מחשוב ענן–איך אפשר לחסוך?

בעלי אתרים בינוניים ומעלה (מעל רבע מיליון יוניקים לחודש) מעדיפים כיום במקרים לא מעטים להשתמש במחשוב ענן מחברות כמו אמזון, Rackspace ולאחרונה גם גוגל ומיקרוסופט עם שרותי הענן שלהם.

מטרת החברות האלו בסופו של דבר היא לגרום לך להשתמש כמה שיותר במוצרים/חבילות שלהם (ושתשלם על כך כמובן). יש לך בעיית עומס? דרך ה-API תוכל בשניות להרים עוד כמה שרתים או עשרות שרתים או מאות שרתים נוספים, להשתמש בשרות ה-Load Balancing שלהם ובכך לפתור את בעיית העומס, וזו דוגמא אחת מיני רבות שהחברות הנ”ל מציעות ללקוחותיהן.

המחיר שאותן חברות מציגות נראה נמוך ולאלו שחדשים בתחום הוא נראה לעיתים מגוחך. אמזון מציעה מכונה עם 3.75 ג’יגהבייט זכרון ו-410 ג’יגה דיסק ב-13 סנט לשעה (או 23 סנט לשעה אם זה Windows). זה נשמע כלום, 3.12 דולר ליום, תקציב שתיה קלה למנכ”ל ליום כבר יותר גדול מזה.

כמובן שהמחיר הנ”ל לא משקף דברים רבים. הוא לא משקף תעבורה, לא משקף אחסון יציב (לא מקומי) למספר שרתים, וכמובן הוא לא משקף שרותים נוספים.

כשזה מגיע ל- 1-2 מכונות קטנות ולתעבורה בינונית (נניח עד 1 טרה בחודש), החשבון החודשי יחסית נסבל. כמעט תמיד המספר בחשבונית מפתיע, אבל מתרגלים לזה, במיוחד אם משתמשים בשיטה של הוספת מכונות בעת עומסים.

אבל מה קורה אם ה-2-3 מכונות שלך הן מכונות גדולות? (אני מדבר על מכונות עם מעל 4 ג’יגה זכרון ומספר ליבות) – באמזון מכונה עם כמעט 16 ג’יגהבייט זכרון עולה לך כבר 374 דולר לחודש, בלי Storage משותף בין מכונות, בלי תעבורה, בלי כלום. תכפיל את זה ב-2-3 מכונות ואנחנו מסתכלים על מעל $1000 לחודש רק על מכונות וירטואליות, וזה כבר לא כל כך זול.

וכאן – ניתן כבר לחסוך. איך חוסכים? שילוב של ישן וחדש.

ספקים רבים כיום יכולים להציע להשכרה שרתים פיזיים במחירים שהם נמוכים ממה שספקי ענן מציעים עם שרתים וירטואליים. כך לדוגמא ניתן להשיג במחיר של $400 לערך שרת עם 16 ג’יגהבייט זכרון, בסביבות ה-600 להשיג עם 32 ג’יגה בייט זכרון, ובמחיר של 850$ בערך אתה יכול להשיג מכונה עם 64 ג’יגהבייט זכרון. כל מה שתצטרך לשים לב זה שהמעבד הוא חזק (סידרה E56XX או E5 של אינטל לדוגמא – הם מעבדים חזקים)

עם שרת כזה אתה יכול לפתוח לך מכונות וירטואליות כרצונך, מבלי להתחיל לחשב יותר מדי עלויות נוספות כי הן כמעט לא קיימות. פה ושם תצטרך להוסיף כמה דולרים לכתובות נוספות, ואולי עוד כמה עשרות דולרים כדי שיהיו דיסקים יהיו SAS ולא SATA, תלוי בספק ובחבילה שאתה סוגר איתו.

הבעיה עם שרת יחיד זה שהוא לא יכול לשרת מקומות רבים. אם הוא ישב בארה”ב, הגלישה אליו מאירופה, ישראל, רוסיה, מזרח תיכון – תהיה איטית אליו.

וכאן הפרמטר החשוב ביותר שמגיע שאותו צריך לבדוק כבר בהתחלה: מה המהירות תקשורת בינך לשרת. נעזוב כרגע את הגולשים ונתרכז בך – האם אתה מקבל תקשורת מהירה לשרת שלך? אתה יכול לפתוח חיבור RDP (אם זה Windows) יציב ומהיר? האם אתה יכול להעלות ולהוריד אליו קבצים במהירות? אם כן, תישאר עם השרת. אם לא, בקש מהספק למצוא פתרון לבעיית תקשורת או קח שרת מספק אחר (חשוב שהשרת לא יהיה בארץ, אם הגולשים שלך ברובם לא מישראל).

יש תקשורת מהירה בינך לשרת? מצוין, עכשיו נעבור לחלק של הגולשים. איך המידע יגיע אליהם ומהם? הפתרון הוא להשתמש בשרותי CDN, כך שכל הגולשים יגיעו דרך ה-CDN ורק אתה (והחיבור בין שרתי ה-CDN אליך) תשתמש בתקשורת ישירה לשרת. כך אפשר לחסוך התקפות מצד אחד, ומצד שני הגולשים שלך יקבלו את המידע במהירות משרת CDN קרוב גיאוגרפית אליהם.

איזה שרות CDN? יש כל מיני. לגוגל יש פתרון, למיקרוסופט יש פתרון, לאמזון יש, ל-Rackspace יש וגם לאחרים יש פתרונות (כמו Cloud Flare, או Rackspace CDN ועוד).

לכל הפתרונות CDN יש מספר דברים משותפים:

  • אם הינך משתמש במערכת CMS (כמו וורדפרס, ג’ומלה, דרופל) – ישנם תוספים לאותן חברות שאתה יכול להתקין בקלות, להזין מספר פרטים ולהתחיל לקבל גולשים דרך מערכת CDN.
  • אין צורך שתיקח מהן שרת או שרתים. מערכת ה-CDN מתממשקת לשרת שלך שישב היכן שתבחר.
  • כל ספק CDN שמכבד את עצמו נותן לך סטטיסטיקות וגרפים כדי שתוכל לראות מי גלש, מהיכן וכו’ (אתה כמובן יכול להמשיך להשתמש בכלים משלך כמו Google Analytics וכו’)

חלק מספקי ה-CDN מספקים חבילות “יעד” (כלומר עד 3 טרהבייט תשלם X, מ-3 עד 6 תשלם Y וכו’) וחלק גובים פר ג’יגהבייט. תצטרך לעשות את החישובים שלך בהסתמך על נתונים קודמים שיש לך.

וכך, אם כל חודש יש מספק מחשוב הענן שלך חשבונית על סך $2000 דולר על השרתים, אחסון, תעבורה וכו’, שיטה כזו יכולה לצמצם את החשבונית במחצית לערך.

שימו לב: שיטה זו אינה מתאימה לכולם:

  • אם הינך משתמש ב-API להוספת שרתים דינמית, השיטה לא תעזור לך.
  • אם המערכת בנויה בצורה שהיא קשורה למחשוב ענן של ספק כלשהו (מבחינת פיזור עומסים, שימוש ב-Storage משותף חיצוני [כמו EBS]) – תצטרך להשקיע לא מעט כדי לצאת לספק אחר.

