כמה מילים על רד-האט 8 (BETA)

רד האט הכריזה לאחרונה על גירסה חדשה להפצת הלינוקס שהיא מפיצה, וזו הגירסה השמינית המיועדת לתחנות עבודה ולשרתים.

גירסת ה-Major האחרונה שרד-האט שחררה (גירסה 7.0) יצאה לשוק ב-9/6/2014 ולאחר מכן רד-האט שחררה עדכונים לגירסה זו וגרסאות קודמות, עדכונים שלא שברו תאימות בינארית כך שדברים לא השתנו, ובעולם האינטרנט – 4 שנים זה נצח.

כל חברה שחושבת לשדרג ל-רד-האט 8 (אנחנו כרגע רק בבטא, הגירסה הרשמית תשוחרר כנראה במחצית השניה של 2019), כדאי שתכין את עצמה לעבודה רצינית. גירסה 8 כלל אינה דומה לגירסה 7 וסביר להניח שאפליקציות רבות שרצו בצורה תקינה על גירסה 7 פשוט לא ירוצו על גירסה 8 מבלי לשנות הגדרות וקבצים שונים.

רד-האט 8 עושה קפיצת דרך בכל אספקט אפשרי. גירסת ה-Kernel עוברת מ-3.11 לגירסה 4.18 (אני מנחש שזה יעלה ל-4.19). הקומפיילר משתדרג מספר גירסאות קדימה, ולראשונה ניתן ב-RHEL להוסיף Repositories ולהחליף גירסאות של אותה אפליקציה מבלי לעשות פעמיים פליק פלאק לאחור. לחובבי פייתון – רד-האט נוטשת רשמית את גירסה 2.7 ועולה לגירסה 3.6 (התקנת ברירת המחדל, אגב, אינה כוללת שום גירסת פייתון ב-RHEL-8). תחום התקשורת בין קונטיינרים מקבל שיפור בדמות תמיכת IPVLANS והתווספו כלים נוספים חדשים לבניה וניהול קונטיינרים, ניהול שרתים בצורה מרוכזת עכשיו יותר קליל ומסודר עם Cockpit (אגב, אני לא ממליץ להשתמש בו ככלי ניטור). משתמשים בקבצי Image בענן או מקומית? רד-האט משתמשת בכלי ידוע – Composer לבניית אימג'ים.

רד-האט שינתה כמעט כל פונקציה ושדרגה את כל האפליקציות שקיימות בהפצה. רד-האט 8 היא בעצם Fedora 28 ש-רד-האט לקחו כבסיס ומשם הם החלו לשפר ולייצב את המערכת על מנת לעמוד בכל המבחנים שיצרני תוכנה וחומרה שונים עושים לפני שהם מאשרים את ההפצה כנתמכת וכיציבה.

מכיוון שזו גירסת בטא ראשונה ציבורית, גירסה זו, סביר להניח, לא תעבוד ולא תריץ כמעט אף פלטפורמה אחרת של רד האט, כולל OpenShift, RHV/oVirt, Cloud Formation, Foreman ואחרים. במהלך החודשים החודשים שאר הכלים והפלטפורמות (מחוץ ל-RHEL-8) יתעדכנו ויתמכו בהפצה החדשה בגירסת הבטא. אם אתם רוצים להתקין אותה ולנסות אותה, אל תשכחו להירשם לרד-האט ולבצע Subscription על ההתקנה כדי שתקבלו עדכונים (ויש כבר ערימה).

במהלך הזמן, רד-האט תשחרר גירסאות בטא נוספות ואני אשחרר וידאו קליפים מה ניתן לעשות עם ההפצה החדשה.

לסיכום: לקח לרד-האט הרבה זמן לעדכן את ההפצת לינוקס שלה, בזמן שיש מתחרים שעושים את הכל כדי לכבוש אחוזים מהשוק, אבל אני שמח שסוף סוף שוחררה בטא רשמית של ההפצה ורד-האט מתקנת דברים רבים בהפצה שהיו בעוכריה ושטופלו ממזמן בהפצות המתחרות.

ולמעוניינים לשרוף זמן או ללמוד מה השינויים ב-RHEL-8 – להלן קובץ ה-PDF.

Red_Hat_Enterprise_Linux-8-beta-8.0_Beta_release_notes-en-US

אינטל מציגה – הדור השמיני .. בערך

אינטל הציגה שלשום את הדור ה-8 של המעבדים החדשים שלה. אנחנו רגילים לשמוע אחת לשנה מאינטל הכרזות שונות על המעבדים החדשים, כמה הם מעולים, כמה הם מהירים וכו' וכו'. הפעם, בניגוד לעבר, הדברים .. שונים במעט.

