הדברים החשובים בהטמעת פתרון קוד פתוח בארגון

יש כיום בשוק לא מעט תוכנות, ספריות ופלטפורמות שלמות שכתובות ומופצות בקוד פתוח – כמעט לכל דבר, בין אם מדובר לדסקטופ, לשרתים, או למערכות משובצות, וזה מגיע לכך שכיום ארגונים רבים מעדיפים להסתכל קודם כל על פתרונות קוד פתוח, ורק אחר כך על פתרונות קוד פתוח בתשלום או פתרונות בקוד סגור.

למרות כל הפתיחות והזמינות של הפרויקט/קוד להורדה והטמעה, ארגונים רבים צריכים, לעניות דעתי, לעצור ולחשוב על מספר נקודות, ותשובות לנקודות אלו יכולות לסייע בהחלט אם להטמיע פתרון זה או אחר המבוסס על קוד פתוח.

להלן מספר נקודות:

  • תכיפות שינויי קוד: חברות כמו רד-האט מפתחות את מוצריהן בצורה פתוחה וזמינה לכולם ב-github, ומכיוון שהפיתוח נעשה בצורה פתוחה וציבורית, מבוצעים שינויי קוד רבים, במקרים רבים – שינויים יומיים, וברוב המקרים, גם אם מוכרזת גירסה של הפתרון/ספריה/פלטפורמה – הגירסה אינה כוללת עדכוני אבטחה, בדיקות יציבות ותיקונים אחרים שקיימים בגרסאות המסחריות. מעבר לכך – אם המוצר קורס או גיליתם באגים – תהיה לכם בעיה לקבל סיוע, והכל יהיה תלוי בליבם הטוב של מתנדבים או עובדים (וגם על זה לא מומלץ לבנות, הואיל וחברות כמו סוזה, רד-האט, קנוניקל ואחרים – מקבלים הוראה לתעדף תיקוני באגים לאלו שרכשו גרסאות מסחריות או לאלו שמשלמים על חוזי שרות ליצרן התוכנה).
  • גרסאות תכופות – פתרונות כמו OpenStack, Kubernetes, Ceph, Gluster ופתרונות רבים אחרים משוחררים בתדירות די תכופה ע"י הקבוצות המפתחות אותם עבור יצרניות הפצת לינוקס. הן לוקחות את הקוד, מבצעות שינויים ותיקונים, מוסיפות עדכוני אבטחה (שיחזרו לקוד ה-Upstream יותר מאוחר), כותבות תיעוד ספציפי ועוד ועוד – ואז משחררות אותו במסגרת Life Cycle רשמי עם תמיכה רשמית ועוד, ומוציאות זאת כמוצר מסחרי, ובמילים אחרות – אותם מוצרים שיוצאים כגרסאות תכופות אינם מיועדים לפרודקשן.
  • האם יש לך צוות לינוקס בחברה? אם יש לך צוות In House שמבין היטב בלינוקס ויכול "לשחות" בתוך קוד של אחרים במקרה של תקלה במוצר/ספריה/פלטפורמה – במקרים כאלו קל יותר להטמיע פתרונות בקוד פתוח שעדיין לא יציבים כפרודקשן, ולכן כדאי להסתכל על הנקודה הבאה…
  • אבטחה – פתרונות קוד פתוח שלא מגיעים מיצרן כלשהו, בחלק גדול מהמקרים לא כוללים עדכוני אבטחה, ולכן אם החלטתם בכל זאת להטמיע את הפתרון בחברה, מומלץ כי אחת לחודש הצוות הפנימי בארגון יבדוק את הפתרון המותקן מול הפתרון שנמצא ב-github לדוגמא, ובמיוחד יבדוק אם ישנם תיקוני/עדכוני אבטחה שפורסמו בנפרד (כ-PR או במקומות אחרים) או גרסאות minor בהשוואה למה שמותקן פנימית – ויבצע עדכון ידני. ארגונים שאין ברשותם אנשי לינוקס, מומלץ מאוד יהיה לעבוד עם הגירסה המסחרית ולקבל את העדכונים מהיצרן.

לסיכום: יש המון פתרונות מבוססי קוד פתוח לכל מיני תחומים. חלקם יציב כסלע, וחלקם – לא מצליח להחזיק מעמד אפילו הרצה אחת. אני ממליץ לארגונים המעוניינים להטמיע פתרונות כאלו לבדוק ראשית מי ה"אבא ואמא" של המוצר, להקים PoC ואם הפתרון עונה על הצרכים – להטמיע את הגירסה המסחרית ולא את הגירסה החופשית. אבטחת מידע היא דבר חשוב ועדכונים לפתרון הם דבר חשוב ולא תמיד ניתן לקבל אותם בפתרון הזמין כקוד מקור חופשי, במיוחד אם חושבים ליישם את הפתרון כ"פרודקשן" בחברה. אל תיפלו לכל מיני עסקים שישמחו להטמיע לכם את הגירסה החופשית, אולם כשיהיו בעיות – אותם מטמיעים לא ממש יוכלו לסייע לכם.

