כשאין נסיון מספק בתחום

בעבר, לאלו שעובדים כשכירים, בתחום ה-IT החיים היו יחסית פשוטים: בדרך כלל היו מחפשים אנשים עם נסיון עשיר ב-Windows, קצת נסיון בתקשורת, נסיון באפליקציות נלוות (אופיס, Exchange, Sharepoint וכו'), אם אפשר – נסיון כלשהו בלינוקס, ויש סיכוי סביר שהיית מתקבל לעבודה. ברוב המקומות, גם אם לא היה לך נסיון מספק ב-Windows אבל עברת איזה קורס והיית מכוון לאיזו משרת ג'וניור ב-IT, היו מוכנים לקבל אותה לאיזו משרה זוטרה.

כפרילאנסר – החיים מאוד דינמיים ומאוד תובעניים. ככל שאתה מכוון ליותר "גבוה" לפרויקטים והזדמנויות רווחיות – אתה צריך "להשיל" תחומים מסויימים בגלל שהשוק באותם תחומים מוצף בעצמאים שיהיו מוכנים לתת מחיר תחרותי מאוד. לדוגמא: תחזוקת מכונות Windows Desktop או תחזוקת שרתי Windows – יש מספיק בשוק שיציעו מחירים של 70-150 לשעה. אם אני אבקש "מאות" שקלים לשעה, ההצעה תידחה ולכן בדברים כאלו צריך לוותר ולכוון לדברים היותר רווחיים – קונטיינריזציה, עננים ציבוריים, כלי CI/CD, אוטומציה, אינטגרציית לינוקס, מערכות  משובצות, HPC, Scale Out, אחסונים גדולים (מעל פטה) ועוד.

בכל הנושאים שהזכרתי לעיל, עצמאי שמציע שרותים לחברות ועסקים, חייב נסיון. יש אפס תקופת התלמדות. "ראיון העבודה" הוא בעצם אותה שיחת טלפון שנציג מהעסק מרים טלפון ומפרט מה הוא מחפש. במהלך אותו "ראיון" הנציג מתרשם מהיכולות ומהידע ומהבטחון שאתה משדר לגבי היכרות התחום והידע המקצועי בו ומהצד השני אתה, כעצמאי, צריך להתרשם מאותו נציג כמה הדברים רציניים והאם יש פה איזה "בשר", האם מדובר בפרויקט רלוונטי קרוב או שזה משהו שהם חושבים להקים ב-2025. אם התקדמתם לאספקטים פיננסיים, מקדמות וקבעתם להתחיל לעבוד – בפגישת העבודה מחפשים שתפגין את הידע שלך פה ועכשיו. אם תחמנת ואין לך באמת את הידע – אתה שרוף.

רבים חוששים ומתקשים למצוא עבודה עקב חוסר נסיון עם הידע שלהם במקומות עבודה. אני אנסה לתאר את הבעיה מהצד שלי כעצמאי: יעצתי בעבר לבנק גדול ולחברת אשראי גדולה בנושאי קונטיינריזציה, אבטחת מידע בנושא ועוד. אני יכול לציין שמות חברות (הן נמצאות בדף הלקוחות) אם ישאלו אותי, אבל אני לא יכול לפרט אלו דברים בדיוק יעצתי ולאיזה מחלקות בבנק ובחברת האשראי – בגלל NDA. מצד שני, אם אתה קורא את הבלוג הזה ואתה מציץ בערוץ הוידאו שלי בעברית, תוכל לראות איך אני מקים מערכות הדגמה כאלו, וכך תוכל לראות שיש לי ידע באותם נושאים שאני מציע בהם שרות.

וזה רלוונטי גם לשכיר: אם נניח יש לך נסיון קודם, יבקשו ממך שם ממליץ וסביר להניח שירימו אליו טלפון לשאול האם באמת יש לך נסיון. אותו ממליץ לא יתאר את המערכות שיש בחברה בפרוטרוט עקב סודיות, דבר מובן מאליו, אבל הדבר החשוב לאותו בודק המלצה זה לדעת האם באמת יש לך את הידע והאם אתה יודע לבצע Troubleshooting.

אז איך אפשר בעצם לתרגם ידע ל"נסיון" גם אם אין לך דה-פאקטו נסיון של כמה שנים בחברה קודמת? פשוט. פרסום עצמי. ברגע שאתם מפרסם פוסטים על נושאים שונים בנושא שאתה רוצה לעסוק בו ויש לך ידע מהלימוד הביתי שלך – אנשים יכולים להבין שיש לך נסיון. אתה כן יכול לחפש לך שאלות באתרים כמו Stack Exchange ואם יש לך תשובות, אז אתה יכול לענות שם, אבל מה שיותר חשוב – זה לכתוב פוסט על הבעיה שהשואל העלה, ואיך לפתור את אותה בעיה (עדיף עם צילומי מסך).

