קצת על קורסים ללינוקס

כמעט בכל שבוע אני מקבל פניה או 2 מקוראי הבלוג לגבי המלצה על "קורס לינוקס". רבים מעוניינים להכיר את מערכת ההפעלה הפופולרית, חלקם חושבים להרחיב את ההתמקצעות שלהם בלינוקס, וחלקם רוצים להכיר אלטרנטיבה ל-Windows. לגטימי לחלוטין.

אבל לפני כן, הבה נסתכל על קורסים, לאו דווקא על לינוקס. יש לא מעט קורסים על מוצרי מיקרוסופט, אורקל, VMWare, ועל מוצרים רבים אחרים. המכנה המשותף של כולם – מה שאותם לומדים בכיתה ומתאמנים במחשבים בכיתה, מתאמנים במחשבים ובבית ובמה שתעבדו בחברה – המוצר יהיה זהה לחלוטין. ה-Windows Server שלמדתם עליו בקורס? אותו דבר בעבודה, אותם פקודות, ומה שלמדתם תוכלו ליישם מיידית עליו.

בלינוקס – זה שונה. ישנה חלוקה די ברורה של הפצות לינוקס: רד-האט ו-CentOS תמצאו בחברות, אובונטו יותר בסטארטאפים, SuSE מתחילה להיכנס יותר לארץ ו-Debian בד"כ אצל הוותיקים (כמו תמיד, מלחמות הפצה קיימות מכאן עד הודעה חדשה, אבל זה נושא לפוסט אחר). כך לדוגמא יכול להיות שתוכנה מסויימת בגירסה X קיימת כחבילות מוכנות להתקנה על אובונטו אך אותן חבילות לא ירוצו על הפצת לינוקס אחרת (ולמתחכמים: כן, קיים כלי בשם alien שממיר חבילות, אבל לא תמיד זה עובד וזה ממש לא משהו קל לשימוש למישהו שרק התחיל אתמול ללמוד לינוקס). פקודות התקנת חבילות הן שונות, בלא מעט מקרים גם קבצי ההגדרות לתוכנות פופולריות כמו Apache או NGINX נמצאות במיקומים שונים ובחלק קטן מהמקרים – גם ההגדרות עצמן שונות ואפילו התקנת הלינוקס שונה: כשמתקינים לדוגמא רד-האט או CentOS עם הגדרות ברירת המחדל, המערכת תפרמט את הדיסק לווליומים שונים כך שאם תרצה להוסיף מחר דיסק קשיח, תצטרך פשוט להגדיל את הווליום ולגמור עניין בשעה שחלק אחר מההפצות כלל לא טורח לעשות זאת וכשצריך להוסיף דיסק – צריך להעביר קבצים, ליצור קישור בין תיקיות ולבצע שלל פעולות אחרות.

לכן, כשלומדים לינוקס, צריך קודם כל לדעת לבחור מה לומדים. אם לדוגמא הקורס הוא מבוסס רד-האט ויש לכם בבית או על המחשב שלכם אובונטו, דברים יהיו מעט שונים. בד"כ הפקודות הקשורות לקבצים, משתמשים, ולחלק גדול מההגדרות – יהיו זהים, אבל יהיו חלקים שלא יהיו זהים, ובגלל זה קורס לימוד לינוקס (ולא חשוב אם זה בכיתה או שלמדתם דרך אתר כמו Linux Academy) מצריך מהמשתמש יוזמה להשתמש בהפצות לינוקס שונות על מנת להכיר יותר לינוקס ולא להגיע למצב שמכירים מעולה מערכת אחת אבל לא מכירים כלל מערכת לינוקס אחרת. לכן, לדוגמא, קורסי לינוקס בארץ שמלמדים ספציפית על רד-האט לדוגמא, די "נועלים" את הלומד על הפצה ספציפית אחת תוך התעלמות מהפצות אחרות. לעומת זאת, קורסים המבוססים לדוגמא על LPI/LPIC מדגישים יותר את הבסיס המשותף להפצות לינוקס ומשם הלומד יכול להמשיך ללמוד בעצמו על הפצות לינוקס אחרות.

