על OpenShfit, הטמעה וציפיות בחברות

פרויקט OpenShift הוא פרויקט די "צעיר" (יחסית) עם המון השקעה מצד חברת רד-האט. כעסק שנותן שרותי הטמעה/הדרכה של המוצר, אני שומע על כל מיני חברות שרוצות להטמיע אותו כדרך להיכנס לעולם הקונטיינרים, ואני גם שומע על חברות שמהססות או חושבות מחדש אם להטמיע אותו הואיל והרושם שהם קיבלו הן מצד משווקים והן מצד מטמיעים שלא ממש מכירים את המוצר – לא היה ממש חיובי (אם כי יש בהחלט מספר בנקים וחברות תקשורת שבודקים את המוצר בימים אלו), ולכן החלטתי לכתוב את הפוסט ולהסביר על המוצר מגובה 50,000 רגל. הפוסט יתרכז יותר במאקרו ולא במיקרו וגם יתמקד בנוקד פחות טכניות כמו מחירים והמלצות.

חלק לא קטן מהטענות ששמעתי הגיעו מצד גופים שחשבו ש-OpenShift זה כלי עם GUI מרשים ל-Kubernetes. הנחה זו היא די מוטעית. אם מחפשים GUI וכלי ניהול בשביל Kubernetes, אפשר להסתכל על מוצר בקוד פתוח שלא עולה כלום כמו Rancher. לעומת זאת, Openshift זה כלי שבא לתת לך הכל ללא צורך בהזדקקות לשרותים חיצוניים מהאינטרנט כמו Containers Registry וכו'.

על מנת להבין יותר את התפיסה של OpenShift, נדמיין סיטואציה אחרת לחלוטין: יש לנו 10 מפתחי JAVA ויש לנו שרת לינוקס גדול ורציני. למפתחים יש משתמש משלהם (נניח דרך אוטנתיקציית AD) על שרת הלינוקס ועל השרת מותקן באופן מרכזי ה-JDK וכלים אחרים שהמפתחים משתמשים, וכל מפתח יכול לבצע login ולבצע checkout מה-GIT המרכזי ולהריץ את האפליקציות JAVA שלו. אין צורך שיהיה לו ידע בניהול מערכת לינוקס, אבל מומלץ שיהיה לו ידע ממש בסיסי ב-BASH, ודברים פשוטים אחרים שאפשר ללמוד בשעה שעתיים – בשביל להריץ את מה שהוא כתב. מי שינהל את שרת הלינוקס מבחינת הגדרות, עדכונים וכו' – תהיה מחלקת ה-IT בחברה. לחובבי Windows אפשר לדמיין את הסיטואציה כשרת Windows שנותן שרותי RDP וכל משתמש נכנס עם המשתמש המאושר שלו והוא עושה מה שהוא צריך לעשות. הידע שהוא צריך – הוא שימוש בסיסי ב-Windows, לא יותר מזה.

השוני הכי גדול בין Kubernetes ל-OpenShift מבחינת כל מה שקשור לקונטיינרים – היא הגישה. ב-Kubernetes אם אני רוצה לבצע Deploy, לבצע Scale, רפליקציה, כתיבת שרותים ודברים רבים אחרים – אני צריך לכתוב קבצי YAML (או JSON) שאותם אני צריך להזין ל-Kubernetes ואני צריך גם לבדוק לוגים כדי לראות שכל רץ תקין, ולכן בחברות שמשתמשות ב-Kubernetes רוב העבודה הזו נופלת על איש ה-Devops. לעומת זאת, עם OpenShfit, הדברים בנויים יותר בכיוון שרת הלינוקס וה-JAVA. עם OpenShift אני מגדיר משתמשים (ומחבר את OpenShift ל-AD על מנת לשמור על סינכרון שם משתמש/סיסמא/הרשאות) ואותו מפתח יכול להריץ דברים ישירות דרך ה-CLI או ה-GUI ויש לו כלים מוכנים כדי שהוא לא יצטרך לשכתב קבצי YAML כדי לבנות קונטיינרים עם הקוד שלו בתוך ה-OpenShift. אם הוא רוצה לבצע לדוגמא Scale או Deploy, הוא פשוט יכול ללחוץ כמה קליקים ולהשתמש ב-Template מוכן, לתת שורת כתובת של ה-GIT שלו, ותוך דקות ספורות ה-POD עם הקונטייר/ים שלו ירוצו, הוא יכול לראות מתוך ה-GUI את הלוגים ואף לקבל גישת טרמינל מוגבלת לתוך הקונטיינר כדי לבדוק אם הכל תקין וכו' וכו' ואם הוא רוצה לשמר את מה שהוא עשה בתור קובץ YAML/JSON, המערכת תשמח ליצור עבורו את הקובץ הנ"ל.