אינטל הציגה לפני כשנה (ב-20 לאוגוסט 2016) את משפחת ה-Kaby Lake, מעבדים חדשים לדסקטופ ולמובייל, הדור השביעי החדש. כשמנפים את כל הילולי היח"צ, מבינים אנשי מקצוע רבים שקניה של המעבדים הללו לא תועיל בהרבה. כן, יש שיפור של 10-15% (וגם זה רק במקרים מאוד מסויימים), אבל שינויים ושיפורים משמעותיים – אין ממש כאן. בהמשך הדרך אינטל הציגה את ה-Kaby Lake-X, משפחת מעבדים שצריכה לוח אם חדש עם צ'יפ X299, רק שעד היום רבים וטובים לא הצליחו להבין מה עבר בראש להנהלת אינטל בחיפה. קניה ושימוש במעבד כזה מבטיחה לך מיידית שהלוח אם היקר שקנית – מחצית ממנו מיד תהיה מושבתת ברגע שתכניס מעבד Kaby Lake-X לתושבת, ושלא לדבר על כך שאין אפילו את היחידה הגרפית במעבד. בקיצור – אתה משלם יותר ממחיר מעבד Kaby Lake (ואם תכלול את מחיר הלוח אז המחיר יוצא הרבה יותר), ואתה מקבל .. פחות. מה בדיוק הטעם לרכוש מעבד כזה ממשפחה כזו? אין לי ולאחרים מושג ירוק.

אז שלשום אינטל ניסתה את מזלה בפעם השלישית בהצגת .. Kaby Lake Refresh כלומר "דור שלישי" ל-Kaby Lake (ובקיצור KLR), וגם הפעם אינטל הבטיחה ניסים ונפלאות, רק שהם יותר התרכזו בתוכן וידאו ברזולוציית 4K (ואם מי שקורא את הוידאו חושב שמעבד כזה ללא כרטיס גרפי חיצוני יתן פתרון טוב לעריכה – הוא טועה טעות מרה), וכרגיל גם הפעם אינטל הצהירה שהמעבדים החדשים יהיו מהירים ב-10-15% בהשוואה ל-Kaby Lake (על Kaby Lake-X אף אחד לא דיבר במהלך החשיפה).

אבל הפעם הדברים מעט שונים ולשם שינוי, הדברים שונים לטובה. לקח לאינטל כמה שנים טובות ותחרות שהתחילה לפני כשנה פלוס מצד AMD (עוד בזמן שהכל היה רכילויות ושמועות) בשביל להפנים משהו פשוט: אנשים לא מחפשים עוד אחוזים בודדים של שיפור ביצועי מעבד, אנשים לא מחפשים גימיקים של תכונות שאפשר להשיג בצד ג' (Optane.. נו באמת!). אנשים מחפשים ליבות ונימים כדי שהמחשב הנייד יעבוד בצורה יותר טובה ומהירה, עם תמיכת זכרון מעבר ל-16 ג'יגהבייט, ואנשים רבים מחפשים זאת עם צריכת חשמל נמוכה.

להלן התשובה של אינטל (לחצו להגדלה):

עד היום בסידרת המעבדים U של אינטל בגירסת ה-15 וואט, היו 2 ליבות ו-4 נימים. אינטל סוף סוף בדגמים i7-8650U, i7-8550U, i5-8350U, i5-8250U מוסיפה 2 ליבות ומאיצה את מהירות השעון כשהמעבד נמצא במצב Turbo (אם כי מהירות הבסיס יותר נמוכה, לא באשמת אינטל, יש גבול למה שאפשר להוסיף במגבלת מעטפת של 15 וואט). בנוסף, אינטל הכפילה את זכרון המטמון בדגמי i7 ל-8 מגהבייט ובדגמי i5 ל-6 מגהבייט. אם נתרגם את זה לביצועים אז אם האפליקציה שאתה מריצה אינה מתפרסת על נימים וליבות נוספים, תקבל עוד 5-15% בביצועים אולם באפליקציות שיודעות לנצל כמות ליבות ונימים, תקבל ביצועים יותר גבוהים עד 40-50%. בכל הקשור לכמות זכרון במחשב, היצרנים יוכלו להציע עד כמות זכרון של 32 ג'יגהבייט (בניגוד למגבלת ה-16 ג'יגהבייט בעבר). שימו לב: המעבדים האלו לא יופיעו בכל המחשבים הניידים אלא יותר במחשבים בסקטור ה-Ultra Book במחירים שמתחילים ב-1000$ ומעלה (מחיר המעבד בלבד הוא בסביבות ה-410$!!)

