ההכרזה של אינטל על חומרה חדשה

אינטל לאחרונה הכריזה על שורת מוצרים חדשים – משפחת מעבדי ה-Xeon Cascade Lake שמהווים שדרוג למשפחה הנוכחית, Xeon Scalable. אלו שרוכשים שרתים מ-Dell יוכלו להתחיל לרכוש את הדור הבא של השרתים (סידרת ה-R650,750 וכו') בשבועיים הקרובים (לפחות בחו"ל). חברת HPE עוד לא הכריזה על תאריך השקה וגם לא לנובו. בסיסקו הולכים להוציא את המשפחה החדשה בערך בעוד חודש וחצי. בהשוואה למעבדים הנוכחיים, המעבדים החדשים יהיו קצת יותר מהירים אך באותו מחיר כמו הקיימים, וניתן יהיה (לאחר עדכון BIOS) להחליף את המעבדים הנוכחיים במעבדים החדשים. פוסט יותר מפורט על המעבדים החדשים (כולל רשימת המעבדים) – יופיע פה בבלוג בקרוב.

אינטל גם הכריזה על כמה דברים שנראים במבט ראשון מלהיבים ומעניינים, אולם אני ממליץ שלא לרכוש אותם, ובחלק מהמקרים אני ממליץ לחכות ל"גירסה 2.0".

נתחיל בדיסק ה-SSD החדש של אינטל, ה-DC D4800X (תבדילו בינו ל-P4800X). ה-D בשם המוצר מסמן Dual Port. זהו SSD בחיבור NVME כפול. בשביל מה צריך כפול? כדי לקבל שרידות כמובן!…

אממה .. מישהו שכח או התעלם מכלל פשוט שקיים בכל PC, החל מלאפטופ ועד שרת עצבני עם 8 מעבדים: כשיש לך תקלה בחיבור PCIe, המערכת פשוט תקפא או תקרוס. לגמרי. נסיון לבצע כיבוי/הפעלה מחדש לא יצליח לעבור את ה-POST. (בעקרון, כשמפעילים את המכונה, לאחר שהמעבד הופעל וה-BIOS נכנס לשליטה, הוא מריץ את המיקרוקוד שבתוכו, הוא מתחיל לאפס את תושבות וציודי ה-PCIe. כשהוא לא מצליח – תופיע שגיאה שלא תאפשר המשך הפעלת המכנה). במילים אחרות – זה ציוד מעולה .. אם יש לכם Mainframe של IBM, שם אפשר להחליף כמעט את כל הציוד שהמכונה פעילה (וניתן להפעיל/לכבות תושבות PCIe בזמן ריצה) – אבל לא כל כך רלוונטי בשרתים.

מכאן – נעבור ל-Optane DC.

למי שלא מכיר – Optane DC זו גירסת SSD שאינה מתחברת לתושבת PCIe אלא יושבת בתוך תושבות הזכרון של השרת. בתמונה משמאל תוכלו לראות אותם כ"מקלות זכרון" (עם המדבקות, כלומר 3 מקלות Optane DC ו-3 מקלות זכרון DDR4 ECC). כל מקל Optane DC מגיע ב-3 גדלים – 128, 256 או 512 ג'יגהבייט אחסון! (המחירים, אגב, לאלו שרוצים לדעת – ואלו לא מחירים סופיים: 893, 2461 דולר וה-512 ג'יגהבייט עדיין לא יצא). אלו אינם מקלות זכרון, כך שאם יש לך מול מעבד כ-256 ג'יגה זכרון והכנסת מקל Optane DC של 256 ג'יגהבייט, לא יהיה לך זכרון של כחצי טרה, אלא 256 ג'יגה זכרון ו-256 ג'יגה של אחסון מהיר.

בכנס Ignite האחרון, מיקרוסופט הדגימה איך ה-Optane DC עוזר בסביבת HCI שמורכבת מ-Hyper-V, Storage spaces direct וכו'. להלן הוידאו:

שימו לב למשהו אחד חשוב שקצת פחות מודגש בוידאו: כל ה-Optane DC שבשרתים בהדגמה משומש ל-Cache בלבד ולא כ-Storage! במילים אחרות, גם אם תכניס טרהבייט של Optane DC בשרת, עדיין תצטרך Storage כלשהו, ולכן השימוש של Optane DC יותר מתאים כ-Cache ל-DB או למכונות וירטואליות. ניתן לראות את הדגש הזה גם במסמך הזה שהוציאה VMWare שמתייחסת ל-Optane DC ולגירסה עתידית של vSphere.