לסיכום: אפשר להמשיך להשתמש בשרותים שספקי מחשוב ענן מספקים, אבל לא חייבים לקחת מהם שרתים וירטואליים. עדיין קיימת בחוץ תחרות עזה שאתה כלקוח יכול להרוויח ממנה.

שרתי VPS, איזון עומסים, וישראל

אצלנו ב”חץ ביז” יש לא מעט לקוחות שיש להם מספר שרתים וירטואליים (מדוע לכל הרוחות חברות קוראות לזה “שרתים וירטואלים” עם י’ אחת? עברית?) עם Load Balancing (אני אקרא לזה LB במהלך הפוסט הנוכחי) וזהו אחד התחומים ששם נמצאת ההתמחות שלנו, ומתוקף זה חשבתי לשתף אתכם הקוראים בעניין שלא תמיד מקבל פתרון ראוי.

אם כיום לקוח יגיע לאינטגרטור רציני ויאמר לו “יש לי אתר גדול, ואני צריך 10 שרתים (בין אם זה פיזיים או וירטואליים – לא רלוונטי לשם הדוגמא) כשחלק יהיו DB, חלק שרתי ווב, חלק שרתי אפליקציה” – אז במרבית המקרים אותו אינטגרטור לכשיקבל את החוזה, ילך לאמזון או לאחת המתחרות שלהם בחו”ל, יקים שרתים (אולי ישתמש בשרות הקמת שרתים נוספים אוטומטית), ישתמש בשרותי Load Balancing ובקיצור – הוא ישתמש ב-API של אותו ספק כדי לבנות פתרון ללקוח.

עד פה הכל טוב ויפה.

אבל מה קורה שהלקוח רוצה פתרון פה מקומית בישראל? יש לכך סיבות:

  • הלקוח מעוניין ב-Latency הכי נמוך שאפשר
  • עקב סיבות משפטיות ובעצת עורכי דינו – הוא רוצה את זה פה בישראל
  • ללקוח “נכנס ג’וק לראש” והוא מתעקש מסיבותיו שלו שהפתרון יהיה כאן בארץ.

כפי שציינתי בעבר, בניגוד לפרסומים של חברות מסויימות, אין פה בארץ מחשוב ענן אמיתי ומסחרי (יש כמובן את Isragrid שהוא בהחלט פתרון מעולה, אבל הם לא מוכרים שרותים ללקוחות מסחריים.

אם תפנו לספקים שונים בארץ ותציינו כי אתם רוצים X שרתי VPS ו-LB (אני לא מדבר על שרותים יותר מתקדמים כמו HA וכו’) אתם תקבלו הצעת מחיר לא קטנה. כמה לא קטנה? חבר אינטגרטור ביקש עבור לקוח שלו הצעה מספקים שונים. כמה שהוא התווכח עם הספקים השונים (כולל הגדולים), המחיר לא ירד מתחת ל-5000 שקל + מע”מ לחודש על: LB, ו-4 שרתים עם 2 ליבות ו-4 ג’יגה זכרון, דיסקים של 200 ג’יגה ו-100 ג’יגה לאחד מהם.

הטעות שאותו אינטגרטור עשה? (חוץ מלשכוח שאנחנו קיימים וזה דווקא תחום שאנחנו די טובים בו) – הוא נתן את הצעת המחיר ללקוח כ”זה מה יש”. לקוחות גדולים לא אוהבים לשמוע “זה מה יש” ומהר מאוד הם הופכים זאת ל”תודה, לא תודה”, ולצערי אותו חבר הפסיד את חוזה האינטגרציה (למי שתוהה, אין לי מושג מי הלקוח, כך שאינני יכול להפנות אליו אינטגרטורים אחרים או לפנות אל הלקוח).

אז מה? האם באמת לפתרון הכולל LB ומפרט כפי שציינתי צריך לשלם 5000+מע”מ לחודש בארץ? כן, אם הלקוח רוצה לשכור 2 מכשירים של F5 מהדגמים המתקדמים + תשלום מופרז על שרתי VPS, אבל אפשר גם אחרת ואפשר לחסוך המון עם מספר נקודות פשוטות:

  • קודם כל, צריך לבדוק על מה הלקוח צריך LB בכלל. האם הוא צריך את זה על שרתי ווב כמו Apache? אם כן, יש מספר פתרונות מבוססי קוד פתוח, טריקים כמו Round Robin ועוד שיטות אחרות כדי לחלק את העומס בין שרתי הווב. חלק מהשיטות מצריכות שרת VPS שיקבל את הבקשות ויפנה, ובחלק מהשיטות אין צורך בכך.
  • שרותי SQL (בין אם זה מבוסס קוד פתוח או סגור) – כאן צריך לבדוק לעומק באיזו שיטה לעבוד. לדוגמא: MySQL מאפשר רפליקציה בשיטת Master/Slave, אך לא כל אפליקציה יודעת לעבוד מול Slave. אם לדוגמא הלקוח רוצה לעבוד עם אפליקציית וורדפרס כאפליקציה וובית ראשית, תהיה בעיה לחבר את הוורדפרס ל-Slave. במקרה של וורדפרס לדוגמא, ניתן להשתמש בתוסף כמו HyperDB.
  • שימוש בפתרונות “זוללי זכרון” כמו memcachd או Varnish – אלו פתרונות שאמנם מצריכות שרתי VPS עם יותר זכרון, אולם מצד שני הם יכולים להתמודד עם כמות גולשים יותר גדולה ובכך לחסוך בעצם כמות שרתים שצריך לשכור.

יש כמובן עוד הרבה מאוד פתרונות לחילוק עומסים, ביזור וכו’, ולא כל פתרון יכול להתאים לכל סיטואציה. צריך לבדוק מה הלקוח מריץ, איזו מערכת הפעלה, מה ניתן להריץ, איזו השקעה צריך לעשות (הגדרות, סקריפטים וכו’).

אז צריך לשלם 5000 שקל? התשובה היא לא. ככלל, אצל כל הספקים בארץ, מחיר המחירון הנקוב הוא מחיר עבור שרת יחיד. אם אתם צריכים 4 שרתים ומעלה, המחירים ישתנו באופן ניכר.

המחיר הוא רק חלק מהמשוואה

מדי פעם מבקרים אצלנו באתר של “חץ ביז” לקוחות פוטנציאליים שמעוניינים בחבילות שרתי VPS שונים (בארץ או בחו”ל) ותוהים מדוע המחיר שלנו גבוה בהשוואה למתחרה X. מבחינת הלקוח, כשהוא משווה בין חבילות, אצלנו חבילה מסויימת כוללת ליבה ו-20 ג’יגהבייט דיסק במחיר של 200 שקלים ואצל המתחרה חבילה עם דיסק פי 3 בגודל ועוד ליבה עולה רק 100 ומשהו שקלים. מבחינה מספרית, עדיף כבר לסגור עם המתחרה עיסקה, הלא כן?

ובכן, אם הלקוח מסתכל אך ורק על שורת המחיר וזה הפרמטר הקובע, אז כן, עדיף לו לסגור עיסקה עם המתחרה. תיאורתית הוא מקבל יותר בפחות.

אבל, וכאן ה-אבל הגדול נכנס – זה רק תיאורתית.

