וירטואליזציה והעתיד

עולם הוירטואליזציה ידע ב-30+ שנים האחרונות תהפוכות רבות. זה התחיל ב-IBM עם המיינפריים, המשך למערכות יוניקס השונות עם פתרונות מסוגים שונים (רובם מבוססי חומרה), המשיך בצעדים קטנים בעולם ה-PC (בדסקטופ, לא בשרתים), ובשרתים מודרניים זה התחיל עם "מעין וירטואליזציה" כמו chroot, jails ובסולאריס עם Zones.

עד שהגיעו VMWare שגם הם התחילו בהתחלה בדסקטופ (ה-Workstation, אחרי זה ה-GSX, אחרי זה ESX ולבסוף ESXI) והם "לקחו את הקופה" בכל הקשור להצעת וירטואליזציה מלאה. מה שהיית יכול (בד"כ) להריץ על שרת בודד, אתה יכול להריץ בשרת וירטואלי ללא שינויים. VMware נכנסה לשוק די ריק וכבשה אותו ורק לאחר מספר שנים נכנסה מיקרוסופט עם ה-Hyper-V ולאחריה נכנסו אחרים כמו אורקל עם ה-VM Server שלהם וגם רד האט עם RHEV (כיום זה נקרא RHV), ופתרונות אחרים כמו Proxmox ואחרים.

כיום, חברות שקמות ורוצות להכניס פתרון וירטואליזציה – יש להן מגוון רחב של פתרונות וירטואליזציה, החל פתרונות קוד פתוח שלא צריך לשלם שקל אחד ועד לפתרונות שעולים אלפי (ולפעמים עשרות אלפי) דולרים, הכל תלוי בצרכי החברה, בידע שיש בתוך החברה לתפעל ולתחזק (או מישהו חיצוני שעושה זאת עבור החברות), בצרכים ובגישות שהם בוחרים, כגון:

  • פתרון וירטואליזציה רגיל – ערימת שרתים שכל התוכן נשמר בדיסקים מקומיים.
  • פתרון וירטואליזציה רגיל – עם NAS או SAN כאשר ה-DATA נשמר על אותו פתרון אחסון.
  • פתרון וירטואליזציה hyperconvergence – שבו הכל יושב בארון אחד ובלוגיקה מאוחדת – ה-storage, הרשת (נהיית כמעט כולה וירטואלית – SDN ), וה-Compute – כמו פתרונות של Nutanix, או Simplivity או RHV (לשעבר RHEV, בגירסה החדשה 4.2 שתצא בקרוב).
  • פתרון וירטואליזציה משולב קונטיינרים – מכונות ה-VM משמשות כ-nodes והקונטיינרים רצים בתוך ה-Nodes.
  • פתרון של קונטיינרים בלבד – ה-Nodes יושבים על מכונות פיזיות (ללא וירטואליזציה) והקונטיינרים רצים על המכונות הפיזיות (פתרון לא מומלץ, הואיל וכך קשה לנטר ולטפל בשרתים).

קונטיינרים נכנסו בסערה לשוק ב-4 שנים האחרונות כאשר Docker הוביל בשוק שהיה עד כה עם פתרון Zones של Solaris ומספר פתרונות לא-ממש-משוייפים בלינוקס כמו LXC והפשוטים כמו chroot ו-jails (שקיים לגרסאות BSD). פתרון הקונטיינרים הראה לעולם מה שמנהלי Solaris ולינוקס ידעו ממזמן – אתה יכול להרים קונטיינר ב-2-3 שניות ולהריץ עליו אפליקציות. הפתרון היה מוגבל, אבל הוא בהחלט הצית את הדמיון ומספר אנשים החלו לעבוד על פתרון משלים בגוגל ולאחר זמן מה גוגל החליטו להוציא את הפתרון שלהם שמשתלב עם Docker ונקרא Kubernetes (או בקיצור: K8S ובתרגום השם מיוונית: טייס – pilot) ו-K8S נותן לך פתרון כמעט מלא לקונטיינרים – החל בשרידות, גדילה דינמית, בדיקת "בריאות" קונטיינרים, תקשורת ביניהם (באמצעות תוסף צד ג' – יש מספר פתרונות מובילים) ועוד ועוד.

