כמה מילים לגבי שדרוג ל-RHEL-7/CENTOS-7

Print Friendly, PDF & Email

בשבועות האחרונים מאז יצאה RHEL-7 לשוק ואחריה CentOS-7, שוחחתי עם מספר עמיתים ולקוחות לגבי התקנה של המערכת. שמעתי מאותם אנשים המון תסכול, עצבים על דברים שהשתנו וגם תכנונים לא נכונים להטמעה של המערכת ההפעלה הנ"ל (אני אתייחס אל RHEL/CENTOS כאחת לשם מאמר זה).

הפוסט הזה אינו בא לשמש כ"סקירה" על RHEL-7, אלא יותר כפוסט שנותן מספר נקודות שחשוב לעבור עליהן לפני הטמעה, מה ניתן ומה (לדעתי) צריך וכדאי לעשות לפני ההטמעה.

לטובת אנשי לינוקס שלא היו בתחום מעבר לעשור האחרון, הנה תקציר פשוט לגבי רד-האט: רד האט אוהבים להכניס להפצות שלה דברים חדשים מאוד, לעיתים גם כשמה שהם מכניסים לא יציב פלדה אלא יציב מספיק. רד-האט לא כל כך משקיעים בשמירת תאימות מלאה לאחרות בגרסאות MAJOR (לדוגמא: 5 ל-6, 6 ל-7) והכי חשוב: רד האט לא פוחדים משינויים.

ניקח לדוגמא את מערכת SystemD, זו מערכת חדשה שמחליפה את SysV הישנה שהיתה עד כה בהפצות לינוקס. ב-RHEL-7 אין יותר SysV ואי אפשר במחי פקודת yum להעיף את systemd, היא משובצת לאורך ולרוחב ההפצעה, מה-Boot ועד ה-Login ונוגעת בכל החלקים, כולל שרותים (Services), לוגים וכו'. כל פורום לינוקס רציני שתבקרו בו, תמצאו ויכוחים ופיצוצים בעד ונגד SystemD, ואפשר למצוא בכל מיני מקומות "בעד" ו"נגד" כאשר אנשי יוניקס ותיקים רוקעים ברגליים ורוצים את Sys V init בחזרה ולעומתם רבים אחרים מסבירים את יתרונות ה-SystemD (כאן לדוגמא). הסיבה העיקרית שרד האט (ולאחרונה גם הפצות אחרות כמו אובונטו הבא) עוברים ל-SystemD זה התמודדות עם הצרכים של היום שלא היו בעבר. כיום יש מספיק מקרים שבהם אתה מכניס ציוד בצורה "חמה" (כלומר ללא כיבוי והפעלה) ובמקרים של שרתים יקרים מאוד גם ציוד שבעבר לא היה ניתן להכניס בצורה חמה כמו מעבדים, זכרונות, והתקנים נוספים (גם כרטיסי PCI-E), ומערכות Sys V init שהיו צריכות סקריפטים מסובכים ו-1001 ספריות ו-daemons שונים כדי להתמודד עם זה – הכל הוחלף ב-SystemD. יש לו Journal (מערכת לוגים משולבת) שנותנת לך לראות בפקודה אחת פשוטה סטטוס יותר מפורט של שרות, אם הוא לא עלה, מדוע הוא לא עלה – מבלי שתשב ותכתוב תוך כמה דקות/שעות (תלוי בכשרון שלך) משהו שינפה את הפלט של dmesg או var/log/messages/ או קבצי לוג אחרים.

ב-RHEL-7 (וכמובן CentOS-7), בשונה מגרסאות לינוקס ל-Enterprise הכל השתנה, החל מה-Kernel שהוא גירסה 3 (בעבר 2.6), המשך ב-Boot (כיום GRUB-2 a שהוא הרבה הרבה יותר מורכב מה-GRUB הראשון), דרך שפות פיתוח, ממשק גרפי, טיפול בציודים, הגדרות רשת, דיסקים, File System וכו', מה שאומר שאם תיקח שרת שרץ עליו RHEL-6 ותעביר אותו לגירסה 7, יש סיכוי רב שחלק מהדברים לא יעבוד או שהמכונה אפילו לא תעלה (כבר יצא לי לראות שרת שמישהו החליט שזה רעיון מעולה לשדרג אותו דרך YUM מ-CentOS 6.1 ל-7 ובסופו של דבר נשאר שרת יקר אבל שלא מצליח לעשות אפילו Boot).

RHEL-7 לפיכך אינו מתאים לשדרוג דרך YUM או דרך בחירת "שדרוג" כשעושים BOOT ל-ISO. במילים אחרות אל תסמכו על ה"שדרוג" הזה. הוא בהחלט ישדרג את קבצי ה-RPM, אבל יש מספיק דברים שהשתנו לגמרי בין 6.5 ל-7. סתם דוגמא: מריצים שרת Apache? מריצים מודולים שקימפלתם? תתפלאו – ב-RHEL-7 האפאצ'י הוא גירסה 2.4 ומודולים רבים לא מצליחים להתקמפל מולו, וחלק מהמודולים האחרים מתקמפלים אבל נופלים בעת העלאת שרות ה-Apache. כיף!