כל ספק VPS מרוויח את פרנסתו בדרכים שונות. ספק אחד ימכור בזול וירוויח מדברים אחרים (התקנת המערכת מחדש, תמיכה ועוד), ספק אחר יתן תמיכה בזול או בחינם אך יגבה מחיר יותר גבוה על שרתי ה-VPS שלו, ויש כמובן אפשרויות נוספות.

אבל אם יש משהו אחד שמשותף לכל הספקים, זה הרצון להרוויח מהשרתים הפיזיים שיושבים בחוות השרתים. בלי חבילת VPS ללקוח, אין אפשרות למכור לו שרותים נוספים הקשורים בחבילה, שרתים הם דבר לא זול ואחסון השרתים הוא גם לא עניין זול, ולכן הספק מעוניין להרוויח כמה שיותר מהשרתים.

כמה להרוויח? זה משתנה בין ספק VPS לספק מתחרה, אך אם ניקח שרת ממוצע שיש בו 32 ג’יגהבייט זכרון, 8 ליבות (כלומר 2 מעבדי אינטל XEON), ו-2 דיסקים של 500 ג’יגהבייט ב-RAID-1 (או 4 דיסקים של 500 ג’יגהבייט ב-RAID-10), אז סביר להניח שהרווח (ברוטו) הרצוי נע בין 1400 ל-3000 שקל פר שרת לחודש (מבוסס על חישוב של 7 שרתים וירטואליים קטנים, חלק מהליבות מחולקות וירטואלית במחיר ממוצע של 200 שקל לחודש). המציאות היא כמובן שאצל רוב הספקים יהיו הרבה יותר מ-7 מכונות פר שרת, משהו בכיוון ה-15 מכונות, כך שמגיעים ל-3000 שקל.

אם נחזור לדוגמא בהתחלה של ספק שמוכר ב-100 שקלים מכונה כפי שצוינה בהתחלת הפוסט, ומתוך הנחה שיש לו את המפרט הטכני בשרת כפי שציינתי לעיל, הרי שאותו ספק “דוחף” בין 15 ל-30 (ואולי יותר) שרתים וירטואליים פר שרת פיזי, וזאת על מנת לכסות את הוצאותיו וגם להרוויח.

כלומר אותו לקוח שמשלם את ה-100 שקלים, בעצם מכניס את עצמו לתוך שרת עמוס מלכתחילה ובעצם הספק “בונה” על כך שהלקוח לא ישתמש במשאבים מרובים או בכל הדיסק, כי אם 15 לקוחות ישתמשו ב-60 ג’יגהבייט דיסק שהוקצה להם וירטואלית, הדיסק הקשיח יסתיים מהר מאוד ולקוחות בעצם “יתקעו”, כי בסופו של דבר הוירטואליזציה במערכת רק “רשמה לעצמה” שללקוח מגיע 60 ג’יגהבייט דיסק והיא מדמה דיסק כזה, אבל ברוב המקרים היא מקצה חלק מאוד קטן שגודל ככל שהלקוח משתמש (מה שנקרא Thin Provisioning) בדיסק ובשרת. מבחינת ביצועים, סביר מאוד שהלקוח יסבול אם המערכת שלו תדרוש משאבים רציניים וגם הלקוחות האחרים בשרת צריכים משאבי מעבד רציניים.

כך יוצא שלקוח שרצה לחסוך, “משלם” בעצם בביצועים של משאבים שונים בשרת.

לכן, לפני שסוגרים עיסקה עם ספק שמציע מחירים מאוד מפתים, כדאי שתבדוק את הדברים הבאים:

  • בדוק עם הספק כמה ליבות יש בשרת הפיזי ותחשוב על החישוב שציינתי לעיל. האם באמת אתה מחפש להיות “כלוא” בתוך שרת שמשרת לקוחות רבים נוספים ושלא יתן לך את הביצועים אותם אתה צריך לכשתידרש לכך?
  • מה בעצם הם צרכיך? אם אתה מחפש בעצם רק FTP או rsync לשמור נתונים בגודל כולל של 30 ג’יגהבייט לדוגמא, אז כח העיבוד אינו משנה, מה שחשוב הוא רוחב הפס ושיש באמת מקום מספיק בדיסק להכניס את התוכן שלך, כך שבדיקה פשוטה שלך יכולה לתת תשובות בכך שתשכור את החבילה מאותו ספק ואם לא קיבלת את מבוקשך מבחינת רוחב פס לדוגמא, הרי ששמורה לך הזכות לקבל את כספך תוך 14 יום.
  • אם יש לך אתר חשוב שדורש משאבים כי מגיעים אליך מאות עד אלפי גולשים, סביר להניח שהחסכון שלך יעלה לך בביצועי מערכת גרועים עד מצב שגולשים לא יוכלו להיכנס לאתר שלך, ואז החסכון הזה הופך עבורך להפסד כספי.

לסיכום: במקרים לא מעטים, מחירים מאוד נמוכים של ספקי VPS נועדו למשוך כמה שיותר לקוחות, ולא תמיד הפתרון שיוצע לך במחיר הנמוך הוא מה שיתאים לך. בקש מכונה לנסיון ללא תשלום ל-24 שעות ותנסה, ואז תחליט.

בהצלחה

תבדקו כתובות IP

לפני מספר ימים הייתי צריך לארגן שרת עבור לקוח בחו"ל. במקרה זה הלקוח לא שכר את שרותינו כספקי שרתים אלא שכר את שרותיי כפרילאנסר שיפנה לחברה שהוא מבקש שאסכם איתם חוזים, הקמה ותחזוקה של השרת והוא ישלם על כך להם ולי.

שוחחתי עם החברה, סיכמנו תשלומים, קיבלתי שרת, התחלתי להתקין אותו, להגדיר את הכל ואז ניסיתי לשלוח אימייל נסיון ל-GMAIL שלי לראות שהכל תקין.

ל-GMAIL שלי לא הגיע מייל. לשרת עצמו כן הגיע מייל.. מגוגל. מסתבר שהכתובת שרת נמצאת ב"רשימה השחורה", כלומר זו כתובת שבעבר השתמש בה ספאמר. ניסיתי עוד כתובות מהטווח שהספק נתן לי וכולם היו ברשימה השחורה.

לקח לי 3 ימים של תחנונים, "נקיון" של כתובות, קבלת כתובות אחרות (שחלק מהם גם היו ברשימה השחורה) להגיע למצב שיש לי טווח כתובות נקי.

זו נקודה שרבים מאלו ששוכרים שרתים (בין אם שרתי VPS או שרתים יעודיים) לא בודקים.

כשאתם שוכרים VPS או שרת, סביר להניח שתקבלו כתובת אחת נטו (תלוי בהפרדה אם יש VLAN או אין, אם הספק מקצה "ברוטו" 4 כתובות או כתובת אחת), והכתובת הזו היא שתייצג אתכם, ואם היא נמצאת באיזו רשימה שחורה כלשהי, סביר להניח שיהיו לכם בעיות במשלוח מיילים לחלק מהחברות.