ZFS על לינוקס בהשוואה לפתרונות ZFS אחרים

לפני מספר שנים, חברת Sun שחררה כקוד פתוח את הקוד של ZFS, Solaris וכלים אחרים, והפצות יוניקס שונות אימצו את קוד ה-ZFS בשמחה. כך לדוגמא הפצות מבוססות BSD לגרסאותיו מגיעות עם תמיכה מובנית של ZFS, כמו גם גרסאות קוד פתוח של Open Solaris.

לאחר שחברת Sun נקנתה ע"י Oracle, פרוייקטי הקוד הפתוח נסגרו ומה שנשאר בחוץ – היווה הבסיס ל-ZFS שבשנים האחרונות קיבל Push משמעותי באותן הפצות יוניקס, כמו גם ZFS על לינוקס (שנקרא במקרים רבים ZoL, כלומר ZFS On Linux).

כיום ישנן הפצות יוניקס "ידידותיות" כמו FreeNAS ואחרות שמיועדות לרוץ מ-Disk On Key על מחשב פשוט, ובכך ניתן תוך דקות ספורות להרים "שרת" שיתן שרותי שיתוף שמערכת הקבצים הינה ZFS. ישנה גם מערכת של חברת Nexenta שרצה תחת גירסת קוד פתוח של Solaris אשר מאפשרת לך להרים בעזרת ממשק Web (לא ממש ידידותי, לעניות דעתי) מערכת ZFS.

האם אני ממליץ על מערכות אלו ל-Corporate? לא כל כך, וברשותכם, אסביר.

אחד היתרונות הגדולים של לינוקס הוא התמיכה בחומרה על תצורותיה השונות. כיום כל חברה שמייצרת שבבים לשרתים, חברות שמייצרות שרתים, חברות כמו AMD, אינטל ואחרות – מעסיקות צוותי פיתוח שכל יעודן הוא לפתח דרייברים ושאר חלקי תוכנה, על מנת שהחומרה תוכל להתממשק ללינוקס בצורה הכי טובה שאפשר. כיום זה הגיע למצב שאם מישהו עוקב אחר התפתחות ה-Kernel של לינוקס, הוא יוכל לראות תמיכה לכל מיני Chipsets שאפילו עוד לא יצאו לשוק לשיווק, כך לדוגמא נוהגות חברות אינטל ו-IBM. חברות אחרות, יותר קטנות, משכירות מפתחים או שרותי חברות פיתוח על מנת לפתח דרייברים ללינוקס.

המצב שונה לחלוטין בגרסאות BSD למיניהן, וגם בגרסאות הקוד הפתוח של Solaris (כמו Open Indiana) – שם כמות הפיתוח נמוכה משמעותית ובמקרים רבים היא נעשית ע"י חברות קטנות שמפתחות דרייברים עבור שרת מסוים או Appliance מסוים. אם זה ירוץ על כרטיסים אחרים – מה טוב, ואם לא .. אז תממן פיתוח (כפי שאמרו לי חברת iX systems כשניסיתי להריץ FreeNAS ללקוח עקשן על שרתי DELL מסדרות R7XX).. כמה חברות אתם מכירים שמוכנים לשפוך כמה עשרות אלפי דולרים על פיתוח דרייברים בשביל שמערכת כלשהי תרוץ על שרת שהם רוצים? לא הרבה.

ומה עם אורקל? או, שאלה מצויינת.

אורקל מפתחת דרייבים ל-Solaris הסגור כל עוד השבבים נמצאים בתוך השרתים שהם מוכרים והם גם תומכים ומתקנים באגים אך לשם כך עליך להשתמש ב-Solaris הסגור (ואם אינך משתמש במכונה של Sun/Oracle, התעריף למערכת ההפעלה נע בין 1000-3000 דולר למכונה עם 1-4 מעבדים + 200 דולר עבור DVD – התקליטור, לא הכונן) ומחיר זה מקנה לך את מערכת ההפעלה עצמה, שום דבר אחר.

