פוסט תגובה ל-"לא להינעל" (המאמר של ליאור קיסוס)

קראתי את מאמרו של ידידי היקר ליאור קיסוס באתר PC, וחשבתי להגיב לגבי הדברים.

ראשית, אני רוצה לציין: אינני מייצג שום גוף ממשלתי, אינני מייצג את פרויקט נימבוס, אינני עובד ממשלתי וכל מה שאני כותב כאן מציין את דעתי האישית, בהסתמך על מה שראיתי בעבר במשרדים שונים ובגופים אחרים מבחינת התקדמות ומעבר לענן.

ליאור מציין שכדאי יהיה להקים תשתית ענן פרטית שעליה ירוצו דברים כמו קוברנטיס, יבוצע הפיתוח עליה ויחסכו עלויות שונות ויקרות כתוצאה משימוש בעננים ציבוריים. אני לא בטוח שאפתיע את ליאור, אבל כמעט כל משרד ממשלתי ורוב הארגונים שאני מכיר – הקימו כבר תשתית כזו, או שהתחילו לעבוד בענן הציבורי, הרבה לפני שהחל מכרז נימבוס. אני בהחלט מסכים עם ליאור ששימוש ופיתוח בתשתית מקומית יכול לעזור ולחסוך לא מעט כספים, אבל אני לא בטוח שמישהו כיום יקשיב לכך.

אבל עניין ההגירה בין העננים יתקל בבעיה מהותית שליאור לא הזכיר: שרותי SAAS, אלו שרותים שלדעתי הם לא פחות מ-סמים לאדם מכור: הנה API ודוגמאות, תתחבר מכאן, תכניס מידע כאן, ותוכל לקרוא אותו בכל זמן מכל מקום שתרצה. אתה לא צריך לדאוג לתחזוקת התשתית שמריצה את ה-SAAS ואם זה נופל, זה לא בעיה שלך, זה בעיה של ה-Vendor.

את הריצה המטורפת לשימוש ב-SAAS אני רואה מכל עבר, ואני חוזר ומציין תחת כל עץ רענן כי ברוב מוחלט של המקרים, שרותי ה-SAAS הם מיותרים לחלוטין אם לא מדובר בפרודקשן שחייב להיות זמין 24/7. אדרבא, ככל שמשתמשים בכמה שיותר שרותי SAAS, האפשרות למעבר לספק ענן מתחרה הופך להיות יותר ויותר קשה, במיוחד כשרוב מוחלט של ספקי הענן הציבורי כיום כלל לא מציעים שום Migration Path נורמלי מענן אחד לשני, ואף אחד כמובן לא מוכן לממן את השינויים בסקריפטים ובמקומות אחרים שצריכים לשנות כדי לעבור ענן.

יש נקודה מסויימת שאינני מסכים עם ליאור, והיא קשורה למחיר: מחירי הענן לא עולים ועולים, ואני אומר זאת באחריות: אני משתמש בשרותי ענן של אמזון כבר 6 שנים לצרכיי האישיים, וכיועץ אני מתעדכן תדיר במחירים של הספקים השונים מבחינת מחירי תשתיות ושרותים. כמעט בכל מצב, תמיד אפשר למצוא דרכים לחסוך כספים בענן, אם מוכנים קצת, טיפה, להתאמץ: במקום להשתמש ב-RDS, תפסיקו להתעצל ותקימו בעצמכם תשתית SQL (לדוגמא). במקום להשתמש ב-CDN הסופר יקר של ספק הענן, תשתמש ב-CDN של מתחרים שאינם נופלים בביצועים ובאיכות ממה שספק הענן שלכם מציע, יש "שכבות" שונות לאחסון Object Storage כמעט אצל כל ספק ענן וניתן בעזרת סקריפט פשוט להעביר קבצים (אם לא רוצים לשלם על Tiering חכם), וזה – על קצה המזלג, כך שבעזרת תכנון נכון וניטור מתמשך, לא צריך להגיע למצב של "שריפת" תקציבים אצל ספק הענן הציבורי.

נתעכב עתה על עניין שחוזר על עצמו שוב ושוב בשיחות עם כל מיני גורמים: On Prem מול ענן, מי עולה יותר? והאם זה נכון שענן תמיד יותר יקר בהשוואה לתשתית On Prem? אם תשאלו את HPE, את DELL, לנובו, סיסקו, פוג'יטסו ושאר יצרני/משווקי שרתים – הם יהנהנו בחיוב וישמחו גם להציג לכם גרפים איך הפתרונות המקומיים שלהם זולים יותר בראיה נוכחית ועתידית. האמת היא, שבמקרים רבים זה לא נכון, ועם קצת מאמץ, אפשר לבנות מערכת בענן (תלוי איזה ספק ענן) במחיר שיכול לנצח פתרון On Prem בחישוב לשנה, שלוש וחמש שנים, כך שיכול להיות שהצבת המטוטלת באמצע הדרך – לא תמיד יהיה הפתרון הכי זול. בל נשכח, שגם על פתרון "אמצע הדרך" מישהו צריך לשלם.

לסיכום: יכול להיות שפתרון On Prem כ"מקדים ענן" הוא פתרון שיתאים לארגונים שונים, אך יחד עם זאת, כמעט כל גוף או ארגון שאני מכיר, כבר החל ללמוד ולהשתמש בתשתיות של ספקי ענן שונים (לא רק גוגל ו-AWS) ורבים מהם מעדיפים להשתמש בשרותי ה-SAAS של אותו ספק, בין אם להפעיל קונטיינרים או להריץ דברים אחרים, וברוב המקרים – לנסות לשכנע אותם עכשיו "לחזור ל-On Prem" יתקל בהתנגדות. אני לא חושב ש-On Prem הוא פתרון רע (ומי שיסתכל בערוץ היוטיוב העסקי שלי יוכל לראות הדגמות רבות על תשתית On Prem), אך אני כן חושב שבעזרת תכנון נכון, אפשר גם להרכיב פתרון טוב וזול – אצל ספקי ענן.

פרילאנסרים, מצלמה ושיחות וידאו

שנה וקצת אחרי שזה התחיל, חלקנו עדיין נמצאים במצב של "עבודה מרחוק". אין כנסים והרצאות באולמות אירועים, ואם אתה עצמאי וזקוקים לשרותך, יש מצב שאת הפגישה הראשונה או השניה תעשו דרך זום או סקייפ ולא בפגישה פיזית.

אחת הבעיות המהותיות בפגישות וירטואליות, היא שאין ממש את אותן פגישות לא-רשמיות, במטבח של החברה ("שיחות קולר") או שיחות אחרות לפני או אחרי ישיבה וירטואלית. פגישות אלו, בלא מעט מקרים, יכולות דווקא ליצור Lead לאותו עצמאי – לעבודות פוטנציאליות חדשות.

אז איך אפשר בעצם לנצל את הסיטואציה של פגישות וירטואליות רשמיות מצד אחד, ומצד שני להגדיל את הסיכויים לשיחות ופגישות עם אחרים שמשתתפים באותה ישיבה? (נניח פגישה ובה נוכחים מספר נציגי חברות שונות, לאו דווקא מתחרות אחת בשניה)

לפניכם תמונה. זוהי תמונה שלי באפליקציית זום. למי שלא מכיר – נעים מאוד 🙂

אם תסתכלו בתמונה מצד שמאל למטה, תוכלו לראות את הלוגו של העסק שלי. הסיבה שאני שם את הלוגו היא סיבה פשוטה: מעוניין לשוחח בקשר לשרותים שהעסק מציע ואתה לא זוכר מי אני או פרטי שיחה? אין בעיה, חיפוש פשוט בגוגל של המילים "חץ ביז" יובילו אותך לבלוג הזה. כך, עם לוגו פשוט, אני מעלה את הסיכויים לשיחות פוטנציאליות ואולי לעבודות נוספות בעתיד.

