הבעיות של מחשבי Thinkpad ו-Thunderbolt

ישנן חברות רבות שרוכשות ומשתמשות במחשבי Thinkpad ניידים עבור העובדים כמעט בכל הדרגות, ויש סיבה די טובה לכך: מחשבי ה-Thinkpad בדגמים היותר "רציניים" (T, X ואחרים, לא L, E) המחשבים רצים בצורה יציבה עם ביצועים קבועים לכל אורך הדרך.

יחד עם זאת, לפחות בשנה האחרונה, יש יותר ויותר תלונות של משתמשים על תקלות במחשבים הניידים הכוללים חיבורי Thunderbolt כ-USB-C, החל מבעיות של אי-טעינת המחשב, HDMI דרך Docking לא פעיל, ה-Thunderbolt לא מופיע ב-Device Manager ועוד שורה של תלונות.

הדבר הראשון שצריך להבין לגבי כל חיבורי ה-USB-C שיש באותם מחשבים, זה שהחיבורים, למרות שהם נראים מבחוץ זהים, הם שונים. יש חיבורי USB-C שהם בעצם Thunderbolt והם מסומנים באמצעות סימלון "ברק" ליד החיבור וחיבורים אלו מקושרים ישירות לשבבי Thunderbolt מסוג Alpine Ridge ו-Titan Ridge של אינטל, ואילו חיבורים אחרים הם חיבורי USB-C שמחוברים ישירות אל ה-Chipset שקשור למעבד במחשב ואין לו שום קשר ל-Thunderbolt. חיבורי USB-C רגילים יכולים לכלול החל מדברים מאוד בסיסיים כמו USB 2.0, הובלת חשמל (עד 100W), וחיבוריות ציוד מגוון מאוד. לעומת זאת, ה-Thunderbolt לוקח את מה שנתמך בסטנדרט USB-C רגיל ומוסיף לו שורת מצבים של Alternative Modes דרך ממשק PCIe תוך שימוש בשבבים שונים (ויקרים)שנמצאים בתוך המחבר (בדרך כלל הדבר יצוין עם סימלון ברק על המחבר).

לכן, בשלב הראשון יש צורך לבדוק מאיזו כניסה יש בעיה. לדוגמא – במחשבים כמו T480s ישנם שני חיבורים שנראים זהים, האחד עבור ה-Dock והאחד לחשמל. רק החיבור ל-Dock הוא חיבור Thunderbolt והשני הוא חיבור USB-C שמגיע מה-Chipset. (את החשמל, אגב, ניתן לחבר לכל אחד מהחיבורים, זה לא משנה, שניהם תומכים ב-Power Delivery).

לנובו טוענת שהבעיות שהוזכרו נבעו מקושחה (SPI-ROM) גרועה שהופצה ב-2018 עד אמצע 2019 וכי עדכוני קושחה שיצאו החל מאוגוסט 2019 (יצאו מאז לפחות 2 עדכונים קטנים נוספים) תיקנו את הבעיות הנ"ל, ולכן אם אחת מהבעיות שצוינו בקישור עדיין מופיעה לך, אתה צריך לפתוח קריאת שרות להחליף לוח אם ולהתקין את העדכונים האחרונים (כולל קושחה ודרייברים) ל-Thunderbolt. החלפה של לוח לא מתקנת את הבאג אבל כן כוללת בקר Thunderbolt שצריך את העדכון.

יחד עם זאת, ישנן עדיין בעיות שלא קשורות ל-Thunderbolt או ל-Dock וכן קשורות למערכת ההפעלה שאתה משתמש (במיוחד ב-Windows 10) הקשורות ל-Sleep. נניח שאתה לוקח את המחשב הנייד שלך לסבב ישיבות בחברה ואתה חוזר למשרדך, מחבר ל-Dock, לוחץ להפעלה לצאת ממצב שינה והופס – המחשב מתחיל תהליך Cold Boot, ותקווה שהמסמך שעבדת עליו – נשמר בהצלחה לפני שהמחשב החליט לעשות את השטות הזו. אישית, דיווחתי בעבר ללנובו על הבאג הזה פעמיים וקיבלתי תשובות שטותיות (כמו להסיר את התקנת האודיו של Realtek. ה"התקן" בסך הכל עושה Mixing, הוא לא מפעיל שבב נוסף כי אין שום שבב של Realtek במחשב הנ"ל). הבאג, אגב, אינו מתרחש עם מערכות הפעלה אחרות (אני עובד ברוב הזמן עם Fedora 31 על ה-Thinkpad שלי) כך שמדובר במשהו ספציפי ל-Windows שלנובו צריכים לתקן.