לאורקל יש ארונות שלמים וגם פתרונות של 4U, 20U ו-36U (תוכל לראות את הדגמים כאן) והמחירים כמובן בשמיים. על גירסת 4U לדוגמא שנותנת 6 טרהבייט (שמורכבים מ-20 דיסקים של 300 ג'יגה + מאיץ כתיבה [כונן SSD]) תצטרך לשלם פה בארץ משהו כמו 200,000 שקל (יש צורך להוסיף מיסוי, תוספת של יבואן וכו' למחיר המופיע בקישור). חשקה נפשך במשהו שנותן כמעט 400 טרהבייט של אחסון מהיר? המנכ"ל יצטרך להיות מעורב, כי בארץ זה יצא בערך מיליון שקל וגירסת ה-736 טרהבייט תצא בין 1.5-2 מיליון שקלים. אגב, מחירים אלו כוללים תמיכה רק לשנה הראשונה. לשנה השניה והלאה, יש צורך בהפרשה של סכומים ניכרים נוספים לתמיכה.

במחירים כאלו, אני בהחלט ממליץ לבדוק פתרונות מתחרים, למרות היתרונות הרבים של ZFS.

שאלה שאני נתקל בה במקרים רבים היא "איזו גירסת ZFS הכי מתקדמת?", ולצערי אין תשובה מאוד פשוטה לכך. ZFS מפותח גם בלינוקס וגם ב-Illumos, אך Illumos הוא Kernel ויש הפצות שונות שמכילות אותו, וגם שם קיימים בעיות של דרייברים לציוד חדש ויש צורך בידע רציני ב-Solaris על מנת להקים ולהתאים מערכת ZFS. יחד עם זאת, החדשות הטובות הן שהצוות שמפתח את ZFS מתייחס גם ל-ZFS On Linux והוא משחרר את רוב הפיתוחים גם לגירסת הלינוקס.

עוד שאלה שאני נשאל: האם גירסת ZFS ללינוקס מכילה את כל מה שיש ב-ZFS ל-Solaris, והתשובה היא "לא" כאשר החלק העיקרי שחסר הוא הצפנת קבצים, (אם כי בלינוקס ישנם מספר פתרונות עקיפים) וכיום גירסת ה-ZFS של אורקל אינה תואמת לשום דבר אחר שקיים בשוק, אך הגירסאות ZFS שקיימות ללינוקס ולמערכות Solaris בקוד פתוח תואמות אחת עם השניה וניתן לייבא ולייצא מערכת קבצים (pool) בין אחת לשניה. יחד עם זאת, גירסת ZFS ללינוקס נחשבת בהחלט ליציבה ומשמשת חברות שונות בסביבות פרודקשן.

אז מה ההמלצה שלי? המלצתי מחולקת למספר חלקים:

  • אם אתם לוקחים PC פשוט ולא חדש (כלומר שיש לו תמיכה ב-BIOS או ב-Legacy Mode ב-UEFI) ויש לכם את הכח ללמוד ולהתנסות על דרך הלימוד והטעיה ואתם צריכים ממשק WEB ולהרים מערכת עכשיו – אתם יכולים לנסות את FreeNAS. החסרון: תמיכה בפורומים לפי המזל שלך. בעבר שיגרתי כמה בעיות רציניות שגיליתי עם FreeNAS שהיה מחובר ל-VCSA, רק כדי לגלות שאף אחד לא עונה.
  • אם המכונה היא PC (לא חדש) או שרת ישן (בן לפחות 3-4 שנים) עם BIOS, אתם יכולים להתקין Nexenta (כל עוד המערכת תכיר בדיסקים, בקרים, רשת ושאר ציוד, לא תמיד הציוד מוכר) עם מגבלה של גירסת ה-Community שלא מקבלת תמיכה רשמית, והגודל (ברוטו) אינו יותר מ-18 טרהבייט (כך שאם יש לך 2 דיסקים של 3 טרהבייט והם יהיו Mirror, אז החישוב הוא של 6 טרה, לא 3). מעבר לכך, המחיר הוא בערך $1800 דולר לשנה (אתם יכולים לראות רשימת מחירים של משווקים שלהם כאן) והמחיר עולה בהתאם לכמות האחסון וברמת התמיכה הרצויה.
  • אם מדובר בשרת רציני או שרת חדש (2 מעבדים ומעלה, 16 ג'יגה זכרון ומעלה, כמות רצינית של דיסקים) ואתם צריכים משהו חזק ויציב – אז ZFS שרץ על לינוקס יכול להוות פתרון מעולה (אפשר ליצור במייל קשר בנושא).

בפוסט הבא אסביר את ההבדל בין ZFS ל-File systems "מתחרים" שקיימים בשוק. פוסט נוסף שמסביר יותר לגבי חסרונות של ZFS On Linux ותשובות לבעיות – מופיע כאן.

[stextbox id="info" caption="גילוי נאות"]כותב פוסט זה נותן שרותי הקמה/תמיכה/אינטגרציה של ZFS לארגונים.[/stextbox]

Exit mobile version