עדכון ליבה בשרתי לינוקס – ללא Reboot

כשזה מגיע לתחזוקת שרתים, אחד הדברים שאנשי IT פחות אוהבים – הוא עניין העדכון. כשזה מגיע לשרתים שמריצים Windows Server, אתה לא תמיד תדע אם העדכון באמת עבר בדיקות איכות רציניות ומיקרוסופט “נתפסת” שוב ושוב עם בעיות עדכונים ששוברות תאימות. מילא זה – הבעיה הכי גדולה היא שבמקרים רבים – צריך לעשות Reboot ואינך יכול לדעת בוודאות של 100% שהמכונה תעלה והכל יפעל כשורה.

בלינוקס – ברוב המקרים אינך צריך לעשות Reboot לשרת גם לאחר שביצעת עדכונים. במקרה הכי גרוע אתה פשוט יכול להפעיל מחדש את השרותים שרצים על השרות – לאחר התקנת העדכונים. חברות כמו רד-האט ו-SuSE עושות את הכל כדי לשמור תאימות בינארית של 100% כך שקונפיגורציות ודברים אחרים פשוט אינם משתנים (ב-2 ההפצות, כשמתקינים גירסה חדשה של תוכנה על הגירסה הישנה, המערכת תייצר קבצי rpmsave באותה תיקיה שנשמרות בה ההגדרות של האפליקציה, כך שתוכל לראות מה השתנה).

כפי שציינתי לעיל – ברוב המקרים לא צריך לעשות Reboot, למעט עדכון ליבה (Kernel). עד לפני שנתיים בערך – עדכון Kernel היה מחייב Reboot. לא באופן מיידי – הפצת הלינוקס לא היתה מפעילה לך איזה טיימר ל-Reboot אוטומטי – אבל היה מומלץ לעשות זאת בהקדם האפשרי.

ואז הומצא מנגנון שנקרא ksplice (ש”נחטף” די מהר על ידי חברת אורקל עבור הפצת הלינוקס שלה). המנגנון הזה מאפשר את עדכון הליבה – לא רק על הדיסק אלא גם בזכרון של המכונה, כלומר המנגנון יודע להתקין את החלקים ההכרחיים (ולקמפל חלק מהם במידת הצורך), ולהטעין אותם מחדש לזכרון – וכל זה ללא Reboot, כך שהמערכת ממשיכה לעבוד כרגיל, רק שהיא כבר כוללת את עדכון האבטחה שהיה ב-Kernel.

לאחר זמן מה יצאה רד-האט עם kpatch וחברת SuSE יצאה עם Live patching. קנוניקל לא נשארה מאחור והם הכריזו על שרות שנקרא livepatch.

כל השרותים לעיל – הם בתשלום בלבד, כלומר העדכונים צריכים לעבור דרך מערכת עדכונים מורשית של ההפצה בלבד. לא מדובר באיזו חבילת RPM או DEB שאפשר להוריד ולהתקין חופשי על כל השרתים בחברה. ב-רד האט יש צורך לעשות זאת דרך שרות Satellite וב-SuSE דרך SuSE Manager. באובונטו נותנים בונוס למשתמשים – מי שנרשם, יכול לעדכן דרך שרות livepatch עד כ-3 מכונות דסקטופ בלבד (לא שרתים, זה כבר בתשלום).

יש לא מעט שמגיעים מעולם מיקרוסופט לעולם הלינוקס וחוששים מעדכון. לצערי לא מעט מאותם אנשים מתבלבלים בין עדכון לשדרוג. כן, שדרוגים לפעמים יכולים לשבור מערכות קיימות, אולם הדברים שחברות הפצת הלינוקס משחררות לאותה גירסת לינוקס הם עדכונים ששומרים על תאימות מלאה ולכן לעניות דעתי לא מומלץ לדחות התקנת עדכוני הפצת לינוקס – אותן הפצות לינוקס עושות עבודה הרבה יותר רצינית ממיקרוסופט בכל הקשור לבדיקה של עדכונים טרם שחרורם ללקוחות.