חברות ענן ציבורי שנתנו שרותים המבוססים על VM קפצו על המציאה והחלו לתת פתרונות מבוססי קונטיינרים וכיום יותר ויותר חברות בתשתית הפנימית שלהם מתחילים להבין שבמקום הצורך שיהיו 100 מכונות וירטואליות, אפשר להסתדר עם 10 מכונות וירטואליות גדולות ו-500 קונטיינרים, החסכון במשאבים הוא די רציני, נוסיף לכך יתרונות נוספים של קונטיינרים וכך נוכל להבין מדוע חברות קטנות כגדולות מתחילים "לזוז" יותר ויותר לכיוון קונטיינרים.

זה המצב כרגע בשוק.

ומה העתיד צופה לנו?

מי שנמצא בתחום המחשבים עשרות שנים יכול בוודאי לראות שפתרונות ישנים תמיד עושים "סיבוב" נוסף וחוזרים כפתרונות מודרניים. קחו Mainframe מלפני 30+ שנה, דברים עתיקים כמו System/360 של IBM ונוכל לראות שם ש-IBM הריצו מערכות נפרדות כ… קונטיינרים, בשמות אחרים, במושגים שונים, אבל במבט על – אפשר להשוות זאת לקונטיינרים והנה כיום השוק חוזר ל.. קונטיינרים. אותו דבר בוירטואליזציה (גם שם ל-IBM יש הרבה קרדיט ו.. אלפי פטנטים. אם IBM היתה רוצה להתנהג כמו שמיקרוסופט התנהגה בשנות ה-90 – הייתם משלמים היום הרבה הרבה יותר על פתרונות וירוטאליזציה וקונטיינרים).

לעניות דעתי, הדבר הבא שיכנס – יהיו הקונטיינרים VC (לא, אני לא מדבר על vCenter שבין כה הולך למות לטובת VCSA לשמחתי). מה זה קונטיינרים VC? התשובה לכך היא Virtualized Containers ויש מספר חברות (הכי גדולה היא אינטל עם ה-Clear Containers) שיציעו זאת.

איפה זה נכנס? הבעיה כיום עם קונטיינרים היא שההפרדה בין קונטיינר לקונטיינר היא חלקית. אם נפעיל קונטיינר A ונכנס אליו, הוא לא יכול לדבר כברירת מחדל עם קונטיינרים אחרים או עם ה-host אלא אם נגדיר לו כך ספציפית (בצורה של Volume או בהגדרות רשת). יחד עם זאת, אם אני מצליח לקבל גישת root ל-host עצמו, אני לא רק שיכול לראות את כל התליכים שהקונטיינרים מריצים, אני יכול לשבש את כל המערכת. יש פתרונות לכך כמו SELinux ו-AppArmor אבל הרוב לא משתמשים בכך ובחברות גדולות כמו בנקים וכו' העניין די מעכב הכנסת פתרונות מבוססי קונטיינרים. (אצל חברות הענן כמו אמזון וגוגל, המצב שונה לחלוטין וגם אם תצליח לפרוץ את הקונטיינר – לא ממש תגיע ל-host, והם משתמשים בפתרונות חומרה כדי להגן על הדברים, פתרונות חומרה משלהם שהם אינם מוכרים. ככלל, שרתים אצל יצרני הענן שונים מאוד בתצורה הסופית מהשרתים שחברות קונות).

כאן נכנסים ה-VC. ה-Virtualized Containers הם בעצם מכונות וירטואליות לכל דבר ועניין שיריצו את האפליקציה שלכם, רק שהם בנוים בצורה אחרת. לדוגמא עניין ה-BIOS ותצורת ה-PC הקלאסית – הועפו החוצה ודברים רבים שונו כך שה-VC לא יצרכו משאבים כמו VM רגיל, אבל מצד שני תקבל את ההגנות של וירטואליזציה כך שגם אם יש לך root ל-host עצמו, זה לא אומר שתוכל לראות תהליכים רצים (תוכל לראות מכונות וירטואליות שרצות אבל די קל גם להגן עליהן עם פתרונות הצפנה, שימוש ב-HSM וכו' וכו').

