פוסט תגובה ל-"לא להינעל" (המאמר של ליאור קיסוס)

קראתי את מאמרו של ידידי היקר ליאור קיסוס באתר PC, וחשבתי להגיב לגבי הדברים.

ראשית, אני רוצה לציין: אינני מייצג שום גוף ממשלתי, אינני מייצג את פרויקט נימבוס, אינני עובד ממשלתי וכל מה שאני כותב כאן מציין את דעתי האישית, בהסתמך על מה שראיתי בעבר במשרדים שונים ובגופים אחרים מבחינת התקדמות ומעבר לענן.

ליאור מציין שכדאי יהיה להקים תשתית ענן פרטית שעליה ירוצו דברים כמו קוברנטיס, יבוצע הפיתוח עליה ויחסכו עלויות שונות ויקרות כתוצאה משימוש בעננים ציבוריים. אני לא בטוח שאפתיע את ליאור, אבל כמעט כל משרד ממשלתי ורוב הארגונים שאני מכיר – הקימו כבר תשתית כזו, או שהתחילו לעבוד בענן הציבורי, הרבה לפני שהחל מכרז נימבוס. אני בהחלט מסכים עם ליאור ששימוש ופיתוח בתשתית מקומית יכול לעזור ולחסוך לא מעט כספים, אבל אני לא בטוח שמישהו כיום יקשיב לכך.

אבל עניין ההגירה בין העננים יתקל בבעיה מהותית שליאור לא הזכיר: שרותי SAAS, אלו שרותים שלדעתי הם לא פחות מ-סמים לאדם מכור: הנה API ודוגמאות, תתחבר מכאן, תכניס מידע כאן, ותוכל לקרוא אותו בכל זמן מכל מקום שתרצה. אתה לא צריך לדאוג לתחזוקת התשתית שמריצה את ה-SAAS ואם זה נופל, זה לא בעיה שלך, זה בעיה של ה-Vendor.

את הריצה המטורפת לשימוש ב-SAAS אני רואה מכל עבר, ואני חוזר ומציין תחת כל עץ רענן כי ברוב מוחלט של המקרים, שרותי ה-SAAS הם מיותרים לחלוטין אם לא מדובר בפרודקשן שחייב להיות זמין 24/7. אדרבא, ככל שמשתמשים בכמה שיותר שרותי SAAS, האפשרות למעבר לספק ענן מתחרה הופך להיות יותר ויותר קשה, במיוחד כשרוב מוחלט של ספקי הענן הציבורי כיום כלל לא מציעים שום Migration Path נורמלי מענן אחד לשני, ואף אחד כמובן לא מוכן לממן את השינויים בסקריפטים ובמקומות אחרים שצריכים לשנות כדי לעבור ענן.

יש נקודה מסויימת שאינני מסכים עם ליאור, והיא קשורה למחיר: מחירי הענן לא עולים ועולים, ואני אומר זאת באחריות: אני משתמש בשרותי ענן של אמזון כבר 6 שנים לצרכיי האישיים, וכיועץ אני מתעדכן תדיר במחירים של הספקים השונים מבחינת מחירי תשתיות ושרותים. כמעט בכל מצב, תמיד אפשר למצוא דרכים לחסוך כספים בענן, אם מוכנים קצת, טיפה, להתאמץ: במקום להשתמש ב-RDS, תפסיקו להתעצל ותקימו בעצמכם תשתית SQL (לדוגמא). במקום להשתמש ב-CDN הסופר יקר של ספק הענן, תשתמש ב-CDN של מתחרים שאינם נופלים בביצועים ובאיכות ממה שספק הענן שלכם מציע, יש "שכבות" שונות לאחסון Object Storage כמעט אצל כל ספק ענן וניתן בעזרת סקריפט פשוט להעביר קבצים (אם לא רוצים לשלם על Tiering חכם), וזה – על קצה המזלג, כך שבעזרת תכנון נכון וניטור מתמשך, לא צריך להגיע למצב של "שריפת" תקציבים אצל ספק הענן הציבורי.