עצמאים אחרים יכולים לקחת את הרעיון הזה ולהוסיף כמה דברים שיכולים לסייע בהיכרות, כמו שורה עם השם המלא שלך, התפקיד שאתה ממלא בעת הישיבה, ואולי גם להוסיף כתובת אימייל. חשוב לזכור: במקרים רבים בשיחות זום, המשתתפים לא יכירו מי אתה, ודווקא לוגו ו/או שורות כפי שציינתי לעיל – יכולים לסייע לאחרים ליצור עמך קשר.

אז איך עושים זאת? מכיוון שמצלמת Webcam לא ממש מאפשרת הוספה של לוגו ושורות טקסט (וגם לא אפליקציות כמו זום או סקייפ וכו') – אנחנו נקים בעצם מצלמה וירטואלית, שאותה נשדר דרך הסקייפ או הזום או אפליקציית וידאו אחרות. אנחנו נשתמש בתוכנת OBS Studio החינמית. להלן ההוראות:

  1. הורידו והתקינו את אפליקציית OBS Studio מהקישור הבא (שימו לב: גירסת לינוקס אינה תומכת במצלמה הוירטואלית, נכון לגירסה 26.1, כך שזה יעבוד רק על Windows או מק).
  2. הפעילו את התוכנה והתרכזו בצד שמאל, בקוביה שכתוב עליה Sources
  3. לחצו על מקש ה- + בחרו Video Capture Device, תנו לזה שם, לחצו OK, ובחרו את המצלמה שלכם (חשוב שהיא לא תהיה בשימוש באפליקציות שיחות אחרות באותו זמן)
  4. באותו חלון של בחירה, יהיו אופציות שונות להגדרת המצלמה. אם אתם לא מבינים בתחום או לא מכירים – אל תשנו. לחצו OK
  5. אם הבחירה שלכם עבדה, אתם תראו את עצמכם בתוך חלון מוקף במסגרת אדומה. המסגרת מציינת אובייקט אקטיבי ב-OBS.
  6. אם אנחנו רוצים להוסיף לוגו, נלחץ שוב על ה- + ונבחר Image. חשוב: ה-Image אמור להיות בפורמט PNG אם רוצים רקע שקוף ללוגו (כמו אצלי בתמונה לעיל). תנו שם, לחצו על Browse ובחרו את הקובץ PNG עם הלוגו. לחצו OK לאישור. שוב אנחנו נראה ריבוע אדום מסביב לתמונה – השתמשו בריבועונים הקטנים מסביב לריבוע האדום הגדול כדי להקטין את התמונה ולמקם אותה היכן שתרצו.
  7. אם נרצה להוסיף טקסט (כמו שם, לדוגמא), נלך שוב לקוביית ה-Sources, נלחץ על + ונבחר Text +GDI – שוב, תנו לזה שם ולחצו OK. כעת יפתח חלון ובתוכו תהיה קוביה שחורה עם הכיתוב משמאל "Text" – הכניסו כאן את הפרטים שאתם רוצים (אפשר במספר שורות). שימו לב שהחלון שנפתח – נגלל, ויש אופציות שניתן לשחק איתן כמו פונט, צבע, ישור לימין, שמאל וכו'. הכניסו את הטקסט שאתם רוצים (אם אתם רוצים להכניס טקסט במספר גדלים, תצטרכו ליצור מספר אובייקטים של טקסט). אחרי שלחצתם OK, שנו את גודל ומיקום הטקסט על החלון.
  8. אפשר להוסיף אלפי דוגמאות נוספות וליצור דברים מדהימים (למי שלא ממש מרוצה מהאפקטים הוירטואליים של זום, ב-OBS יש תמיכה מלאה ב-Chroma Key, להלן קישור להוראות).

מרוצים ממה שאתם רואים? מעולה.

מצד ימין יש מספר כפתורים מוארכים (כמו Start Streaming וכו'). לחצו על הכפתור שנקרא "Start Virtual Camera")

זהו, אתם יכולים לבצע מינימליזציה של חלון ה-OBS (ב-Windows אפשר ללחוץ על אייקון ב-OBS בשורת האייקונים מימין/שמאל).

פתחו את אפליקציית הזום או סקייפ, לחצו על גלגל השיניים מצד ימין למעלה, לחצו על Video, ובחרו OBS Virtual Camera. אתם אמורים לראות מה שרואים ב-OBS. תוכלו לבחור אופציות אחרות כמו Mirror, תאורה וכו'.

ברכותיי, התצוגה המשופרת של עצמכם פעילה, תהנו מהחשיפה 🙂

מספר נקודות טכניות:

  • משתמשי מק – לא בטוח שהמצלמה הוירטואלית תעבוד (במיוחד עם Big Sur). כפי הנראה שתצטרכו להעיף חתימות, כפי שמוסבר כאן.
  • למי שרוצה – אפשר לבצע Up scaling של הוידאו. המצלמה הוירטואלית תשדר לפי הרזולוציה שמוגדרת ב-OBS. לשינוי – יש ללחוץ על Settings, על Video ולהגדר את ה-Output לרזולוציה שרוצים. שימו לב – סביר להניח שזה יאמץ את המחשב שלך במעט.

נקודות למחשבה בעת בניית פתרון חומרה ללקוחות

בחודשים האחרונים, מאז החלו הסגרים, החלו יותר ויותר חברות ויזמים להשקיע בפיתוח מוצרים חדשים לשווקים שונים. השוני הגדול בהשוואה לעבר – היתה ההשקעה במשאבי פיתוח מצד אחד, וכניסה די מפתיעה של חברות שונות לפלחים שאותן חברות לא נכנסו בעבר מצד שני ועבדכם הנאמן יעוץ וסייע בהטמעת מספר פתרונות לחברות שונות. אינני יכול למסור שמות או מוצרים (מכיוון שרובם המכריע עדיין לא הגיע למצב הכרזה בשוק), אך בהחלט יש התעוררות בפיתוח פתרונות משובצים ובפתרונות חומרה ללקוחות, תוך ניצול המחירים הזולים בפתרונות מבוססי ARM ופלטפורמות אחרות (RISC-V ועוד).

קיבלתי בעבר פניות שונות מחברות ואנשים פרטיים לגבי יעוץ איך להתקדם והמלצות על צעדים שונים. מכיוון שרבים מאותן חברות ואנשים עוברים צעדים זהים, חשבתי לכתוב את הפוסט הזה עם נקודות שראיתי לא מעט אנשים וחברות שנתקלים – ולא תמיד בוחרים נכונה את המשך הדרך לדעתי.

להלן הנקודות:

תכין POC על דסקטופ, לא על מערכת משובצת
יצא לי להיתקבל בלא מעט מקרים שחברות ואנשים מחפשים פתרונות משובצים ופתרונות חומרה אחרים כבר בהתחלה, עוד לפני שנכתבה שורת קוד אחת למוצר/פתרון. זוהי דרך "נהדרת" לבזבז זמן ומשאבים, ולכן אני ממליץ קודם כל להשקיע בכתיבת POC של המוצר/פתרון על דסקטופ, בין אם זה Windows או לינוקס – אין זה משנה, הואיל וקל יותר להמיר את הפתרון אחר שיש משהו שרואים שרץ (גם אם יש ערימות באגים) מדסקטופ למערכת יעודית, אחרי שיש פתרון POC רץ.