לכן, הדבר הראשון שכדאי לעשות עוד לפני שמקימים שרת, זה לקחת את הכתובת של השרת ולהריץ בדיקה עליה באתר כמו MX TOOLBOX, ולוודא שהכתובת לא נמצאת ברשימה השחורה. אם היא נמצאת כבר שם, בקשו מהספק כתובת אחרת! ספקים רבים יתנגדו לכך ויציעו לנקות את הכתובת עבורכם או יתנו לכם הוראות איך לנקות אותה. הבעיה במקרה כזה שאם גוגל לדוגמא חסם אותה, יקח זמן רב עד שגוגל יעיפו אותה מהרשימה השחורה. במקרה כזה מומלץ לבקש מהתמיכה לעשות אסקלציה לטיקט ולהגיע למנהל. אלו ברגע שהם שומעים צעקות מוכנים לעיתים לחרוג ולתת לכם כתובת אחרת. קיבלתם כתובת? תריצו בדיקות עליה שוב.

ספקים רבים, לצערי, אינם בודקים את הכתובות שלהם אחת לתקופה, וכך מגיעים מצבים שספאמר שוכר טווח גדול של כתובות (לדוגמא – מספר קלאסי C מלאים בתואנה שהוא צריך אותם לתעודות SSL או ל-VPS עצמאיים), מפציץ דרכם ספאם עד שהוא נחסם לחלוטין אצל כל העולם ואחותו, ואז הוא נוטש את הספק. הלקוח הבא – יסבול מכך והספאמר לא ישלם אפילו סנט אחד נזק.

לכן – בדקו כתובות לפני שאתם מכניסים שרת חיצוני לפרודקשן. תחסכו לעצמכם את האי נעימות מהתלונות של לקוחות שלכם מדוע הם לא מצליחים להוציא אימיילים החוצה.

שידורי אודיו/וידאו – איך לחשב וממה להיזהר

מדי פעם פונים אלינו לקוחות אשר מעוניינים לשדר הרצאות באודיו או וידאו ומחפשים שרתי VPS לשידורים ופתרונות אחרים, ורבים מהם אינם מכירים את הדרך או השיטה לחשב עלויות של שידור ברשת. לשם כך, החלטתי לכתוב את הפוסט הזה. שימו לב: הפוסט אינו מדבר על אפליקציית שידור, טכנולוגיות שידור, קידוד, פרוטוקולים וכו' – אלא רק על חישובים מבחינת רוחב פס, כך שהדברים לא קשורים לספק זה או אחר.

הדבר הראשון שצריך לדעת בהערכה די גסה כדי לשדר משהו, הוא: כמות הגולשים הסימולטנית שתיכנס לצפות. רבים מעוניינים שכמה שיותר אנשים יכנסו ויצפו, אך אם בונים לפי משהו שרוצים ולא לפי הערכות קצת יותר מבוססות – יווצר חור מאוד בכיס, חור שיחזור על עצמו מחדש כל חודש.

שידור מורכב מ-2 אפשרויות (יש עוד כמובן, אך לא ניכנס לכך בפוסט זה): או שידור אודיו (צליל בלבד), או שידור וידאו (צליל ותמונה). כל אחת מהאפשרויות צורכת רוחב פס מסויים.

נתחיל באודיו: על מנת לשדר הרצאות לדוגמא, יש לקודד את האודיו בפרמטרים שיתנו איכות שמע טובה, אך יחד עם זאת, בכמה שפחות קילוביטים. אם לדוגמא נשדר בפורמט MP3, אפשר להסתפק ב-64 קילוביט לשניה. אם בסטריאו, אפשר לקודד ב-96 קילוביט לשניה או 128 קילוביט על מנת לקבל איכות גבוהה. פורמט אחת פופולרי הוא AAC שיכול להוציא איכות אודיו טובה גם ב-96 קילוביט (שימו לב קילוביט ולא קילובייט! קילובייט אחד הוא 8 קילוביט בערך).

אחרי שאנו יודעים כמה קילוביט יהיה ערוץ שידור, נכפיל זאת בכמות המאזינים הסימולטנית שאנו חושבים שיכנסו. נניח 100 גולשים, אז החישוב הוא 128 קילוביט (איכות אודיו גבוהה) כפול 100 איש, יוצא לנו 12800 קילוביט או 12.8 מגהביט (שוב, מגהביט ולא מגהבייט, רוחב הפס מחושב כך), כלומר כלקוח תצטרך לפחות 12.8 מגהביט (עדיף יותר, משהו כמו 15 מגהביט כי ישנן כל מיני "תוספות" בדרך) לשדר ל-100 איש. אם תרצה ל-1000 גולשים סימולטנית, אז תצטרך רוחב פס של 128 מגהביט (שוב, עדיף להוסיף בערך 10% תוספת לכל מיני דברים שמתווספים חוץ מהאודיו עצמו נטו).

בוידאו הדברים הם בערך כמו אודיו, רק שרוחב הפס גדול בהרבה. אם לדוגמא מעוניינים באיכות וידאו טובה לשידור הופעה, יש צורך ב-500-800 קילוביט פר צופה (אפשר פחות או מדובר בהרצאה כאשר המרצה יושב מול מיקרופון, הואיל ואין הרבה תנועה). המספר לעיל כולל איכות אודיו די טובה ואם רוצים איכות יותר גבוהה, כמות הקילוביטים גודלת. אם רוצים לשדר ב-720P (ב-HD) באיכות שידור גבוהה, רוחב הפס שנצטרך הוא בערך 1.2-2.0 מגהביט פר צופה.

אחרי שיודעים כמה רוחב פס צריך פר צופה ואיזה איכות הולכים לשדר (שוב, יש שיקולים נוספים כמו הקידוד, פרוטוקולים, Pseudo Streaming, RTMP ועוד), יש צורך לחשב כמות צופים סימולטנית. אם נרצה לשדר ל-100 צופים באיכות של 750 קילוביט לדוגמא, אז נצטרך רוחב פס של 75 מגהביט + 10% תוספת. 1000 צופים? 750 מגהביט + תוספת.

אחרי שאנו יודעים כמה רוחב פס צריך, נצטרך להתחיל ליצור קשר עם ספקים שונים לגבי השידור. כאן ספקים מתחלקים ל-2: אלו שיעניקו לך רוחב פס הרבה יותר ממה שאתה זקוק לו, אך יחשבו לך את המחיר לפי כמות התעבורה שיוצאת מהשרתים אצלהם אל הגולשים, ויש ספקים שימכרו לך רוחב פס לפי הדרישות שלך.

לגבי הקבוצה הראשונה מאוד מומלץ לשים לב: לא תמיד רוחב הפס שיש לספק יספיק עבורך (כן, גם אם הוא יאמר לך שיש לו פס רחב מאוד) ולעיתים אם יהיו לך כמות רצינית וגדולה של גולשים אליך עקב אירוע או קישור באתר מפורסם שמפנה אליך – יכול להיווצר מצב שהגולשים אליך פשוט לא יקבלו שידור. לכן מומלץ לשכור רוחב פס שישמר רק לך לשימושך בלבד.

מחירי הרוחב פס כיום לשימוש בתוך ישראל בלבד נעים בין 10 ל-20 שקלים פר מגהביט. אם ניקח את הדוגמאות הקודמות, 15 מגהביט (לשידור אודיו בלבד עבור 100 איש) יעלו לך בין 1500 ל-3000 שקל לחודש. המחיר חודשי ואינו כולל מע"מ, ומומלץ לוודא כי הספק מגדיר לך בלבד את אותו רוחב פס.

