ובין אם מדובר על נציג של חברה – לכלוך על אחרים לא מקנה לך נקודות זכות. דבר על המוצר, דבר על יתרונותיו, תשווה באופן הוגן ומובן לאחרים והשתמש בסטנדרטים ידועים. זו הדרך להגדיל את הסיכוי לזכות במשרה או במכרז או בכל משהו שניתן לזכות בו.

תכירו: משפחת ה-Ryzen 5000

חברת AMD הכריזה לפני כשבועיים על מעבדי ה-Ryzen דור רביעי לדסקטופ (מבחינת מספרי הדגמים, הם החליטו לקפוץ מ-3000 ל-5000 לאחר שהם הצליחו ליצור סלט שלם בדגמי ה-4000). בפוסט זה אתייחס הן לדגמי הדסקטופ והן למעבדי ה-EPYC לשרתים שיצאו כבר בקרוב.

מעבדי Desktop לשרתים

מבחינת מעבדי הדסקטופ, ב-AMD ממשיכים להוציא את אותם מספרי דגמים שהוציאו בגירסה הקודמת, בקצה הגבוה נמצא 5950X עם 16 ליבות, 5900X עם 12 ליבות, 5800X עם 8 ליבות ו-5600X עם 6 ליבות, בדיוק כמו שהיה עם ה-3950X, 3900X, 3800X, 3600X, רק שהפעם אין בשלב זה דגמים ללא X כמו שהיו בדגמי ה-3000 (אלו יצאו בשנה הבאה). המחירים – עלו במעט, בממוצע כ-50$ בהשוואה למעבדים מסידרה 3000.

מבחינת ביצועים (שזה כמובן הדבר הכי חשוב למשתמשים) – AMD הציגה עליה משמעותית בביצועים של עד 19% – במיוחד בעבודות Single Threaded, ולראשונה במבחנים סינטתיים – AMD עוקפת את כל המעבדים שאינטל מוכרת בגיזרת הדסקטופ (שוב, בעבודות Single Threaded, ב-Multi Threaded המעבדים של AMD עוקפים ממזמן את המעבדים של אינטל). במבחן כמו Cinebench, מעבד כמו ה-5950X מגיע ל-640 ב-Single Threaded ומעבד 5900X מציג באותו מבחן את המספר 631. לשם השוואה, מעבד ה-10900K מגיע ל-539 באותו מבחן ומעבד כמו ה-Tiger Lake החדש לדסקטופ (דגם: Core i7-1185G7) מגיע ל-598 (אך זהו אינו מעבד לדסקטופ, זהו מעבד למחשב נייד).

ישנם שיפורים רבים בתוך המעבדים החדשים, מבנה Cache חדש שנותן ביצועים גבוהים בצורה משמעותית, ושינויים רבים נוספים ש-AMD תפרט עליהם יותר בהרחבה כבר בשבועות הקרובים.

ישנם לא מעט אנשים שכבר יש ברשותם מעבדי Ryzen והם מעוניינים לשדרג – הנה מספר נקודות לגבי הנושא:

  • אם יש לכם לוח אם מבוסס Chipset כמו X570 או B550 – תוכלו כבר בחודש הבא לרכוש את המעבד, לשדרג את ה-BIOS, להחליף את המעבד ולהמשיך לעבוד כרגיל.
  • אם יש לכם לוח אם מבוסס Chipset כמו X470 או B450 – לרוב הדגמים יצא שדרוג BIOS במהלך חודש ינואר אשר יוסיף תאימות למעבדים החדשים (אך יסיר תאימות ממעבדים ישנים כמו Ryzen מסידרה 1000 ו-2000, פשוט אין מקום בשבב הפלאש לכל העדכונים).
  • רשמית – המעבדים יצאו לשוק ב-5/11. הסיכוי שלכם לרכוש ולקבל מעבד כזה בארץ בתאריך הנ"ל – די טוב (נודע לי לאחרונה כי כבר יש מלאי בארץ, אך המכירה אסורה עד ה-5/11).
  • לאלו שאין ברשותם מעבד Ryzen וחושבים לרכוש (במסגרת בניה עצמית של מחשב) לוח אם ואז את המעבד, אני ממליץ להמתין: בהשקה הרשמית יכריזו יצרני לוח האם על לוחות אם חדשים עם תכנונים משופרים.

חשוב לזכור: כמו שזה נראה כרגע, כנראה שסידרת ה-Ryzen מסידרה 5000 הם "תחנה אחרונה", וכשיצאו מעבדי ה-Ryzen 6000 יהיה צורך בלוח אם חדש וכנראה זכרונות חדשים (DDR5), ולכן אם חושבים להשקיע סכום מהותי ברכישת לוח אם חדש ובמעבד, כדאי לקחת בחשבון שכנראה לא ניתן יהיה לשדרג את המערכת למעבדי Ryzen עתידיים.

מעבדי EPYC לשרתים

באופן רשמי, ב-AMD עדיין לא מדברים/מספרים על מעבדי ה-EPYC מסידרה 7003 (שם קוד: Milan), והדברים יפורסמו באופן רשמי במהלך השבועות הקרובים (אני מאמין שבמהלך נובמבר), אבל עד אז – הנה כמה נקודות מעניינות:

  • שיפור ביצועים משמעותי בהשוואה ל-EPYC דור קודם (7002): כמו ב-Ryzen, גם כאן יש תכנון חדש לזכרון המטמון ברמות 1 ו-2, כך שבפועל ה-Latency נחתך בצורה משמעותית, מה שמתורגם לביצועים גבוהים, כאשר ברוב המקרים מדובר על שיפור דו ספרתי.
  • מבחינת וירטואליזציה – מעבד EPYC דור 7002 (הדור הנוכחי) נתנו מספר יתרונות מבחינת אבטחת וירטואליזציה בהשוואה למה שאינטל נותנים (אינטל תתן פתרון מועתק במשפחת מעבדי ה-Xeon הבאים בשנה הבאה, ע.ע. TME) ולאחרונה התבשרנו כי vSpehre 7 עדכון 1 יתן תמיכה בפונקציות החדשות להצפנת מכונות וירטואליות, דבר שיתקבל בהחלט בברכה במקומות שאבטחה היא במקום הראשון. במעבדי EPYC דור 7003 אנחנו צפויים לקבל עוד מספר שיפורים חדשים באבטחת וירטואליזציה (אם כי מבחינת תמיכה, זה אולי יהיה ב-vSphere 7U2 או בגירסה 8, אך אם משתמשים בוירטואליזציה מבוססת KVM – התמיכה תגיע בחודשים הקרובים)
  • אחת הנקודות שעולות שוב ושוב בפורומים שונים של משתמשי EPYC היא תאימות לאפליקציות שאינטל מבצעת בהם אופטימיזציה, כמו הוספת תמיכה ב-AVX 512. ובכן, בדגמי ה-EPYC החדשים יש תמיכה ל-AVX 512 ולעוד מספר טכנולוגיות ידועות.
  • תאימות לאחור – גם הפעם, יהיה אפשר להשתמש במעבד EPYC מסידרה 7003 על שרתים ישנים יותר (3 דורות אחורה). חשוב לציין כי את התמיכה לכך יש צורך לקבל מיצרן השרתים (בד"כ זה יהיה במסגרת KIT הכולל מעבד חדש או במסגרת עדכונים שהיצרן מוציא לשרתים). כל היצרנים יתמכו בשדרוג ממעבדי EPYC דור 7002 לדור 7003, אולם רק חלק מהם יתנו תמיכה לשדרוג מ-EPYC דור 7001.
  • שיפור ביצועים משמעותי בכל הקשור ללינוקס: ב-AMD הוסיפו פקודות חדשות, והוסיפו שיפורים למהדר כמו GCC (זה נקרא Znver3), כך שאם רוצים שיפורים מעבר לשיפורים שמקבלים כברירת מחדל, אפשר לקמפל עם הפרמטרים החדשים ולקבל ביצועים עוד יותר גבוהים