בלינוקס יש תמיכה ל-Optane DC ובקרוב תהיה גם תמיכה לשימוש ב-Optane DC כ"זכרון". הפצות רד האט 8, SLE 15 ואחרות כבר תומכות ב-Optane DC וכל מה שצריך זה שאפליקציות יתמכו בכך, וזה יקרה ברגע שהטכנולוגיה תהיה נפוצה יותר.

בקיצור – טכנולוגיה מעניינת (אם כי יש לסמסונג המתחרה מענה "בשרוול" שנותן ביצועים בעומסים הרבה יותר גבוהים, זה בסידרת ה-Z-NAND), אבל יקח זמן עד שהיא תיכנס בצורה מסודרת לשימוש על ידי כל מיני אפליקציות ופלטפורמות. הדבר שהכי מעכב כרגע את הדברים – זה הצורך ברכישת שרתים חדשים על מנת להשתמש בטכנולוגיה. כל ספקי הענן הציבורי יציעו בקרוב מכונות עם Optane DC.

אחד המוצרים הנוספים שאינטל הכריזה עליו הוא Intel SSD D5-P4326 – כונן SSD בתצורת "סרגל" (שמו הטכני של הסטנדרט: EDSFF E1.L – שם שממש מתגלגל בפה). כל סרגל SSD כזה יכיל בדור הנוכחי עד 15.32 טרהבייט אחסון… רק לפני שמתלהבים, האחסון מורכב מ-QLC NAND, הווה אומר שבתא NAND אפשר לאחסן 4 ביטים, מה שמאפשר לאחסן יותר מידע פר תא, אך מצד שני, מהירות הכתיבה – איטית מאוד בהשוואה לכונני SSD מדור נוכחי מבוססי TLC (כלומר 3 ביטים בתא). אינטל ושותפיה ימכרו שרת 1U שבו יהיה ניתן להכניס 32 סרגלים כאלו ליצור אחסון עד כמעט חצי פטהבייט שמיועד יותר לאחסון מידע לקריאה, ובמילים אחרות – לא מאחסנים על זה מכונות וירטואליות, קונטיינרים ושאר דברים שמצריכים קריאה/כתיבה מהירה יותר ממה שאותם סרגלי SSD יכולים להציע.

הבעיה המרכזית במוצר היא התחרות שלו מול דיסקים קשיחים מכניים. נכון, SSD נותן מהירות קריאה הרבה יותר גבוהה מכל דיסק מכני, אבל דיסק מכני כמו Seagate Baracuda בגודל 14 טרהבייט ל-Enterprise עולה בסביבות ה-550$ ואילו סרגל של 15.3 טרהבייט של אינטל עולה פי 8. את עניין הבדלי הקריאה/כתיבה ניתן תמיד לפתור בעזרת מספר דיסקים SSD שישמשו ל-Cache כך שהפתרון של אינטל עדיין אינו שווה לדעתי מבחינה כלכלית.

לסיכום: אינטל הציגה מספר מוצרים חדשים ומספר שדרוגים מעניינים (כמו המעבדים) אך לא כל המוצרים שווים רכישה כעת. חלק לא מבוטל מהטכנולוגיות שהוצגו עדיין אינו "בשל" ל-Enterprise ומצריך תפוצה ושימוש נרחבים על מנת לתקן באגים ולפתח תמיכה למוצרים. לכן, השמרנות שמאפיינת כל כך את שוק ה-Enterprise מוצדקת במקרים כאלו ולא מומלץ לעניות דעתי לרכוש כל טכנולוגיה, רק כי היא הוכרזה ברעש וצלצולים.

על מעבר לעננים, אירוח אתרים ועוד כמה דברים

הפוסט הזה הוא מעין פוסט "חדשות" לגבי דברים שפורסמו בעת האחרונה ושלדעתי יכולים לעניין את קוראי הבלוג בתחומים השונים.