מטריקות זה דבר מאוד חשוב
יש POC? מעולה, אבל לפני שרצים לחפש חומרה תואמת, ODM וכו', כדאי למדוד ביצועים ולהכין כלי Benchmark כלשהו שימדוד ביצועים, ואת הכלי, יחד עם קוד ה-POC – נריץ על פתרונות חומרה שונים בדרך – כדי לראות אם מקבלים את הביצועים שרוצים. ראיתי לצערי לא מעט כאלו שהזדרזו לרכוש לוחות עם מעבדי ARM שונים ולאחר שהקוד עבר קימפול והרצה – הביצועים הגיעו ל-10-20% ממה שהמערכת במקור נותנת על PC.

חשוב לעבוד עם יצרן חומרה
אם האיש או החברה החליטו ללכת על פתרון משובץ עם מעבדים מסויימים ושרותי ODM לתכנון לוח וכו' – חשוב לקחת את המלצות יצרן המעבד או הלוח ואם אפשר – את ה-SDK של יצרן החומרה. אחת הטעויות הנפוצות ביותר לאלו שמתחילים בעולם המערכות המשובצות – היא המחשבה שעולם הלינוקס במערכות משובצות הוא כמו עולם הלינוקס בדסקטופ. הוא בשום פנים ואופן לא ובמקרים רבים החלטה כמו "נלך על Yocto", "נלך על Open Embedded" וכו' מבלי שהיצרן אכן ממליץ ותומך באותה הפצת לינוקס – תיגמר בכי רע, הואיל ויש המון חלקים בעולם הלינוקס המשובץ שניתנים כקוד סגור, או קוד שנמצא Out of tree בהשוואה לגירסאות לינוקס שונות (ואם אין איש לינוקס שמבין בפיתוח דרייברים/קרנל – תהיה בעיה בלשלב את הקוד), או שפשוט לא ניתן יהיה להפעיל חלקים שונים בחומרה כי פשוט אין דרייברים זמינים באופן חופשי לציבור, ולכן – גם אם אתם בונים פתרון משובץ שימכר בכמה עשרות דולרים לצרכן ולכן כל סנט שנחסך הוא חשוב – צרו קשר עם יצרן הלוח או יצרן המעבד וסכמו על תמיכה וקבלת SDK.

נקודות לגבי AI, וידאו ומדיה
כדאי לשים לב כי בתחומים שונים כמו הסקה ב-AI (כלומר Inference), קידוד/פריסת וידאו/אודיו וטיפול בתכני מדיה שונים – יש מרחק רב ממה שהחומר השיווקי מציין לבין מה שמקבלים "ביד" בפועל. בתחום ההסקה לדוגמא, ישנם כמה יצרנים המציינים כי יש ברשותם שבבים ל-"AI" עם ביצועים מרשימים לביצוע הסקה, אבל בפועל (ואני בכוונה לא רוצה להזכיר שמות) התמיכה במודלים ובמטריצות – אינה מספקת או איטית. בתחום הוידאו – יש לא מעט כאלו שתומכים ב-H.264/H.265 – חלקם בפריסה בלבד וחלקם בפריסה וקידוד, אולם כמות וסוג הפרופילים שהם תומכים – היא קטנה מאוד, וברוב המקרים גם אין תמיכה ל-DRM שלקוחות רבים בתחום המדיה (כבלים, STB, וכו') דורשים, ולכן עוד לפני שמתחייבים לרכישות גדולות, כדאי לרכוש/לקבל Sample של לוחות שונים ולנסות אותם. נכון, יש צורך בהשקעה כדי לבצע Porting אבל בדרך כלל ההשקעה אינה גדולה ודי קל להמיר/לקמפל קוד למערכת ARM או X86 אחרת.

יש עוד הצעות חוץ מ-NXP
מדהים כמה שבישראל יש אחיזה ל-NXP בשוק המשובץ. בערך כמו שיש לאינטל בשוק הדסקטופ. המציאות הפשוטה היא שיש לא מעט פתרונות בחוץ ששווה לבדוק אותם – החל מחברות כמו MediaTek שמייצרת מעבדים שונים, Huawei (הסיפורים עם הריגול מתאימים לרפובליקנים, לא נכנס לכך), ויש גם חברות אמריקאיות כמו Broadcom, Samsung ועוד. לכולם יש פתרונות שמתאימים לתחומים הפופולריים וגם לסוגי נישה שונים, ולכן – אני ממליץ לחפש, לא לרוץ ולסגור אחרי שרואים פתרון אחד.

חשוב לבנות את ה"מסביב"
יש לא מעט חברות שיצרן מוצרים מעניינים לשוק ובמחירים זולים מאוד, אבל כשזה מגיע לאבטחה ועדכונים – תשכחו מזה (נסו לדוגמא לחפש עדכונים למוצרי TP-LINK או DLINK שנמכרים בארץ, אולי תמצאו עדכון אחד או 2 במשך כל חיי המדף של המוצר). כיום, כל מוצר שיוצא לשוק ונמכר במחיר זול – נפרץ די מהר, והדרך מהפריצה ועד לבעיות אבטחה שכל מיני פורצים מנצלים את המוצר כדי "לגייס" את המכשיר על מנת לתקוף מטרות שהפורצים בוחרים ב-DDoS – קצרה, ולכן חשוב עוד לפני שהמוצר בכלל יוצא – לוודא שה-Image כולל תשתית מאובטחת לקבלת עדכונים, לחתום כל עדכון, לא לאפשר לכל דכפין לנצל פלטפורמה כמו U-Boot להתקנת Images עצמאיים של הפורצים.

חושבים להשתמש בפתרון עם אנדרואיד?
אם אתם בונים פתרון המבוסס על אנדרואיד, חשוב יהיה לבנות מחדש את האנדרואיד שיתקבל מיצרן החומרה, להוסיף את התוכנות שלכם (ללא שימוש ב-root! או sudo וכו'), להכין IMAGE, ולתת את ה-Image שבניתם ליצרן החומרה. אם אתם צריכים הגנה על תכני מדיה (DRM), בקשו מהיצרן תמיכה ב-Widevine כולל הטמעת מפתחות בזמן יצור המכשיר. והקפידו על שחרור גרסאות עדכון אחת לזמן מה.

לסיכום
יש לא מעט מקרים שחברות, ארגונים ואנשים עצמאיים – אצים רצים כבר לבדוק חומרה שהפתרון שלהם ירוץ, עוד לפני שיש משהו שירוץ. אני ממליץ לבצע בדיקות ולעשות את הדברים לאט ובצורה מסודרת. ישנם מכשלות רבות בדרך וקל להיתקל בבעיות שגוררות "שריפת" תקציבים לא קטנה בגלל שהקשיבו לאיש המכירות או ניסו "לחתוך" צעדים שונים ובדיקות שונות. סבלנות – זה שם המשחק.

בהצלחה.

הדברים החשובים בהטמעת פתרון קוד פתוח בארגון

יש כיום בשוק לא מעט תוכנות, ספריות ופלטפורמות שלמות שכתובות ומופצות בקוד פתוח – כמעט לכל דבר, בין אם מדובר לדסקטופ, לשרתים, או למערכות משובצות, וזה מגיע לכך שכיום ארגונים רבים מעדיפים להסתכל קודם כל על פתרונות קוד פתוח, ורק אחר כך על פתרונות קוד פתוח בתשלום או פתרונות בקוד סגור.