נתעכב עתה על עניין שחוזר על עצמו שוב ושוב בשיחות עם כל מיני גורמים: On Prem מול ענן, מי עולה יותר? והאם זה נכון שענן תמיד יותר יקר בהשוואה לתשתית On Prem? אם תשאלו את HPE, את DELL, לנובו, סיסקו, פוג'יטסו ושאר יצרני/משווקי שרתים – הם יהנהנו בחיוב וישמחו גם להציג לכם גרפים איך הפתרונות המקומיים שלהם זולים יותר בראיה נוכחית ועתידית. האמת היא, שבמקרים רבים זה לא נכון, ועם קצת מאמץ, אפשר לבנות מערכת בענן (תלוי איזה ספק ענן) במחיר שיכול לנצח פתרון On Prem בחישוב לשנה, שלוש וחמש שנים, כך שיכול להיות שהצבת המטוטלת באמצע הדרך – לא תמיד יהיה הפתרון הכי זול. בל נשכח, שגם על פתרון "אמצע הדרך" מישהו צריך לשלם.

לסיכום: יכול להיות שפתרון On Prem כ"מקדים ענן" הוא פתרון שיתאים לארגונים שונים, אך יחד עם זאת, כמעט כל גוף או ארגון שאני מכיר, כבר החל ללמוד ולהשתמש בתשתיות של ספקי ענן שונים (לא רק גוגל ו-AWS) ורבים מהם מעדיפים להשתמש בשרותי ה-SAAS של אותו ספק, בין אם להפעיל קונטיינרים או להריץ דברים אחרים, וברוב המקרים – לנסות לשכנע אותם עכשיו "לחזור ל-On Prem" יתקל בהתנגדות. אני לא חושב ש-On Prem הוא פתרון רע (ומי שיסתכל בערוץ היוטיוב העסקי שלי יוכל לראות הדגמות רבות על תשתית On Prem), אך אני כן חושב שבעזרת תכנון נכון, אפשר גם להרכיב פתרון טוב וזול – אצל ספקי ענן.

תשתית מקומית וענן: חסכון – צו השעה

כמעט בכל חברה מגיע מצב שאחת הסיטואציות הבאות מתרחשות:

  • יש צורך לרכוש "ברזלים" (שרתים, אחסון, מתגים) – כדי להרחיב תשתית וירטואליזציה פנימית
  • מגיעה חשבונית (לתשלום מיידי כמובן) מ-ספק ענן ציבורי על השימוש בחודש האחרון (ספקים כאלו מנפיקים חשבונית בתחילת החודש, לא בסופו).

בסיטואציה הראשונה, בדרך כלל התגובה הראשונית תהיה "תסתדר עם מה שיש", ואם באמת יש צורך בברזלים חדשים, יהיה צורך במספר ישיבות על מנת לשכנע את ההנהלה להתחיל תהליך לבנות מפרט, לבקש הצעות ממפיצים שונים, להחליט מה לרכוש, לרכוש, ואז להטמיע את זה ב-DC המקומי.

הסיטואציה השניה יכולה להתרחש כמעט כל חודש: ה-CTO מקבל את החשבונית החודשית ולחתום עליה ולהעביר למחלקת הכספים. כשהוא רואה את המספרים, במקרים רבים הוא ירצה הסברים מדוע הסכום כה "שערורייתי" ואז בדרך כלל תגיע בקשה לראות מה אפשר להעיף/לצמצם בתשתית הענן הציבורי של החברה.

אז איך בעצם ניתן לחסוך?

בכל הקשור לתשתית מקומית, ההמלצה שלי במקרים רבים היא לפני שאצים רצים לרכוש שרתים חדשים לדוגמא, לשדרג את הקיימים. תחליפו מעבדים לכאלו עם יותר ליבות, תוסיפו זכרון, אם אתם עובדים עם דיסקים מקומיים – תחליפו אותם ל-SSD טובים וכו'. אם לדוגמא רכשתם (בחוכמה) שרתים כמו של חברת SuperMicro, אז אתם בכלל יכולים לעבור קדימה דור של מעבדים (לדוגמא: V3 ל-V4 או Xeon SP דור ראשון לדור שני) – כלומר בלא מעט מקרים ניתן לשדרג תשתית קיימת של שרתים ולהרוויח ביצועים יותר גבוהים, וזאת במחיר קטן בהרבה מרכישת שרת חדש (מה גם שהשדרוג נתמך לחלוטין על ידי היצרן והמפיץ)