נעבור לשאלת המיליון דולר: איך ללמוד לינוקס? רבים יחשבו שההמלצה הראשונית תהיה על ספר לימוד לינוקס, רק שהבעיה המרכזית עם ספרות זה שהדבר מצריך ריכוז רציני (ולא חסרים הסחות דעת) ושאין ממש את מי לשאול אם לא הבנתם משהו (חוץ מלחפש בגוגל ולשאול בפורומים). האופציה השניה היא לקחת קורס יעודי ולשלם 10-20 אלף שקל (או פחות, תלוי היכן). זה טוב ונחמד, אבל זה מאוד תלוי מי מעביר את הקורס ומי המשתתפים. כאחד שהעביר אי אלו הדרכות, תמיד מתרחשת הסיטואציה שמאן דהוא לא מבין והוא רוצה הסברים עכשיו וכל הכיתה מעוכבת 15-30 דקות עד שהוא יבין. מנסיון שלי מקורסים אחרים שאני עברתי (לא קשורים למערכות הפעלה) היו מקרים שבהם המורה היה מסביר צ'יק צ'ק על נושא מסוים והוא המשיך הלאה ובהפסקה גיליתי שאני לא היחיד שלא הבין מה הוא בדיוק לימד באותו זמן וההרגשה ש"הלך הכסף" הגיעה די מהר.

ישנם קורסים online שניתן לרכוש ב-20-40$ של UDEMY ואחרים (והח"מ קנה מספר קורסים כאלו), רק שהבעיה איתם שאתה בעצם "מהמר" על הקורס. לפעמים קשה להבין מילולית את המדריך (במיוחד שהמדריך מהודו ותלוי כמה הוא עבד על המבטא האנגלי שלו), לפעמים ההסבר אינו מספק ואי אפשר ליצור קשר עם המדריך כדי שיסביר בקצרה על מה מדובר, ולפעמים ההסבר כלל לא מכוון כלפי רמת לימוד שהלומד נמצא בה. אני יכול לדוגמא להסביר במשך שעתיים על Linux Schedulers וההבדלים ביניהם אבל אם המאזין לא יודע מה זה processes, ההסבר הולך לפח.

עד לפני כמה חודשים היה לי קשה להמליץ על אתר מסוים ללימוד כי הרבה מאוד אתרים מכרו לימוד על לינוקס בצורה די "חפיפניקית". זכור לי מקרה בו רציתי קצת יותר להעמיק את הידע על MySQL ולקחתי קורס ב-lynda.com על הנושא וכל הקורס דיבר רק על CRUD (כלומר create, read, update, delete), שום דבר על אינדקסים, join, left,right, מנועי database וכו' או קורס Python שלקחתי מאתר אחר ורק לאחר התשלום הבנתי שהמדריך כלל לא מתכוון להתעכב על ההבדלים בין Python 2.7 ו-Python 3 ומעלה, דבר די בעייתי שאתה מנסה להבין קוד שמישהו אחר כתב ממזמן …

כיום אני ממליץ בחום על Linux Academy (ולמעוניינים הנה קוד referral – ה-7 ימים הראשונים בחינם והשאר בתשלום חודשי של 29.50$). ההבדל בינו לבין אתרים אחרים הוא שבכל מה שקשור ללינוקס, יש שם הדרכות רבות לא רק על לינוקס אלא גם על כלים לעבוד איתם בלינוקס, אוטומציה, שפות תכנות, MySQL, וכמובן – עבודה בעננים ציבוריים שונים. יש להם 4 יתרונות גדולים על פני אתרים אחרים:

  • מכירים את זה שאתם משלמים ושוכחים להיכנס וללמוד? כבר בהתחלת כל קורס תקבלו אפשרות לקבוע לכם לוח זמנים ללימוד (ימים ושעות) והמערכת תשלח לכם התראות לפני כן על מנת לתזכר אתכם להיכנס ולהמשיך ללמוד..
  • לא הבנתם משהו? לכל קורס יש פורום, יש flash cards שאחרים כתבו כך שתוכלו ללמוד ולהיזכר בסיוע אחרים בדיוק באותם דברים שאתם מתקשים.
  • אין לכם סביבת לינוקס או שאתם לומדים על דברים הקשורים לעננים ואין לכם תקציב חופשי לחשבון ענן? אל דאגה: אתם מקבלים עד 6 שרתים ללא תשלום נוסף לנסות את הדברים שאתם לומדים בקורס. תתקינו Putty ואתם מסודרים.
  • כשתיכנסו לאתר תוכלו לראות מצד שמאל למעלה ציורית של ענן כתום – זהו החלק של Cloud Assesment, זהו החלק שיכול לבדוק אם אתם מוכנים לבחינה בנושאי ענן שונים כמו Solution Architect וכו'. יש גם את האייקון השלישי משמאל שנקרא Scale Your Code והוא יותר מורכב מהרצאות של אחרים על דברים שהם עשו.

מכיוון שאינני יחצ"ן של החברה אני יכול גם לציין חסרונות: במקרים מסויימים החומר קצת פחות רלוונטי או חסר בקורסים מסויימים. כך לדוגמא בקורס על Kubernetes, המדריך יוצא מנקודת הנחה שאתם עובדים על ענן ציבורי והוא מסביר לדוגמא את פונקציית expose כדי לקבל כתובת IP אמיתית שתוכלו לשייך ל-DNS לדוגמא, רק שדבר כזה לא עובד ב-Kubernetes רגיל בשרת בבית וצריך לעבוד הרבה יותר בשביל לקבל את השרותים שהקמתם ב-Kubernetes על IP "אמיתי", כך שקורסים רבים לא יתנו לכם את הכל מ-א' ועד ת', אבל הם יכולים בהחלט לתת לכם את הבסיס.

לסיכום: כאחד שנותן פה ושם הדרכות לחברות על נושאים שונים (לינוקס, וירטואליזציה, עננים וכו'), אני יכול לאמר שלפעמים דווקא לימוד Online לאינדיבידואלים יכול לעזור יותר מאשר ללכת פעמיים בשבוע לקורס, וגם אם אתם רוצים ללמוד ממורה פיזי בכיתה – לפעמים אפשר לארגן חבורה בעבודה שרוצים ללמוד ולבקש מההנהלה קורס מסודר שיגיע מישהו וילמד (וכך תחסכו לעצמכם כספים), אבל גם אם אתם מעדיפים ללמוד קורס עם מורה פיזית, קורסים Online יכולים להעשיר את הידע שלכם בנקודות שונות (אם אתם רוצים ללמוד שפת תכנות חדשה, כלים חדשים וכו'), במיוחד אם מכניסים טכנולוגיה חדשה בחברה שאתם עובדים או שאתם אישית מעוניינים להרחיב את הידע שלכם ולכן אתר כמו Linux Academy יכול לסייע לכם רבות.

ZFS על לינוקס וחסרונות

בפוסטים הקודמים כתבתי רבות על יתרונותיו של ZFS על לינוקס (הקהילה קוראת לזה בקיצור – ZoL), אך כמו לכל דבר, יש יתרונות וישנן חסרונות.