אפשר לקבל מעט יותר פרטים על כך ב-Kata Containers , הגירסה הבאה של OpenStack כאן שתתמוך בפתרון VC, ואני משער ש-Kubernetes יתמכו בהמשך גם ב-VC של חברות אחרות ושל אינטל.

ומה עם הפתרונות של VMware?  ל-VMWare כיום יש את vSphere integrated containers אבל אני מאמין שב-vSphere 7 הפתרון יהיה שונה, וגם ב-VMWare יבינו שרעיון ה-VC הוא רעיון לא רע בכלל להטמעה ושימוש, ומכיוון שב-VMWare יש צוות ענק של אנשי לינוקס, הם יכינו פתרון כזה (הימור שלי: פתרון ה-VC שלהם יתאם ללינוקס, לא ממש ל-Windows, לפחות לא בגירסה הראשונה) כך שתוכל להרים לך קונטיינר או VM, וזה לא ישנה הרבה, והפתרון יכלול גם Scale Out דינמי. (אין לי NDA מול VMWare וידע פנימי רשמי מה שקורה שם ולכן אני מסייג את הדברים, אלו רק שמועות ששמעתי).

עוד תחום שלדעתי יקבל יותר ויותר מקום (אך הדבר יקח זמן עקב שמרנות של חברות) הם מעבדי ARM. חברות כמו Qualcomm, Cavium ואחרות מתחילות להוציא מעבדי ARM V8-A עם 16/32/64 ליבות, מיקרוסופט עובדת ותשחרר בקרוב Windows 2016 לשרתי ARM ויש שמועות שגם ב-VMware וחברות אחרות עובדים על כך (הפצות לינוקס לשרתי ARM כבר קיימים כיום (גירסת SuSE קיימת כאן, וכאן ההכרזה של רד-האט, וכאן של Ubuntu). הרעיון עצמו הוא פשוט: בשרתים כאלו יש לך עשרות ליבות ואתה לא צריך לשלם 10000$ על מעבד כזה, והליבות הללו יכולות להריץ דברים קטנים ביעילות מופלאה. קונטיינרים הם (יחסית) קטנים, אז למה שלא תריץ את הקונטיינרים שלך על מעבדי ARM? צריך ברזלים? HPE הכריזו על כמה דגמים, DELL ו-Lenovo ממלאים את פיהם מים כרגע, אבל בוודאות אני יכול לאמר לכם – הם בונים כאלו בימים אלו לקראת הכרזה בקרוב.

נקודה שלא התייחסתי אליה היא Serverless והסיבה שלא התייחסתי לדברים היא שכרגע מדובר על טכנולוגיות קנייניות של ספקי הענן. יכול להיות בהחלט שחברה כלשהי תקים איזה מוצר שיתן Serverless על תשתית ארגונית פנימית, אך למיטב ידיעתי כרגע – אינני מכיר שום חברה או מוצר כזה.

לסיכום: דברים שהיו בעבר יחזרו שוב בגרסאות יותר מתקדמות, עולם הקונטיינרים לא הולך להיעלם אך הוא הולך להשתפר ויש יותר ויותר שחקנים בשוק. יצאו קונטיינרים מסוג אחר (VC), וגם פלטפורמות חומרה חדשות יכנסו לשוק (והמאמצים הראשונים יהיו יצרני הענן שימכרו לכם מכונות וירטואליות וקונטיינרים מבוססי ARM במחיר מפתה).

יהיה בהחלט מעניין 🙂

נקודות חשובות בשדרוג ל-CentOS 7.4

אחת למספר חודשים משחררת חברת רד-האט עדכון להפצות לינוקס שלה ועל מנת שלא לבלבל את הצרכנים, היא מעלה את גירסת ה-Minor של ההפצה. כך לדוגמא אם עד היום גירסת הלינוקס של רד-האט היתה 7.3, החל מעתה היא 7.4. יחד עם זאת, הפצות ישנות יותר של רד-האט (גירסאות 6 ו-5) עדיין מקבלות גם עדכונים, אם כי אלו מגיעים במועד מאוחר יותר וגם שם גירסת ה-Minor משתנה.

