בשנים האחרונות חברות רבות עברו (ועוברות) מתשתיות מקומיות לתשתיות בעננים ציבורי כמו אמזון, גוגל, מיקרוסופט וכו'. בחלק מהמקרים המעבר היה מלא לחלוטין, וברוב המקרים – המעבר היה חלקי, כאשר החברה מעבירה תשתיות מסוימות בלבד והשאר יועבר לפי שיקולים והחלטות בעתיד.
כעת, יותר ויותר קולות נשמעים בכיוון ההפוך: מעבר מתשתיות ענן אל תשתיות מקומיות. חברת Citrix ביצעה בבריטניה סקר בקרב צוותי IT בחברות שונות, והיא מצאה כי רבע מהחברות הנסקרות כבר העבירו כמחצית או יותר מהתשתית שלהן בענן – בחזרה לתשתית מקומית או COLO.
מטבע הדברים, אפשר לחשוד בכך שחברת Citrix שמרוויחה מכך שלקוחותיה משתמשים במוצריה בתשתיות מקומיות – תפרסם זאת. אחרי הכל, ספקי ענן (במיוחד מיקרוסופט) הם מתחרים ישירים שלה בתחומים כמו VDI, אך אני יכולה לאמר כי שמעתי בחודשים האחרונים ממספר מנהלי IT בחברות שונות פה בישראל תהיה אם "לחזור הביתה" ולהעביר הכל בחזרה לתשתית מקומית.
מבחינה טכנית, ישנה כמובן אפשרות "אמצע" – להפעיל איש FINOPS כדי לראות היכן ניתן לחסוך, ובמקרים רבים ניתן לחסוך בצורה משמעותית כאשר מסתכלים על דברים שלא שמו לב אליהם. חברות וארגונים רבים בודקים היטב, לדוגמא, אלו סוגי Instnace הם שוכרים, ואלו הנחות ניתן לקבל (בין אם מדובר ב-SPOT או Reserved Instance כדוגמאות), אך קשה למצוא מישהו שממש עורך חשבון כשבוחרים אחסון לאותו Instance. אך ה"בזבוזים" הכי גדולים מתרחשים ברקע, כשלא מבצעים חישוב רציני לפני שבוחרים שרותי SAAS שונים שמציע הספק. להלן מספר דוגמאות:
- בשביל מה להרים DB ולתחזק אותו אם הספק מציע שרותי DB מנוהלים מסוגים שונים?
- שומרים מידע בתעריף הכי גבוה של אחסון אובייקטים (S3) מבלי להזיז את הקבצים הישנים יותר לשכבות יותר נמוכות ויותר זולות
- בוחרים פתרונות אבטחה שהשתמשו בהן "בבית" (בתשתית המקומית) במקום לבדוק פתרונות אבטחה אחרים זולים ואולי טובים יותר (לאו דווקא מטעם ספקי הענן).
- משתמשים בפתרון ה-CDN של ספק הענן במקום פתרונות CDN צד ג'
- משתמשים בשרותי ה-K8S של ספק הענן גם כשלא מדובר בצרכי פרודקשן, וכך במקרים רבים יוצרים עוד ועוד Nodes שאמנם לא מבצעים הרבה עבודה, אך בהחלט משפיעים על החשבונית החודשית
- ואפשר לתת עוד ועוד דוגמאות….
בקיצור – ההתמכרות לשרותי SAAS היא אחד החלקים שמכבידים מאוד בחשבון.
כפי שציינתי – איש FINOPS יוכל לסייע לארגונים בחסכון בתשתיות הענן, אולם איש FINOPS לא יוכל לסייע – בהחלטה אם "לחזור הביתה" או לא. להלן מספר נקודות:
- יותר ויותר יצרני שרתים, אחסון וכו' לתשתית המקומית "הבינו את הפואנטה" ועתה אותם יצרנים "דוחפים" את הלקוחות לכיוון השכרת ציוד (אתם משלמים על הברזל, הברזל מכיל יותר ממה שרכשתם והיתרה ביניהם "נעולה" עד שתחליט לקחת גם את השאר) וניהול חיצוני ע"י היצרן – חברות כמו HPE מציעות את GreenLake, חברת Dell מציעה את APEX, ולנובו מציעים את Truscale (אני בטוחה שיש עוד הצעות). אם יש משהו אחד שאני בהחלט יכולה לאמר באופן גורף – זה שאני לא ממליצה לאף גוף, קטן כגדול, לשכור שרותים אלו. אתם ממש לא רוצים את שרותי הניהול הללו (ראיתי פעם מבחן שניתן לתומכים אצל אחת היצרניות שמציעות שרותי ניהול. לא אציין שמות, אך בהחלט אומר כי צריך להתאמץ להיכשל במבחן כזה), ועדיף לרכוש ציוד באופן סופי מאשר השכרה עם כל מיני עלויות שיצוצו פה ושם. אתם כבר מכירים את זה מספקי הענן…
- בענן או בתשתית מקומית, קחו/תשכרו אנשים מקצועיים. יצא לי בלא מעט מקרים להדגים לארגונים כי במחיר העלות השנתית שהם שילמו לדוגמא על DB מנוהל, היה ניתן לשכור אנשי מקצוע מהשורה הראשונה כדי להקים DB באותה תשתית, כולל ביצוע אופטימיזציות, וללקוח היה נשאר לא מעט עודף.
- המנעו מהצעות "היברידיות" של ספקי הענן: רוב ספקי ענן ישמח לשלוח אליכם מספר "ברזלים", אולם במקרים רבים עדיף להשמיש ברזלים קיימים (ואולי לשדרג?) או לרכוש חדשים ולבצע חיבור לענן הציבורי שמארח את התשתיות שלכם.
- שימוש ב-Multi Cloud: הנה מונח שרבים משתמשים בו לפני חתימת הסכם עם ספק ענן ציבורי, אך הרוב המוחלט לא משתמש בו לאחר מכן (אלא במקרים בודדים מסוימים). אני תמיד ממליצה שתשתית הפרודקשן תהיה לפחות בחלקה מתארחת אצל ספק ענן ציבורי אחר, עם מערכת Fail Over למקרה ויש תקלות אצל ספק הענן העיקרי שלכם.
בסופו של יום, אני עדיין חושבת שהדרך הטובה ביותר כיום לעבוד היא:
- פיתוח וטסטים – עדיין בתשתיות מקומיות.
- פרודקשן בלבד – בענן, עדיף Multi Cloud
- כמה שיותר להימנע מ"השכרות" שרותי SAAS בתשתיות מקומיות, ואם חושבים לשכור שרותים מסויימים, מומלץ להסתכל גם על הצעות שאינן מטעם ספקי הענן (דוגמאות: CDN – Cloudflare, גיבויים – Backblaze).
- אימוץ פתרונות מבוססי קוד פתוח
- המנעו מאימוץ פתרונות שמייצרים Vendor Lock כתוצאה מהעברת חלקים רבים בתשתית לספק פתרון מסוים.