ומה עם הפצה כמו CentOS? בכל זאת, יש לא מעט כאלו מותקנות. ובכן, התשובה לכך שזה בהחלט אפשרי אבל .. די מורכב. נאמר כך: זה יותר מתאים לאלו שבונים לעצמם Kernel.

לסיכום: אם יש לכם שרתי לינוקס בפרודקשן והם שרתים מבוססים על Red Hat או SuSE או אובונטו בתשלום – כדאי להשתמש בשרות ה-Live Patching ותחסכו לעצמכם דאגות על אבטחה וענייני Reboot.

שיטת שידור חדשה מיוטיוב

מדי פעם אני מקבל שיחות טלפון מכל מיני גופים המעוניינים לשדר שידור חי לקהל (בד”כ הפניות מגיעות מאלו המעוניינים לשדר שידור תורה מהרב שלהם אל קהל המפוזר בארץ ובחו”ל). כולם רוצים את האיכות הכי טובה של שידור, עם מספר מצלמות ומיקרופונים, עם Latency נמוך, שזה יפעל גם על מכשירים סלולריים כשרים ושלל דרישות נוספות.

בד”כ כשאני שולח הצעת מחיר להקים פרויקט כזה (מה לעשות, מיקסרים וציוד נוסף עולים לא מעט) – לא ממש חוזרים אליי או שחוזרים עם טענות שהמחיר יקר.

כיום אפשר עם תוכנות מסחריות כמו VMIX לארגן שידור טוב שיראה אצל כולם (כל עוד ספק האינטרנט מאפשר קבלת וידאו מיוטיוב, למיטב ידיעתי שרות האינטרנט ה”כשר” לא ממש מאפשר זאת) עם יוטיוב. ישנה גם האפשרות החינמית של שימוש בתוכנת OBS כדי לבצע קידוד והזרמה אל יוטיוב או אל שרותי וידאו אחרים אך הדבר קצת יותר מורכב להקמה ושימוש.

אז מה עושה מישהו שרוצה לשדר וידאו עכשיו ואין לו תקציב? ובכן, יוטיוב הוציאה פונקציה חדשה שנקראת Go Live והיא זמינה מעתה לכולם. עם הפונקציה הזו כל מה שצריך זה מחשב נייד עם מצלמת Webcam טובה (כמו Logitech C920 ומעלה), מיקרופון עם חיבור USB שישב מול מגיש השידור .. וזהו.

מעתה כל מה שצריך לעשות זה להיכנס ליוטיוב, לוודא שאתם מחוברים בשם המשתמש שלכם, ללחוץ על הפתור הוידאו עם ה-+ ולבחור Go Live (הדפדפן כרגע צריך להיות כרום). בחרו את המצלמה, המיקרופון, תנו כותרת, צלמו את עצמכם או העלו תמונת Preview ו.. אתם בשידור, בלי להפעיל שום תוכנה צד ג’ ואפשר לעשות זאת מכל מחשב, וגם לשדר מהשטח (כל עוד יש לכם חיבור סלולרי טוב עם חבילת DATA רצינית).

לאלו שרוצים לשדר עם מצלמות יותר רציניות, אז אפשר להשתמש בציוד USB של Elgato או אם מדובר במחשב דסקטופ, אז כרטיס Black Magic יעזור. כל מה שצריך לעשות זה לחבר את המצלמה המקצועית דרך חיבור ה-HDMI שלה אל הכרטיס, ולבחור את ה-Elgato או ה-Black Magic כמקור וידאו ואת המיקרופון המקצועי כמקור אודיו – ולשדר.

לסיכום: רוצים לשדר וידאו? דאגו ל-Web Cam טוב. רוצים לשדר וידאו באיכות מעולה? דאגו לכרטיס לכידה טוב, מיקרופון מקצועי עם חיבור USB (כמו YETI לדוגמא) – כנסו לאתר של יוטיוב ותתחילו לשדר.