למרות כל הפתיחות והזמינות של הפרויקט/קוד להורדה והטמעה, ארגונים רבים צריכים, לעניות דעתי, לעצור ולחשוב על מספר נקודות, ותשובות לנקודות אלו יכולות לסייע בהחלט אם להטמיע פתרון זה או אחר המבוסס על קוד פתוח.

להלן מספר נקודות:

  • תכיפות שינויי קוד: חברות כמו רד-האט מפתחות את מוצריהן בצורה פתוחה וזמינה לכולם ב-github, ומכיוון שהפיתוח נעשה בצורה פתוחה וציבורית, מבוצעים שינויי קוד רבים, במקרים רבים – שינויים יומיים, וברוב המקרים, גם אם מוכרזת גירסה של הפתרון/ספריה/פלטפורמה – הגירסה אינה כוללת עדכוני אבטחה, בדיקות יציבות ותיקונים אחרים שקיימים בגרסאות המסחריות. מעבר לכך – אם המוצר קורס או גיליתם באגים – תהיה לכם בעיה לקבל סיוע, והכל יהיה תלוי בליבם הטוב של מתנדבים או עובדים (וגם על זה לא מומלץ לבנות, הואיל וחברות כמו סוזה, רד-האט, קנוניקל ואחרים – מקבלים הוראה לתעדף תיקוני באגים לאלו שרכשו גרסאות מסחריות או לאלו שמשלמים על חוזי שרות ליצרן התוכנה).
  • גרסאות תכופות – פתרונות כמו OpenStack, Kubernetes, Ceph, Gluster ופתרונות רבים אחרים משוחררים בתדירות די תכופה ע"י הקבוצות המפתחות אותם עבור יצרניות הפצת לינוקס. הן לוקחות את הקוד, מבצעות שינויים ותיקונים, מוסיפות עדכוני אבטחה (שיחזרו לקוד ה-Upstream יותר מאוחר), כותבות תיעוד ספציפי ועוד ועוד – ואז משחררות אותו במסגרת Life Cycle רשמי עם תמיכה רשמית ועוד, ומוציאות זאת כמוצר מסחרי, ובמילים אחרות – אותם מוצרים שיוצאים כגרסאות תכופות אינם מיועדים לפרודקשן.
  • האם יש לך צוות לינוקס בחברה? אם יש לך צוות In House שמבין היטב בלינוקס ויכול "לשחות" בתוך קוד של אחרים במקרה של תקלה במוצר/ספריה/פלטפורמה – במקרים כאלו קל יותר להטמיע פתרונות בקוד פתוח שעדיין לא יציבים כפרודקשן, ולכן כדאי להסתכל על הנקודה הבאה…
  • אבטחה – פתרונות קוד פתוח שלא מגיעים מיצרן כלשהו, בחלק גדול מהמקרים לא כוללים עדכוני אבטחה, ולכן אם החלטתם בכל זאת להטמיע את הפתרון בחברה, מומלץ כי אחת לחודש הצוות הפנימי בארגון יבדוק את הפתרון המותקן מול הפתרון שנמצא ב-github לדוגמא, ובמיוחד יבדוק אם ישנם תיקוני/עדכוני אבטחה שפורסמו בנפרד (כ-PR או במקומות אחרים) או גרסאות minor בהשוואה למה שמותקן פנימית – ויבצע עדכון ידני. ארגונים שאין ברשותם אנשי לינוקס, מומלץ מאוד יהיה לעבוד עם הגירסה המסחרית ולקבל את העדכונים מהיצרן.

לסיכום: יש המון פתרונות מבוססי קוד פתוח לכל מיני תחומים. חלקם יציב כסלע, וחלקם – לא מצליח להחזיק מעמד אפילו הרצה אחת. אני ממליץ לארגונים המעוניינים להטמיע פתרונות כאלו לבדוק ראשית מי ה"אבא ואמא" של המוצר, להקים PoC ואם הפתרון עונה על הצרכים – להטמיע את הגירסה המסחרית ולא את הגירסה החופשית. אבטחת מידע היא דבר חשוב ועדכונים לפתרון הם דבר חשוב ולא תמיד ניתן לקבל אותם בפתרון הזמין כקוד מקור חופשי, במיוחד אם חושבים ליישם את הפתרון כ"פרודקשן" בחברה. אל תיפלו לכל מיני עסקים שישמחו להטמיע לכם את הגירסה החופשית, אולם כשיהיו בעיות – אותם מטמיעים לא ממש יוכלו לסייע לכם.

להתראות CentOS – התגובות והתשובות

אתמול פרסמתי את המאמר הזה לגבי ההחלטה של רד-האט להפסיק עם CentOS 8 ובמקומו לקדם את CentOS Stream. באתר CentOS יש FAQ של שאלות ותשובות בנושא, ואני ממליץ לקרוא אותו.

בחור בשם תומר בריסקר, עובד של רד-האט, פרסם פוסט בקבוצת ה-Linux IL בפייסבוק. אני בהחלט ממליץ לקרוא את הפוסט של תומר (הוא פתוח לציבור) ואני מודה לתומר שהסביר את הדברים. הוא גם הוסיף פרטים שלא פרסמתי בפוסט הקודם שלי. בקיצור – קפצו לקרוא.

העניין הוא שתומר מתייחס לנקודות מסויימות ועבדכם הנאמן מתייחס למשהו שונה לחלוטין. אין לי ספק ש-CentOS Stream במהלך הזמן ישתפר (בפעם האחרונה שניסיתי אותו לפני מספר חודשים, ה-Installer שלו (Anaconda) קרס לי לגמרי עוד לפני התחלת ההתקנה, ולא חשוב כמה ניסיתי לעקוף את התקלה) ואף יהיה תואם ל-CentOS 8/RHEL 8 ופידבקים של קהילת משתמשי CentOS Stream ילקחו בחשבון ע"י רד האט להכנסה לגירסת ה-RHEL.

אבל זה לא העניין שבגינו אנשים רבים מאוד עצבניים על רד-האט.

כל משתמש לינוקס, בין אם מישהו שהתחיל להכיר לינוקס רק לאחרונה או מכיר ומשתמש בלינוקס כבר יותר מ-20 שנה מכיר את הדבר הבא: בניגוד למערכות יוניקס, ישנן מאות הפצות לינוקס שמציעות דברים שונים ויש כמובן את ההפצות הפופולריות שרובם משתמשים בהן. כשרוצים לבחור הפצת לינוקס, צריך לבחור הפצה, וההפצות השונות מתחלקות בין הפצות יציבות אך ללא "המילה האחרונה" מבחינת אפליקציות ופלטפורמות (לדוגמא: CentOS, Debian Stable, RHEL, SLE, Ubuntu LTS), לבין הפצות שאינן כל כך יציבות – אך כוללות כמעט כל גירסה חדשה של אפליקציות ופלטפורמות פופולריות (Fedora, Ubuntu, Debian Testing, Open SuSE).

חברות רבות הטמיעו בתשתיות שלהן שאינן פרודקשן – הפצות CentOS בגלל היציבות שההפצה "יורשת" מ-RHEL. אין ב-CentOS את הקרנל האחרון הציבורי, אין את ה-KDE או ה-GNOME האחרון, והפלטפורמות הזמינות הן גרסאות יציבות, אך לא האחרונות, ולמשתמשי CentOS אין בעיה עם זה כי הם רוצים יציבות בכל מצב.

