רשיונות – הבלוג של חץ ביז

ברודקום רכשה את VMWare – מה ניתן לעשות?

בהמשך לפוסט הקודם, נתרכז בפוסט זה ברעיונות ובצעדים שניתן איתם להקל על הבעיה.

על מנת לטפל בענייני רישוי יקר, ניתן לבצע מספר צעדים, כאשר חלקם דורש השקעה כספית חד פעמית, ואילו חלק אחר דורש השקעה יותר טכנית ומחשבה עמוקה לגבי פתרונות שונים.

אני רוצה להצהיר מראש: פוסט זה אינו "אנטי VMware". אני חושבת שפתרון הוירטואליזציה עצמו (ESXI + vCenter) הוא פתרון מעולה שהרוויח את מקומו הדומיננטי בשוק הוירטואליזציה ביושר! במקרה זה הבעיה היא ה"הורים" – המשקיעים וברודקום שגרמו למצב הנוכחי (בעת כתיבת שורות אלו אני מוצאת כי גם DELL ניתקה את קשרי השת"פ עם VMware/ברודקום).

נעבור להצעות. אתחיל בהצעה שכרוכה בעלויות חד פעמיות: שדרוג חומרה.

כפי שידוע לרובכם, כל רשיון ESXi תומך בכמות של עד 32 ליבות פיזיות בשרת (אין הגבלה על כמות הזכרון), וכאן ניתן לחשוב על קונסולידציה של שרתים פיזיים, הנה מספר אופציות:

"הפרשה" של שרתים ישנים (כן, אותם שרתי מבוססי מעבדי Xeon מסידרת E5-XXXX) לטובת שדרוג לשרת אחד או 2 עם מעבדי AMD EPYC או Intel Xeon (במקרה שחושבים לרכוש שרת מבוסס AMD EPYC דור שלישי או רביעי: אפשר לרכוש שרת מבוסס מעבד אחד. כיום עם מעבדים אלו, אפשר לרכוש מעבדים עם כמות ליבות גדולה, כך שאין צורך ממשי בשרת עם 2 מעבדים). לאחר הרכישה והוספת המערכות ל-vCenter, ניתן לבצע מיגרציה של המכונות הוירטואליות מהשרתים הישנים ובסיום ניתן להעביר את הרשיון משרת ישן לשרת חדש. כך ניתן בקלות לקבל חסכון בעשרות אחוזים – בהתאם לתשתיות שיש בארגון.
שדרוג מכונות קיימות: יש לכם שרתים עם 8 ליבות? החליפו את המעבדים (בהתאם למה שניתן) למעבדים עם 16 ליבות (בשרתים עם 2 תושבות מעבדים) ואם השרת כבר מכיל 32 ליבות סה"כ, עיינו באתר של אינטל או יצרן השרת, ובידקו אם ישנן גרסאות מעבדים מאותה משפחה עם מהירות שעון גבוהה יותר (במקרים רבים המשווקים מוכרים מעבדים עם מהירות שעון נמוכה בכדי להוזיל את עלויות השרת). כנ"ל לגבי זכרונות: אפשר לשדרג למהירות זכרון (MT, MegaTransfer) יותר גבוהה אם מכניסים רק מקל זכרון יחיד פר ערוץ זכרון (עיינו בחוברת או PDF של השרת), ואם ננצל את מחירי הזכרון שירדו (במיוחד ECC DDR4), אפשר לרכוש DIMM עם כמות זכרון גבוהה ובכך גם להגדיל את כמות הזכרון, וגם לקבל מהירות יותר גבוהה.