חשוב לציין: גם כאן, כמו עם מעבדי Ryzen, המעבדים שיצאו יהיו כנראה בחזקת "תחנה אחרונה". ב-AMD עובדים במרץ על EPYC דור 7004 (שם קוד: Genoa) שיתן תמיכה ב-PCIe 5, זכרון DDR5, תמיכה ב-CXL, וטכנולוגיות רבות אחרות, כולל שינוי כל ה"שיחה" בין ה-CPU לכרטיסי GPU (בהצלחה ל-NVIDIA עם NVLINK), ומעבדים אלו לא יהיו תואמים אחורה.

לסיכום: AMD פתחה את הרבעון האחרון של 2020 בהכרזה על מעבדי Ryzen, בהמשך החודש על כרטיסי ה-GPU לדסקטופ, ולאחר מכן יגיעו ההכרזות על מעבדי EPYC לשרתים, כרטיסי GPU לצרכי ML/DL. התחרות בתחומי ה-GPU – בשיאה (NVIDIA כבר הכריזה על הכרטיסים שלה, AMD יכריזו בחודש הקרוב, ואינטל במחצית הראשונה של השנה הבאה) והתחרות בתחום המעבדים תתחיל החודש הבא ואילו אינטל תתן מענה הן בתחילת שנה הבאה (ICE Lake, מעבדים שאני לא ממליץ לרכוש, הואיל ואלו מעבדים שיהיו רלוונטיים אולי במשך חצי שנה) והן במחצית השניה של 2021 שבה היא תציג את מעבדי ה-Sapphire Rapids שיהיו מבוססים ארכיטקטורה חדשה (ביי ביי, Skylake), ויהיו שונים מהותית ממה שאינטל מוכרת כיום, ועם שיפורים מדהימים ורעיונות.. יצירתיים.

מעבר למעבדים אחרים – של אפל

אפל הודיעה אתמול רשמית (ומי שעוקב אחר השמועות – כבר שמע זאת לפני יותר מ-8 חודשים) שהם מתחילים תהליך מעבר (Transition) בין מעבדים של אינטל למעבדים שהחברה מפתחת (בניגוד לכל מיני שטויות שנכתבו באתרים שונים, החברה לא מייצרת מעבדים, חברת TSMC מייצרת עבור אפל).

תרשו לי לאמר על כך כמה מילים..

מבחינה טכנית, אפל משתמשת כיום באייפון ובאייפד במעבדים מתכנון שלה, ואותם מעבדים אכן נותנים ביצועים טובים, והם פחות או יותר באתה רמה של מעבדי ה-High End של קוואלקום (סידרה 865 או +865 לדוגמא). הסיבה שאפל מנצחת בבדיקות ביצועים קשורה יותר ל-OS: אי אפשר לבדוק מעבדים של קוואלקום על iOS ואנדרואיד די גרוע באופטימיזציה למעבד – בהשוואה ל-iOS (הסיבה קשורה לכך שאפל צריכה לעשות אופטימיזציה רק למשפחת מעבדים אחת שלהם, בשעה שאנדרואיד צריך לרוץ לא רק על מעבדים של קוואלקום אלא גם של מדיהטק ואחרים, וגוגל לא הולכת לעשות אופטימיזציות כאלו).

לא מעט אנשים יצביעו על כך שבמבחנים כמו Geek Bench המעבדים כמו A12X/A12Z של אפל "נותנים פייט" למעבדים של אינטל. אני בהחלט מאמין לתוצאות, אבל זה לא כל הסיפור.

מעבד טוב צריך לא מעט זכרון Cache בשלבים שונים כמו L1,L2,L3 בשביל לבצע עבודות שדורשות ריצה חוזרת לחלקי קוד שונים. אם נשווה את ה-A12Z של אפל ל-i9-9900 של אינטל, נראה כי ברמת L1, לאפל יש 128K להוראות ו-128K ל-DATA (שזה טוב), לאינטל יש 512K שמחולקים בצורה שונה. כשזה מגיע ל-L2, אפל כוללת 8 מגהבייט (אין פרסום איך החלוקה), ואילו אינטל כוללת 2 מגהבייט שמחולקים ל-256K פר ליבה. כשזה מגיע ל-L3, ל-A12Z אין את זה בכלל, ולאינטל יש 16 מגהבייט (כ-2 מגה פר ליבה), ול-L3 יש חשיבות מכרעת, ואת זה ניתן יהיה לראות בקרוב מבחינה מספרית גם במעבדים החדשים בדור הבא של אינטל ו-AMD.

ה-A12Z (זה המעבד שאפל החליטה לייעד בשלב זה במחשבי הפיתוח למפתחים שמעוניינים להמיר את האפליקציות שלהם לרוץ על מעבדים אלו) הוא מעבד טוב וחזק, אבל הוא חזק לדברים מוגבלים שניתן להריץ על אייפד. קחו לדוגמא את חלק ה-GPU שנמצא במעבד: יש בו 8 ליבות יעודיות ל-GPU. לאינטל, לדוגמא, עם ה-Iris Graphics יש 64 ליבות יעודיות לכך (זה נקרא שם Execution Units). ה-A12Z מציג ביצועים מרשימים על אייפד מבחינת ה-GPU, אבל בסופו של יום, אם אתה רוצה להריץ עבודות מורכבות שירוצו על מק עם מעבד A12Z, ה-GPU של אפל במעבד ה-A12Z לא יספק ביצועים גבוהים כי הוא פשוט לא בנוי לכך, ה-iPadOS של אפל גם כך מגביל פנימית את המערכת בחלוקת משאבים, בהשוואה למק עם iOS.

מי שהסתכל במצגת של אפל, אולי שם לב לכך שבמסגרת הצגת המעבר, לא נאמרה ולו פעם אחת אימרה כלשהי שה-A12Z מהיר יותר בהשוואה למה שאינטל כיום מוכרת לאפל, וזה בדיוק העניין: ה-A12Z רחוק מאוד מכך – ברגע שמתחילים לזרוק כמות עבודות גדולה או עבודה גדולה ומשולבת מאוד על ה-A12Z (ההדגמות אתמול על MAYA פוטושופ וכו' היו הדגמות מאוד סלקטיביות שמשתמשות ב-RAM כ-Cache) ואפל תצטרך לפתח מעבד חדש הרבה הרבה יותר רציני כדי לתת "פייט" למעבדי אינטל שאפל משלבת כיום במחשבים הניידים שלה.