וכך, כשכיר, בעת הראיון, אתה יכול לאמר את האמת: אין לי נסיון בנושא X מחברה קודמת, אבל יש לי ידע טוב בנושא X ואתה יכול לקרוא בעצמך את הפוסטים שכתבתי בבלוג שלי בכתובת XYZ. בשביל המראיין, הפוסטים האלו מראים את הידע שלך, ואת העובדה שאתה יכול לפתור בעיות. אותו דבר לגבי מפתח – פוסטים עם קישורים ל-Github עם קוד משלך עוזר הרבה יותר מ-1001 המלצות, גם אם מדובר בסקריפט BASH פשוט, באוטומציה פשוטה וכו'. מישהו יכול לראות, להתרשם, ואז להמשיך במסלול עד לחתימת חוזה עבודה איתך.

עוד נקודה לשכירים – להכיר תחומים או דברים מסויימים ברמת ה-Overview וברמת תפעול כלשהי: כשכיר, יש סיכוי שהולך וגודל כל הזמן שתצטרך לעבוד (בין אם ב-IT או ב-Devops) מול ענן ציבורי כלשהו, ורוב החברות עובדות מול ענן ציבורי אחד. יחד עם זאת, יש סיכוי לא קטן שבחברה אחרת שתעבוד, הם עובדים עם ענן ציבורי אחר, ולכן, בזמן שאתה עובד באותה חברה נוכחית, תתחיל להכיר את העננים Azure, GCP, AWS ואם אתה צריך הדרכה אונליין, הנה קישור Referral שיכול לעזור לך להכיר את העננים האחרים, כך שאם ישאלו אותך אם יש לך נסיון ב-AWS לדוגמא, תוכל לענות "כן".

לסיכום: זה שאין לך נסיון בחברה קודמת בתחום שאתה רוצה לעבוד בו, לא אומר שלא ניתן למצוא עבודה. אתה כן יכול להראות את הידע שלך, את כישורי פתרון הבעיות שצצות באמצעים אחרים כמו פוסטים בבלוג, וידאו, מדיה חברתית ועוד. נכון, זה לא אותו דבר כמו ממליץ, אבל יש מראיינים מקצועיים רבים שמוכנים להציץ בדברים שאתה כותב ולהתרשם. נכון, זה יכול להוריד את סכום המשכורת שישולם לך, אבל עדיף סכום נמוך יותר מאשר אפס.

המחיר הוא רק חלק מהמשוואה

מדי פעם מבקרים אצלנו באתר של “חץ ביז” לקוחות פוטנציאליים שמעוניינים בחבילות שרתי VPS שונים (בארץ או בחו”ל) ותוהים מדוע המחיר שלנו גבוה בהשוואה למתחרה X. מבחינת הלקוח, כשהוא משווה בין חבילות, אצלנו חבילה מסויימת כוללת ליבה ו-20 ג’יגהבייט דיסק במחיר של 200 שקלים ואצל המתחרה חבילה עם דיסק פי 3 בגודל ועוד ליבה עולה רק 100 ומשהו שקלים. מבחינה מספרית, עדיף כבר לסגור עם המתחרה עיסקה, הלא כן?

ובכן, אם הלקוח מסתכל אך ורק על שורת המחיר וזה הפרמטר הקובע, אז כן, עדיף לו לסגור עיסקה עם המתחרה. תיאורתית הוא מקבל יותר בפחות.

אבל, וכאן ה-אבל הגדול נכנס – זה רק תיאורתית.

כל ספק VPS מרוויח את פרנסתו בדרכים שונות. ספק אחד ימכור בזול וירוויח מדברים אחרים (התקנת המערכת מחדש, תמיכה ועוד), ספק אחר יתן תמיכה בזול או בחינם אך יגבה מחיר יותר גבוה על שרתי ה-VPS שלו, ויש כמובן אפשרויות נוספות.

אבל אם יש משהו אחד שמשותף לכל הספקים, זה הרצון להרוויח מהשרתים הפיזיים שיושבים בחוות השרתים. בלי חבילת VPS ללקוח, אין אפשרות למכור לו שרותים נוספים הקשורים בחבילה, שרתים הם דבר לא זול ואחסון השרתים הוא גם לא עניין זול, ולכן הספק מעוניין להרוויח כמה שיותר מהשרתים.