השימוש ב-ZoL קיים בחברות רבות בעולם בגלל היתרונות שיש ללינוקס ושדרושים בחברות (יצרן שמוכר רשיונות ללינוקס ונותן תמיכה לדוגמא), ובגלל היתרונות שיש ל-ZFS. בחברות רבות משתמשים ב-ZoL לעומסים שונים, הנה מספר דוגמאות:

  • עריכות וידאו (כאשר ישנן מספר תחנות שעליהן עורכים וידאו וכל התכנים יושבים על שרת ZoL)
  • VOD – לשידור וידאו החוצה ללקוחות
  • גיבויים ושחזורים, ארכיב
  • שרת PXE/BOOT לתחנות Diskless
  • שרת קבצים (CIFS, iSCSI, NFS)

כפי שציינתי בפוסטים קודמים, עם ZFS אין לך בעיה של התרחבות. נגמר לך המקום בשרת מבחינת כמות דיסקים שאפשר להכניס? חבר JBOD כלשהו ואם זה JBOD שאתה בונה, אני ממליץ להשתמש בפאנל של Areca מסוג 8026 או 8028, כך שאתה יכול לחבר אליו עוד 2 JBOD נוספים ואם צריך, לשרשר אליהם (אם כי במקרים כאלו אני ממליץ לפצל את חיבור ה-SAS מה-JBOD השונים בשרת עצמו למספר כרטיסים). ל-ZoL/ZFS אין שום בעיה לתמוך בעשרות אלפי כוננים ובאקסבייטים של נתונים והעבודה עצמה לאחר ההרכבה מאוד פשוטה: להגדיר RAIDZ ברמה כלשהי (אם יש לך הרבה דיסקים אז רמת RAIDZ3 מומלצת, כך שעד 3 דיסקים קשיחים יכולים להתקלקל והמכונה עדיין תמשיך לעבוד בצורה חלקה), ומיד תראה שיש לך מקום שזמין לכל השרותים שאתה מריץ על השרתים השונים ללא צורך בהגדרות LVM.

יחד עם זאת, יש מקרים ש-ZoL אינו הפתרון הכי מתאים (גילוי נאות: אצלנו מרימים ZFS גם על דברים שהם אינם לינוקס, כל עוד אנו בודקים שהציוד עצמו נתמך בצורה טובה).

אחת הדוגמאות לכך היא שרותי NFS לשרתי ESXI.

הבעיה עצמה מחולקת ל-2 חלקים, כאשר ZFS עצמו אינו אשם במצב, אלא המערכת מתחת שנותנת שרותי NFS וגם VMware קצת אשמים.

יצרני הפצות לינוקס (במיוחד רד-האט) דוחפים תמיד את ההפצה קדימה מבחינת טכנולוגיות שהלינוקס בהפצה נותן ללקוחות. כך לדוגמא בלינוקס יש NFS גירסה 3 וגם NFS גירסה 4.1 (מ-RHEL 7 ומעלה), אבל ה-NFS-3 שקיים ללינוקס לא יכול להשתוות בביצועים שלו ל-NFS-3 של סולאריס כי מדובר ב-2 מימושים שונים לחלוטין. בלינוקס פשוט החליטו לא להשקיע יותר מדי ועברו למימוש גירסה 4 ו-4.1 שנותנים ביצועים הרבה יותר טובים וגם אבטחה הרבה יותר גבוהה עם אפשרויות התחברות מקביליות (pNFS), ואפשר לקבל יותר פרטים ממסמך ה-PDF הזה.

כשמחברים שרת לינוקס לשרת ZoL אפשר להתגבר על הבעיות ביצועים עם mount options שונים כמו rsize,wsize וכו', וכאן צצה הבעיה שמגיעה ל-VMWare.

ב-VMware, כשאתה מחבר NFS דרך vSphere או vCenter או VSA לשרתי ESXI (או ישירות לשרת ESXI מסויים) אין לך יותר מדי מקום "לשחק". אתה צריך לתת לו את שם השרת, שם ה-Share, השם שיהיה ל-Datastore וזהו. אתה לא יכול להכניס פרמטרים ובנוסף לכך – התמיכה היא רק ב-NFS-3, כלומר התמיכה ב-NFS במוצרים של VMWare כבר מהרגע הראשון היא לא מי יודע מה. המימוש עצמו עובד עם כל השרותים של vCenter/VSA כמו DR, HA, DRS וכו' מול NFS, אבל גם אז הביצועים לא יהיו הכי טובים שניתן לקבל.

