טיפ: כשרוצים להוסיף דיסקים SSD מקומיים בשרת

בעולם השרתים, יש סוג מסוים שמיועד לאינטגרטורים ולא ללקוחות קצה. הקטגוריה של השרתים הללו נקראת "שרתי Tier 1".

בניגוד לשרתים רגילים שרוכשים מ-HP/לנובו/DELL ששם אתם מקבלים שרות מהקצה עד הקצה, בשרתי Tier 1 אתה מקבל אפס תמיכה טכנית (הדבר היחיד שכן מוכנים לעשות עבורך הוא להחליף ציוד תקול) והתשובה הקבועה שתקבל מהתמיכה הטכנית היא משהו כמו: זה שרת Tier-1, אין תמיכה טכנית, כך שאם מישהו רוצה לרכוש שרת כזה, עדיף שיכיר היטב איך לזהות חולשות ובעיות תכנוניות של לוח אם, איוורור, נתיבי PCIe מבחינה לוגית (לא רק פיזית) ועוד, אחרת בקלות אפשר לרכוש "פיל לבן". כך לדוגמא השרת בתמונה למעלה היה אמור להירכש על ידי חברה מסויימת בארץ – למטרת הקמת "סטורג'" מאוד מהיר (כל הדיסקים שנכנסים מקדימה הם SSD NVME בלבד). הם פנו לכל מיני אינטגרטורים שנתנו המלצה חיובית לרכישה ואז הם פנו אל עבדכם הנאמן דרך בלוג זה והמלצתי היתה שלא לרכוש מהסיבות הבאות:

• הלוח אינו תומך במעבדי XEON נוכחיים.
• תכנון האיוורור גרוע לדיסקים SSD NVME ולהמשך השרת (מעבדים, זכרונות, כרטיסים) מכיוון ש-SSD NVME רציניים דורשים קירור הרבה יותר רציני בהשוואה ל-SSD רגיל.
• פריסת תושבות ה-PCIe אינה מתאימה לצרכים הנדרשים, ועם החום שמופק בתוך מכונה כזו, הביצועים יהיו נמוכים.

אחד היתרונות הגדולים בעבודה עם שרתים כאלו – זה שאתה לומד "על הבשר" מה אפשרי לעשות, מה לא, ואפשר להסיק מסקנות שיכולים לעזור בשרתים יותר קונבציונאליים שחברות בארץ רוכשות.

מכאן נעבור לשרתים רגילים, שכל חברה קונה. אלו כמובן שרתים שניתן לקבל עליהם תמיכה או online או טלפונית. הבעיה: בחלק מהמקרים התמיכה שניתנת אינה מספקת תשובות נכונות (קורים מקרים בהם החברה דווקא כן מפרסמת KB עם מידע נכון אולם התומך לא מעודכן בפרסומים והמידע שנמסר ללקוח – שגוי).

אחד המקרים הכי נפוצים הוא מקרה של לקוחות שיש להם שרתים והם מעוניינים מעוניינים להוסיף דיסקים SSD מקומיים לשרת. במקרים כאלו רוכשים SSD מהיצרן (HPE מוכרים את מוצרי ה-SSD של אינטל, לנובו ו-DELL מוכרים את הדיסקים SSD של סמסונג, ולפעמים גם נמכרים SSD של טושיבה ומיקרון).

טכנית, אני ממליץ לרכוש מיצרן השרת דיסקים SSD מבוססי SATA ולא SAS מכיוון ש-SATA Enterprise עבר כברת דרך ארוכה באמינות, ויתרון הערוץ הכפול לא רלוונטי בשרתים מודרניים הואיל ובקר ה-RAID הראשי מוטמע בלוח האם, כך שאם יש תקלה, השרת מושבת בכל מקרה. מבחינת ביצועים – כיום SATA עוקף SAS (ב-SSD).

אז נניח ויש לכם שרת ויש בו 2 דיסקים (לא חשוב אם מכני או SSD). מבחינה טכנית, אין שום בעיה להכניס עוד 6 דיסקים SSD בלי שום בעיה. אתה מקבל את הדיסקים כשהם כבר בתוך מגירות, כל מה שנותר הוא להכניס אותם לשרת, ולהשתמש בתוכנת ה-RAID של הבקר (לכל יצרני השרתים יש תוכנה כזו) כדי ליצור את ה-RAID הרצוי (אני לא ממליץ על RAID-5 ל-SSD. זה פשוט מקצר את חיי ה-SSD).