בענן ציבורי לעומת זאת, הדברים קצת יותר מסובכים. קל מאוד לראות מה ניתן לחסוך כשיש לך 5-10 מכונות וירטואליות ועוד כמה דברים, קשה הרבה יותר כשיש לך מאות מכונות וירטואליות, קונטיינרים ואתה משתמש בעשרות שרותים שונים, ואם אתם משתמשים במקביל בשרותים שונים של מספר ספקי ענן ציבורי – אז הדברים נהיים יותר מסובכים.

על מנת לחסוך בענן הציבורי, כדאי לבצע מספר דברים:

  • להפסיק לחשוב על הענן הציבורי כ-DC פרטי שלנו. ב-VMware, כשמקימים מכונה מקומית וכשאתה מגדיר VM עם 16 ליבות או חצי טרה אחסון (ב-Thin Provisioning) – אז המערכת תהיה מספיק חכמה לתת לך משאבים, אבל לא לחסום את המשאבים הללו משימוש מכונות VM אחרות. בענן ציבורי – אתה משלם על כך, גם אם השתמש באחסון ב-2% ובמעבד ב-4%, אתה תשלם כאילו ניצלת את הכל, אז במקרים כאלו, כדאי לשנות Instance או לבנות אותה מחדש עם משאבים יותר מצומצמים.
  • לנטר ולצמצם – כלים כמו Terraform יודעים היטב לתמוך בכל ספקי הענן הציבורי. נכון, זה לא בדיוק "קליק קליק קליק" אבל בהחלט שווה להשקיע וללמוד ואז להתחיל להריץ את זה על החשבון שלכם ולמצוא מה המשאבים שאינם מנוצלים, דברים שהוגדרו בפראות אבל לא ממש משומשים וכו' – ומשם להחליט מה לעשות עם זה. החסכון בשיטה הזו – גדול מאוד.
  • להפסיק להתעצל! אתה צריך SQL שכל מה שמתחבר אליו זה client ורבע? תקים קונטיינר או Instance כזה בעצמך במקום להשתמש בשרות מנוהל. זה יותר זול. נכון, צריך להשקיע קצת יותר בהקמה והגדרה, אבל זה חוסך בטווח הארוך.
  • לעבור לקונטיינרים במקום מכונות וירטואליות – קונטיינר תופס פחות משאבים, ניתן לרפלק, ויש לו Scaling מעולה. אה, ובחישוב סופי, זה יוצא יותר זול.
  • לבחור תוכנות אחרות שהן יותר "Native" לענן – תוכנות שיודעות לאחסן ב-Object Storage לדוגמא, שהוא הרבה יותר זול מאחסון שמחובר ל-Instance, וזו רק דוגמא אחת.
  • לכבות מכונות – מכונה כבויה עולה הרבה פחות ממכונה פעילה (אתה עדיין צריך לשלם על האחסון שהיא תופסת), אז אולי הגיע הזמן לאיזה סקריפט קטן שרץ על כל המכונות ומכבה כאלו שלא עושות כלום, ואגב, עדיף להגדיר עם Terraform שמכונות מסויימות יכובו אוטומטית (או ימחקו) לאחר זמן מה, כמו מכונות טסטים שהוקמו זמנית ושכחו מהן.

לסיכום: בכל תשתית, מקומית או בענן ציבורי, ניתן לחסוך (אם כי בתשתית מקומית ראיתי חסכונות שכבר עברו את הקו האדום, והמכונות הוירטואליות כאלו איטיות, ואחר כך יש תלונות בפורומים שונים למה דברים לא רצים). בענן ציבורי זה מורכב יותר כי לא תמיד רואים מה רץ וכמה (במיוחד שמשתמשים בסקריפטים להקים דברים אוטומטית) ולכן כדאי לאמץ מדיניות של ניטור "אגרסיבי" והחלת Policies שונים כדי להעיף דברים שאינם בשימוש או צמצום דברים שאינכם משתמשים בהם כפי שחשבתם מלכתחילה.

Exit mobile version