אינטל בחודשים הקרובים תציג את שאר המעבדים שמיועדים לדסקטופ או למחשבים ניידים כתחנות עבודה (Mobile Workstation – סידרת ה-35 וואט) תחת השם Coffee Lake ובשנה הבאה היא תציג עוד מעבדים באותו דור (אם כי ביצור של 10 ננומטר) תחת שם הקוד Ice Lake. על מעבדי ה-Coffee Lake אפרסם פוסט בקרוב אבל ממה שכבר ידוע, אינטל החליטה להוסיף לכל המעבדים עוד 2 ליבות ולהרחיב את הזכרון מטמון בחלק מהמקרים.

כפי שציינתי לעיל, עניין הליבות הוא מאוד חשוב ואני שמח שאינטל החלה לזוז בעניין. אחד הצעדים המבורכים שאינטל עשתה היא להוציא את סידרת ה-Sky Lake X שסוף סוף מאפשרת לצרכנים לרכוש מעבדים ופתרונות עם 8 עד 18 ליבות מבלי למכור כליה או למשכן את הבית בקניית מעבדי Xeon (הסידרה הזו לא מחליפה את Kaby Lake אלא רק מוסיפה דגמים לשוק היותר מקצועי). אפשר לראות זאת גם בסידרת מעבדי ה-Atom C3000 החדשה שמיועדת לשרתים קטנים (דגש על "קטנים", זה מובנה בתוך לוח אם Mini ITX) ששם אינטל סוף סוף מציעה מעבדים עם 16 ליבות ו-16 מגהבייט זכרון מטמון במחיר זול (יחסית!) של 449$ (הלוח עם המעבד עולה בערך $1000).

מה שעכשיו אינטל צריכה לעשות, זה להפסיק עם ההתנהגות של "בשביל מה לך?". אינטל מדור לדור של מעבדים ו-Chipset מקצצת בכמות ניתובי ה-PCIe. מילא היה מדובר בחסכון מחיר לצרכן אך כפי ש-AMD מוכיחה עם מעבד ה-Threadripper 1900X שלה (ששם AMD מציעים 8 ליבות ו-16 נימים עם 60 ניתובי PCIe זמינים למשתמש! במחיר של 549$ למעבד) – אין כאן שום חסכון. גרוע מכך – בלוחות עם ה-X299 Chipset, כל מקל M.2 SSD עובר דרך ה-Chipset ואם יש לך 2 מקלות או יותר, אתה תקבל ביצועים שמוגבלים ע"י ה-Chipset. ב-AMD אין שום מגבלה כזו במעבדי ה-Threadripper, ואין שום בעיה להכניס אפילו 4 כרטיסים גרפיים ולקבל PCIe X16 על כל כרטיס, דבר שהוא בלתי אפשרי בלוחות המבוססים על X299 וחבל.

עוד נקודה שאינטל צריכה להבין – היא עניין המחירים. כש-AMD יצאו עם מעבדי ה-Ryzen, אינטל חתכה במכה אחת את המעבד עם הכי הרבה ליבות שהיה לה לדסקטופ (ה-6950X) מ-1700$ למחיר של 628$ (כיום באמזון ניתן להשיג אותו במחיר מצחיק של $359!). כיום בסידרת מעבדי ה-Sky Lake-X, מחיר מעבד של 16 ליבות ו-32 נימים שיצא בקרוב יעלה לא פחות מ-1700$ (בשעה שמעבד Threadripper עם 16 ליבות ו-32 נימים עולה $1000). כפי שתיארתי לעיל, גם מעבד כזה יסבול מהגבלות בגלל ה-X299 Chipset אולם עד כה אינטל לא חשבה להוריד מחירים.

לסיכום: לעניות דעתי, אינטל צריכה הרבה יותר להקשיב לצרכנים שהם הלקוחות שלה. מבחינת מכירות, אינטל מוכרת הרבה יותר ללקוחות הדסקטופ והמחשבים הניידים מאשר לשרתים או לסקטורים אחרים. לקוחות רוצים יותר ואם לקוחות מעוניינים, אז כדאי לספק להם את מה שהם רוצים במחיר הוגן. אם לקוח רוצה שהמחשב שלו ירוץ בצורה מעולה ללא תקלות ורוצה להשתמש בזכרון מסוג ECC – אינטל צריכה לאפשר לו במקום לחסום את זה ברמת ה-Chipset. אם לקוח רוצה להכניס 4 מקלות M.2 ולקבל מהירות מקסימלית ב-RAID-5 ולא להיות מוגבל על ידי Chipset – אפשרו לו ותחסכו את הפדיחות ש-AMD מציעה כל מה שלא הצעתם ובמחיר יותר זול.