הפצה כמו CentOS Stream אינה הפצה יציבה כי ההפצה הולכת לנסות כל מיני דברים בתוך ההפצה. לא לשבור תאימות בינארית, אבל לנסות כל מיני דברים "קטנים" בתוך החבילות. נשברה החבילה? אופסי, חכה איזה יום יומיים עד שבונה החבילה יזכר לתקן אותה. זה לא יציבות, זו בקשה מהמשתמשים להיות Beta testers של רד-האט. מי בדיוק מוכן להתקין דבר כזה בשרתים שלו? אני בספק אם יש מישהו רציני שרוצה לעשות זאת. אגב, אם מישהו ינסה לשכנע אתכם ש-CentOS Stream הולך להיות התחליף ל-CentOS 8, הנה מה שכריס רייט, ה-CTO של רד-האט מציין:

"CentOS Stream isn’t a replacement for CentOS Linux; rather, it’s a natural, inevitable next step intended to fulfill the project’s goal of furthering enterprise Linux innovation. Stream shortens the feedback loop between developers on all sides of the RHEL landscape, making it easier for all voices, be they large partners or individual contributors, to be heard as we craft future versions of RHEL."

אין לי בעיה עם CentOS Stream, ואני מקווה שבעתיד הרחוק זה יהיה פרויקט מוצלח, אבל אם יש משהו שאני מתעב – זה שמנסים "למרוח" אותי (לא, לא תומר, אלא חברת רד-האט העולמית). עזבו אותי מ-CentOS Stream, אני רוצה לדעת מ-רד-האט עצמה מדוע הם הורגים את CentOS 8. אין תקציב? זה פוגע בהכנסות החברה? חלק מה-SIG פוטר? זכותה המלאה של רד-האט "להרוג" את CentOS 8, אבל מגיע לקהילת המשתמשים לדעת מדוע התקבלה החלטה זו. אחרי הכל, הובטח שיהיו עדכונים ל-CentOS 8 עד 2029. על שום מה הקיצוץ ל-2021?

לעניות דעתי, ההחלטה הזו של רד-האט היא החלטה אומללה וגרועה. נכון, רד-האט אינה מרוויחה באופן ישיר ומיידי מ-CentOS, אבל אם הארגון שמשתמש ב-CentOS מחליט לרכוש רשיונות לפרודקשן, או פלטפורמות אחרות שרד-האט מייצרת/בונה, יכול להיות שבהתנהגות זו, אנשי ה-IT יתחילו גם להסתכל על פתרונות מתחרים. איך ההצעה של אורקל? מה סוזה מציעים? והאם קנוניקל מציעים תמיכה מסחרית ו-SLA? ברכות, המתחרים מודים ל-רד-האט.

אגב, הפצה מתחרה ל-CentOS בקוד פתוח תקום כבר בזמן הקרוב ויש לה כבר שם: Rocky Linux.

להתראות CentOS??

בימים האחרונים יצאה הודעה כי CentOS 8 תעבור שינויים משמעותיים ובכללם – ההפצה תחדל מלקבל עדכונים בסוף שנת 2021, ולא תהיה הפצת CentOS המקבילה ל-RHEL מבחינת גירסא וקוד. הדבר היחיד שישאר הוא CentOS Stream שזו גירסת CentOS טיפה יותר "מתקדמת" מ-RHEL (אבל מבחינת עדכוני אבטחה – ה-Stream יקבל את העדכונים רק לאחר ש-RHEL יקבל).

אין ספק שמי שנמצא בעולם הלינוקס וקרא את ההודעות, די הופתע מכך (שלא לדבר על חטיפת עצבים מטורפים). רוב חברי קבוצת CentOS SIG הם עובדי רד-האט ו-ראד האט עצמה משתמשת ברוב המערכות שלהם פנימית ב-CentOS וגם עובדים אלו לא ממש אהבו את ההחלטה הזו. גירסת ה-CentOS נתנה לרבים את התחושה של "להיות בלי, להרגיש עם" – לקבל הפצת לינוקס חינמית שהיא תואמת 100% הפצת RHEL אך מבלי לשלם (ומבלי לקבל תמיכה רשמית) וכולם הסתדרו לא רע עם הסידור הזה, כאשר חברות וארגונים רכשו RHEL לשרתי הפרודקשן והשאר – CentOS או הפצות לינוקס אחרות.

עתה, עם שינוי זה, ההתחרפנות בקהילות החלה, ולשם כך אני כותב פוסט זה על מנת להבהיר מספר דברים:

ראשית, אני יכול להבטיח שאין ל-IBM יד ורגל בנושא ובהחלטה. רד-האט היא עדיין חברה עצמאית שמחליטה לעצמה החלטות, כולל את ההחלטה הזו.

שנית – אני משער שאחת הסיבות העיקריות להחלטה הזו קשורה לכך שרד-האט מעוניינת בכמה שיותר פידבק מצד משתמשים ומפתחים לגבי עדכונים ותיקונים שהיא משחררת ל-RHEL, ומשתמשי CentOS בגירסה הרגילה לא יכולים לסייע הרבה אם הם מקבלים את התיקונים והעדכונים רק לאחר שהם מוזרמים ל-RHEL, ולכן אלו שיעבדו עם CentOS Stream יוכלו לתת פידבק על התיקונים שישוחררו לפני שהם נכנסים ל-RHEL (אך כפי שהזכרתי לעיל: זה לא יהיה רלוונטי לגבי תיקוני אבטחה עקב עניינים כמו אמברגו של תאריכי שחרור עדכונים וכו').

שלישית – ולעניין זה לא תקבלו שום אישור מגורם רשמי: התקדמות טכנולוגית שגורמת להפסד פיננסי לרד-האט. בעבר, אם הייתי צריך להרים תשתית לינוקס גדולה לפיתוח, פרודקשן, עם backend ועוד דברים רבים – הייתי צריך בארגון גדול, לרכוש מספר לא קטן של רשיונות RHEL לכל שרת פרודקשן, בין מדובר בשרת פיזי או וירטואלי. כיום, לעומת זאת, המעבר לקונטיינרים חוסך לי בצורה משמעותית את כמות רשיונות ה-RHEL שאני צריך לרכוש לפרודקשן. אם פעם, לשם הדוגמא, הייתי צריך לרכוש 20 רשיונות, היום 4 רשיונות ל-Worker Nodes יספיקו, ופה מדובר רק בדוגמא אחת. רבים כיום יעדיפו הפצת לינוקס חינמית ברוב המקומות למעט היכן שחייבים בגלל ההנהלה להשתמש בהפצות RHEL מסחריות.

אז מה? להכין תוכניות מעבר להפצה אחרת? לקפוץ על ההצעה של אורקל? לא ממש. (לאורקל יש הסטוריה די ארוכה של סגירת/נטישת פרויקטים בקוד פתוח, ואף אחד לא ערב לכם שגירסה הבאה או המשכה של הגירסה הנוכחית גם תהיה בחינם, לדוגמא).

כל איש לינוקס ותיק ירגיש בוודאי תחושת דה-ז'ה וו בנושא. כבר היינו בעבר בסרט הזה. כשחברת רד-האט החליטה להוציא רק גרסאות לינוקס מסחריות בתשלום (מה שהיה RHEL, RHES), נוצרו מספר פרויקטים שלקחו את קוד המקור של RHEL וביצעו Fork לגירסה עם שם אחר אך עם תאימות מלאה (בעקרון, לא מדובר בתהליך של קימפול הכל מחדש באופן אוטומטי. יש לא מעט כלים לפתח, יש לא מעט סקריפטים לכתוב, להסיר קבצי לוגו וסימנים מסחריים של רד-האט וכו') כשה"זוכים" בפופולריות בסופו של דבר היו CentOS, Scientific Linux וכמובן Oracle שהחליטה פשוט לבנות את הכל בעצמה ולגנוב לקוחות מ-רד-האט.

