אחסון נתונים – לאן אנחנו מתקדמים?

כל מי שעובד ב-IT יודע: לוקח המון זמן להחליט לרכוש שרתים, ועוד יותר זמן להחליט ולרכוש פתרון Storage. מקבלים הצעות מכל מיני משווקים, אולי קוראים סקירות פה ושם, מוצאים תקציב – ואז קונים את הציוד.

בפוסט זה אני מעוניין להתמקד יותר בהתפתחויות בתחום אחסון הנתונים. לא אכנס לפתרונות ספציפיים של יצרנים מסויימים אלא יותר לטכנולוגיות שיכנסו לשרתים ולפתרונות אחסון.

נפתח בכותרת ראשית: מלחמה. יצרני פתרונות SSD כמו אינטל, טושיבה, סמסונג, מיקרון ואחרים מתחילים להוציא דיסקים SSD מבוססי QLC NAND Flash (כלומר בכל תא ניתן יהיה לאחסן 4 בייטים של מידע) בכדי להתחרות ביצרני הדיסקים הקשיחים המכניים. היתרונות של SSD QLC על פני דיסקים מכניים:

  • ניתן יהיה לרכוש SSD בגדלים של עד 32 טרהבייט (פר דיסק) – בהשוואה לעד 14 טרהבייט דיסק מכני.
  • מהירות הכתיבה תהיה יותר מהירה ממהירות הכתיבה לדיסק מכני, אם כי לא בהבדל כה משמעותי כמו SSD MLC – זה יהיה בסביבות ה-800-1000 מגהבייט לשניה. מהירות הקריאה לעומת זאת תהיה בערך כמו SSD MLC – בערך 2 ג'יגהבייט לשניה.
  • טיפול בשגיאות יהיה הרבה יותר חכם בהשוואה לדיסקים קשיחים מכניים – והטיפול יהיה פנימי (עם Garbage Collection ו-TRIM).
  • הקץ לחיבורי SATA ו-SAS2/SAS3 – כל החברות מעוניינות להעיף זאת (אוקיי, חוץ מטושיבה) לטובת NVME.

הדיסקים הללו יצאו במהלך השנה הקרובה. שימו לב: במקרים מסויימים, גם אם יש לכם תמיכת NVME בשרת, לא בטוח שדיסקים כאלו יהיה ניתן להכניס אותם הואיל והעובי שלהם הוא 15 מ"מ (בניגוד לרוב הדיסקים SSD שהם בין 5 ל-7 מ"מ).

רוב האנשים שאומר להם את המילים "SSD עם QLC Flash" לא ממש יבינו את ההבדלים בין SSD רגיל ל-SSD QLC ולכן אני מציע להציץ בלינק הבא. כפי שתוכלו להבין מקריאת המאמר שם – אלו דיסקים שלא מיועדים להירכש במקום דיסקים SSD שנמכרים כיום, אלא מיועדים להחליף את רכישת הדיסקים המכניים.

מ-QLC נעבור לטכנולוגיה שאינטל כה גאה בה – ה-3D Xpoint. טכנולוגיה זו, למי שאינו מכיר – היא טכנולוגיית אכסון על שבבים, אך לא מדובר ב-NAND Flash אלא על פתרון קנייני של אינטל ומיקרון. SSD בטכנולוגיות כאלו יחזיק הרבה יותר זמן, מהירות הכתיבה והקריאה שלו שווה פחות או יותר למתחרים, אולם הטכנולוגיה "עוקפת" את המתחרים בכל מה שקשור ל-Latency או בשימוש בחלק מה-SSD כ-SWAP והוא מאוד מתאים לדברים כמו SQL אם אנחנו מעוניינים להצמיד SSD כזה למכונת VM (או להריץ על "הברזל").

למרות שאינטל מהללת את הטכנולוגיה – ברוב המקרים אצל רוב החברות, לא יהיה לה ממש שימוש, הואיל ושימוש ב-SSD כזה על פתרון וירטואליזציה כמו vSphere לא יתן יתרון גדול על מתחרים אחרים כמו סמסונג, מיקרון ואחרים (ב-SSD ל-Enterprise). בנוסף, אינטל מייצרת אותם בגודל די קטן: 280, 375, ו-750 ג'יגהבייט (שוב, בגרסאות Enterprise) במחיר הרבה יותר גבוה מהמתחרים, כך שאם רוצים להשתמש ב-SSD כאלו – מומלץ לחשוב ולקחת יעוץ. מצד שני, אם אתם בונים פתרון NAS, דגם 905P לדוגמא יכול לתת פתרון Cache הרבה יותר טוב מאחרים (שימו לב, שבשביל להשתמש ב-SSD כזה, צריך מכונה די חדשה, מהשנתיים האחרונות).

טכנולוגיה נוספת שתעניין חברות שמשתמשות ב-SQL ושצריכים ביצועי Read רצחניים, היא טכנולוגיית ה-Z-SSD של סמסונג. ה-Z-SSD עוקף בביצועים את ה-3D Xpoint של אינטל, אבל הוא הרבה יותר איטי בכתיבה.