הפצת CentOS, למי שלא מכיר, היא הפצת לינוקס של רד-האט שנבנתה מחדש ותואמת במאת האחוזים, אם כי ללא כל הגרפיקה והלוגו של רד-האט, ומכיוון שכך, רבים נוטים להשתמש (כולל עבדכם הנאמן) בגירסת CentOS בשרתים (בדסקטופ אני מעדיף Fedora). תיקוני באגים ל-CentOS שמבוצעים ע"י הקבוצה שבונה את CentOS מוזרמים ישירות בחזרה לרד-האט על מנת לשמור על תאימות ואחידות.

כמו תמיד, בגרסאות עדכון Minor ישנם שינויים רבים בהפצה, אך שינויים אלו עדיין שומרים על תאימות בינארית, תאימות קבצי הגדרות וכו'. יחד עם זאת, בחלק מהמקרים מעדיפים ברד-האט (ונגזר מזה גם ב-CentOS) לשדרג חבילות מסויימות לגרסאות Major מתקדמות יותר ובלבד שתשאר התאימות. הסיבה לכך היא שהפצת לינוקס (בניגוד לגירסת Windows) כוללת אלפי חבילות (וזאת לפני הפעלת מאגר תוכנות מומלץ כמו EPEL) ואין לרד-האט את המשאבים לעקוב אחרי כל החבילות וליישם Backporting של עדכוני אבטחה. ברד-האט בודקים אם ישנן פריצות ידועות ואם הפריצות נחסמו בגירסה יציבה מתקדמת יותר, גירסת העדכון הבאה תכלול את הגירסה המתקדמת יותר (מה שנקרא בשפה המקצועית "Rebase").

ב-רד-האט שחררו מסמך ארוך לגבי השינויים ברד-האט 7.4 (וכמובן כל הדברים נמצאים ב-CentOS 7.4) שנמצא כאן ומאוד מומלץ לקריאה לפני שדרוג שרתים. ישנם שינויים כמעט בכל תחום, Kernel עם עדכוני מודולים, תמיכה בדרייברים חדשים, חבילות בגירסאות חדשות (ה-Rebase שהזכרתי לעיל). בלינק לעיל תוכלו למצוא את ה-General Updates שמדבר בכלליות על השינויים ומתחתיו פירוט לגבי השינויים.

ברוב המקרים, הרצת yum update תשדרג מערכת מכל גירסה קודמת (7.0, 7.1 וכו') לגירסה האחרונה בלי הרבה בעיות, אולם ישנם מקרים בהם השדרוג יכשל או יותר חמור – המכונה/VM לא תצליח לעשות Boot או לא תצליח להפעיל תקשורת דרך כניסות התקשורת הרגילות/וירטואליות.

להלן כמה נקודות חשובות שכדאי לשים אליהן לב לפני שמשדרגים לגירסה 7.4:

  • אם אתם משתמשים ב-iptables וב-ip6tables (הראשון מיועד ל-IPV4 והשני ל-IPV6, הן מותקנות כברירת מחדל בהתקנה רגילה). אם אתם מפעילים את שתיהם, יכולות להיווצר בעיות של תקשורת. הבאג מתוקן ב-CentOS 7.4 בחבילה iptables-1.4.21-18.0.1.el7 אך הוא עדיין לא מתוקן ברד-האט 7.4. הפתרון המומלץ כרגע – להפעיל רק אחד מהם ולבטל את השני (בעזרת פקודת systemctl disable).
  • אם אתם משתמשים ב-Xen, מכונת VM של CentOS 7.4 עם דרייברים Paravirtualized – ה-VM לא יצליח לבצע BOOT וכרגע הפתרון הוא HVM (או PV-on-HVM). תיקון לכך יצא בקרוב.
  • במקרים מסויימים הרצת yum update תתקין חבילות i686 ולא X86-64. הבעיה מתרחשת עקב התקנת RDMA. אם אתם משתמשים ב-RDMA, מומלץ להריץ yum install rdma-core && yum update. אם אתם עדיין רואים בעיה, מומלץ להריץ yum install rdma-core ibacm. 
  • אם אתם רוצים להתקין VirtualBox על תחנת עבודה שתריץ כ-host את CentOS 7.4, תצטרכו להתקין את גירסת VirtualBox 5.1.28 מהאתר. גירסה 5.1.26 לא תעבוד.
  • משתמשים ב-VMware ורוצים להקים VM מבוסס CentOS 7.4? עקב שינויים שרד-האט ביצעו בקרנל, התקשורת הוירטואלית לא תעבוד. יש צורך בהתקנת Patch ל-VMware tools. לפרטים – כנסו ובצעו את ההוראות בקישור הזה.
  • חבילת ה-initramFS הרבה יותר גדולה מבעבר, ולכן אם מחיצת ה-boot/ שלכם קטנה מ-1 ג'יגהבייט, תצטרכו להרחיב אותה לפני השדרוג ל-7.4 לפחות לגודל 1 ג'יגהבייט (אני ממליץ להרחיב לגודל 5 ג'יגהבייט אם הנכם מתקינים מספר גרסאות קרנל).
  • יכול להיות ששרות SAMBA יפול עם השגיאה symbol krb5_get_init_creds_opt_set_pac_request, not defined. במקרים כאלו יש להתקין את חבילת  krb5-libs-1.15.1-8.el7 ולהפעיל את שרות SAMBA מחדש.
  • ועוד בעניין SAMBA – אם אתם עובדים עם אותנטיקציית SSSD ומאפשרים SHARE, זה לא יעבוד. כרגע האפשרות היחידה היא לשנמך לגירסה שקיימת בסנטוס 7.3. כרגע רד-האט עובדים על הבאג הזה.
  • נדיר, אבל ראיתי מקרים שזה קורה: אתם מפעילים את ה-CentOS ואין תקשורת עד שאתם מבצעים Login או שהתקשורת לא מופעלת בזמן Boot. במקרים כאלו, עקבו אחר ההוראות כאן.
  • החל מגירסה 7.4, מינימום זכרון שנדרש עבור המערכת הוא 1 ג'יגהבייט. במקרים שאתם רוצים להריץ את ה-ISO כ-LIVE, יש צורך בלפחות 1.5 ג'יגהבייט זכרון.
  • עוד בענייני VMWare: אם אתם מגדירים ידנית VM לשימוש עם CentOS 7.4, אל תנסו לבחור דרייברים SCSI אלא אך ורק את ה-Paravirtualized. דרייברים ל-SCSI ש-VMWare השתמשו כבר לא קיימים בקרנל הזה.
  • אוהבים את פקודת ifconfig ו-netstat? תתכוננו לשכוח מהם. הם מסומנים כ-Deprecated והם אינם מותקנים כברירת מחדל עם CentOS 7.4, ולכן אם הרשת שלך לא עלתה, השתמשו בפקודת nmcli כדי להפעיל את כרטיס הרשת ואז תוכלו להתקין את החבילה (ותתכוננו לשנות סקריפטים שמשתמשים בפקודות הנ"ל).
  • בסנטוס 7.4 מותקנת גירסה חדשה של sudo שמשתמשת ב-var/db/sudo/lectured/ ולפיכך ההתראה הראשונה שמשתמשים ב-sudo (עם האזהרות וכו') תופיע מחדש לכל המשתמשים ב-sudo לאחר שדרוג לסנטוס 7.4.
  • אם אתם משתמשים ב-CentOS 7.4 עם GNOME, יכול להיות שמנהל הקבצים (Nautilus) יראה את האייקונים מאוד גדולים. הפתרון הוא להריץ את הפקודה: gsettings set org.gnome.nautilus.icon-view default-zoom-level 'small' ולבצע lougout ולאחר מכן login.
  • אם אתם משתמשים ב-CentOS 7.3 (או גרסאות 7 קודמות) ואתם מריצים על זה OpenLDAP ואתם מתכוונים לשדרג, יש לבצע את ההוראות בלינקים כאן וכאן או שתהיה לכם בעיה רצינית עם ה-OpenLDAP. בכל מקרה אם מדובר ב-VM, בצעו snapshot לפני כן.

בכל מקרה, תמיד מומלץ להסתכל בדף ה-Errata של רד-האט ולוודא שאין עדכונים שלא התקנתם או שלא שמתם לב אליהם.

לסיכום: ברוב המקרים, השדרוג ל-CentOS 7.4 עובד די טוב (שדרגתי את כל המכונות שלי בלי שום בעיה), אבל מומלץ להשקיע את המאמץ בקריאת השינויים ולהיערך בהתאם. חשוב לזכור שהשדרוגים אינם "בשביל היופי" אלא יותר לתקן באגים ועדכוני אבטחה, ולכן מומלץ לעשות זאת בהקדם.