אני מאמין שמה שיהיה הפעם – יהיה בדיוק כמו התהליך שהיה. דווקא כיום, יהיו יותר ויותר חברות שישמחו להשקיע בהשכרת מספר מהנדסים כדי לבנות גירסת RHEL חופשיה עם אופציה ללקוחות המעוניינים לרכוש תמיכה מסחרית, SLA וכו'. אחרי הכל, מדובר פה בשוק פוטנציאלי לא קטן של חברות וארגונים שיתחילו לחפש פתרונות חלופיים ל-CentOS 8 וגרסאות עתידיות. יהיו כמובן נסיונות של הפצות אחרות למשוך לקוחות פוטנציאליים (קנוניקל, סוזה וכו') אבל אני בספק אם זה יצליח.

לפיכך, להלן המלצותיי (לפי התיעוד הרשמי):

  • אם אתם משתמשים בגירסה כלשהי של CentOS 6 – שדרגו בדחיפות. ה-EOL שלה חל בחודש שעבר.
  • אם אתם משתמשים בגירסה כלשהי של CentOS 7 – אתם בטוחים, ואתם תמשיכו לקבל עדכונים לגירסה עד תאריך 30/6/2024. אם אינכם חייבים לעבור לגירסה 8, פשוט אל תעברו, במיוחד אם המכונות הן וירטואליות.
  • אם אתם משתמשים בגירסה כלשהיא של CentOS 8 – אתם תקבלו עדכונים עד סוף שנה הבאה (31/12/2021)
  • עכשיו, כל מה שנותר לעשות, זה להמתין ולראות מי "יקפוץ". האם רד-האט תחזור בה? (קהילות הלינוקס הן לא קהילות מנומסות, בלשון המעטה!) ואם לא, מי החברות שיכריזו על Fork ל-RHEL? (אמזון? מיקרוסופט? גוגל?) במשך השנה הקרובה אנחנו נראה את ההתפתחויות ואני מאמין שכבר בחודשים הקרובים נראה חדשות בנושא עם מפות דרכים והמלצות לאן להגר.

ולבינתיים, אני ממליץ לא לקחת המלצות פזיזות, אם אפשר.

תכירו: ESXi למעבדי ARM

בכל מה שקשור לוירטואליזציה, עד היום שלטו ללא עוררין מעבדי ה-X86 ובסקטור ה-Enterprise שולטת ללא עוררין חברת VMware, עם פלטפורמת ה-vSphere. אינטל ו-AMD משקיעות מאמצים רבים בפיתוח ושיפור התמיכה בוירטואליזציה במעבדים (ה-"שוס" האחרון: הצפנת מכונות וירטואליות, דבר שקיים זמן רב במעבדי EPYC ויהיה זמין במעבדים בדור הבא בשנה הבאה במעבדים של אינטל).

לאחרונה, יותר ויותר חברות נחשפות לוירטואליזציה בעננים ציבוריים על מעבדים שאינם X86 אלא מעבדי ARM. הסיבה לכך כמובן קשורה לכסף: Instance מבוסס מעבדי ARM זול בהרבה מכל Instance שמבוסס על X86 ואפשר להריץ על אותן מכונות את כל מה שלא דורש CPU חזק, כמו שרתי Web, קונטיינרים פשוטים ועוד, ועל הדרך להוזיל את המחיר בצורה משמעותית.

בעולם השרתים ב-On Prem, כפי שציינתי, מעבדי X86 שולטים, ובשוליים אפשר למצוא גם מעבדי Power של IBM (שתומכים בוירטואליזציה הרבה לפני שאינטל בכלל חשבו על VT-X לדוגמא) ולאחרונה יש יותר ויותר התעניינות גם במעבדי ARM מבחינת הרצת מכונות וירטואליות, קונטיינרים וכו', והפעם מדובר לא רק בגלל המחיר – מספר מעבדים מבוססי ARM לשרתים שיצאו בשנה הבאה הבאה ידעו לתת פייט רציני מבחינת ביצועים גם מול מעבדי Xeon המובילים של אינטל.

ב-VMware היו מודעים לנושא ובשנים האחרונות ישנו צוות שכל מטרתו היה לגייר את קוד ה-ESXi וכל השכבות והחלקים של הפלטפורמה – למעבדי ARM השונים הפופולריים בשוק, וכעת סוף סוף החברה חושפת את המוצר לציבור ומאפשרת הורדה למספר מערכות עם מעבדי ARM שונים:

  • מערכת Raspberry Pi 4 (תצטרכו 8 ג'יגה זכרון, על גירסת ה-4 ג'יגהבייט בקושי תצליח להריץ משהו ותשכחו מ-Raspberry Pi 3 וגרסאות קודמות)
  • מספר מערכות הכוללות מעבדים Ampere eMAG (אין קשר ל-NVidia)
  • Solidrun Honeycomb LX2
  • לוחות המבוססים על LS1046A של NXP (מי שחושב לרכוש ולא מכיר את הלוחות האלו – מומלץ לפני כן לפנות ליבואן של NXP, המערכות שלהם די מורכבות ולא מומלץ לרכוש ישירות מהאתר)

לאלו שכבר רוצים להוריד את ה-ISO – הוא זמין להורדה כאן, רק לפני שרצים להוריד ולהשתמש, אתם מוזמנים לקרוא את ההערות הבאות:

  • הגירסה שזמינה היא נסיונית ומוגבלת בזמן. הגירסה תפעל ל-180 יום ולאחר מכן תצטרכו להקים אותה מחדש.
  • יש קובץ ISO להורדה, אבל בניגוד לגירסת ה-X86, ההתקנה עצמה יותר מורכבת ומי שלא מכיר לינוקס יצטרך להיאזר בסבלנות ולעקוב אחר ההוראות (המעולות) שהם סיפקו. ככלל, ידע בלינוקס מאוד יעזור עם הגירסה הזו (אגב, בגירסה הזו VMWare עושים "אחורה פנה" וחוזרים להיות מבוססי לינוקס)
  • מכיוון שיש עשרות (אם לא מאות) לוחות/SBC מבוססי ARM, רבים יתהו האם ESXi גירסת ARM תרוץ על לוחות אלו. התשובה לכך קשורה בתשובה לגבי הלוח/SBC אם הוא תואם SystemReady SR ופלטפורמת ה-ARM היא V8 ומעלה. אם כן, יש סיכוי שה-ESXi ירוץ. מעבדי ALTRA או Jetson של NVIDIA – לא נתמכים כרגע.
  • מבחינת מערכות הפעלה שניתן להריץ כ-Guest: כרגע אפשר להריץ אובונטו 20, פדורה ועוד כמה הפצות לינוקס. כרגע גרסאות Windows ל-ARM אינן נתמכות.
  • מבחינת Storage – אפשר להשתמש ב-SSD מקומי או לחבר iSCSI. אין תמיכה כרגע ב-NFS.
  • אם אתם מתקינים הפצה בלתי נתמכת וצריך לבחור מהו כרטיס הרשת, זה vmnic128 (לקח לי קצת זמן למצוא את זה)
  • אפשר לנהל את ה-ESXi מ-vCenter כמו כל שרת רגיל – כל עוד אתם משתמשים ב-VCSA 7.0D ומעלה.
  • אם אתם רוצים להריץ כמה וכמה קונטיינרים ומכונות VM – אני ממליץ לרכוש לוח אם או תחנה מבוססת eMAG של Ampere + מעבד, זכרונות וכרטיס רשת שמופיע בתיעוד (לא מלאנוקס וכו')
  • אל תנסו להתקין VMWare Tools דרך ה-vSphere. השתמשו ב-Open VM Tools (קיים לכל ההפצות)
  • יש יכולות של Live Migration, רק שכדאי לשים לב לפני כן להגדרות כרטיס רשת וכו', אחרת אתם עלולים לתקוע את המחשב.
  • אל תחברו ותנתקו ציוד USB מהמחשב, זה יכול לגרום לקריסה.
  • אם אתם רוצים להקים Cluster של ESXi מבוסס Raspberry Pi, אז מומלץ להשתמש ב-HAT ו-PoE במקום ערימת ספקי כח. במסמך של VMWare ל-Pi יש המלצות ספציפיות.
  • אל תנסו להקים VDI על זה 🙂