מכאן נעבור לפתרונות אחסון קנייניים. ברוב המקרים בקצה הנמוך עד בינוני (תקציב של 5-6 ספרות בדולרים) הטכנולוגיות הם פחות או יותר אותן טכנולוגיות, רק שכל חברה נותנת שמות אחרים (די מזכיר מה שקורה בתחום השרתים) ואחת השגיאות שרבים נופלים אליה – היא המושג "AFA" (או All Flash Array). אפשר להשוות את זה למושג שיגיע מאיש שיווק של רכבים – "מכונית מפוארת". זה שפתרון Storage הוא All Flash יכול להטעות, בגלל שכל SSD יש לו מגבלות – בכמות כתיבה רנדומלית או Sequencial, חלקם הוא Mixed Intense אבל ברוב המקרים בהצעה הראשונה שתקבל ה-SSD הוא Read Intense, מה שיאיט את הביצועים בצורה ניכרת בעבודות דיסק כבדות.

בשנה הקרובה יהיו יותר ויותר הצעות AFA שמבוססים על דיסקים SSD TLC (ולא MLC שהוא הרבה יותר מהיר. ה-TLC יושב "באמצע" בין ה-MLC ל-QLC) ושיהיו Read Intense. בהצעות היותר גבוהות, סביר להניח שנראה לקראת סוף שנה הבאה פתרונות Storage גדולים יותר מבוססי SSD QLC – כאשר חלק מה-SSD יהיו TLC כדי "להחביא" ביצועי כתיבה איטיים. אלו שרוצים להקים פתרונות VDI גדולים – פתרונות Storage כאלו יאיטו ביצועים במקרים מסויימים (במיוחד אם מרימים כל דסקטופ כ-VM ולא כ-Session RDP לדוגמא).

עוד תחום שיקבל תאוצה בשנה הקרובה הוא ה-NVMEoF שעליו כתבתי בעבר. הפתרונות הללו יקרים (7 ספרות בדולרים) והם הרבה יותר מורכבים מפתרונות Storage קודמים. תחום נוסף שיקבל דחיפה ויכול לעניין את אלו שמחפשים פתרון Storage עם Scale Out – הם פתרונות קנייניים של Scale Out מ-EMC, NetApp, ואחרים אך לעניות דעתי אין להם הצדקת רכישה – יש מספר פתרונות Scale Out Storage שיכולים לרוץ על ה-Nodes עצמם מבלי לרכוש עוד Storage.

עוד פתרונות מעניינים שיגיעו לשוק (אבל אני מאמין שלא יכנסו לשוק הישראלי האולטרא-שמרן) הם פתרונות JBOF – מכונות שמזכירות JBOD אך עם SSD במקום דיסקים מכניים, שמחברים כל מכונה למספר שרתים עם כרטיס HBA וב-JBOF מגדירים כמות דיסקים שיוקצו פר שרת. יש גם פתרונות של מכונות שיכולות לקבל 45-60 דיסקים מכניים בגודל 3.5 אינטש וכוללות מעבד, זכרון וכו' ויכולות לשמש כפתרון Storage (אולם יש צורך בשדרוג תשתית הרשת ל-40-50 ג'יגהביט).

מצד הדיסקים המכניים אנחנו נראה בשנה הבאה דיסקים שעובדים עם מנועים כפולים (ומהירות גישה כפולה – בסביבות ה-450 מגהבייט לשניה) בחיבורי NVME והיצרניות כבר יציעו דיסקים שמגיעים לגדלים של עד 20 טרהבייט. יהיה מעניין לראות את התחרות מבחינת מחירים – בהשוואה ל-SSD QLC.

לסיכום: יש לא מעט התפתחויות בתחום אחסון הנתונים. אני לא ממליץ להיות בין הראשונים לאמץ טכנולוגיות, אבל חשוב לדעתי להכיר את הטכנולוגיות.

החל ה"מרדף" אחר החלפת הדיסקים קשיחים שלכם

כמעט בכל חברה גדולה בארץ יש שרתים ואם נסתכל בשרתים – ברוב המקרים נמצא דיסקים קשיחים מכניים. הם לא מהירים כמו דיסקים SSD, אבל הם "סוסי עבודה" שעושים עבודה טובה. אני די בטוח שהיו למנמר"ים או אנשי IT הצעות להחליף את הדיסקים האלו ב-SSD ובוודאי בחלק מהמקרים הדיסקים המכניים הוחלפו ב-SSD, אבל בד"כ חברות לא ממהרות להחליף – בגלל המחיר. אחרי הכל, מחיר ממוצע של SSD ל-Enterprise עולה הרבה יותר מאשר דיסק מכני SAS או NL-SAS ל-Enterprise.