במחשב הדסקטופ של אפל (ה-Mac Pro) – הסיפור אחר. המעבדים של אפל יכולים אולי להתחרות במעבדי הדסקטופ של אינטל במבחנים מסויימים (אלו עד 4 ליבות) אבל כשזה מגיע למעבדים עם 8 ליבות ומעלה, עם יותר זכרונות מטמון L1,L2,L3, עם מעבדי ה-Skylake X הישנים (מלפני 3 שנים) ועד מעבדי ה-Xeon מסידרה 31XX,32XX, ובקרוב ה-33XX – לאפל אין שום דבר שמתקרב לביצועים של המעבדים הנ"ל (ועוד לא הזכרתי את הפתרונות של המתחרים, AMD) ואפל תצטרך להוכיח לעולם ולמשקיעים שהם יכולים להוציא מעבדים שהם הרבה יותר חזקים ממה שהם מוציאים כיום.

אבל הבעיה המרכזית של אפל תהיה יותר קשורה ללקוחות, אותם לקוחות שרכשו בעשרות אלפי דולרים מחשבי מק פרו לעסק, ואפל פתאום מודיעה להם שהחברה הולכת לעבור תוך שנתיים למעבד וארכיטקטורה אחרת, וזאת בשעה שהם השקיעו סכומים גדולים רק בחודשים האחרונים. אפל מדברת על מעבר תוך שנתיים, אבל תוך שנתיים לא יהיה לאפל שום פתרון שיכול להתחרות במעבדי Xeon מ-10 ועד 28 ליבות (ובקרוב פי 2 יותר. משום מה אינטל לא הוציאו את המעבדים החדשים בשבועות האחרונים),תמיכה בכמות מרובה של נתיבי PCIe, תכנון תושבת חדשה למעבד (הפעם אי אפשר פשוט לקחת מאינטל), בכמות גדולה של זכרון ועוד ועוד, ולכן אפל תצטרך להמשיך גם הרבה לאחר השנתיים המתוכננות – לתמוך בפתרונות מבוססי אינטל ולוודא שכל מיני לקוחות לא יחשבו לקפוץ לכיוון ה-Windows.

לסיכום: בסופו של יום, אני בהחלט יכול להבין את המניע של אפל. חיי הסוללה של מעבדי אינטל עדיין נמוכים, גם כשהבעיה היתה ידועה לאינטל יותר מעשור (ואגב, צריכת החשמל במחשבים ניידים מבחינת החלקים "מסביב" דווקא ירדה – אין יותר דיסק מכני, פאנל התצוגה לוקח פחות חשמל) ואפל כבר לא אוהבת להיות תלויה באינטל לגבי פתרונות עיבוד (למרות שלחברת אינטל יש מחלקה שלמה לבניית גרסאות מעבדי Custom), אך יחד עם זאת, אפל צריכה להיות הרבה יותר ברורה כלפי לקוחותיה ולהצהיר כבר עכשיו – למשך כמה זמן היא הולכת לתמוך בפתרונות מבוססי אינטל וכמו כן לדבר על פתרונות המק-פרו ומה אפל הולכת לעשות בנידון.

כמה מילים על המעבדים החדשים לדסקטופ של אינטל

עדכון: בזמן שעבדכם הנאמן כותב פוסט זה, AMD הורידה את מחיר מעבד Ryzen 9 3900X ב-90 דולר (ל-410 דולר), כך שבעצם אם רוכשים את ה-10900K של אינטל, משלמים בערך 100$ יותר ומקבלים 2 ליבות פחות, בהשוואה ל-3900X.

אינטל הכריזה לפני מספר שבועות על סידרת המעבדים החדשים (שם קוד: Ice Lake) לדסקטופ, ואיפשרה רק אתמול להציג מבחני ביצועים. יצרן לוחות אם מסוים נתן לי גישה מרוחקת למכונות לינוקס עם מעבדים אלו וביצעתי מספר בדיקות. אמנם לא חתמתי שום NDA מול אינטל, אבל בשביל הריספקט, לא פרסמתי הרבה פרטים מעבר למה שכבר פורסם על ידי אחרים ברשת.

להלן רשימת המעבדים והמפרט שלהם (קרדיט: אתה יורו גיימר):

כפי שניתן לראות, הפעם אנחנו זוכים לראות במשפחת הדסקטופ מעבד עם 10 ליבות ב-2 גרסאות שונות – ה-Core-i9-10900K ואת ה-Core-i9-10900 כאשר ה-K מציין מעבד לא נעול שניתן לבצע לו Overclock. בשאר המעבדים ניתן לראות כי אינטל הפעם לא חסמה Hyper Threading במעבדים בקצה התחתון, והמהירות עלתה בחלק מהמעבדים (שימו לב שה-i9-Core-10900K יתן מהירות של 5.3 ג'יגהרץ רק לליבה אחת וגם זה רק בתנאים מסויימים (כמו: Thermal Velocity Boost (TVB) מופעל, החום הוא 70 מעלות ומטה ועוד). מבחינת מחירים – אינטל שמה לב שיש לה תחרות ולכן המחירים ירדו בהשוואה למעבדים דור תשיעי ומטה, ואת מעבד מגירסת ה-10 ליבות תוכלו לרכוש במחיר (בחו"ל) שינוע בסביבות ה-530 דולר (המחיר בטבלה זה בהזמנת 1000 חתיכות).

אחד הדברים הראשונים שכדאי לשים אליהם לב, לכל מי שמתעניין במעבד כמו ה-10900K הוא שיש לאינטל מעבד "קרוב משפחה" בשם 10900X. מבחינה טכנית הם "קרובי משפחה" (Ice Lake הוא נגזרת משופרת של Sky Lake) אבל מעבד 10900X לא יפעל על לוחות האם החדשים ש-10900K יפעל ולהיפך. מבחינת ביצועים, ה-10900X קיבל ציון "Dead On Arrival" איך שהוא יצא כמעט מכל אתר סקירות/בחינות מקצועי בהשוואה למה ש-AMD הציעו, ולכן ההמלצה הגורפת היתה לקחת מעבדים אחרים של אינטל או להסתכל על ההצעות של AMD.

למי אינטל מייעדת את המעבדים החדשים? בהחלט לא לאלו שרכשו את המעבדים מדור תשיעי. השיפורים בביצועים הם יחסית מינוריים (ה-9900KS יתן לכם 5.0 ג'יגהרץ על כל הליבות ו-5.1 על ליבה אחת), ואין אפשרות לשדרג ממחשבים עם מעבדים דור תשיעי ומטה, יש להחליף לוח אם ואם רוכשים את גירסת ה-10900K, ודאו כי ספק הכח שלכם הוא לפחות עם אספקה של 700 וואט (אם יש GPU מכובד בתוך המחשב), הואיל וכשמעבד ה-10900K מתאמץ, הוא צורך חשמל כאילו אין מחר (זה נע בין 180 ל-260 וואט. אל תאמינו אף פעם למספר ה-TDP המופיע במפרט).

אינטל מייעדת את המעבדים הללו למי שרכש מעבדים כמו Coffee Lake משנת 2017 ואחורה. כשמשווים את הביצועים של המעבדים החדשים למעבד כמו i7-7700K, יש בהחלט שיפור מרשים בכל פרמטר אפשרי, אבל מצד שני – אם אתה הולך להחליף חצי מחשב בתהליך השדרוג, הייתי ממליץ גם להסתכל על המתחרים ממול.