לסיכום: ESXi על מעבדי ARM יכול להיות פתרון מעולה אם רוצים לנסות מכונות VM שלא מצריכות כח מחשוב מאסיבי, וזה יכול להיות גם פתרון מעולה להרצת קונטיינרים לטסטים/Dev וכו', רק חשוב לזכור שזוהי גירסה ציבורית ראשונה ונסיונית, וחשוב לעקוב אחר ההוראות הניתנות בתיעוד ה-PDF ש-VMware פרסמו.

האם מומלץ להעביר מערכת שלמה לענן מ-On Prem?

כל חברה שרוצה להעביר או להקים תשתית אצל סע"צ (ספק ענן ציבורי) – רוצה לקבל תמורה יותר טובה ממה שיש לה כיום, בין אם מדובר על ביצועים יותר גבוהים, מחיר נמוך יותר, תחזוקה פשוטה יותר, שרידות גבוהה יותר ועוד ועוד. אם יש משהו אחד שאף חברה לא רוצה – זה לקבל את מה שיש להם כיום מבחינת ביצועים ושרידות, אך לשלם יותר.

למי שלא מכיר, אחד המושגים הכי שגורים בפני כל מי שמתעסק בתחום עננים ציבורים הוא המושג "Lift & Shift", כלומר המושג מתאר מצב בו הלקוח מעביר את כל או רוב התשתית שלו מה-DC שלו אל ספק הענן בתצורה כמה שיותר זהה. לדוגמא: אם יש ללקוח 100 מכונות וירטואליות שמריצות את כל האפליקציות, הפלטפורמות ושאר דברים ב-On Prem, ב-Lift&shift מעבירים הכל "כמו שזה" (או כמעט) אל ספק הענן הציבורי שהחברה חתמה מולה, כך שבסופה של ההעברה, יש 100 (או קצת פחות) מכונות וירטואליות רצות בענן.

יש לא מעט גורמים, בין אם מדובר בספקי ענן, בין באם מדובר ביועצים ואינטגרטורים שממליצים על כך. הח"מ, שגם מוכר שרותי יעוץ ואינטגרציה, דווקא ממליץ נגד התהליך.

להלן הסיבה מדוע אני לא ממליץ על המהלך:

ללקוח יש 100 מכונות וירטואליות והוא מעביר אותם בתהליך lift & shift. הלקוח בעצם ישלם את מחיר המקסימום לספק הענן מבחינת ההמרה. הועברו 100 מכונות, כאשר רוב המכונות כלל אינן מנצלות את המשאבים ב-VM. מה הרווח של הלקוח ממעבר כזה? מבחינת ביצועים, אינני בטוח שפתאום יהיו ביצועים גבוהים יותר (אלא אם מעבירים מכונות VM משרתים בני יותר מ-7 שנים). מה שכן, התשלום לספק הענן יהיה הרבה יותר מסיבי: אם הגדרת 100 ג'יגהבייט דיסק וירטואלי מבוסס SSD, אתה תשלם על 100 ג'יגהבייט (במיוחד אם הגדרת את ה-Block Storage מ-SSD מהיר), גם אם השתמשת ב-10 ג'יגהבייט. בענן אין "Thin Provisioning", וכנ"ל לגבי זכרון וכח עיבוד, וכל זה עוד לפני שינויים ואופטימיזציות שהלקוח רוצה לעשות כדי לעבוד בענן..

לכן, אם יש משהו אחד שאני ממליץ ללקוחות – זה לא לחשוב על ספקי ענן ציבוריים כחברות Hosting ולא להשתמש בשרותים שלהם כמו בחברות Hosting. במקום זה, אני ממליץ לבחון מספר דברים שיכולים לסייע באופן מהותי:

  • שימוש בשרותים מנוהלים במקום מכונות VM שאתה מקים/מריץ. יצא לי לבחון לא מעט שרותים של ספקי ענן שונים ואני חייב לציין שבמרבית המקרים, השרותים של ספקי הענן נתנו ביצועים טובים. בלא מעט מקרים, אצל לקוחות שונים מריצים מכונות VM שמריצים אפליקציות שונות – אין הגדרות ואופטימיזציה טובה. דוגמא פשוטה: אצל ספקי ענן שונים אפשר לאחסן את ה-DB המנוהל באחסון זול ומכני או SSD או ב-SSD מסוג מהיר, כאשר ה-OS יושב על אחסון מסוג אחר. (בסביבות On prem, רוב מכונות ה-VM גם רצות וגם מאחסנות את ה-DB על אותו סטורג)'. נכון, זה עולה יותר, אך הביצועים גם גבוהים בצורה משמעותית, שלא לדבר על כך שכשזה מגיע להגדרות של אפליקציות שונות (שרתי Web, שרתי SQL ועוד) – אצל רבים אין ממש אופטימיזציה – שכן קיימת בשרותים המנוהלים אצל ספקי הענן.
    לכן, לפני שחושבים להעביר את אותו שרת SQL (לדוגמא) – כדאי לחשב מה העלויות של שרות זהה מנוהל עם Instance דרוש ואחסון, וזאת בהשוואה ל-VM שאתם תקימו. כדאי לקחת בחשבון גם תחזוקה והשבתה שתתרחש במקרה של VM שלכם.
  • אפליקציות עצמאיות: שרותים כמו Beanstalk, או App Service של אז'ור, או App Engine של גוגל – ושלל פתרונות זהים אחרים – שרותים אלו נותנים לך בעצם להריץ את הקוד שלך בשפה שאתה כותב – על תשתיות ספק הענן, כאשר אינך צריך להקים תשתית של VM, תשתית Load Balancing ועוד. אתה כותב קוד ומאחסן אותו בשרות כלשהו, מצמיד Webhook לשרות הנ"ל בענן, והשרות כבר ירים ויריץ את כל מה שצריך מבחינת pipelines, הוא יקמפל ויארוז מה שצריך, ויכין Instances חדשים שבחרת את גודלם. אתה לא צריך לדאוג לגבי עומסים, המערכת תדע לבצע אוטומטית Scale Out לאפליקציה שלך ותוסיף/תוריד Instances כנדרש, ותצמיד אותם ברקע לשרות Load Balancing כך שלא תפסיד בקשות מדפדפנים או ממכשירים שונים (בהתאם לאפליקציה). כאן בדיוק נמצא עקב האכילס אצל חברות רבות שמריצות אפליקציות בתשתית On-Prem (או תשתית Hosting) שמשרתות גולשים וה-Scaling שלהם הוא ידני. עם שרותים כנ"ל, אפשר להגדיר Instances קטנים ולשלם מחיר זול רק על מה שהיה בשימוש, הקץ לניחושים והערכות לגבי הקמה של יותר מדי או פחות מדי משאבים.
  • קונטיינרים: זו ה-טכנולוגיה של השנים האחרונות שחברות רבות כבר עברו להשתמש בה (ומי שלא – הסעיף לעיל רלוונטי לגביו) וכאן ספקי ענן שונים מציעים שרותי קונטיינריזציה שונים, בין אם מדובר על שרותי קונטיינר מנוהלים שאתה מחליט כמה Instances להקים/להוסיף/להוריד, ובין אם מדובר בשרותים שאתה כלל לא דואג לתשתית ובמקום זאת אתה פשוט משלם על שימוש בזכרון ובמשאבי עיבוד. השילוב של קונטיינריזציה ושימוש בתשתית של ספקי ענן ציבוריים יכול לתת פתרון עם ביצועים מעולים ולאו דווקא מאוד יקרים.