נתחיל בתחום האירוח אתרים. עד היום חברות שונות בארץ ששוכרות מקומית מכונות וירטואליות/שרתים לשם אירוח האתרים מהסיבה הפשוטה של Latency ו-SEO (לנקודת ה-SEO לדעתי אין שום אחיזה בכל מה שנוגע ל-Latency ואני יכול להעיד שיש לי כמה מילות מפתח במקום ראשון בגוגל והשרת הוירטואלי שלי נמצא בכלל ב-Amazon Lightsail בוירג'יניה!). עד היום היה ניתן לארח את האתר שלכם בחו"ל ולהשתמש בשרות CDN כמו של Incapsula שלהם יש שרתי EDGE פה בישראל. החל מעתה, גם למתחרה הגדול שלהם (Cloudflare) יש נקודת EDGE פה בישראל כך שאפשר בהחלט להשיג Latency מאוד נמוך גם מבלי לשכור מכונות בארץ ובכך ניתן לחסוך בעלויות השכרה.

מכאן נעבור לעננים ציבוריים ולחברות בינוניות עד גדולות (במובן האמריקאי/אירופאי, פחות במובן הישראלי). בשנים האחרונות, עם כניסת העננים הציבוריים יותר ויותר לקידמת הבמה, חברות בסדר הגודל שהזכרתי לעיל "השתעשעו" (במובן של PoC, העברת מספר מכונות לענן ציבורי כלשהו לצרכי טסטים ו"טבילת אצבעות" וכו'). חברות רבות קיבלו קרדיטים מספקי הענן הציבורי (בסכומים הנעים מעשרות עד מאות אלפי דולרים). חברות רבות השתמשו באותם קרדיטים כדי להעביר תשתיות כלשהן לענן ובאותו זמן לפי כל החברות המודדות מכירות שרתים, מתגים, סטורג' וכו' (חברות כמו IDC, מורגן סטנלי, גרטנר ואחרים) הוציאו דוחות שכמות הציודים ל-DC/שרתים שנמכרת מאותם יצרנים הולכת וקטנה והטרנד הזה נמשך כבר יותר מ-5 שנים, אולם לקראת סוף 2016 האחוזים עלו במעט ואילו ב-2017 האחוזים עלו בצורה יפה (7% בהשוואה ל-2016) לפי הדו"ח של חברת Canalys שהופיע ב-The Register כאשר Cisco מכרה יותר מאשר Dell/EMC (ו-Dell/EMC מכרה יותר מ-HPE). דו"ח של חברת Morgan Stanley ציין פחות או יותר את אותם דברים בחודש שעבר.

אבל (וזה "אבל" גדול) – יש כאן גם טוויסט…

חברת ששמעו, התעניינו או הקימו PoC (או אולי עברו) לפתרונות HC (כלומר Hyperconverge) ראו שפתאום הם לא חייבים לרכוש את הסטורג'ים היקרים (מאוד) או סוויצ'ים סופר יקרים שעושים המון דברים. פתרונות Hyperconverge כמו ה-VSAN של VMWare, או Nutanix או SimpliVity או OpenStack (או RHV של רד-האט) נותנים גם ביצועים יפה וגם שרידות מרשימה – והכל רץ על שרתים סטנדרטיים כשהכל בעצם רץ כ-(Software defined (storage/network. ולפי 2 הדוחות, חברות מגלות יותר ויותר עניין בפתרונות כאלו מאשר הפתרונות הקאלסיים של ברזלים קניינים ויעודיים.

משהו נוסף שמוזכר בדוחות אחרים (לצערי אין לי כאן קישורים כי רובם בתשלום) זו מצד אחד הפתיחות שהיום הרבה יותר גדולה כלפי PAAS ו-SAAS, אך מצד שני, יש נסיגה כלשהי מ-IAAS. אני מכיר חברות שפרסמו מאמרים כמה IAAS יהיה יותר זול אצל ספקי ענן ציבורי אבל בסופו של יום אם נסתכל על הטרנד של השנתיים האחרונות, יותר ויותר חברות מעדיפות את ה-Infrastructure להשאיר אצלם למעט דברים מסויימים שעדיף שיהיו בענן (אתרי אינטרנט, שרותים מסויימים שעדיף לתת דרך הענן וכו') אבל השאר (שאינו SAAS/PAAS צד ג') – מקומית ב-DC שלהם.

Exit mobile version