אפשרות נוספת ושונה לחלוטין (שתצריך מחשבה ותכנון) ממה שהצעתי לעיל, היא ביצוע קונטיינריזציה של המערכות בארגון. כיום, ברוב המקרים, אפשר להריץ אפליקציות שרתים שונות בקונטיינרים, ורוב יצרני שרתי אפליקציות מאפשרים להתקין את תוצרתם ישירות כקונטיינר, תוך קבלת חסכון משמעותי במשאבי התשתית בהשוואה למצב הנוכחי, והכנה לעתיד למעבר לענן (אם חושבים על כך בהמשך). מעבר לכך, מהרגע שמגיעים למצב שרוב האפליקציות שרתים שנריץ, רצים על קונטיינרים בתוך כל מערכת המבוססת Kubernetes (לדוגמא: OpenShift, Rancher ואחרים) – יהיה אפשר להריץ מכונות וירטואליות מלאות (שלא ניתן להמירן לקונטיירים) כקונטיינרים בתוך המערכות שציינתי לעיל (כאן יש הסברים איך לעשות זאת עם Rancher וכאן יש הסברים איך לעשות זאת עם OpenShift), כך שניתן "לכסות" את הרוב המוחלט של הסיטואציות עם פתרונות מבוססי K8S, ולהשאיר דברים שאי אפשר "להזיז" (פתרונות VDI לדוגמא) על vSphere.

מה לגבי פתרונות וירטואליזציה עצמאיים מבוססי קוד פתוח כמו Proxmox, XCP-NG ואחרים? אלו, לדעתי, הם פתרונות טובים מאוד שאישית אני משתמשת בהם (ב-Proxmox) ואני בהחלט מרוצה מהם, אך אלו פתרונות שלא מתאימים ל-Enterprise, משום שבעולם ה-Enterprise יש דרישות רבות שלא מקבלות מענה (מבחינת תמיכה, תאימות, אינטגרציה וכו') מאותן פתרונות.

לסיכום: אפשר לבצע לא מעט צעדים בשביל להפחית עלויות שונות הקשורות לוירטואליזציה, החל משדרוגים ורכישת שרתים אחרים שיכולים לייתר את השרתים הישנים (שתופסים רשיונות שבקרוב תצטרכו לשלם עליהם דמי מנוי), וכלה בפרויקט לביצוע קונטיינריזציה והעברת התשתית לפתרונות יותר מודרניים. בטוחני שיש אפשרויות נוספות. תהיה האופציה שתהיה, קחו את הזמן לבדוק יתרונות וחסרונות לטווח ארוך, לפני שאתם מתחייבים לתשלומים הרבה יותר יקרים על הפתרונות הנוכחיים של התשתית שלכם.

ברודקום רכשה את VMWare – ההמשך

בתחילת השנה פרסמתי פוסט על כך שחברת Broadcom רכשה את חברת VMWare בסכום של 69 מיליארד דולר, ובאותו פוסט/קליפ חיוותי את דעתי, וחשבתי שסיימתי עם הנושא… עד שקיבלתי טלפון מחברה מנמ"ר שביקש ממני לבדוק יותר לעומק ולחוות דעה יותר מפורטת. החלטתי שאם אני בין כה עושה זאת, אני גם אפרסם זאת כאן.

להלן תקציר:

למי שלא מכיר את חברת ברודקום, החברה רוכשת חברות שונות, ולאחר הרכישה היא מוכרת חלקים שונים של החברה הנרכשת, מקצצת בהשקעות בצורה משמעותית בחברה הנרכשת, כך שבמקרים רבים, החברה הנרכשת אינה יותר מ"שלד" ממה שהיתה בעבר חברה גדולה. דוגמאות לא חסר: CA, symantec ויש עוד כמה. גם רכישת VMWare אינה הרכישה האחרונה, החברה רכשה מאז את ConnectAll.

בחודשים האחרונים התקיימו מספר ישיבות עם הנהלת ברודקום, VMware, שותפים ואחרים, בהם התגלו הדברים הבאים:

החברה מחסלת את תוכנית השותפים המקורית של VMware וברדקום מעתה היא המחליטה מי יהיו השותפים והתנאים החדשים.
החברה משנה לחלוטין את פורטפוליו המוצרים של VMWare ומעתה יהיו שני מוצרי "אב", ורוב המוצרים האחרים של החברה לא יהיו זמינים יותר לרכישה עצמאית, אלא כ"תוספים" לאותם "מוצרי אב" – ארחיב בנושא בהמשך הפוסט
ברודקום החליטה ש-VMWare תצא מכל מה שקשור לוירטואליזציית קצה (VDI), ניהול מערכות קצה, וכל מה שקשור ל-End User Computing והיא מציעה את החטיבה למכירה עד סוף השנה הקלנדרית הנוכחית בסכום של 5 מיליארד דולר.