לפיכך, בהתאם למה שהצלחתי לאסוף מנסיוני ומנסיון חבריי, הנה מספר נקודות לגבי מעבר ל-RHEL-7:

  • תחנות Desktop/Workstations שמריצים תוכנות סגורות (שרטוט תלת מימד, קומפיילרים קנייניים, תוכנות IDE קנויות וכו') – לא לשדרג כרגע ל-7. תוכנות סגורות רבות עדיין אינן מתאימות לגירסה 7. אגב, שדרוג לגירסה 6.6 יצא בקרוב, אם בא לכם, אתם יכולים לשחק עם ה-Beta כאן.
  • תחנת שמריצות דברים בקוד פתוח – מומלץ להרים מכונות VM נסיוניות (לא שדרוג) עם האפליקציות ולתת למפתחים לשחק עם זה כמה ימים כדי לראות מה פעיל ומה שבור.
  • שרתים – גם כאן, אני ממליץ להרים מכונת VM ריקה עם RHEL-7 ולהתקין עליה את האפליקציות ולראות מה עובד ומה לא עובד. מצאתם שהכל עובד? אל תשדרגו עם הכלים של רד-האט, עדיף שתפרמטו ותתקינו מחדש, ועל כך תיכף ארחיב.
  • מכונות קומפילציות, Hadoop ושאר דברים יעודיים – נסו עם מספר מכונות VM להרים חווה קטנטנה כדי לראות שהכל עובד, כולל Stress Testing. קצת אחרי ששוחררה RHEL-7 היה באג רציני שתוקן באחד העדכונים.

כפי שציינתי לעיל, בשדרוגים יש סיכוי גבוה שמעבר מ-6.5 ל-7 (או גירסה מוקדמת יותר ל-7) דברים ישברו מבחינת סימנים (Symbols), תאימות בינארית (צורך בהתקנת compat למיניהם) ולכן אני ממליץ להקים את המכונה מחדש. לשמור את כל ה-DATA בנפרד ולהתחיל התקנה מחדש (ובהזדמנות להתחיל לחשוב על שימוש יותר מאסיבי עם Kickstart למי ש…אהממ… עדיין עובד עם ה-ISO). ישנם מערכות File Systems חדשות ויותר יציבות שיודעות לטפל בכמות הרבה יותר גדולה של קבצים – כמו XFS של סיליקון גרפיקס (בברירת מחדל אם לא תגדיר ידנית, RHEL תפרמט את הדיסק שלך ב-XFS). ה-LVM עבר שיפור (בבקשה, בבקשה, חדל מההתקנה של כל מערכת ההפעלה יחד עם הקבצים של המשתמש וה-SWAP הכל תחת Partition יחיד!), אם אתם משתמשים בחברה ב-Active Directory אז תוכלו ישירות מההתקנה להגדיר חיבור לדומיין ואת המשתמשים, וישנם שיפורים רבים נוספים, ובכלל, מומלץ לקרוא לעומק את ה-Installation Guide.

אם אתם הולכים להתקין את ההפצה על וירטואליזציה כמו HyperV או ESXI, אז אני שמח להודיעכם שאין צורך להתקין שום תוספים (ולא, גם לא VMWare Tools). הכל מגיע עם ההפצה בהתקנה רגילה, כך שאינכם צריכים להתקין כלום. למשתמשי HyperV – הבאג המעצבן של NFS עם NetApp על CentOS (המתנה של כמה עשרות שניות בין פקודה לפקודה) – תוקן ע"י רד-האט בתוך ההפצה. משתמשי ESXI – אתם תראו שה-TOOLS מופיעים כ-3rd Party, זה בסדר, הכלי שמותקן בפנים ושמפעיל vmtoolsd נעשה בשיתוף המהנדסים של VMWare.

אני רוצה לקחת את ההזדמנות הזו ולהזכיר לאנשים שקיים בלינוקס ובמיוחד בהפצה הזו תמיכה מעולה ב-Docker, כלומר קונטיינרים, כך שאם אתם חושבים על שדרוג, אין שום בעיה שתרימו קונטיינר עם גירסת הפצה ישנה יותר בתוך הקונטיינר (לא ב-HOST) ואז תתקינו את האפליקציה הישנה, כך גם תהיו מעודכנים ברמת ה-HOST וגם האפליקציות ירוצו כבעבר, ואנשי הסיסטם לינוקס יוכלו לצאת הביתה לפני 12 בלילה 😉

לסיכום: כן, דברים השתנו לחלוטין בגירסה 7, אבל מה לעשות, דברים משתנים וטכנולוגיות והגדרות משתנות. אי אפשר להישאר כל הזמן בעבר. הטכנולוגיה היום דורשת פתרונות יותר דינמיים, הצרכים משתנים והפתרונות גם. נכון, לסקריפטולוגים מביניכם שקיצרו את העבודה היום יומית שלהם לפקודות של 3-4 אותיות תהיה קצת עבודה לשנות את הסקריפטים (לחובבי פייתון – הגירסת ברירת מחדל עכשיו היא 2.7 עדיין, אבל זו הגירסה האחרונה שתתן אותו כברירת מחדל. הגירסה הבאה תקפוץ ישר ל-3.4 או מה שיהיה אז), אבל מבחינת SystemD עדיין סקריפטים שמשתמשים ב-chkconfig, service וכו' יוכלו לרוץ, תסתכלו במסמך הזה אך יחד עם זאת, תתחילו להכין את הסקריפטים שלכם ל-SystemD. לא לשכוח גם להוסיף את ה-REPO הזה.