לסיכום: חלק מהבעיות אכן קשורות ל-Thunderbolt אך חלק מהבעיות קשורות ל-OS ודרייברים גרועים והגדרות שגויות של לנובו ללא קשר ל-Thunderbolt ב-Windows ובעיות כאלו קיימות גם במחשבים ניידים מתוצרת חברות אחרות (Dell, HP, ASUS, MSI ואחרים). הדור הבא של מחשבים ניידים מתוצרת כל החברות יכללו בחלקם את המעבדים החדשים של אינטל, הדור העשירי, שכוללים Thunderbolt בתוך המעבד, כך שיהיו דגמים רבים שכל חיבורי ה-USB-C שלהם יהיו חיבורי Thunderbolt עם תמיכה מלאה ובתקווה לכמות באגים אפסית.

כשצריכים אחסון מהיר (SSD) מקומית

כפרילאנסר שנותן שרותי תכנון פתרונות חומרה בתחומים שונים, אני נתקל במקרים רבים בתחומים שונים – שיש פתרון, אבל הרוב לא מכירים אותו וכתוצאה מכך הם משתמשים בפתרונות שנותנים ביצועים נמוכים, לפעמים מאוד נמוכים.

להלן 2 תחומים שונים לחלוטין שמצריכים גישה מקומית מהירה לנתונים ופתרון של אחסון רשת (NAS/SAN) בין במהירות 1 ג'יגהביט או 10 ג'יגהביט – לא ממש תספק.

נתחיל בעריכת וידאו. אישית אני מכניס את הוידאו שמוקלט ישירות לשרת ZFS שלי ואני ממפה את השרת דרך SMB למכונת Windows ואני עורך ישירות מהרשת. צרכי העריכה שלי צנועים מאוד (לחתוך פה ושם, להוסיף לוגו, אולי להוסיף תמונות וזהו) אז חיבור 1 ג'יגהביט שיש בין מכונת ה-Windows ל-ZFS מספק לחלוטין, אבל שוב – זה במקרה שלי ולצרכים שלי.

אבל בואו ניקח עורך וידאו מקצועי, אחד כזה שצריך לערוך ערימות של קליפים מכמה מצלמות שצולמו במקביל/בזמנים שונים – בפרויקט, להשתמש בפרמייר ואפטר ואולי בעוד כמה תוכנות. במקרה של תחנות עבודה יש כאלו שיקנו מארז 1U עם 4 דיסקים וחיבור SFF-8088, יתקינו כרטיס RAID במחשב ויעבדו. אחרים ירכשו לעצמם NAS קטן של Synology או QNAP עם 4 דיסקים, יתחברו בחיבור של 1 ג'יגהביט דרך סוויצ' קטן וכך הם יעבדו.

נעבור מכאן לדוגמא שניה: מישהו שעובד על Deep Learning. יש לו אלפי תמונות או תכנים שונים שהוא צריך להריץ אותם כ-Training עם האלגוריתמים שהוא כותב/משתמש. כאן הפתרונות הידועים יהיו בערך כמו של העורך וידאו או במקרה של עבודה בחברה – יהיה חיבור רשת ל-NAS/SAN בחברה ושהחומר יאוחסן שם.

ב-2 המקרים, הפתרונות הללו פשוט איטיים. חיבור של 1 ג'יגהביט יתן מהירות של 100-110 מגהבייט לשניה וחיבור של 10 ג'יגהביט יתן חיבור של 1 ג'יגהבייט לשניה. יש כמובן את כל הקופסאות החיצוניות האלו שניתן להכניס בהם 2/4/8 דיסקים וניתן יהיה לחשוב שתקבלו מהירות יותר גבוהה מקומית, אבל בד"כ עיון במפרטים של הציודים האלו מראה שהיצרן נותן חיבור של USB 3.0 (שם מקבלים מקסימום 600 מגהבייט לשניה) או חיבור eSATA (שכבר מת מהעולם) ששם מקבלים מהירות של .. 500 מגהבייט לשניה בערך.

בדרך כלל הפתרון שאני מציע, הוא להשתמש בפתרון "כלובים" (Cage) – פתרון כזה נכנס לתושבת 5.25" במכונת דסקטופ (איפה שהיה פעם CDROM/DVD-ROM).