עתה נתרכז בעניין אותם "מוצרי אב": החברה תציע בעצם שני משפחות חדשות, הראשונה תיקרא VCF (ר"ת VMware Cloud Foundation) וחבילה זו תציע את כל מה שיש ל-VMWare להציע בתחום וירטואליזציה מנוהלת, מקומית או בענן (או בצורה משולבת) , כולל חלקים רבים שהוצעו כפתרנות נפרדים ומעתה יוצעו כ-Add-ons (תוסף) למי שרוכש את VCF. להלן תרשים דוגמא למה יוצע לרוכשים (לחצו להגדלה)

מוצר האב השני הוא VVF (ר"צ VMware vSphere Foundation) – שזו כמובן חבילת ה-vSphere שמיועדת לקצה הגבוה וללקוחות הגדולים. כמו ב-VCF, גם כאן, מוצרים שהיו בעבר עצמאיים וניתנים לרכישה נפרדת, ימכרו מעתה רק כ-Addons. להלן תרשים החבילה (לחצו להגדלה):

כפי שניתן לראות מהתרשימים, ישנם מספר חבילות מוצרים שהחברה כורכת, בין אם הלקוח רוצה או לא. כך לדוגמא, מעתה חבילת ARIA כלולה ב-VVF. יש לך מערכת אחרת לניתוח קבצי LOG לדוגמא? או שתיפטר מהמערכת או שתשלם עבור חלק שלא תשתמש. מצד שני, ישנם חלקים שמעתה זמינים רק אם רוכשים את VCF – כמו VMWare firewall או ATP.

אחרי שברודקום/VMWare פרסמו את הדברים (הם פרסמו מאז מספר "עדכונים" – פוסט זה כולל אותם), ולאחר שהם הבינו כי המתחרים כבר פונים ללקוחות החברה, הם הוציאו "הבהרה" נוספת שישנן עוד 2 "חבילות אב".

החבילה הקטנה הנוספת היא חבילת VMware vSphere Standard (VVS) – להלן התרשים (לחצו להגדלה):

כפי שאתם יכולים לראות, מספר התוספים הזמינים לרכישה – קטן מאוד ולא ניתן לרכוש תוספים אחרים שקיימות בחבילות אב אחרות.

ההצעה האחרונה שיש לברודקום/VMWare להציע נקראת VMware vSphere Essentials Plus Kit (VVEP) והיא די זהה ל-VVS. להלן התרשים (ההגבלה ל-3 שרתים היא במקור – לחצו להגדלה):

אלו הם ההצעות הזמינות ללקוחות, כאשר מעתה הכל זמין כמנוי (Subscription) בלבד. לאלו המעוניינים במידע לגבי ה-Validated solution על VCF, אפשר לראות פרטים כאן.

בקליפ שפרסמתי בפוסט הקודם, ציינתי כי חברות גדולות לא יתרגשו מעליית המחיר הצפויה (והיא בהחלט צפויה – מפוסטים שונים ברשת רואים עליה שנעה בין 100 ל-300 אחוז, אבל תמיד כדאי לשאול את הנציגות שמולה אתם עובדים), אך הבעיה המהותית קשורה לעיקר: שום חברה לא מוכנה "לבלוע" עליית מחיר כה גבוהה כשמדובר בדיוק באותו מוצר שהיה זמין במחיר נמוך משמעותית בעבר (כבר ציינתי כי רוב מוצרי VMWare הפסיקו להיות זמינים לרכישה עצמאית ו/או רשיון Perpetual? הנה פוסט של VMware עצמה על כך לגבי רשיונות, כל המוצרים ושרותי SAAS) ולכן רבים מתחילים להתעניין בפתרונות מתחרים (ספקי הענן כבר מציעים הצעות מפתות, Nutanix גם מציעים)

מה ניתן לעשות? על מה מומלץ להסתכל ולבחון? על כך – בפוסט הבא שיפורסם בסופ"ש זה.

קונסולידציה – השלב השני שלא מבצעים

ישנן 2 סיטואציות שחוזרות על עצמן עם לקוחות שונים. האחת מתרחשת באופן אקראי (פר לקוח) והשניה מגיעה בעת דיוני תקציב IT לשנה הבאה.