יש לכם כבר 8 ורוצים להוסיף עוד? סביר להניח שתצטרכו בנוסף לדיסקים SSD לרכוש "Extension Kit" לשרת עצמו. אצל חלק מהיצרנים מדובר על מספר כבלים וכרטיס SAS Expander שאותו יש לחבר אל כניסות בקר ה-RAID ומה-SAS Expander לחבר את כל הכבלים אל ה-Backplane. יש מקרים שאתם תצטרכו לעשות זאת ויש מקרים שטכנאי מטעם היצרן יבוא ויעשה זאת (תלוי בחוזה שלכם מול יצרן השרתים). אם מדובר לעומת זאת בשרת ישן (נניח G7/G8 של HPE או R710/R720 של DELL או M2/M3 של IBM) – תהיה לכם בעיה כלשהי, ההסבר לגביה – בהמשך הפוסט.

יהיו מקרים, כמובן, שבחברה מסויימת ירצו להרחיב מעבר ל-16 דיסקים. במקרים כאלו בדרך כלל היצרן ימכור ללקוח כרטיס SAS Expander בערך כמו שיש פה בתמונה משמאל שמאפשר חיבור של 24 דיסקים. מבחינת חיבוריות – אין שום בעיה לחבר את הכל כמו במקרה של הרחבה מ-8 ל-16.

הבעיה – צוואר בקבוק.כמעט כל בקר RAID, בין אם מדובר בכרטיס ובין אם מדובר בשבב שנמצא על לוח האם, תופס 8 נתיבי PCIe (כלומר PCIe X8) ו-PCIe 3.0 X8 (שנמצאים בשרתים מודרניים) יכול להעביר ברוטו עד 8 ג'יגהבייט (קצת פחות בפועל). אם נזכור ש-SSD כשקורא נתונים – מעביר אותם במהירות של 450-550 מגהבייט לשניה, ונכפיל את זה כפול כמות ה-SSD בשרת (אני לא ממליץ על RAID-5 כמו שכתבתי לעיל, אבל מי באמת מקשיב?) – ואנחנו יכולים להגיע למצב שבקר ה-RAID "יחנק" עוד במצב של 16 דיסקים. אם כל הדיסקים (24) מחוברים ל-RAID והמערכת מוגדרת כ-RAID-5 על כל הדיסקים – הביצועים פשוט יצנחו בכל מה שקשור לקריאת נתונים. המצב חמור יותר בשרתים ישנים ששם בקר ה-RAID משתמש ב-PCIe 2.0 X8 שאז יש מחצית מרוחב הפס והבקר "יחנק" מ-8 דיסקים SSD אם המערכת קוראת וכותבת מכל הדיסקים במקביל.

לכן – אם מתעקשים להכניס לדוגמא 24 דיסקים SSD בשרת אחד (או בשרת ישן לעבוד עם יותר מ-8 דיסקים SSD), יש לשקול את האפשרויות הבאות:

• להוסיף בקר RAID עם 2 כניסות SFF 8087 ולחבר אליו את ה-8 דיסקים SSD (אחרי 16). בשרתים ישנים אפשר לרכוש 2 בקרי RAID עם 2 כניסות SFF 8087 ולחבר אליהם את הדיסקים. החסרון בשיטה זו: אין RAID "המשכי" לכל הדיסקים, אבל גם לכך יש פתרון, המשיכו לקרוא.
• לעצור ב-16 דיסקים.
• לרכוש במקום בקר RAID – כרטיסי HBA (או כרטיס RAID במצב IT MODE) ולהקים RAID מבוסס תוכנה (כל מערכת הפעלה מאפשרת זאת, ויש גם תוכנות יעודיות לכך כמו FreeNAS, UnRaid, XPEnology ועוד). שימו לב – החלפת בקרים אינה דבר מומלץ ואינו נתמך רשמית על ידי יצרני השרתים.
• לפצל לשרתים נפרדים. 2 שרתים עם 8 דיסקים SSD יתנו עבודה יותר מהירה.

לסיכום: זה שיש 24 מקומות לדיסקים SSD בשרת, לא אומר שהשרת באמת בנוי להפעיל 24 דיסקים SSD (ובשרתים ישנים – יותר מ-8 SSD במקביל, גם אם מדובר בבקר עם 4 כניסות SFF-8087), בדיוק כמו שרוב מוחלט של השרתים שנמכרים לחברות לא יכולים להפעיל 24 דיסקים SSD NVME (אל תנסו. תכנון הקירור, גם בדגמים הכי חדשים של DELL/HPE/לנובו לא מתאים לכך). עדיף לחלק את הדיסקים בין 2 מכונות פיזיות, ואם אתם מתעקשים "להפציץ" מכונה אחת בדיסקים SSD – עדיף לייעד אותה לשימוש כ-NAS עם מפרט נמוך ולהריץ את הדברים הדורשים ביצועים בשרת אחר.