אחרי שיהיה לך מחירים של הרוחב פס, תוכל לעבור לשלב בחירת הספק שיתן לך פתרון של שרת וידאו. כאן חשוב למצוא ספק שנותן פתרון שמתאים לכל המכשירים (כך לדוגמא הפתרונות שמבוססים על Windows Media Services הישנים לא ירוצו על מכשירי אנדרואיד או אייפון/אייפד) ומומלץ שתדרוש גם פאנל שמאפשר לך לראות בכל רגע כמה מאזינים, כמה האזינו בחתך יומי,שבועי, חודשי וכו', כך שתדע מתי אתה צריך להגדיל את החבילה.

נקודה חשובה: קיימים מספר ספקים בארץ שמציעים שרות CDN ישראלי. ברוב מוחלט של המקרים מדובר על בזבוז כספים. אנחנו מדינה קטנה ו-2 שרתים שמוגדרים טוב יכולים לתת פתרון גם לשידורים המוניים.

ואת החלק הטוב השארתי לסוף: טכנולוגיות חדשות מפותחות כל הזמן ודברים משתנים תמיד, לכן אם אתם מחפשים פתרונות שידור שיתחילו בעוד מספר חודשים, אז כל שיטת החישוב הזו תהיה לא רלוונטית כלל ויהיו פתרונות שתוכלו לשדר בעלויות מגוכחות של מאות שקלים בחודש גם אם מדובר באלפי גולשים סימולטנית. לכן אם זה לא דחוף לכם, אני ממליץ לכם להמתין.

חנות באינטרנט

כיום יותר ויותר בעלי עסקים מעוניינים להקים חנות באינטרנט, וחלק לא קטן מהם אינם יודעים במה לבחור. ישנם עסקים המציעים ללקוח: קח פלטפורמה מוכנה, הכנס לוגו, טקסט, הכנס מוצרים ותתחיל למכור. אתה תשלם מחיר חודשי על תחזוקה והאתר שלך יהיה למעלה.

זו שיטה נחמדה, אבל בעייתית מכמה סיבות.

סיפור קטן: כשעבדכם הנאמן הקים את העסק ("חץ ביז"), לא היה לי מספיק תקציב וזמן להקים אתר ראוי למכירת שרתים ושרותים. החלק הארי של התקציב הלך לרכישת שרתים, השאר הלך לכל מיני דברים אחרים שקשורים בעקיפין לעסק, ולכן ניסיתי לבדוק מספר ספקים שמציעים חנויות כפי שתיארתי לעיל.

החוויה היתה טראומתית: ספקים טוענים שהם "מתחזקים" אתרים, אולם רוב העסקים נותנים ללקוח מספר קטן מאוד של עיצובים, התואמות לדפדפנים שאינם אקספלורר (יותר ממחצית מהגולשים כבר לא משתמשים באקספלורר) היתה גרועה, והמחיר פשוט היה מוגזם בטירוף במיוחד כשהספק לא מוכן לתקן תקלות של עיצוב (כפי שטען אחד הספקים באוזניי "זה מה יש").

כלקוח, כשאתה בוחר לפתוח חנות באחד העסקים שמציעים חנויות, במקרים רבים אתה תשלם הרבה יותר מכל הצעת אחסון שתמצא בישראל או בחו"ל. כמה יותר? אם נאמר שחבילת אחסון קטנה בארץ תעלה לך בסביבות ה-30-70 שקלים, אתה תשלם אצל אותו עסק 120 שקלים ומעלה לחודש, וזה על "תחזוקת האתר ושרתים", למרות שבמקרים רבים לא תראה שום שינוי.

גרוע מכך: אם לאחר תקופה תרצה לעבור לספק אחר (ולא חשוב אם התקופה היא אחרי חודש או שנה או שנתיים) לא תוכל להעביר את החנות שלך כמו שהיא, ואתה תצטרך לשכור בונה אתרים שיבנה לך חנות ושיעביר את החומרים או שיקים את הפריטים, הקטגוריות מ-אפס בצורה ידנית, מה שאומר כמובן שהעלות תהיה גבוהה.

לכן, כשאתה מעוניין להקים אתר שימכור ללקוחות, כדאי לך לבצע את השלבים הבאים:

  1. מצא לך בונה אתרים מקצועי (אחד שיש לו כמה שנות ותק ונסיון עשיר) ותאר לו מה אתה רוצה להקים, איך זה יראה, מה הדברים שיהיו בו ועוד. בונה האתרים יוכל לאמר לך מה תצטרך, מה העלויות וסביר להניח שהוא גם יקשר אותך לגרפיקאי שיבצע עבורך את העיצוב (ניתן לרכוש גם עיצובים בחו"ל ובונה האתר יוכל "לגייר" אותם בתשלום לעברית)
  2. מצא לך אחסון אתרים אמין (יש מספר ספקים גדול בארץ שמספק זאת. אם אינך מבין באחסון אתרים, תוכל לשאול את בונה האתרים על כך והוא יוכל להמליץ לך על ספק זה או אחר) וסגור חבילה עם הספק, ותן את הפרטים הטכניים לבונה האתר שלך (הסיבה שעדיף לך לעשות זאת בעצמך ולא עם בונה האתרים היא פשוטה: עדיף שהשליטה בנושא אחסון האתר תהיה שלך, אתה בסופו של דבר הלקוח).
  3. אם יש לך המון (מאות או אלפי פריטים), אתה רוצה להחזיק מאגר לקוח, לעשות סליקת כרטיסים מאובטחת, כדאי לך לקחת במקום חבילת אחסון אתרים, שרת וירטואלי (VPS). המחיר הוא יותר גבוה בהשוואה לאחסון אתרים, אולם ב-VPS יש לך שליטה מלאה ומי שינהל לך את האתר והשרת יוכל לדאוג למקסימום אבטחה.
  4. במרבית המקרים בונה האתרים יקח פלטפורמה לניהול תוכן כדי להקים את אתר המכירות שלך, בקש ממנו שיוודא כי הגירסה של התוכנות תהיה עדכנית.
  5. לקראת סיום הבניה, ודא כי האתר שלך עולה ונראה טוב בכל הדפדפנים הסטנדרטיים כמו פיירפוקס, כרום, אופרה ואקספלורר, ומומלץ לוודא כי האתר עולה ונראה טוב גם באייפון או טלפונים כמו גלקסי.
  6. ודא כי החוזה בינך לבין בונה האתר כולל: תחזוקה חודשית ועדכוני תוכנה, ותמיכה. סביר להניח שזה יוסיף מעט למחיר, אך זה שווה את הסכום: הדבר האחרון שתרצה לראות שקורה לאתר שלך שהוא נהפך מחנות לאתר עם דגל פלסטין וקללות.

אלו בכלליות הדברים שכדאי לך לבצע. ההשקעה הראשונית היא יחסית יקרה (עניין של כמה אלפי שקלים), אולם ברוב המקרים היא השקעה חד פעמית וכך לא תצטרך לשלם מאוד שקלים בחודש לכל מיני עסקים שמציעים חנויות שלא ממש מתאימים לטעם או לצרכים שלך.

בהצלחה

"מצב האומה" בכל הקשור לאינטרנט עסקי ושרתים

חג הפס יחול מחר (פסיכולוגים, הפרנסה תגיע בעקבות החג, כמו אחרי כל פסח) והחלטתי לקראת החג לפרסם את "מצב האומה" שלי ולתאר מה קורה בשוק האחסון (Hosting) ועוד – בישראל.