ניקח לדוגמא את הפתרון (הישן יותר) של חברת Icy Dock. קופסא כזו יכולה להכיל 8 דיסקים SSD (כשכל SSD יכול להכיל עד 2 טרהבייט). את הקופסא הזו אנחנו מכניסים היכן שהיה ה-CD-ROM או במקום בגודל זהה פנוי במחשב, ובצד האחורי אנחנו מחברים 2 חיבורי כח של SATA ואת כל חיבורי ה-SATA אנחנו מחברים אל לוח האם או אל כרטיס RAID זול ופשוט (כמו זה שעולה 103 שקל ומשלוח חינם מחו"ל. אפילו לא תצטרכו לשלם מיסים/מע"מ על זה). כשמפעילים את המחשב יופיעו מספר שורות לפני עליית מערכת ההפעלה ללחוץ מקש מסוים (אם רוצים) וכשלוחצים מופיעה אפליקציה קטנה ופשוטה להגדיר RAID מהדיסקים שהכנסנו. לאחר שנשמור את ההגדרות והמחשב יופעל מחדש, במערכת ההפעלה שלנו נוכל להגדיר "כונן" חדש שיורכב מהדיסקים שהגדרנו וכל מה שנותר לנו לעשות זה פשוט להעתיק את התכנים לתוך אותו "כונן" חדש, ולאחר שסיימנו עם הפרויקט – להעביר אותו לאחסון האיטי. תיאורתית מארז כזה יכול להכיל עד 16 טרהבייט של מקום.

והמהירות? מבחינת קריאה – תקבלו מהירות של 4 ג'יגהבייט לשניה (לא ג'יגהביט), ומבחינת כתיבה – זה תלוי ב-SSD שתכניסו ותלוי כמה תשקיעו ב-SSD טוב. בכל מקרה המהירות כתיבה תהיה יותר גבוהה מאשר כתיבה לדיסק מכני.

וכך, עבודה עם הפתרון הנ"ל במקרה של עריכת וידאו לדוגמא – תייתר את הצורך ביצירת קבצי Proxy (ניסיתי, לקחתי את קבצי הדוגמאות של Puget כדי לנסות את הדברים לפני כתיבת פוסט זה), ואותו אדם שעובד עם Deep Learning יוכל להריץ Training בקצב הרבה יותר זריז, מה גם שאין יותר תלות באחסון הרשתי.

התנסיתי בעבר עם מספר מוצרים של החברה לגבי כונני SSD ולהלן 3 מוצרים שאני יכול להמליץ עליהם:

  • דגם MB998SK-B – בדגם זה משתמשים בכבל SFF-8087 שמתפצל ל-4 חיבורי SATA (כך שצריך 2 כבלים כאלו ל-8 דיסקים) ויש צורך בכרטיס RAID כזה לדוגמא.
  • דגם MB608SP-B – כמו הדגם הקודם אבל ל-6 דיסקים, יש צורך באותם כבלים ובקר RAID.
  • דגם MB998IP-B – כמו הדגם הראשון אבל עם חיבור יותר מודרני של SFF-8643. כאן יש צורך בכרטיס RAID כמו זה. דגם זה, אגב, אמור להגיע ארצה במהלך השבועות הקרובים.

יש כמובן אפשרות לקבל מהירות של 16 ג'יגהבייט לשניה, אבל כאן כבר מדובר על הוצאה הרבה יותר מכובדת, והפתרון לא כל כך מתאים לחלק גדול מתחנות העבודה. על כל אפרסם פוסט בעתיד.

שימו לב: ישנם ב-eBay ו-Ali Express פתרונות שנראים זהים, אך עם מאוורר יחיד. עם SSD יש צורך בקירור טוב עם 2 מאווררים (ואם רוצים שקט כמעט מוחלט, אגב, אפשר להחליף עם המאווררים של Noctua) – ואני לא ממליץ עליהם הואיל והם אינם מוציאים חום בצורה טובה, מה שיגרום לדיסקים SSD להאט את מהירותם על מנת שלא לשרוף את הלוח SSD.

למעוניינים לרכוש את הקופסאות פה בארץ, ניתן לפנות לחברת דיגיטל מאסטר טכנולוגיות – היבואנית של IcyDock בארץ. למי שמחפש דיסקים SSD טובים ולא סופר-יקרים, אני יכול להמליץ על Crucial שניתן לרכוש מחברת CRG. (הערה: הפוסט או ההפניה אינם מקנים לי אחוזים במכירות כלשהן).

לסיכום: הכל מתחיל ונגמר ב-Work Flow שלך. אם תרצה להשקיע ולרכוש פתרון כזה ולעבוד איתו, תוכל להאיץ את העבודה שלך. כיום ישנם SSD שקיימים בשוק הביתי/סמי-מקצועי שכבר אינם כה יקרים, ופתרון כמו שהצעתי יכול גם לסבול (תלוי בהגדרות RAID) דיסק או 2 תקולים ועדיין להמשיך לעבוד.