המעבדים החדשים של אינטל גורמים לכל הסוקרים לחזור על אותם מסקנות שוב ושוב כמו תוכי: אם אתה גיימר שמחפש את כמות הפריימים המקסימלית שניתן להוציא ממשחקים פופולריים רבים, אז אין ספק – המעבדים של אינטל הם בשבילך. אם אתה מריץ אפליקציות פרודוקטיביות שרצות כ-Single Threaded ואתה מחפש את המקסימום ביצועים, אז גם כאן – המעבדים החדשים יתאימו לך.

אם לעומת זאת אתה רוצה לשדרג את המחשב ואתה משתמש בו לצרכי פיתוח, יצירת/עריכת תכנים, ופה ושם קצת משחקים – הפתרונות מבוססי AMD יתאימו לך יותר מבחינת ביצועים, צריכת חשמל, מחיר נמוך יותר וכו'. עובדה פשוטה: במחיר שאינטל מבקשת עבור 10900K עם 10 ליבות, אתה יכול לקנות את Ryzen 9 3900X עם 12 ליבות וישאר לך עודף (מבחינת רכישת מעבד. בכל מקרה תצטרך לרכוש לוח אם וגם כאן ההצעות שמבוססות על שבב B450 של AMD – זולות יותר)

בכל הקשור למעבדים החדשים עם 6 ליבות (10600/10500 עם או בלי K) המבחנים המשווים מול Ryzen 5 3600X מראים משהו מעניין: אינטל עדיין מובילה בכל הקשור לביצועים של משחקים, אבל דווקא בקטגוריית אפליקציות Single Threaded, הביצועים של 3600X יותר גבוהים, ושוב – במחיר של 10600K שמגיע עם 6 ליבות, אפשר לרכוש את ה-Ryzen 7 3700X עם 8 ליבות וישאר לך עודף.

וכאן אנחנו מגיעים לנקודה שאותי היא הכי מתמיהה: היכן ההנהלה באינטל (יש שם מהנדסים סופר מוכשרים שיש לי המון הערכה אליהם)? מ-Coffee Lake שיצא ב-2017 ועד Ice Lake שרשמית מתחיל להימכר הבוקר, השיפורים והשינויים בין הדורות הם מינוריים. עדיין יצור ב-14 ננומטר +++++, עדיין PCIe דור 3 (מי שקונה לוח אם חדש עבור המעבדים החדשים, יקבל לוח אם עם חלק מהתושבות שהם PCIe דור רביעי, אבל זה לא מופעל כי .. באינטל החליטו לא להפעיל ולחכות עם זה למעבד הבא). גם בתחום ה-HEDT (כלומר High End Desktop) עם Sky Lake X – אינטל כבר עושה "סיבוב שלישי" שכל ההבדל בין הדורות – זה עוד 100 או 200 מגהרץ מהירות, ובדור האחרון הם חתכו את המחיר בחצי – בגלל AMD (אינטל כמובן לא מודים בכך). אינטל יכלה לדוגמא להכליל טכנולוגיות שונות במעבדים או ב-Chipset כמו Thunderbolt או תמיכת DCPMM (שלא קיימת, אגב, גם בקצה הכי גבוה של מעבדי אינטל, גם לא במעבדים לתחנות עבודה) – אבל בשביל מה להתאמץ….

לסיכום: גם הפעם, בדור החדש של המעבדים, השיפורים הם מינוריים בהשוואה לדור תשיעי. יש מעבד עם 10 ליבות, אבל אם כל מה שרצית זה מעבד של אינטל עם הרבה ליבות, אינטל ממזמן מציעה את מעבדי ה-Sky Lake X לדסקטופ או מעבדי Xeon W לתחנות עבודה. לאינטל דווקא יש רעיונות ויש טכנולוגיות חדשות, אבל הן עדיין לא ממומשות בצורה טובה במעבדים החדשים, הן בדסקטופ והן בתחנת עבודה (רמז: הרצת קוד AVX 512 תמורת הנחתת ביצועי המעבד בחצי?). כולי תקווה שבאינטל יתחילו להתעורר ולהוציא מעבדים קצת יותר מרשימים…

שנת 2019 במעבדים – זו לא השנה של אינטל

אוטוטו מסתיימת לה שנת 2019 והגיע הזמן לסכם אותה מבחינת מעבדים שיצאו לשוק, הן לדסקטופ, הן לתחנות עבודה והן לשרתים, ואחד הדברים הראשונים שאפשר לאמר על התחום בשנת 2019 – שזו בפירוש לא השנה שאינטל היתה רוצה לזכור.

נובמבר 2018 – חברת AMD מכריזה על מעבדי ROME, הדור השני של מעבדי EPYC לשרתים. החברה כינסה את הכתבים והבלוגרים הטכניים ליום עיון טכני, ובסופו של דבר לאחר שהדברים החלו להתפרסם, התברר משהו פשוט אחד: ב-AMD הפיקו מהר מאוד לקחים מהדור הראשון (Naples) והם שינו את הארכיטקטורה (מ-NUMA ל-UMA). החברה עברה בהצלחה מ-14 ננומטר ל-7 ננומטר, והחברה ממשיכה לעבוד בשיטת ה-Chiplets במקום שבב ענק אחד – השיטה שאינטל עובדת (יעברו עוד כמה חודשים עד שאינטל תכריז כי בשבבים עתידיים שלה בעוד שנתיים, גם הם יעברו כ-Chiplets). חברת AMD החליטה לשנות בדרך גם מספר דברים פנימיים מבחינת עיבוד נתונים וגם להגדיר את ה-Cache לגדלים בומבסטיים. בסופו של דבר, כשיצאו המעבדים לשוק ותוצאות המבחנים הראו מעבר לכל ספק שמעבדי EPYC דור שני עוקפים כמעט בכל מבחן את המעבדים של אינטל, כל ספקי הענן הציבורי מיהרו לרכוש וכל יצרני השרתים החלו לקחת את AMD ברצינות והחלו להוציא הן דגמים מעודכנים עם מעבדי EPYC החדשים והן להכריז על משפחות שרתים חדשים שישתמשו במעבדים הללו. מכיוון ששדרוג שרתים נעשה באיטיות ולוקח לשינוי להתרחש במשך שנים בתחום ה-Enterprise, אף אחד לא ציפה ש-AMD תחטוף לאינטל פלח שוק גדול, וגם AMD עצמה הכריזו שהשאיפה שלהם היא להגיע עד 2020 ל-10%, ולפי דיווחים שונים, הם בהחלט בדרך לכך.

האירוניה הגדולה הקשורה לאינטל ולשוק זה – לאינטל יש מענה ל-ROME, והוא נקרא Xeon Platinum 9200, רק שיש מספר בעיות עם המענה הנ"ל:

  • אינטל בראש ובראשונה יעדה אותו אך ורק לשוק ה-HPC. ב-AMD מצהירים בפשטות שמי שרוצה ביצועים גבוהים וכמות ליבות גדולה, ישנם מספר דגמים עם 64 ליבות לרכישה.
  • מערכות השרתים שמריצות את ה-Xeon Platinum 9200 שונות לחלוטין ממערכות שרתים רגילות, הן בחשמל, הן במעבדים והן בתושבת (אין תושבת, המעבדים מולחמים ישירות על הלוח) – מה שלא מאפשר לשום יצרן שרתים לבנות ולמכור מכונות כאלו, זולת יצרנים שמייצרים לוחות אם Custom כמו Supermicro וכו'.
  • התמחור: במחיר של שרת עם מעבד יחיד, תוכל לרכוש שרת עם 2 מעבדי EPYC כשלכל אחד מהם 64 ליבות. עם הפרש מחירים כה גבוה, קשה מאוד לשכנע חברות לרכוש שרתים ועוד ישירות מאינטל (לאינטל אין נסיון רב במכירות שרתים ללקוח הסופי).