הסיפור פשוט: מנמר"ים ומנהלי IT מקבלים "הנחתה" כי יש לקצץ בתקציב ה-IT או ה-Data Center ואילו במקרה השני חברות מעוניינות "לרחרח" מה קורה בחוץ מבחינת וירטואליזציה אחרת (שאינה של VMWare – בד"כ הסיבה לכך היא אי רצון לשלם סכומים גבוהים של הרשיונות, לא שהם לא מרוצים מהתוכנה).

בשבילי – 2 הסיטואציות קשורות למשהו אחד: רוב החברות הקטנות והגדולות עשו קונסולידציה ומעבר P2V (כלומר משרתים פיזיים לוירטואליים) אך הרוב כלל לא ביצעו קונסולידציה שניה שהיא איחוד וצמצום השרתים הפיזיים שנותנים שרותים וירטואליים.

ניקח דוגמא: לפנינו 4 ארונות 42U, הם עמוסים ב-40 שרתי 1U בכל ארון (כן, אני משער שבמציאות כמות השרתים פר ארון היא מופחתת הואיל וחלק מהשרתים הם 2U, בחלקם יושבים מדפים של סטורג', סוויצ'ים וכו'). אני מאמין שבכל שרת יש 2 מעבדים שכל אחד מהם הוא 4 או 6 ליבות.

אם ניקח את הדוגמא לעיל, נוכל ללמוד מספר דברים כבר בהתחלה:

כמות החשמל שמנוצלת פר ארון היא בערך 12 קילוואט שעה.
סביר להניח שפרוסים 40 רשיונות VMWARE Enterprise PLUS רק בארון הזה.

אז איך ניתן לפתור את בעיות הרשיונות או קיצוץ תקציב ה-Datacenter?

התשובה ל-2 בעיות אלו קשורה לפתרון קונסולידציה. קחו לדוגמא ארון עם 40 שרתים – את אותו ארון ניתן להעיף ממנו 34-36 שרתים החוצה וזאת מבלי שצריך לוותר על מכונות VM אחת! נכפיל ב-4 ארונות ונקבל שאנחנו יכולים להגיע למצב שבארון אחד נאחסן 24 שרתים ונקבל את אותם ביצועים וממצב של שימוש של כמעט 50 קוט"ש, נוכל לצמצם זאת ל-5 קוט"ש לערך, חסכון של 90% בחשמל!

גם מבחינת רשיונות VMWare נוכל לקצץ מ-160 רשיונות ל.. 24 רשיונות, יותר מ-75% חסכון מבלי לוותר על שום פונקציונאליות!.

איך? אני לא אפרט כאן יותר מדי (בכל זאת, צריך פרנסה, אתם יודעים…) אולם הדבר אינו כרוך ברכישת שרתים חדשים (בד"כ) אלא בשדרוגים שצריך לבצע, שינויי רשת ועוד כמה וכמה שינויים. בניגוד למחשבים שקונים להנהלה, גם שרתים בני 2-4 שנים ניתן להוציא מהם יותר וזאת ברכישה חד פעמית של מס' חלקים (אל דאגה, קונים מהספק החביב עליכם). מדובר אמנם בהוצאה מכובדת (יחסית, תלוי לגודל החברה) אך כפי שציינתי – מדובר במשהו חד פעמי. אחרי השדרוג, ניתן להשאיר מס' מסויים של שרתים כבויים שישארו לצרכי טסטים את השאר ניתן למסור/למכור/לגרוט (לפי מדיניות החברה – אתם מוזמנים ליצור עימי קשר בנושא אם אתם רוצים להיפטר מהם)

לסיכום פוסט קצרצר זה: לא צריך לחפש פתרונות וירטואליזציה אחרים (בקרוב באתר זה יופיעו מס' קליפים על מספר פתרונות וירטואליזציה אחרים, כך שתוכלו להתרשם בכל מקרה) ולא צריך תמיד לשלם המון רשיונות, וכשמגיעה גזירת תקציב, לא צריך ישר לפטר עובד או 2, אפשר לחסוך את המשכורות גם בקיצוץ עלויות חשמל וקירור מבלי להזיק לתשתית הקיימת.

[stextbox id='info' caption='גילוי נאות']פוסט זה מדבר על שרות בתשלום שניתן ללקוחות[/stextbox]