לכן, מבחינת חברה, OpenShift עושה את החיים יותר קלים מבחינת הטמעה ושימוש בקונטיינרים, ניהול תשתית המכונות המריצות את OpenShift ואת הקונטיינרים עצמם, כלומר הצורך במישהו יעודי רק כדי להריץ דברים בקונטיינרים פוחת ואפשר להוציא זאת לשרות חיצוני או ללמד את צוות היוניקס/לינוקס את הדברים הדרושים, ובנוסף קל לראות אם ישנן בעיות בתשתית ה-OpenShift (מערכת Heapster נותנת גרפים עשירים פר Node, פר POD וכו' וכו', וגם ניתן לחבר את OpenShift ל-ELK, גרפאנה ושאר החברים). בנוסף, מכיוון ש-OpenShift מבוססת על Kubernetes, ניתן ליישם את מה שרץ על OpenShift על מערכת Kubernetes במקרים לדוגמא בהם הוחלט ש-OpenShift ירוץ בפיתוח ו-Kubernetes או פתרון תואם רץ בפרודקשן (אם כי זה קצת יותר מורכב).

ונקודה אחרונה לגבי מחיר: אני מכיר כמה מנהלי IT ששמעו את המחירים של רד-האט ולסתותיהם נשמטו. נכון, מחירים פר Node אינם בדיוק זולים, אולם המחיר יורד לחמישית אם מריצים את ה-Node כמכונת VM ומעוניינים להריץ את הגירסה המסחרית. חוץ מזה שאישית – אני ממש לא ממליץ להריץ את OpenShift על "הברזל" אלא אם יש שם למחלקת ה-IT ידע ממש עמוק ורציני בלינוקס, אחרת אפשר להפיל Node (ולא חשוב אם זה Node לעבודה או Master) די בקלות. בכל זאת, לא מדובר על הפעלת Cluster קונבנציונאלי עם HeartBeat, PaceMaker וכו'.

לסיכום: OpenShift היא לא מערכת קלה להקמה (יש צורך בידע ב-Ansible אם רוצים להקים אותה על מספר מכונות, אגב – אפשר להרים אותה על דסקטופ עם 16 ג'יגה זכרון בעזרת MiniShift) ויש צורך בידע רציני על מנת להקים ולהגדיר דברים, אבל אחרי שהכל מוקם, יש צורך בפחות ופחות "התעסקות" עם המערכת. זו מערכת שנבנתה עם מחשבה מראש על מפתחים שלא הולכים לעבור קורס קונטיינרים, יחד עם שמירת כל הרגולציות ו-Lifecycle שחברות דורשות.

למי מתאים הפצות וכלים של SuSE

שוק הלינוקס בשנים האחרונות בארץ תופס תאוצה ובשנה וחצי האחרונות נכנס כח חדש לישראל – חברת SuSE ישראל שמייצגת את SuSE העולמית ונותנת תמיכה (בגיבוי SuSE העולמית) למוצרי החברה בארץ ואף משתפת פעולה במחקר ופיתוח בחברות שונות.

לא מעט לקוחות פוטנציאליים וקיימים ששומעים על SuSE שואלים: אנחנו צריכים את זה? בשביל מה?