משוק השרתים נעבור לשוק ה-HEDT (כלומר: High End Desktop)

תחום ה-HEDT נוצר כתוצאה של תחרות בין אינטל ל-AMD. במקור, אינטל הוציאה סידרת מעבדים חדשה תחת משפחת Skylake, אלו מעבדים שיועדו לכל התחומים, מדסקטופ ועד שרתים. לדסקטופ אינטל הוציאה מספר מעבדים כאשר מקסימום הליבות פר מעבד הוא 4. AMD באותו זמן החלה להוציא פרטים על מעבדים חדשים, משהו שהחברה לא תכננה מראש והם תוצר פנימי של קבוצת מהנדסים שתכננו, הציגו להנהלה, בהנהלה אהבו את זה והחלו לייצר אותם. מהרגע שאינטל שמעה על זה, אינטל נכנסה לפאניקה והחלה לדרוש מיצרני לוחות האם לשנות את הלוחות שאמורים לצאת לשוק כדי לתמוך בכמויות יותר גדולה של PCIe, ולהוסיף תמיכה לסידרת מעבדים חדשה, ה-Skylake X, והכל כמובן היה תחת לחץ אטומי של אינטל לשנות הכל תוך .. 3 חודשים, והתוצאות גם ניכרו בהמשך כאשר לוחות שהחלו לצאת לשוק לא יכלו לתמוך מבחינת VRM וחום במעבדים החדשים. אז בזמן שאינטל הציגה רשימת מעבדים חדשה כשבראשה עומד ה-7980XE, חברת AMD הוציאו את ה-Threadripper עד 16 ליבות במחיר נמוך משמעותי מהמחירים שאינטל ביקשו. מאז החברות הוציאו דור שני למעבדי HEDT, ו-AMD הוציאה גם מעבדי Threadripper עם 32 ליבות.

בשבוע שעבר היתה לסוקרים ולבלוגרים הטכניים שמקבלים מעבדים לסקירה – "הפתעה" לא נעימה: אינטל החליטה להרים את ה-NDA כ-6 שעות לפני שהסוקרים יכלו להציג את מעבדי ה-Threadripper החדשים. ערוצי יוטיוב רציניים כמו Jaytwocents ו-Linus Tech tips די קטלו את אינטל על המהלך הנבזי הנ"ל (אינטל עם המהלך הזה רצתה להשיג סקירות שלא משוות את המעבדים החדשים ובמיוחד את ה-10980XE מול מעבדי ה-Threadripper) ובסופו של דבר רוב הסקירות שיצאו לשוק – די קטלו את המעבד החדש.

המעבד החדש, למרות שהוא מהיר בכ-400 מגהרץ בהשוואה לדור קודם (9980XE) קיבל חלק מתיקוני האבטחה, מה שגורם להאטת ביצועים מול ה-9980XE, כלומר מהירות השעון היא אכן יותר גבוהה, אך הביצועים יותר נמוכים. אינטל גם החליטה לחתוך במחצית את מחיר המעבד בהשוואה ל-9980XE כך שכולם ראו את התאוותנות של אינטל, ואז הגיעה ההשוואה מול מעבדי Threadripper החדשים של AMD (ה-3960X ו-3970X), וכאן – הפתעה: לא רק שה-Threadripper החדשים בועטים ב-10980XE כמעט בכל מבחן, ה-3950X, המעבד שמיועד בכלל לדסקטופ ויש לו "רק" 16 ליבות – גם הוא עוקף במבחנים רבים את ה-10980XE. בקיצור – אינטל נשארו עם עוגה על הפרצוף וההמלצה ברוב הסקירות היא שאם אין לך מערכת קודמת מבוססת X299, עדיף לבחור מהפתרונות של AMD.

שוק תחנות העבודה: הנה שוק שאינטל שולטת בו לחלוטין, והדבר היחיד החדש שהיה בו זה אינטל הוציאה לשוק זה את ה-Xeon W-3275. מעבד עם 28 ליבות במחיר של 4500$. רק לשם השוואה, ה-Threadripper 3970X עולה $2000 והוא "חוגג בסיבובים" ברוב מוחלט של המבחנים סביב המעבד הנ"ל של אינטל.

הגענו לשוק הדסקטופ, וכאן לאינטל השנה לא היה כמעט כלום מה לחדש. הם הוציאו מעבדים עם 8 ליבות שיכולים להגיע למהירות 5 ג'יגהרץ (כל הליבות), והם הוציאו גם כמה מעבדים ללא יחידת עיבוד גרפי פנימי (המבחנים הראו שחבל לרכוש אותם, לא מקבלים ביצועים יותר גבוהים). ב-AMD לעומת זאת "כיסו" עם שורת מעבדים את כל מה שאינטל מציעים, החל ממעבדים 2 ליבות ועד 16 ליבות – שרצים על לוחות אם חדשים וישנים (כל מה שצריך זה לעדכן BIOS) עם מחירים מאוד תחרותיים מול אינטל. המסקנה של רוב הסוקרים היתה פשוטה: אם אתה מחפש לרכוש/לבנות מערכת גיימינג שתתן לך את כל הפריימים עד האחרון שבהם, קח מעבד של אינטל ועדיף את ה-9900KS. אם יש לך צרכים מעורבים (כולל עריכת וידאו, אפקטים וכו'), תסתכל על ההצעות של AMD.

לסיכום: ל-AMD אין משאבים כמו שיש לאינטל, והשמועות על פלטפורמת Zen-2 (שכל המעבדים החדשים מתבססים עליה) החלו עוד באפריל 2018 ואני בטוח שאינטל ידעה הרבה יותר מהציבור, ובכל זאת, במהלך שנה וחצי, אינטל לא הוציאו שום מעבד תחרותי. אני פשוט המום מכך שחברה בשווי שוק של 254 מיליארד דולר לא מצליחה להוציא מעבדים תחרותיים בשעה שהמתחרה הקטנה שלה מצליחה לפתח ארכיקטורות חדשות (ה-Zen-3 שיצא בשנה הבאה היא הארכיטקטורה השלישית -AMD תוציא והיא מכוונת לנקודות החזקות של אינטל: Floating Point ו-IPC, ועוד כמה דברים). אני מאמין שאינטל תתעשת ותוציא ארכיטקטורות ומעבדים חדשים ויותר חזקים, אבל איך זה קורה ששנה וחצי אין שום התפתחות אצלם?

עדכון בקשר לרכישת שרתים חדשים

כמעט כל אחד שרכש פה ציוד מורכב בכמה אלפי דולרים בוודאי מכיר את הסיטואציה הבאה: חברה מבטיחה בברושורים הרבה דברים, אבל במציאות כשבודקים את הציוד, המספרים לא תמיד נכונים, או ליתר דיוק: המספרים שמחלקת השיווק של אותו מוצר מציינים – מוגזמים, ולכן בד"כ לפני שרוכשים משהו יקר, עדיף לחפש עליו סקירות אובייקטיביות שמנסות את המוצר ומתעלמות מהתוכן השיווקי לגבי אותו מוצר.

