בתחום ה-IT, רוב האנשים מכירים בד"כ מספר סוגי מחשבים. יש את הלאפטופים והדסקטופים, ויש כמובן את השרתים. ברוב המקרים חברות יקנו את השרתים והדסקטופים מיבואן או מפיץ של יצרן מחשבים זה או אחר מתוך רשימת דגמים שקיימים בארץ ויסגרו עניין.
כיום יש בחלק קטן מהמקרים דרישות לשרתים שונים. אחד הפופולריים לדוגמא הוא שרת שיכול לקבל כמה שיותר GPU לצרכי Deep Learning או AI. ברוב השרתים מהיצרנים הידועים ניתן להכניס בין 1 ל-4 כרטיסי GPU. מדוע זה נעצר ב-4 GPU? הרי תמיד אפשר לבנות שרת בגודל 3U ולדחוף בו עד 8 GPU בקלות (ואם מתאמצים – ויש כמה דגמים כאלו בשוק – גם 10 GPU). הסיבה לכך (לדעתי) היא המחשבה של רוב היצרנים שאם אתה רוצה לדחוף 8 כרטיסי GPU – עדיף שתקנה 2 שרתים שבכל אחד מהם יהיה 4 כרטיסי GPU. השיטה הזו עובדת מעולה על רוב החברות, אבל ממש לא עובדת על חברות ענן.
חברות ענן משתמשות בטכנולוגיה שונה שרוב החברות בארץ לא מכירות, ולכן אולי זו הזדמנות טובה להכיר מה זה PCI Switching (לרוב זה נקרא גם PLX על שם החברה שהמציאה זאת, למרות שיש חברות נוספות שמציעות אותו דבר).
תכירו את השרת הבא: 3U8G-C612 מחברת Asrock Rack (לחצו להגדלה):
כפי שאתם יכולים לראות, השרת נראה מעט .. מוזר. לא רואים את ספקי הכח (הם נמצאים מתחת ללוח האם, יש 4 ספקי כח אימתניים), והמאווררים נמצאים באמצע, לא בחלק השמאלי כמו רוב השרתים. כמו שאנחנו רואים, יש לנו 8 כרטיסי GPU.
מי שיציץ במפרט הכללי של מעבדי Xeon SP, יגלה שיש לנו בכל מעבד עד 48 נתיבי PCIe, כלומר יש לנו סה"כ (ברוטו) 96 נתיבים. לעומת זאת יש לנו 8 כרטיסי GPU שכל אחד מהם משתמש ב-16 נתיבי PCIe. חישוב פשוט של 8 כפול 16 שווה 128, אבל אין לנו 128 נתיבים, שלא לדבר על כך שכל פיפס דורש מס' נתיבי PCIe: ה-Chipset דורש 4, כרטיס רשת 10 ג'יגה דורש בממוצע 8, בקר ה-RAID דורש גם 8, ויש עוד כמה ציודים שגם הם דורשים מס' נתיבי PCIe.
אז איך ניתן לכולם וגם נספק 128 נתיבי PCIe לכל הכרטיסים?
לשם כך ישנה טכנולוגיה שנקראת PCIe Switching או כפי שהיא יותר מוכרת בתעשיה: PLX.
מה שה-PLX עושה בעצם, הוא יוצר מעין "מתג" בין מספר תושבות PCIe, ובכל פעם הוא מעביר למערכת מידע מכרטיס אחר. כך לדוגמא ישנם דגמים שיודעים לעשות סימולציה של 2 או 4 תושבות PCIe X16 ואותו PLX ממתג בין ארבעתם ומעביר את כל הנתונים הלוך וחזור בין המעבד לכרטיסים, כל זאת בשעה שהמערכת עצמה מודעת לכך שיש 4 כרטיסים (נניח) אבל המעבד מקבל כל פעם נתונים מכרטיס אחד. לשיטה הזו יש יתרון עצום בכך שאפשר להכניס הרבה יותר ציוד במחשב, אם כי המחיר שלה היא איבד מועט של מהירות (בסביבות ה-50-80 ננושניות).