בהצלחה

4 תגובות בנושא “כמה מילים לגבי שדרוג ל-RHEL-7/CENTOS-7”

  1. ניהול קונפיגורציה ידנית ב-2014 זה פסה.
    היום מי שלא מרים שרתים עם puppet/chef אחרי שבדק אותם עם בדיקות אוטומטיות על vagrant עובר על החוק.

  2. אני עדין לא מומחה לינוקס אז בבקשה תנו חוות דעת נוספות !
    מערכת הפעלה centos7 אכזבה אותי מאוד.
    *)centos7 מסורבלת ולא נוחה ! פונטים לא נעימים, המחשב עבד לאט והמערכת לא יציבה לחלוטין. המעבר למצב שינה מותנה ביציאה ואז פתיחת תפריט נוסף ובחירת מצב שינה.
    הבעיה: מייד עם היציאה סמן העכבר הולך לאיבוד ולא רואים את הסמן. צריך לרחף לאט עם העכבר כדי להגיע לתפריט על עיוור ! כשפותחים תפריט מקבלים רשימת תפריטים עם רווח גדול מדי בין שורה לשורה. מתוך התפריט: בקליק ימני על תכנית לא מקבלים את האפשרות ליצור קיצור דרך מהפאנל העליון כמו שהיה ב centos6.
    אבל ב centos7 יש יתרון אחד מעניין, מערכת ההפעלה תומכת היטב בשולחן עבודה מורחב מייד עם סיום ההתקנה וללא תוספות מיוחדות. המערכת עולה מהר יותר מ centos6 ו-Ubuntu.
    אצלי יש שני כרטיסי מסך מותקנים על הלוח אם, אליהם מחוברים 3 מסכים וזה עבד מצויין.
    ב centos6 לא קיבלתי 3 מסכים מייד עם סיום ההתקנה והייתי צריך להיכנס לתהליך התקנה של NVIDIA וגם זה לא עובד בצורה מושלמת.
    תכנית ההתקנה של centos7 מחולקת לנושאים ולא מאפשרת בחירה עמוקה של תכניות לדוגמא: אני משתמש במדפסת וכדי שזה יעבוד אני צריך את התוכנות HPLIP ו- CUPS.

    לדעתי centos6 היא מערכת הפעלה טובה מאוד 🙂 מי שרוצה לעבוד עד 2 מסכים וכרטיס מסך אחד יהיה מרוצה מאוד. תפריטים נוחים להפליא.
    תכנית ההתקנה של centos6 גם כן מחולקת לנושאים אבל ניתן להוסיף תכנית מנושא אחר, כמו כן ניתן להיכנס יותר לעומק לדוגמא בחירת print client(אחת מהתוכנות) ניתן לבחור שיותקנו רק HPLIP ו-CUPS.
    חשוב לציין שחלוקת הנושאים בתוכנית ההתקנה centos6 מיועדת לצורך קלות ההתקנה בלבד ולאלה שלא מנוסים ולא יודעים מה להתקין, יכולים לבחור בנושא מסיים לדוגמא: שולחן עבודה, ולקבל את כל התוכנות הדרושות מסומנות להתקנה.

    1. ניר,
      באופן עקרוני, לא רד-האט ולא CentOS מבצעים השקעה ממשית לגבי Desktop. רד-האט נותנת מה שמגיע ומשקיעה ממש בקושי מאמץ, כי הם ירדו מהדסקטופ, רד-האט וסנטוס הם לשרתים ואם אתה מחפש הכל אוטומטי ולא להגדיר ידנית – אובונטו אולי יכול להיות מתאים לך יותר. כנ"ל לגבי פונטים, שולחן עבודה (אתה תמיד יכול להתחיל עם משהו אחר מחוץ ל-GNOME שמגיע בברירת המחדל, תנסה KDE או LXDE)

      ההתקנה של 7 לא ממש בנויה להיכנס לנושאים/תתי-נושאים, לשם כך יש לך Package Manager לאחר ההתקנה אם אתה עובד גרפי ואם אתה עובד דרך command line, אז YUM הוא ידידך הטוב.

    2. Nice review.
      Personally – I wouldn't dream of putting CentOS on a desktop. I don't think it's meant to be used for this. I put it inside a VirtualBox managed via Vagrant (and Puppet) to test configuration which I then automatically push to our servers.

      For desktop I use a variant of Ubuntu.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.