אז קודם כל צריך להכיר את ה"ראש" של SuSE ואת SuSE עצמה. החברה נמצאת בשוק קצת משנת 1992 (רד-האט הוקמה ב-1993) והחברה התמקדה במיוחד בשוק האירופאי ובמיוחד – השוק הגרמני. כחברה גרמנית, המסורית הייקית נמצאת בכל מוצר של SuSE – שמרנות מצד אחד (ועמידה בכל סטנדרט אפשרי) ובחירה סלקטיבית מאוד של פרויקטים בקוד פתוח שמהם היא בונה מוצרים. ב-SuSE לדוגמא לא תמצאו על כל פיפס ש-רד-האט מוציאים – מוצר מתחרה. לרד-האט לדוגמא יש את OpenShift, ל-SuSE יש את ה-CAAS (שנמצא בבדיקות בטא כיום). מדובר על 2 מוצרים שמתקיפים את עניין הקונטיינר מזוויות לגמרי שונות, כך שאלו לדוגמא שמחפשים רק לבצע deploy לקונטיינרים (ולא את כל ה"מסביב" ש-OpenShift מוסיפה) עם תמיכה מסחרית מלאה – מוזמנים להציץ בקישור לעיל.

כשזה מגיע ל-Storage, המוצר של SuSE לדוגמא יותר בשל מהמוצר של רד-האט בדיוק מאותה סיבה שציינתי לעיל: SuSE בוחרים בפינצטה ואז משקיעים רבות בהקמת מוצר עם כל התחזוקה לאורך שנים. הדוגמא הכי פשוטה היא ההקמה של המוצר: ב-SuSE נותנים לך הוראות איך להקים זאת על המחשב הנייד שלך או מחשב טסטים עם VirtualBox או VMWare Workstation או KVM והולכים איתך שלב אחר שלב בתיעוד כך שגם אדם שמעולם לא שמע על Ceph יוכל תוך זמן קצר להרים סביבת נסיון ולאחר מכן הוא יוכל להמשיך ללמוד את שאר הפונקציונאליות (ויש לא מעט שמאוד שונה מ-Storage רגיל). ב-רד האט לעומת זאת יש הרבה יותר "תיאוריה" ופחות "בשר" להקמה על המחשב הנייד/מחשב טסטים.

גם כשזה מגיע ל-OpenStack, ב-SuSE לא קפצו ישר על המערכת אלא בנו בסבלנות את המערכת ואז שילבו את השינויים והתוספות שלהם למערכת שלא רק יכולה להרים מכונות VM אלא גם קונטיינרים נפרדים ללא צורך בהוספת חלקים אחרים למערכת, וכמובן – יש תמיכה ארוכת זמן כך שהחברה יכולה להיות שקטה בכך שהיא תקבל תמיכה ל-5 שנים הקרובות לאותה גירסה שהיא מנסה עכשיו.

הנקודה שחשובה ללא מעט עסקים: מחיר. רוב הלקוחות מחפשים בד"כ הפצת לינוקס לשרתים ומבחינת ההפצות עצמם, גם ההפצה של רד-האט וגם ההפצה של SuSE זהים מבחינת תמיכה בברזלים ובשרותים שמערכת ההפעלה נותנת, רק שאת SuSE תוכל לרכוש במחיר זול יותר בעשרות אחוזים בהשוואה למחיר שרד-האט נוקבת.

עוד נקודה חשובה: לא מעט חברות נכנסות היום לתחומי ה-Embedded/IOT ול-SuSE יש את ה-SuSE Embedded Linux הן למעבדי אינטל והן למעבדי ARM עם 64 ביט עם מערכת הפעלה רזה מאוד שנקראת Jeos ואם משווים את המוצר לזה של רד-האט, תוכלו לראות ש-SuSE מתקדמים בהרבה מהמתחרים (וכן, יש גם תמיכה רשמית מלאה למחשבים כמו Raspberry Pi לחברות שמתנסות עם המכשיר).

לכן, ההמלצה שלי (והיא לא מגיעה כהמלצת מכירות. הפרנסה שלי מגיעה משרותים, תהיה הפצת הלינוקס אשר תהיה) – לפני שמחליטים על הפצה או פתרון לינוקס זה או אחר – תסתכלו גם על ההצעות של SuSE.