מהצד של VMware הבעיה תוקנה באופן רשמי בגירסת ה-vSphere החדשה (גירסה 6) ששוחררה חודש שעבר. סוף סוף יש תמיכה ב-NFS 4.1 עם אותנטיקציה כך ששרת vSphere 6 מול ZoL יעבוד בצורה טובה מאוד.

תיקון לבעיה הזו קיים בגירסה 0.6.4 של ZoL והמצב יותר טוב, אך עדיין, אם יש לך שרתי vSphere 5 ואתה רוצה לחבר אותם רק דרך NFS ל-ZFS, אולי כדאי גם לבדוק פתרון מבוסס Opensolaris (כמו Openindiana) ואז לראות מי נותן לך פתרון יותר טוב.

חסרון שני שקיים הוא חסרון שלא ממש באשמת ZoL או כל מימוש פתוח של ZFS על מערכות לינוקס או יוניקס, והוא עניין התאימות לסולאריס הרשמי.

טכנית, ב-ZFS הדבר הראשון שמגדירים הוא ה-Pool, שזו ההגדרה הראשית כל מערכת הקבצים של ZFS שמתחתה יושבים כל ה-RAIDZ, הגדרות וכו' וכו'. הבעיה? גירסת ה-Pool.

כל מימושי ה-ZFS השונים, בין אם זה תחת לינוקס, BSD, גירסאות פתוחות של סולאריס משתמשים בגירסה אחידה שנקראת 5000 ומערכות ZFS יודעות לייבא Pool מגרסאות ישנות יותר עד גירסה 28. סולאריס הרשמית נמצאת כיום בגירסה 35 אבל שום גירסת ZFS פתוחה לא יכולה לתמוך בכל משהו שהוא מעל גירסה 28, כלומר אם הרמת Pool על BSD או על גירסת סולאריס פתוחה, אין שום בעיה להביא את הדיסקים למכונת לינוקס, להריץ פקודת zfs import והוא יכניס מיידית את הדיסקים שהבאת לשימוש, הפורמט נשמר ותואם, אולם אם ה-pool נוצר בסולאריס סגור  (מגירסה 11 ומעלה), לא תוכל להשתמש ב-pool הזה בשום גירסת ZFS פתוחה. הכל "תודות" לאורקל שסגרו את הקוד. אגב, ההבדל הגדול בין גירסה מעל 28 ל-5000 זה שיש הצפנה, ובגירסה 5000 יש פתרון עקיף להצפנה בשימוש אפליקציה נוספת שעושה זאת.

ו"חסרון" אחרון שהוא יותר פסיכולוגי הוא עניין גירסת ה-ZoL. כיום יש את גירסת 0.6.3 ובשבועות הקרובים תצא גירסת 0.6.4 שתשפר מספר דברים. היכן גירסה 1.0? היא כנראה תצא בשנה הבאה, אולם אין צורך להמתין לה. גירסה 0.6.3 מוכרזת כ-Production Ready, כלומר אפשר להתחיל ולהשתמש בהן כבר עכשיו. גרסאות חדשות שיצאו בהמשך הן גרסאות תואמות, תוכל פשוט לבצע yum update, להפעיל את השרת מחדש ולהריץ פקודת zpool upgrade, וזהו. אין שינויים שתצטרך להתכונן אליהם במיוחד וגם השינויים שמבוצעים בגרסאות לא משפיעים מבחינת הגדרות, השרת יכול להמשיך לעבוד ולשרת את השרתים ותחנות אחרים.

מחשבים, לעניות דעתי, זה לא "דת". אין פה עניין של "לינוקס הכי טוב וזהו", או "סולאריס הכי טוב וזהו". יש יתרונות, יש חסרונות ואם צריך, תמיד אפשר להרים מערכת אחת או 2 שונות ולבדוק את טיב הביצועים ואז להחליט.

Exit mobile version