לחברת אינטל יש בעיה שקיימת החל מסביבות יוני-יולי – כושר היצור של המעבדים הנוכחיים נפגע, ומדובר לא רק במעבדים לדסקטופ, אלא גם במעבדי Xeon SP לשרתים. כרגע כשבודקים מחירים של מעבדי דסקטופ באתרים השונים עם התוסף keepa, ניתן לראות כי ישנה עליה במחירים של בין 10-20%, תלוי במעבד. בתחום השרתים בחנויות כמו אמזון, המחיר ירד מעט ועל מיד ל-$460 לחתיכה.

התמונה שונה החל מחודש יולי אצל חברות שצריכות מעבדים לשרתים למכירת כמויות רציניות, והן נתקלות בבעיה שהן פשוט מתקשות להשיג מעבדי Xeon SP מכל הסוגים, החל מהברונזה ועד הפלטיניום. HPE הוציאה בחודש אוגוסט הודעה למשווקים שלה על כך. ההודעה, איך לאמר בעדינות – טיפה אופטימית מדי. הם מדברים על כך שתוך חודש חודשיים המצב ישתפר. הוא לא. הסיבה לכך פשוטה: אינטל מנסה על אותם פסי יצור ליצור את משפחת המעבדים החדשים לשרתים Cascade Lake SP (עם ליטוגרפיה של 14 ננומטר) והוצאתו ברבעון האחרון של השנה, Cooper Lake SP ברבעון האחרון של 2019 ו-ICE Lake SP ברבעון האחרון של 2020. את ה-Cascade Lake SP (למעט Cascade Lake AP שרוב החברות בארץ לא יצטרכו אותו בין כה, אלא אם הן צריכות פונקציונאליות FPGA במעבד) אי אפשר להכניס לשרתי HPE דור 10, התושבת אמנם תואמת אך הלוח וה-UEFI אם צריכם שינויים רציניים.

לכן, HPE מודיעה חגיגית למשווקים ללקוחות שרוצים להזמין עכשיו מעבדים, להציג את דגמי ה-DL325 ו-DL385. אלו הם השרתים עם מעבדי .. EPYC של AMD. מבחינת ביצועים, כל עוד אתם מריצים וירטואליזציה על הברזלים או קונטיינרים "על הברזל", הביצועים מעולים. אם אתם קונים למטרת HPC אז ה-EPYC יהיה טיפה יותר איטי בהשוואה למעבדי Xeon SP.

אני מאמין שהודעות פנימיות כאלו יוצאות גם אצל DELL ושאר יצרני השרתים, מכיוון שהבעיה לא יחודית ל-HP.

לכן ההמלצות שלי הן:

  • אם אתם צריכים את השרתים "עכשיו" (כלומר בחודשיים שלושה הקרובים) ואתם צריכים זאת למטרת הרצת מכונות וירטואליות או קונטיינרים – תסתכלו על ההצעות שמבוססות על EPYC. תוכלו לחסוך לא מעט כספים מבלי לאבד ביצועים. שימו לב – אם אתם משתמשים בוירטואליזציה המסחרית של Xen (של Citrix או Oracle) – ודאו כי אתם משתמשים בגירסה האחרונה.
  • אם אתם מתעקשים על מעבדי Xeon SP – תבקשו הצעת מחיר עדכנית, סביר להניח שהמחיר עלה, ולכן כדאי לשקול מה לקנות עם המחיר החדש.
  • אם אתם חושבים להמתין עד שנה הבאה, אל תזרקו את המפרט. דור 11 שיצא ברבעון האחרון אינו שונה כה מהותית מדור 10, והתוספות החדשות של Cascade Lake SP הן נחמדות (כמו NV-DIMM כ"סטורג'" שיושב היכן שנמצאות תושבות הזכרון) אבל רובן כרגע נתמכות רק על לינוקס וגם לא על הגרסאות הנוכחיות של ההפצות (RHEL 8, SLE 16).

לסיכום: יש חוסר במעבדים של אינטל ואף אחד לא יודע מתי זה יסתיים. אינטל מצידה רוצה "לדחוף" את המעבדים החדשים לדסקטופ ולשרתים בעוד מס' חודשים כך שלא הכי דחוף לה ליצור מעבדים מהסדרות הקיימות. זו הזדמנות לבחון אלטרנטיבות ולתעדף מה צריך לקנות כבר בקרוב ומה אפשר לדחות לשנה הבאה. בניגוד למחשבי דסקטופ שכאן בארץ יש מלאי מעבדים, בשרתים כל ההזמנות מנותבות לחו"ל (בשיטה של Tier 2 [נניח] מזמין מ-Tier 1 שמזמין מהיבואן, ששולח את ההזמנה לחו"ל, וההיפך כשהשרת מגיע ארצה).

על קונטיינרים וחומרה

חברות גדולות החלו לטבול בוהן בתחום הקונטיינרים. מכיוון שאלו חברות גדולות, הכל נעשה לאט עם ישיבות רבות, משווקי פתרונות, אינטגרטורים חיצוניים, הרבה יועצים ובקיצור – המון מידע מגיע, ובתוך ים המידע לפעמים לא מגיע מידע שיכול דווקא לעזור בהחלטות תקציביות והוצאות על המערכת, ולשם כך פוסט זה בא לסייע.

בוא נחשוב על בנק X, בנק גדול עם סניפים בכל רחבי הארץ עם פעילות ללקוחות עסקיים ופרטיים, משכנתאות ושלל דברים אחרים שבנקים נותנים ונתרכז בפעילות האינטרנט שלו. עד לאחרונה הבנק היה צריך צי ענק של שרתים כדי לאפשר למאות אלפי/מיליוני לקוחותיו להתחבר לאינטרנט, לראות מצב חשבון, ולבצע פעולות.

עולם הקונטיינרים משנה מספר דברים חשובים:

  • אפשר להקים הרבה פחות מכונות VM כדי לתת את אותו שרות.
  • קונטיינרים צריכים 30-70% פחות משאבים בהשוואה להרצת אותה אפליקציה שרצה ב-VM
  • מבחינת Scalability – קונטיינרים עושים את העבודה בצורה יותר טובה בהשוואה ל-Scaling של מכונות VM, והגדילה הרבה הרבה יותר מהירה בהתאם לעומסים.

עד פה את זה כולם יודעים, רק שיש עוד עניין אחד שרבים לא כל כך מודעים לו: סוגי ברזלים, וברשותכם אסביר.

אם נסתכל על חברות ענקיות כמו פייסבוק וגוגל, נראה שבהתחלה השרתים שלהם היו שרתים מאוד צנועים, והם פשוט הכניסו המון שרתים על מנת לבצע Scale Out עם מעבדי Xeon. לאחרונה, אותן חברות החלו לעבור לארכיטקטורות מתחרות, בגוגל לדוגמא עברו למעבדי Power של IBM ומעבדי ARM חדשים ו-Facebook גם מכניסים מעבדי ARM. זה לא ללקוחות שלהם, זה בשביל להריץ את הקונטיינרים שלהם.