מי שקורא את הפוסטים בבלוג זה, אולי קרא את הפוסט הזה שכתבתי על סוגי SSD וגם כתבתי על סוג שבבי NAND חדש עם תאי QLC (כלומר ניתן לכתוב 4 ביטים בתא אחד, בניגוד ל-SLC שבו ניתן לכתוב רק ביט אחד, אבל בהשוואה ל-QLC הוא הרבה יותר מהיר בכתיבה). החסרון הגדול של QLC זו הכתיבה האיטית ולכן דיסקים SSD מבוססי QLC NAND Flash לא מיועדים להתחרות מול SSD רגיל.

הם מיועדים להתחרות בדיסקים הקשיחים שיש לכם בשרתים.

הבה נודה על האמת: דיסקים מכניים בגודל 2.5" לא התקדמו כמעט בשנים האחרונות. ברוב המקרים הדיסק הכי גדול ל-2.5" ל-Enterprise הוא בגודל 2 טרהבייט (יש כמובן גם 5 טרהבייט אם כי הם אינם מיועדים ל-Enterprise ובכל מקרה לא בטוח הם יוכלו להיכנס לשרת שלכם אם השרת הוא של HP לדוגמא – המערכת פשוט תקפיץ הודעה שזה לא נתמך והיא לא תציג התראות מדיסק כזה). המהירות שלהם אינה גבוהה (בין 200-270 מגהבייט ב-Sequencial Read).

חברת Micron, בשיתוף פעולה עם אינטל, הציגו אתמול את ה-SSD מבוסס QLC הראשון שלהם. עדיין אין הרבה פרטים ציבוריים עליו ובאתר Toms Hardware כתבו כמה מילים לגביו.

טכנית, הדיסקים הללו, כפי שציינתי לעיל, מיועדים להיות "באמצע" – בין כוננים מכניים ל-SSD שכולם מכירים ל-Enterprise. הכתיבה שלו לא מהירה בהשוואה לשום SSD שקיים בשוק (כן, גם בהשוואה ל-SSD שעולה 1000 שקל בחנות מחשבים), אולם מהירות הקריאה שלו היא כמו מהירות קריאה של SSD ל-Enterprise, כלומר אתם תקבלו מהירות של 550 מגהבייט לשניה (שוב, ב-Sequencial Read, ב-Random התוצאה תהיה מעט שונה ואם משתמשים ב-Queue Depth התוצאות יהיו לא רעות .. הייתי מרחיב אבל יש אמברגו עד לסתיו הקרוב).

הגדלים של הדיסקים הללו יהיו שונים מגדלים של דיסקים מכניים. ה-5210 ION יהיה זמין בגדלים החל מ-2 טרהבייט ועד 8 טרהבייט (אני מעגל את המספרים), כך שתיאורתית דיסקים כאלו יכולים להחליף גם דיסקים מכניים בגודל 3.5" (ניתן לאכסן תיאורתית בשרת בגודל 1U עם 10 כניסות דיסקים – כמעט 80 טרהבייט של DATA).

והשאלה הכי חשובה לפני שחושבים לרכוש דבר כזה בעתיד: לאיזה עומסי עבודה זה מתאים? ובכן, התשובה היא במובהק לעבודות Read Intensive. זה לא מיועד לאכסן שרת SQL או נתונים של שרת SQL, זה לא מיועד לשמש כדיסקים לוקאליים עבור הרצת מכונות VM. זה מיועד יותר לאחסן תוכן סטטי, כך שאם אתם מריצים פורטל ארגוני גדול בחברה לדוגמא, דיסק כזה יכול לאחסן את התכנים עבור הפורטל (בנוסף לדיסק רגיל שיאחסן את השרת ה-Web ו/או ה-Application Server). חשוב לזכור: כמות הכתיבה/מחיקה על כל תא היא מוגבלת (בסביבות ה-1000 פעם, אבל בד"כ בקר ה-SSD עושה עבודה חכמה שלא תגיעו לזה)

חברת מיקרון היתה הראשונה להכריז על QLC, ותהיו בטוחים שבמהלך החודש הקרוב כל השאר יכריזו, כי כולם עבדו על יצור שבבים עם QLC: סמסונג, טושיבה, סאנדיסק/WD, אינטל (עם מיקרון), וגם SK Hynix. הרכישה תתאפשר החל מסביבות אוקטובר-נובמבר בשנה זו.

לסיכום: SSD עם תאים QLC מגיע לשוק. זה לא מתאים לכולם. כרגע יהיו הכרזות ל-Enterprise ובהמשך זה יזלוג לשוק הסמי-מקצועי ושוק הצרכנים. האם הייתי ממליץ לצרכן לרכוש דיסקים SSD כאלו? הפיתוי יהיה גדול הואיל והוא יהיה יותר זול מ-SSD מבוסס TLC או MLC (וצרכנים לא מודעים יקנו כאלו "כי זה SSD") – וזה יכול להתאים לשוק הביתי, אך לא לשוק המקצועי (במיוחד אם יש צורך לטפל בקבצים גדולים במהלך העבודה).

Exit mobile version