מעכשיו – יש גם מכירות

[blockquote author="(לקוח פוטנציאלי)"]במחירים כאלו – אין לנו כל כוונה לרכוש את המוצר![/blockquote]

עד כה העסק שלי נמנע ממכירות ישירות של תוכנות של חברות רד-האט וסוזה. הסיבה לכך היתה פשוטה: לתת למשווקים להרוויח את לחמם ואני ארוויח את לחמי משרותים כמו התקנה, הטמעה, אינטגרציה, תמיכה נוספת וכו'.

עד ששבוע שעבר התרחש משהו שדי שכנע אותי לשנות דברים.

בשבוע שעבר פנה אליי מנמ"ר מחברה גדולה כלשהי כדי לשאול אם יש פתרון תוכנה לניהול מערכות VM מקומיות ובעננים. מכיוון שאני מכיר טוב את Cloudforms (והרמתי פתרונות כאלו) המלצתי לו על התוכנה, ומכיוון שאינני משווק, המלצתי לו לשאול את המשווקים הרשמיים לגבי עלויות. הוא הסביר לי כי מבחינתו זה נראה מעניין אבל הוא לא מרים PoC עד שהוא יקבל הצעות מחיר. לגטימי.

עברו 48 שעות ואותו מנמ"ר מרים אליי טלפון. ה-PoC שהוא חשב עליו? מבוטל. מדוע? הצעות המחיר שהוא קיבל היו לדבריו "מבהילות" והוא לא מוכן לשלם מחירים כאלו. מכיוון שאני מכיר מחירים, ביקשתי שישלח לי את ההצעות במייל, אולי יש כאן אי הבנה של איזה איש מכירות או משהו. קיבלתי את ההצעות ומכיוון שאני מכיר את המחירים של יצרן התוכנה – חשכו עיניי. קודם כל שהיו חסרים חלקים שגם עולים בתשלום אבל גם כך – הצעות המחיר היו בין 180 ל-250 אחוז מהמחיר שהיצרן מבקש וההצעות לא כללו מחירים נוספים הכוללים התקנה/אינטגרציה וכו'. פשוט קובץ ISO ומספרים סריאליים פר שרת.

אני בהחלט מודע לכך שמשווקים אינם מלכ"ר והם צריכים להרוויח את לחמם, יש להם עלויות משלהם ובסופו של דבר מדובר בביזנס. יחד עם זאת, לעניות דעתי – יש הבדל בין להרוויח לבין חזירות. בסופו של דבר – אם לקוח לא רוכש, אני לא אקבל פרויקט.

לכן, החלטתי שמעתה – גם אני אמכור, עם רווח, בלי חזירות. המחירים עצמם ינועו בין מחיר מוזל אם העיסקה כוללת שרות אינטגרציה, לבין מחיר מעט יותר יקר (ובשום מקרה הוא לא יהיה כמו המחירים הנ"ל) לתוכנה+רישוי בלבד (בכל זאת, הבנק וחברות האשראי מעוניינים בעמלות שונות..)

ההבדל בין המכירות של "חץ ביז" למכירות של משווקים אחרים – הוא שמדובר במכירות "בוטיק". לי אין כל כוונה לחתום עם עשרות חברות הסכמי שת"פ ולהתחיל "לדחוף" ללקוחות מוצרים. מה שהעסק שלי ימכור – אלו מוצרים שניסיתי, יש לי ידע טכני לגביהם ומה שהכי חשוב: שהמוצר עונה לצרכי הלקוח. לא מוצרים שלא עודכנו 3 שנים, לא מוצרים עתירי באגים ואין לי שום בעיה לאמר ללקוח פוטנציאלי ללכת למשווק אחר ולקנות מוצר X כי הוא מתאים יותר לצרכיו, גם אם אני לא אקבל מכך אגורה שחוקה. אמון זה דבר חשוב בעסקים ודבר שלא ניתן לרכוש בכסף.

אז החל מהיום, אם אתם מחפשים מוצרים ופתרונות של רד-האט או SuSE, "חץ ביז" הוא פרטנר רשמי של 2 החברות ואתם מוזמנים ליצור קשר