שיטת ה-PCI Switching גם עובדת חיצונית. נניח ויש לנו מערכת vSphere עם מספר שרתים ואנחנו צריכים לתת למספר מכונות VM כרטיס GPU יעודי. אם נתקין GPU בשרת פיזי שמריץ vSphere לא תהיה לנו אפשרות לעשות Migration של המכונה לשרת אחר או Fault Tolerance. עם PLX לעומת זאת, אנחנו יכולים להקים מכונה כמו בתמונה לעיל, ולמפות בעזרת ציוד PCI Switching (שיושב "באמצע" בין השרת לשרתי ה-vSphere – כולל כבלים כמו SAS HD בין הציודים לשרתים) כרטיס ספציפי ל-VM ואנחנו יכולים להעביר ב-Live את הציוד בין מכונות ה-VM. (אגב, לאלו שחושבים לאמץ את הטכנולוגיה – היא יקרה, מאוד!)
כך, בקרוב, השרתים החדשים מבית DELL, Cisco ו-HPE יאפשרו ללקוחות להכניס בכל תושבות הדיסקים – SSD NVME. כל NVME דורש 4 נתיבי PCIe כך שאם אנחנו יכולים להכניס 24 דיסקים SSD NVME, נצטרך 96 נתיבים שאותם ב"טבעי" אין לנו ולכן ב-Backplane של השרת יהיו 2 שבבי PLX שישתמשו ב-32 נתיבי PCIe ואת זה אין שום בעיה ל-PCIe לתת. אגב, אינטל מאפשרת עד 96 נתיבי PCIe ו-AMD נותנת .. 128 נתיבים. יום אחד אולי אצליח להבין מדוע אינטל כה "חוסכת" נתיבי PCIe… אגב: שרתים מבית SuperMicro, Tyan, ASRock Rack כוללים כבר פתרון כזה מזה שנתיים וחצי…
משרתים נעבור למחשבים תעשיתיים. אלו מחשבים שאמורים לעמוד בתנאים קיצוניים של רעידות, חום קיצוני (עד 60 מעלות בזמן עבודה). בחלק מהמקרים המחשב, כשפותחים אותו, נראה כמו PC רגיל, ובחלק מהמקרים המחשב מורכב מלוח אם שהוא כמעט ריק ויש בו תושבת אחת ארוכה ועוד תושבות PCIe X16 ו-PCIe X8. המחשב עצמו יושב ב-90 מעלות אנכית בתושבת הארוכה (שמזכירה תושבת Riser בשרתים) והציודים מתחברים לאותו לוח אם. אחת הטעויות הנפוצות שיבואנים לא מודעים (וחלק מחברות האינטגרציה לא מודעות) היא שפתרון שאינו כולל PLX הוא מוגבל. ברוב המקרים במחשבים תעשייתיים יש מעבד i5 או i7 או Xeon E3 מכילים כמות קטנה של נתיבי PCIe! כך לדוגמא אם מכניסים GPU אז הוא משתמש ב-16 נתיבים ומעבד כמו Xeon E3-1585 v5 מגיע עם .. 16 נתיבים בלבד. אם לא מכניסים GPU, אז אנחנו יכולים להכניס 2 כרטיסים שמשתמשים כל אחד מהם ב-8 נתיבים או כרטיס של 8 נתיבים וכרטיס של 4 נתיבי PCIe, כך שאם בונים מחשב תעשייתי עם ציוד רב שצריך להתחבר אליו (GPU, בקרים – לא ב-RS232, חיבורי USB, חיבורים קנייניים וכו') אז חובה לחפש פתרון שכולל PCIe Switching.
לסיכום: ישנם תצורות נוספות של שרתים שיכולים לסייע לנו בכל מיני דרכים, שיצרני ציוד רגילים לא תמיד מוכרים. אם אנחנו רוכשים ציוד שאנחנו צריכים להכניס אליו ציודים רבים נוספים, חשוב לבדוק אם יש בו פתרון PCIe Switching, אחרת המחשב אפילו לא יפעל. הטכנולוגיה הזו גם יכולה לסייע כשיש לנו צורך לחבר ציודים מסויימים כמו SSD NVME או GPU ממכונה יעודית אחת לשרתים אחרים מבלי שנצטרך להחליף שרתים. כדאי להתייעץ ולבדוק מה הצרכים והאם פתרונות כאלו יכולים לסייע לכם.
בשנתיים האחרונות נכנסה טכנולוגיית דיסקים (SSD) חדשה לשוק – טכנולוגיית ה-NVMe SSD (או PCI SSD – זה אותו דבר). רבים לקחו את עניין ה-SSD הנ"ל כמשהו שהוא יותר אבולוציה מאשר רבולוציה. עד היום היה לנו דיסקים SATA, NL-SAS, SAS ועכשיו יש לנו PCI/NVMe. לא?