כמה להרוויח? זה משתנה בין ספק VPS לספק מתחרה, אך אם ניקח שרת ממוצע שיש בו 32 ג’יגהבייט זכרון, 8 ליבות (כלומר 2 מעבדי אינטל XEON), ו-2 דיסקים של 500 ג’יגהבייט ב-RAID-1 (או 4 דיסקים של 500 ג’יגהבייט ב-RAID-10), אז סביר להניח שהרווח (ברוטו) הרצוי נע בין 1400 ל-3000 שקל פר שרת לחודש (מבוסס על חישוב של 7 שרתים וירטואליים קטנים, חלק מהליבות מחולקות וירטואלית במחיר ממוצע של 200 שקל לחודש). המציאות היא כמובן שאצל רוב הספקים יהיו הרבה יותר מ-7 מכונות פר שרת, משהו בכיוון ה-15 מכונות, כך שמגיעים ל-3000 שקל.

אם נחזור לדוגמא בהתחלה של ספק שמוכר ב-100 שקלים מכונה כפי שצוינה בהתחלת הפוסט, ומתוך הנחה שיש לו את המפרט הטכני בשרת כפי שציינתי לעיל, הרי שאותו ספק “דוחף” בין 15 ל-30 (ואולי יותר) שרתים וירטואליים פר שרת פיזי, וזאת על מנת לכסות את הוצאותיו וגם להרוויח.

כלומר אותו לקוח שמשלם את ה-100 שקלים, בעצם מכניס את עצמו לתוך שרת עמוס מלכתחילה ובעצם הספק “בונה” על כך שהלקוח לא ישתמש במשאבים מרובים או בכל הדיסק, כי אם 15 לקוחות ישתמשו ב-60 ג’יגהבייט דיסק שהוקצה להם וירטואלית, הדיסק הקשיח יסתיים מהר מאוד ולקוחות בעצם “יתקעו”, כי בסופו של דבר הוירטואליזציה במערכת רק “רשמה לעצמה” שללקוח מגיע 60 ג’יגהבייט דיסק והיא מדמה דיסק כזה, אבל ברוב המקרים היא מקצה חלק מאוד קטן שגודל ככל שהלקוח משתמש (מה שנקרא Thin Provisioning) בדיסק ובשרת. מבחינת ביצועים, סביר מאוד שהלקוח יסבול אם המערכת שלו תדרוש משאבים רציניים וגם הלקוחות האחרים בשרת צריכים משאבי מעבד רציניים.

כך יוצא שלקוח שרצה לחסוך, “משלם” בעצם בביצועים של משאבים שונים בשרת.

לכן, לפני שסוגרים עיסקה עם ספק שמציע מחירים מאוד מפתים, כדאי שתבדוק את הדברים הבאים:

  • בדוק עם הספק כמה ליבות יש בשרת הפיזי ותחשוב על החישוב שציינתי לעיל. האם באמת אתה מחפש להיות “כלוא” בתוך שרת שמשרת לקוחות רבים נוספים ושלא יתן לך את הביצועים אותם אתה צריך לכשתידרש לכך?
  • מה בעצם הם צרכיך? אם אתה מחפש בעצם רק FTP או rsync לשמור נתונים בגודל כולל של 30 ג’יגהבייט לדוגמא, אז כח העיבוד אינו משנה, מה שחשוב הוא רוחב הפס ושיש באמת מקום מספיק בדיסק להכניס את התוכן שלך, כך שבדיקה פשוטה שלך יכולה לתת תשובות בכך שתשכור את החבילה מאותו ספק ואם לא קיבלת את מבוקשך מבחינת רוחב פס לדוגמא, הרי ששמורה לך הזכות לקבל את כספך תוך 14 יום.
  • אם יש לך אתר חשוב שדורש משאבים כי מגיעים אליך מאות עד אלפי גולשים, סביר להניח שהחסכון שלך יעלה לך בביצועי מערכת גרועים עד מצב שגולשים לא יוכלו להיכנס לאתר שלך, ואז החסכון הזה הופך עבורך להפסד כספי.

לסיכום: במקרים לא מעטים, מחירים מאוד נמוכים של ספקי VPS נועדו למשוך כמה שיותר לקוחות, ולא תמיד הפתרון שיוצע לך במחיר הנמוך הוא מה שיתאים לך. בקש מכונה לנסיון ללא תשלום ל-24 שעות ותנסה, ואז תחליט.

בהצלחה

Exit mobile version