ניתן לאמר כי השנה – יש התקדמות בישראל בתחום האחסון ובתחום רוחבי פס וחיבור לאינטרנט בחו"ל:

  • בזק בינלאומי סיימה לפרוס קו (שמשום מה הולך בדיוק באותו מסלול של MED-1) וטמרס מסיימת בקרוב את פריסת הקו שלה (ובדרך מבקשת "הגנת ינוקא" משום מה). הקו של בזק אינו נותן יתרון משמעותי לגלישה מארה"ב (במקרים מסויימים הוא יותר איטי מהקו של MED-1), אבל בכל – ממצב של ספק אחד ל-3 ספקים מתחרים, זו התקדמות.
  • שוק השרתים הוירטואליים קצת התעורר השנה ובפורום hosts ופורומים אחרים הופיעו הצעות מחיר שמזכירות את המחירים באירופה ובארה"ב. חלק מהחבילות המוצעות הן הצעות של ציוד שנמצא בחו"ל ולפיכך המחיר נמוך, אולם ישנם מספר ספקים קטנים שמבצעים "תמות נפשי עם פלישתים" ומציעים מחירים זהים לחו"ל תוך כדי עקיפת המחירים הרשמיים שהם קובעים (לא צעד חכם לפרסם מחיר של 100 שקל באתר שלך ולבקש 50 בפורום, כמו הדוגמא הזו למשל), אבל זה צעד מבורך שאם ימשיך, הוא יגרום גם לספקים היותר גדולים להוזיל מחירים.
  • שוק טלפוניית ה-IP פורח, אך עדיין לא קיים ספק גדול שיתן פתרונות לאזרח הממוצע בתצורת SIP. בזק והוט מציעות פתרון טלפוניית IP דרך VOBB (לידיעת כתבי YNET: זה VOBB ולא VOB) כאשר הוט מבצעת דחיסה אכזרית של פאקטים (מה שגורם לאיכות קול נמוכה), אולם אף אחד מהם אינו נותן פתרון סלולרי (דרך SIP) או פתרון ROAMING בין הבית לסלולר ובחזרה, כך שקיימת כאן הזדמנות עסקית לעסק או חברה לעשות ביזנס לא רע.
  • בכל הקשור ל-IPTV לצערי אנו עדיין מפגרים הרחק מאחור בהשוואה למדינות אחרות. בבריטניה לדוגמא קיים Sky Go שמאפשרת לך לצפות בסרטים וסדרות (גם לא מקומיות) מכל טאבלט, סמארטפון או PC, בארה"ב יש את HULU וסרטים ניתן לראות עם NetFlix. בישראל? לוואלה יש מיזם VOD (וגם מיזם בשיתוף YES אך הוא סגור לאלו שאינם מנויים). ל-YNET יש מיזם עם "רשת", לאורנג' היה את Orange time (הוא כבר לא מופיע באתר שלהם). בכל המיזמים הללו איכות הוידאו היא בינונית ומטה (בהשוואה ל-HULU לדוגמא), וחוסר התוכן משווע (וגם כשיש תוכן איכותי, כמו "תמרות עשן", סידרה אהובה על כותב שורות אלו) ניתן לצפות בפרק או 2 ולא בכל הפרקים.
  • בתחום החדשות הפחות טובות: לצערי השנה חוסלה התחרות (אם היתה) בין הספקים הגדולים בכל הקשור לרוחבי פס בארץ (כולל מחירי תשתיות הולכה, ראו סעיף הבא), ואחסון שרתים (Colo). בעבר ספקים כמו נטויז'ן או 012 או 014 היו מתחרים על הלקוחות, אולם כעת כשחברת פרטנר "בלעה" את 012, וסלקום רכשה את נטויז'ן, אין כמעט תחרות, וכשעבדכם הנאמן מתעניין עבור לקוחותיו בשרותים אלו, קשה מאוד בחודשיים האחרונים להוציא מחירים תחרותיים מהספקים, בניגוד למצב לפני שנה שאנשי המכירות מצדדים שונים היו מתקשרים ומציעים מחירים וחותכים את המתחרים (ואגב, זה קורה לא רק לנו בעסק, גם למתחרים שלנו).
  • עוד דבר שלא התקדם: מחירי הולכה. בישראל עדיין המחיר להולכת חיבור נל"ן (בין אם זה מטרו, סיב או חיבורים אחרים של הוט/בזק/סלקום/פלאפון/אורנג') גבוה פי כמה וכמה בהשוואה למדינות אחרות, ובנוסף מחירי האינטרנט על אותה תשתית הולכה גבוהים במאות אחוזים בהשוואה למחירים בחו"ל, ומשום מה משרד התקשורת לא מתערב עדיין.

לסיכום: יש התקדמות בדברים מסויימים, יש נסיגה בדברים מסויימים ויש קפאון. בנושאים מסויימים לקוחות יכולים "לעקוף" (בכל הקשור ל-Hosting, VPS, אחסון אתרים), בנושאים אחרים קשה לעקוף (IPTV, פתרון VPN לא עוזר לצפיה בסדרות ישראליות לדוגמא), ובנושאים מסויימים צריכים לבלוע צפרדעים (תשתית הולכה, חיבור אינטרנט עיסקי).

מי יתן ובשנה הקרובה נראה התעוררות מגופים שונים (משרד התקשורת, זכייני שידור וכו'), ואולי גם הרגולטור יבין שבדברים מסויימים המצב מבריח עסקים לחו"ל במקום להשאיר אותם פה בישראל.

חג שמח,
חץ בן חמו

שרת VPS – האם גוגל עוזר למצוא כזה?

כשלקוחות מחפשים שרת וירטואלי VPS לשכור לעצמם או לעסק, בד"כ אחד המקומות הראשונים שהם יחפשו בו הוא גוגל. מכיוון שאצל רוב הגולשים הקשה של הכתובת google.co.il ו-google.com מגיעה לאותו מקום (גוגל ישראל בשפה העברית), החלטתי להציג את עשרת התוצאות הראשונות ולהראות שגוגל .. קצת מפספס בחיפוש (במקרה שלי גוגל מוגדר להיות מוצג באנגלית).

למי שמעוניין לבצע את החיפוש: פתח מצב Private Mode בפיירפוקס (או Incognito בכרום) וחפש בגוגל את המושג: שרתי VPS.

בהתחשב בכך שגוגל בימים האחרונים מבצעים שינויים (כמעט כל הספקים זזו למטה או למעלה בכמה מקומות), התוצאות לרגע זה נראות כמו בתמונה הבאה:

(המספרים שאתם רואים מצד שמאל הן תודות לתוסף Sorezki SEO Plus)

אז מה יש לנו בעשיריה הפותחת?

  • התוצאות באדום בהיר (1,2,7,8) מביאות את הגולש לאתר אינטרספייס, ושם מוכרים VPS עם Virtuozzo, הטכנולוגיה הכי גרועה שיש לוירטואליזציה. ישנה, בעייתית והמשתמש לא יכול לעדכן כמעט כלום.
  • התוצאות בסגול בהיר (3,6) מביאות לאותו מקום (VPS4U), אתר שגם המחירים וגם האתר עצמו לא עודכנו עוד משנת 2009 וניכר כי לא מדובר בספק שרותי VPS אלא בבונה אתרים ש"על הדרך" גם מוכר VPS.
  • עם מה נשארנו? תוצאות מס' 4,5,9,10 – ספקי שרתי VPS.