לכל אחד מהארכיקטורות האחרות יש יתרונות על פני מעבדי ה-Xeon (גם החדשים) של אינטל:

  • למעבדי ARM יש את היתרון הגדול של כמות ליבות גדולה וצריכת חשמל נמוכה, מצב אידיאלי כאשר כל קונטיינר אינו צריך עוצמת מעבד רצינית ולפיכך ניתן להריץ יותר קונטיינרים פר מכונה פיזית מבלי לצרוך כמות חשמל כה גדולה. כך לדוגמא מערכת Apollo 10 של HPE תוכל בקרוב לקבל מעבדי ARM בגירסה יעודית. חברת Qualcomm לדוגמא יצרה מעבד שנקרא Centriq ויצרני שרתים מובילים שמחים לאמץ ולמכור שרתים עם פתרון זה.
  • למעבדי Power יש הרבה יותר כח מכל מעבד Xeon שיש לאינטל. אלו המעבדים שמפעילים את ה-MainFrame למיניהם ו-IBM מוכרת לדוגמא שורת מכונות שמריצות לינוקס בצורה טבעית עם אחריות ושרות מלאים (עם Red Hat 7.4) וכל מכונה יכולה להריץ הרבה יותר קונטיינרים בהשוואה למכונה מבוססת Xeon (תלוי כמובן במפרט).
    יתרון נוסף של מעבדי Power9 של IBM – זה שניתן להריץ קונטיינרים באופן טבעי ישירות על ה-Main Frame, ולקבל לא רק ביצועים טובים, אלא את השרידות הכי גבוהה שיש (זו המערכת היחידה שאתה יכול להוסיף זכרון, מעבדים כשהמערכת רצה).

נשאלת כמובן השאלה: מה עם תאימות בינארית? התשובה לכך היא די פשוטה: המערכת הפעלה שתרוץ בקונטיינרים כבר קיימת לקונטיינרים. מה שנשאר הוא לקמפל ספריות וקוד פנימי של החברה ובכך בעצם ליצור קבצים בינאריים לפלטפורמה שנבחרה וכך נוכל לבנות Images שהם אופטימליים (ללא שום המרות או אמולציות) לפלפורמה שנבחרה. לדוגמא – אם האפליקציות שהחברה כותבת הם ב-JAVA ורצים על Tomcat, אז ה-JDK קיים באתר של IBM ויש קונטיינר מוכן עם Tomcat ל-Power9. אותו הדבר קיים גם ל-ARM.

לסיכום: קונטיינרים זה דבר שלא רק חוסך במשאבים ומאפשר גדילה בצורה הרבה יותר טובה, אלא גם מאפשר לעבור למערכות אחרות שאינן Xeon ושנתמכות ע"י מירב יצרני הברזל המוכרים וגם מערכת ההפעלה נתמכת הן ע"י יצרן הברזל והן ע"י Red Hat ו-SuSE.

פריצת ה-Spectre – תיקוני סיליקון

אתמול בערב הכריזה אינטל על תוצאותיה הפיננסיות, כמדי רבעון. התוצאות היו טובות בחלק מהסקטורים שאינטל נמצאת בהם ובחלק מהסקטורים התוצאות היו .. פחות טובות (אני מאמין שבחודשים הקרובים נשמע שוב מאינטל שהיא יורדת מענף כלשהו בהפתעה, בהתאם למסורת שם..). אחת ההודעות שנמסרה ע"י מנכ"ל אינטל היא שאינטל תוציא השנה מעבדים עם "תיקוני סיליקון" ל-Spectre ושלחברה יש פתרון ארוך טווח.

מהו הפתרון ארוך הטווח? אינטל לא אומרת מילה אבל יוצר הליבה של לינוקס, לינוס טורבאלד, כמנהגו בקודש, כבר קטל (ולמען האמת, מבחינה טכנית, הוא צודק לחלוטין) את הפתרון שאינטל מתכננת כפתרון ארוך טווח.

עכשיו נעבור לתיקוני הסיליקון שאינטל מתכננת. גם כאן, אינטל לא מרחיבה, אך מכיוון שאינטל מעלה קוד ללינוקס כמה חודשים לפני שמעבד חדש יוצא, אנחנו נקבל את הפרטים לפני היציאה הרשמית (ואתם מוזמנים לעקוב אחרי בלוג זה בקישור הזה, אני אפרסם פוסט ברגע שיהיה מידע מוצק יותר), אז עד שיצאו המעבדים המתוקנים, אפשר בינתיים לשער…

מכיוון שהבאג משפיע על שורת מעבדים מהעשור האחרון לפחות, תהיה בעיה להוציא מעבדים זהים למעבדים שיצאו רק עם תיקון, מכיוון שזו טכנולוגיה מתה. לאינטל עצמה כבר אין את המכונות ליצור מעבדים שיוצרו לפני עשור – אותן מכונות כבר הוחלפו או שודרגו (מבחינה פיזית) אז מעבדים כמו Xeon ממשפחת Westmere-EP לדוגמא – לא יצאו מחדש, וכנ"ל לגבי מעבדים לדסקטופ מדור רביעי וחמישי.

מה שאינטל כן יכולה להוציא זה את מעבדי ה-Xeon SP החדשים עם תיקונים (שאגב, לפני התיקון תצטרכו לשדרג את ה-BIOS/UEFI אחרת המכונה לא תצליח אפילו לבצע Boot), רק שכאן הבעיה היא שאף חברה לא "זרקה" את כל השרתים שלה והחליפה אותם לשרתים עם מעבדי Xeon-SP, כל חברה נורמלית בד"כ כשהיא מחליטה לשדרג, השדרוג מחליף רק חלק מהשרתים. אין שום סיבה לזרוק מכונות עם מעבדי Xeon V4 לדוגמא.

אם כבר מדברים על Xeon V4, אינטל כנראה תצטרך להוציא את התכנון של ה-Xeon V4 ולבצע גם שם תיקונים ולייצר את המעבדים הללו מחדש עם התיקונים. הנחות על מעבדי Xeon SP לא יספקו לשום חברה כתירוץ לרכוש שרתים "במקום" ולהשקיע אלפי דולרים פר שרת (וגם לא ניתן להכניס מעבדי Xeon SP לתושבות Xeon V4). "למזלה" של אינטל – שרתים בעלי Xeon V3 יכולים לקבל מעבדי Xeon V4 כך שאם אינטל תוציא מעבד Xeon V4, היא תוכל "לכסות" שרתים עם Xeon V3. כאן מתעוררת בעיה לוגיסטית: בניגוד למעבדי דסקטופ, לקוחות לא יכולים לבוא, לפרק את המעבדים מהשרתים, לנסוע למקום כלשהו, לקבל מעבדים חלופיים בהחלפת המקוריים, לנסוע בחזרה לחברה, להחליף ושזה יעבוד (בכל מקרה זה לא יעבוד, צריך קודם לשדרג BIOS/UEFI ורק אז להחליף מעבד פיזית). אינטל תצטרך כנראה לדאוג שיצרני השרתים יסעו ללקוחות ויבצעו תהליך החלפה (אם זה אפשרי בכלל. מה עושים לקוחות שיש להם TYAN, סופרמיקרו או שרתים "לבנים" אחרים?), אבל .. מי בדיוק ישלם על זה? טכנאי, נסיעות, שעות עבודה – זה לא בחינם ואינטל תצטרך לשבור את הראש על כך, ועוד לא דיברנו על תהליך ולדיציה – איך בדיוק אינטל תדע כמה מעבדים יש לחברה? להציג חשבוניות – אף חברה לא תסכים לכך (מה גם שזה מאוחסן אי שם…) – בקיצור לאינטל יש הרבה על מה לחשוב.