כלומר התוצאות של גוגל פשוט מתעדכנות מאוד לאט או לא מתעדכנות. מדוע אתרים משנת 2009 שלא שונו מאז נמצאות בעשיריה הפותחת? הרי קמו מאז עוד ספקי שרתי VPS, עדכנו את הדפים שלהם והם מבצעים קידום אתרים, אך גוגל ישראל פשוט לא משקף נכון את המציאות.

חיפושים קרובים (כמו רק המילה VPS ובחירת אפשרות קבלת תוצאות מישראל) גם מביאה לעשיריה הראשונה תוצאות לא מעודכנות, כמו האתר של hostdime שכבר סגרו בישראל והמילה VPS כלל לא מופיעה באתר. היכן ספקים כמו Evolution, RAID, securehost, טריפל סי ואחרים? הם בעמוד השני והשלישי, ולא חשוב כמה הספקים ישקיעו, גוגל (בישראל) נותן עדיפות ל-ותק, לא לתוכן.

זה לא שגוגל לא מתעדכנת. אם תלחצו מימין על תוצאות מהשעה האחרונה, 24 שעות אחרונות או זמנים אחרים, תוכלו בהחלט למצוא תוצאות מעודכנות, אבל בתוצאות הרגילות, גוגל בהחלט מעדיף להציג את האתרים הותיקים גם על חשבון אתרים פחות ותיקים ויותר מעודכנים (לדוגמא: פורומים על שרתי VPS, פורום hosts נמצא הכי "קרוב" .. בעמוד הרביעי).

מסקנה: אם אתה מחפש מגוון יותר גדול של ספקים עם מגוון הצעות, כנס גם לעמוד השני והשלישי.

ספק VPS בארץ: איך למצוא אחד?

הנה שאלה שמופיעה כמעט בכל פורום שמזכיר או מדבר על שרתי VPS: אצל איזה ספק לשכור שרתי VPS? (כמובן שהכי קל לי לאמר "בואו אלינו", אבל בכל זאת.. 🙂 )

קשה לענות על כך תשובה של "שמעון שרתים הוא הכי טוב, רוצו אליו" מהסיבה הפשוטה שלכל אחד יש דרישות אחרות ובקשות שונות וחלק מאותן דרישות/בקשות הן Deal Breaker.

אז במקום לאמר לך איזה ספק הכי מתאים לף, אנסה לתת מספר נקודות שכדאי לבדוק אותן ואז לאחר שתקבל תוצאות, תוכלו לנפות ולמצוא את הספק המתאים לכם. שים לב: לשם פוסט זה, אני יוצא מתוך הנחה שעבורך השרת VPS מייצר רווחים, חשוב לך מאוד שהוא יהיה תמיד למעלה, שאתה מעדיף ספק שיש לו "שקט" בתשתית עם כמה שפחות התקפות, ושאתה מחפש ספק רציני, ושאתה מוכן לשלם כמה שקלים יותר בשביל כל הדברים שציינתי. כמו כן אני יוצא מתוך הנחה שיש לך כמה שמות ששמעת/קראת מכל מיני פורומים.

אז אם אתה מחפש, תתחיל לפתוח טאבים בדפדפן ובדוק את הנקודות הבאות:

  1. חפש את שם הספק בגוגל עם המילים "שרתי משחק". הספק הנ"ל מופיע עם שרתי משחק? מחוק אותו מהרשימה שלך. מדוע? כי שרתי משחק אמנם ניתן להגביל אותם מבחינת תעבורה, אבל הבעייתיות מתחילה ברגע שאחד המשחקים מפסיד במשחק ומחליט לדפוק התקפת DDoS על כתובות ה-IP של הספק. אתה באמת רוצה לסבול בגלל ילד זב-חוטם שהפסיד במשחק?
  2. חפש את שם הספק בגוגל עם מילים שליליות כמו "שקרן", "רמאי", "גנב", "לא מומלץ" וכו'. מצאת? אוקיי, כנס לדפים שמצאת ובדוק את התנהלות הספק. זה שמישהו כתב ש"שמעון שרתים רמאי!1!1!!" לא אומר שהוא באמת כזה (בכל זאת, יש כאלו שמצפים לקבל את השמיים וכשהם לא מקבלים הם יקללו את הספק בכל דרך), אבל חשוב לראות איך הספק מתייחס לאותם תלונות. אם מצאתם שאותו ספק "מחמיא" לאותו לקוח בקללות/נאצות וכל דיבור סר-טעם, אז ה"ספק" הוא לא יותר מאשר ילד ומומלץ לדלג. אם לעומת זאת הספק מסביר ומגיב בבהירות ובמקצועיות, אז יכול להיות שיש פה לקוח שלא בדיוק צודק.
    לעומת זאת, אם אתם מוצאים שורה ארוכה של דפים שמכילים "שמעון שרתים רמאי!1!!" מכל מיני משתמשים, מומלץ למחוק את הספק.
  3. שגיאות כתיב/תחביר: כיום, תמורת כמה דולרים ניתן לרכוש עיצובים מקצועיים לעילא של אתרים, להרים דרופל/ג'ומלה/וורדפרס, לשים את העיצוב, "לגייר" אותו – ויש לנו אתר שנראה מאוד מקצועי. האם הספק באמת כזה? לא תמיד. איך יודעים אם מדובר ב-ילד? פשוט: שגיעוט קטיב. "ארדיסק" במקום דיסק קשיח. "אם" במקום "עם" ועוד 1001 שגיאות כתיב מראים בבירור שמדובר בילד שלקח שרת בזול ועכשיו הוא מוכר שרותים. אתם באמת רוצים לסמוך על ילד עם השרת שלכם? אם לא, דלגו מעליו.
  4. חבילות מעודכנות: ספקים שונים בארץ מפרסמים בקול תרועה בפורומים שונים מבצעים לכבוד חגים, התחלות שנה וכו', אבל באתר העסק עצמו .. יוק! כמובן שספקים רבים מעדיפים לפרסם מבצעים מיוחדים לסקטורים מסויימים באותם אתרים/פורומים של הסקטורים הנ"ל, אך מצד שני, ספקים רציניים תמיד מעדכנים גם את האתרים שלהם במבצעים לסקטורים שגם מגיעים לאותו אתר ולאותם חבילות שהסקטורים הנ"ל מחפשים. במילים אחרות: אם אתם נכנסים לאתר של ספק והמחירים מזכירים את שנת 2000, אתם גם תקבלו חבילות שמתאימות לשנת 2000, מומלץ לחפש ספק אחר.
  5. תוכן וידע: מצאתם ספק מעניין? תחפשו אותו בגוגל, חפשו מאמרים שלו (לא רק מאמרי SEO), הסתכלו ממתי המאמרים, האם הוא הוסיף לאחרונה תוכן? האם הספק מפרסם גם תוכן שמסייע ולא רק תוכן שיווקי? אם כן, כדאי לשים את שמו בצד של הספקים לבדיקה יותר מעמיקה.
  6. התחייבויות, SLA: בדקו מה הספק מתחייב ומה הוא לא. האם הספק מתחייב על רוחב פס או על משאבים אחרים או לא? האם יש פיצוי אם אינכם מקבלים את מה שהובטח או ש… זבשכ"ם? והכי חשוב: האם הדברים כתובים בשפה פשוטה ומובנת או שמדובר במסמך משפטי מסובך עם המון התחמקויות? אם מדובר באחרון, כדאי לדלג על אותו ספק.
  7. הספק מתחייב ל-24/7 תמיכה? הרימו טלפון בשעות הלילה, תראו אם מישהו באמת עונה לטלפון והאם מדובר במישהו עם קול של גיל צעיר. עונה ילד? ה"ספק" הוא עוד ילד (ראו סעיף 3). אין תשובה? תשכחו מתמיכה של 24/7, ואם את זה הוא לא נותן למרות שהוא מתחייב, אינכם יודעים מה הוא לא יתן לכם בשעה שתיקחו ממנו שרת. דלגו על אותו ספק.
  8. הצעות מחיר נראות זולות מאוד ביחס למתחרים? כדאי לבדוק מה עומד מאחורי זה. שיטות וירטואליזציה כמו OpenVZ רק יגרמו לכם לתלוש שערות מראשכם בזמן שלקוחות אחרים "חונקים" את השרת שלכם. כדאי לבדוק גם האם האחסון הוא באמת בישראל ולא בחו"ל (ישנם ספקים שמארחים את אתר המכירות שלהם בארץ אך בשקט בשקט הם מארחים את האתרים של הלקוחות בחול מבלי ליידע אותם). אלו הצעות שאולי יחסכו לכם כספים בהתחלה, אך כשיגיעו הבעיות (ועם OpenVZ תהיו בטוחים שהם יגיעו), אתם תפסידו כספים בגלל נפילות.
  9. המלצות על ספקים הן דבר חשוב, אולם כדאי לבדוק מה עומד מאחורי אותם המלצות. אם הממליץ מאחסן אצל אותו ספק, אז זו המלצה שווה. אם הממליץ מכיר לעומק את הספק, גם זו המלצה שווה, אולם אם הממליץ נותן המלצה רק כדי לקבל כספים מהספק, אז זו המלצה שאינה שווה כל כך. אם אתם רוצים המלצות אותנטיות, בקשו מהספק שם או 2 של לקוחות גדולים אצלו וצרו קשר עם אותם לקוחות, ראו מה דעתם, האם הם חושבים לעזוב? האם היו בעבר בעיות עם אותו ספק מול אותו לקוח? כך תוכלו לקבל תמונה אמינה יותר לגבי הספק.
  10. הנקודה הכי חשובה: ידע מקצועי. מצאתם ספק שעבר את כל הנקודות לעיל? צרו קשר עם הספק, בקשו איש טכני ותנו לו לבנות תאורתית עבורכם מערכת שאתם רוצים לבנות (מבלי לבנות אותה כמובן אלא שיתאר מה הקומפוננטות שצריך מבחינת תוכנה, תשתית וכו'), ובדקו את הידע שלו, כך תוכלו לדעת אם תהיה בעיה, שיש מישהו שם שיכול לסייע לכם. אם לעומת זאת הנציג לא יכול לענות ולא יכול להעביר אתכם למישהו שיכול לענות, אז תהיה לכם בעיה בעת שתתרחש (חס ושלום) תקלה. מומלץ למצוא ספק שמבין יותר.