כשזה מגיע לדסקטופ – הסיפור נהיה יותר מורכב. לוחות אם עם מעבדי Coffee Lake אינם תואמים למעבדי Skylake, והסיפור מסתבך מכאן. ושוב – האם אינטל מצפה שלקוחות יביאו את מחשבי הדסקטופ למקום כלשהו על מנת להחליף? ומה בכלל עושים עם לאפטופים? שם המעבדים בכלל מולחמים ללוח האם, האם אינטל מצפה שיצרני הלאפטופים יחליפו לאפטופים ללקוחות? יש לכך בערך 0% סיכוי.

לסיכום: פתרון חומרה ל-Spectre הוא "פשוט" יותר בשרתים אם אינטל תשכיל לייצר גם מעבדי Xeon-SP וגם Xeon V4 עם התיקונים, אבל הלוגיסטיקה הולכת להיות לאינטל סיוט, שלא לדבר על המחיר הענק שהיא תצטרך לשלם על כך (מבלי לגבות סנט אחד על מעבדים חלופיים אך לשלם ליצרנים להחליף ללקוחות מעבדים). בכל הקשור לדסקטופ, אינטל תצטרך למצוא פתרון יצירתי שגם שם – ממש לא יהיה לה זול.

הבאג הקריטי במעבדי אינטל

מי שקורא חדשות טכנולוגיות בימים האחרונים בוודאי שם לב ל"רעש" על מעבדי אינטל ועל חור אבטחה מאוד רציני. בפוסט זה אנסה להסביר לאנשים בצורה כמה שפחות טכנית (מבלי להיכנס לקרביים של הבעיה) על מה מדובר, איך זה משפיע על תשתיות של חברות ומה ניתן לעשות.

נכון להרגע, אין נתונים רשמיים עד לתחילת שבוע הבא ככל הנראה – אבל ממה שכן ידוע, מדובר על באג במעבדי אינטל מהעשור האחרון.

בשביל להסביר לגבי הבאג, נתחיל בדברים בסיסיים: אפליקציות בד"כ רצות במצב שנקרא User Mode ויש מצב שהוא Protected Mode שאפליקציות רגילות לא מגיעות אליו למעט כשצריך גישה לציודים כמו דיסק, רשת, כרטיס גרפי ועוד. במצבים כאלו, בד"כ האפליקציה פונה למערכת הפעלה, מערכת ההפעלה פונה ל-Protected Mode, מבוצעים הדברים שצריך להתבצע ומיד זה חוזר ל-User Mode. זו הסיבה, אגב, שבמקרים לא מעטים על מנת לעדכן קושחה, צריך לעשות Boot ל-DOS כי מערכת ההפעלה חוסמת אפשרות גישה ישירה לציוד למעט במקרים מסויימים המורשים ע"י היצרן.

מה שהבאג מאפשר הוא שימוש בטריקים מסויימים (שעדיין לא פורסמו) על מנת לאפשר לאפליקציה זדונית (שיכולה אגב להיכתב בכל שפה) לגשת לזכרון של ה-Protected Mode לחלקים שהיא כלל לא אמורה לגשת. תחשבו שב-VM (או שרת ללא Hypervisor) אפליקציה כזו יכולה לקרוא סיסמאות, תעודות, קוד שנמצא בזכרון של תוכנות אחרות ושלל דברים נוספים שלא אמורים להיות נגישים לאפליקציה.

הבאג עצמו – הוא באג חומרה, כלומר תיקון דרך מיקרו-קוד לא אפשרי במקרים כאלו והוא משפיע על מעבדים לשרתים, דסקטופ, מחשבים ניידים וגם Appliances. בקיצור – כל מה שיש בו מעבד אינטל מהעשור האחרון בערך, חשוף – ובתרגום לאנשי IT: גשו לחווה שלכם, תסתכלו על השרתים שלכם, 90% מהם – חשופים.

בימים אלו עובדים כל יצרני מערכות ההפעלה על תיקון מערכות ההפעלה השונות והתיקון הוא די מאסיבי ונוגע בכל מה שקשור לניהול זכרון של המכונה – זה טוב, רק שהבעיה הגדולה: המחיר שתשלמו.

איזה מחיר? בביצועים. תלוי מה האפליקציות שאתם מריצים ולאיזה ציוד הם ניגשים – הביצועים ירדו בין 3 ל-30 אחוז אחרי התקנת הטלאי (הטלאי יהיה חובה בכל מערכות ההפעלה). במילים אחרות – אם אתם לדוגמא מריצים מערכת מורכבת נניח על 10 מכונות VM, אחרי התקנת הטלאי ועל מנת לקבל את אותם ביצועים – תצטרכו בין VM ל-3 VM נוספים. ישנם דברים שאינם מושפעים והם יותר קשורים למכונות דסקטופ או מחשבים ניידים כמו משחקים, קידוד וידאו ועוד מספר דברים. הפרטים יתבהרו יותר בשבוע הבא, אבל הנה דוגמאת גרף של מעבד דסקטופ חדש (משפחת CofeeLake, מעבד i7 8700K) בהשוואה למעבד i7 מלפני 2 דורות: ה-i7 6800K (תודה לאתר phoronix.com על הגרפים)

הפס הסגול מציין מצב לפני הטמעת טלאי במערכות Linux והפס הירוק – אחרי. הבדיקה היא גישת יצירה/כתיבה/קריאה ל-4000 קבצים שנמצאים במכונה, בתוך 32 תיקיות, כל קובץ בגודל 1 מגהבייט. כפי שאתם יכולים לראות – לאחר ההטמעה כמו שניתן לראות במעבד החדש – המהירות צונחת חזק מטה. אגב, הגרף נוצר עם בדיקות על Linux אולם גם אם תשנו מערכת הפעלה, התמונה תהיה פחות או יותר אותו דבר.

אז מה ניתן לעשות לגבי איבוד אותם אחוזים יקרים מבחינת ביצועים? לא הרבה כרגע. אינטל לא יכולה לשחרר מחדש מעבדים ישנים שהם הפסיקו לייצר + תיקון ולא ניתן להחליף מעבד ישן במעבד עכשוי ללא החלפת לוח אם, זכרונות ודברים אחרים. לעומת זאת, אם קניתם מחשבים או שרתים עם מעבדים חדשים מהחודשים האחרונים, סביר להניח שאינטל תוכל להחליף ללא תשלום את המעבדים שברשותכם. האם יש מקום לאופטימיות? אני מאמין שכן – ברגע שהטלאים יצאו באופן רשמי, חברות התוכנה שהאפליקציות שלהן יהיו יותר איטיות אחרי התיקון – יוציאו גירסאות עם "מעקף" כלשהו על מנת לקבל את הביצועים בחזרה, אם כי זה יקח זמן.

לסיכום: אני לא ממליץ לאף אחד לנסות ולהימנע מהטלאי מבחינת אבטחת מידע. נכון, הביצועים במקרים מסויימים יואטו אולם אני מאמין שבהמשך ימצאו פתרונות לקבל את המהירות בחזרה. כמו כן, מעבדים של חברת AMD אינם חשופים לבאג הזה.

Exit mobile version