אלו הסעיפים העיקריים. נכון, זה לא בדיוק דבר קצר (עם "רשימת המכולת" לעיל) לבדוק ספקים, אולם ביצוע הבדיקות יכול לחסוך לכם זמן וכאב ראש בעתיד אם תצטרכו את עזרתו של הספק או אם אתם מחפשים שקט מבחינת תקלות והפרעות.

בהצלחה וחג שמח.

לא להעביר כל דבר ל"מחשוב ענן"

חברות ועסקים רבים שומעים יום וליל על "מחשוב ענן" מהפרסומות שמשודרות ללא הירף והם שוקלים בחיוב לעשות זאת, אולם לא כל דבר צריך או אפשרי להעביר למחשוב ענן.

הנה דוגמא מסויימת ששמעתי לגבי מספר עסקים שמתכננים להעביר: שרותי שולחן עבודה Windows.

מבחינת רשיון, מיקרוסופט אוסרת על ספקים להציע ללקוחות שרותים כמו Windows 7 ב-Remote, והאיסור נכלל ברשיון ה-SPLA ורשיונות אחרים, מה שמשאיר את אפשרות של שרותי RDP (או Terminal Services) דרך Windows Server 2008.

טכנית, אין שום בעיה לגשת לאמזון או כל ספק אחר שמציע שרת VPS להקים על המכונה Windows Server 2008 עם רשיונות תואמים ולאפשר למשתמשים להתחבר ב-RDP ולעבוד כך.

אבל הבעיה המרכזית היא שיהיו בעיות רבות עם הסצינה הזו מהצד של הגולש: חברות ועסקים רבים בארץ שיש להם חיבור אינטרנט, לוקחים קוים סימטריים של 2-10 מגהביט, ועם זה הם גולשים ברשת, מוציאים/מקבלים דואר ועוד.

אם נוסיף למשוואה של שימוש באינטרנט גם מספר חיבורי RDP במקביל, חוויית הגלישה תואט משמעותית וגם משתמשים מחוברים ב-RDP יסבלו מבעיות של תקשורת איטית, התנתקויות ועוד, במיוחד אם אחד המשתמשים פותח דפים אתרים עמוסי פרסומות כמו וואלה או YNET וה-RDP צריך להעביר כל פיפס מהשרתים אל הגולשים.

ניתן כמובן להרחיב את רוחב הפס שהעסק רוכש דרך בזק/הוט וספק האינטרנט שלו, אולם המחירים בארץ מאוד גבוהים כך שאם נבצע חישוב של השכרת שרת, רשיונות, ורוחב פס, התוצאה תהיה יקרה משמעותית מהרצת שרותים אלו מקומית בחברה/עסק.

יש בהחלט דברים שאפשר להעביר לשרותי VPS או מחשוב ענן בחו"ל (מחשוב ענן בארץ לא קיים, למרות הצהרות אחרות שחברות עם מספר דו ספרתי של שרתים "מוכרים" ללקוחות בתור "מחשוב ענן"). לדוגמא: שרת דואר, שרת WEB, ושרתים אלו שנמצאים על תשתית של ספק VPS טוב לא יסבלו מניתוקי תקשורת (לדוגמא), ואז יש בהחלט הגיון להעביר שרותים אלו החוצה, אם כי כדאי לשים לב היכן לקחת שרותים. אין בעיה לקחת את השרותים מספק בחו"ל (או את החבילות חו"ל שלנו), אבל אז קבלה ושליחת דואר יכולה להיות איטית עקב האטה מכוונת של ספקי האינטרנט בארץ, בעיה שלא קיימת כשהשרת מאוחסן פה בארץ.

לכן, לפני ש"מתלהבים" מפרסומות של ספקים שונים, כדאי לשקול בכובד ראש כל הצעה לעומק, לעשות חישובים ולראות אם יש חסכון או יתרונות כלשהם מאשר להמשיך להריץ את השרתים בחדרי השרתים של החברה/עסק.