מעבר לענן ציבורי יכול לחסוך כסף, כל עוד מוכנים "לשנות את הדיסקט" בראש ולוותר על חלק משיטות העבודה מה-20+ שנה האחרונות. שיטות כמו Lift & Shift לא יעזרו הרבה ללקוח אבל הם בהחלט יעזרו לשורה התחתונה מבחינת כספים לספק הענן הציבורי שבו הלקוח משתמש. אם רוצים לעבור לענן ציבורי, אני ממליץ לחשוב על המעבר כעל פתיחת דף חדש, תוך אימוץ טכנולוגיות מודרניות ונטישה הדרגתית של טכנולוגיות Legacy.

גישות SaaS/PaaS והגישה ההיברידית

כמעט בכל חברה יתקיים מצב בו החברה תחפש תוכנה שתבצע שרות X או שתתן שרותי פלטפורמה Y במקום "להמציא את הגלגל" מחדש בכל פעם. אם לדוגמא העסק מעוניין לשלוח איחולי חג שמח לכל הלקוחות, ניתן יכול לשכור שרותי Saas של חברה כמו Mailchimp לדוגמא ובתמורה תקבלו ממשק קל לשימוש וסיכוי מאוד גדול שכל לקוחות העסק יקבלו את המייל. מצד שני אפשר בעזרת מעט סקריפטולוגיה ושימוש באמזון SES לבצע את אותו דבר אך במחיר זול בהרבה (יכול לחסוך לא מעט אם לחברה יש מאות אלפי או מיליוני לקוחות לדוגמא). אפשר כמובן לקחת גם את האופציה החינמית ולהקים שרת מייל או להשתמש בשרת מייל מקומי כדי לשלוח את הררי האימיילים, אבל במקרים כאלו הסיכוי שהמייל יתקבל אצל כל הלקוחות הוא די קלוש – אם לא משקיעים בכל עניין של Whitelist, RBL, דבר שלוקח לא מעט זמן ומשאבים.

יותר ויותר חברות תוכנה מקצצות בהשקעה של כתיבת תוכנות והפצת כ-Stand alone המיועדות לרוץ על שרתים בתשתית מקומית של הלקוח, וזאת ממספר סיבות, הנה 2 העיקריות:

  1. עלויות תמיכה – ככל שתוכנה נמכרת כ-Stand Alone, עלות התמיכה ליצרן התוכנה תהיה גבוהה, מכיוון שיש לא מעט סיכוי שהתוכנה לא תעבוד בסביבות או מכונות שונות, הרשאות שגויות, חוסר ידע טכני של הלקוח ועוד. ככל שהתומכים הטכניים יהיו עסוקים יותר ויותר שעות בפתרון בעיות של לקוח ספציפי זה או אחר, הרווח של יצרן התוכנה ירד. אחרי הכל, אף אחד לא משלם ליצרן התוכנה אם מחלקת התמיכה השקיעה 10 שעות בפתרון בעיה אצל לקוח יחיד לדוגמא.
  2. פיראטיות – בהרבה מאוד חברות הצוות מוריד אפליקציה או פלטפורמות מסויימות למטרת Trial ומיד לאחר מכן הם מחפשים כל מיני כלים ודרכים כדי לפרוץ את ה-Trial. הרווח של יצרן התוכנה ממקרים כאלו – אפס.

מהרגע שיצרן התוכנה מציע את מוצריו כ-PaaS או SaaS, הדברים נהיים יותר קלים עבורו:

  1. אין פיראטיות
  2. עלויות התמיכה מצטמצמות משמעותית הואיל והכל רץ בתשתית וירטואלית של יצרן התוכנה בעננים שונים ומקרי התמיכה נהיים יותר ויותר פשוטים כי ניתן לשחזר את התקלות במחלקת התמיכה של יצרן התוכנה.
  3. תזרים הכנסות חודשי/שנתי רציף מהלקוחות.
  4. קצב הפיתוח מואץ יותר, באגים ופונקציונאליות חדשה נכנסת ל-Life Cycle של השרות במהירות גבוהה יותר ובכך דרישות לדברים חדשים שלקוחות מבקשים – נענים במהירות גבוהה יותר.
  5. אין צורך בתמיכת Legacy הואיל וכולם עובדים על גירסה אחת או שתי גרסאות.

אך יש גם חסרונות:

  1. עלויות תשתית הרבה יותר גבוהות בענן ציבורי. בניגוד למכירת תוכנת Stand Alone שלא מתחברת החוצה, כאן פתרון ה-Saas/PaaS יצטרך חיבור קבוע למשאבים שונים של יצרן התוכנה.
  2. אבטחת המידע צריכה להיות הרבה יותר רצינית בהשוואה למקרים של תשתית סגורה החוצה. מהרגע שמתגלה אצל יצרן כזה דליפת מידע, יש סיכוי לא רע שחלק מהלקוחות יעדיפו לנטוש ולחפש פתרון מתחרה.

אלו, פחות או יותר הסיבות שבגללן חברות תוכנה יעדיפו להציע שרותי PaaS/SaaS.

אחת הנקודות שבמקרים רבים אינני רואה התייחסות מצד אותן חברות – היא למקרים שהלקוח אינו מוכן "לעבור All In", כלומר הלקוח לא מוכן שכל ה-DATA שלו ישב בתשתית של יצרנית תוכנה ולו (ללקוח) לא תהיה שליטה על הנתונים מבחינת אבטחת מידע או בכלל מהבחינה העקרונית שזה ישב בתשתית של חברה אחרת שאין לו מושג ירוק לגביה. זו לדוגמא אחת הסיבות שחברות יעדיפו לוותר על פתרון SaaS/PaaS שמוצע רק על ענן ובמקומו הם יעדיפו פתרון שרץ מההתחלה ועד הסוף על תשתית מקומית (On Prem).

מה שלעניות דעתי אותן יצרניות תוכנה PaaS/SaaS צריכות להציע – הן את האפשרויות הבאות (אחת או יותר), משהו שהוא יותר מעין "Hybrid":

  1. ה-DATA של הלקוח יכול להיות מאוחסן On Prem עם Agent שמתחבר לענן. לשרות תהיה גישה עם הרשאות מאוד מוגבלות
  2. אם ללקוח יש חשבון בענן ציבורי כלשהו, הלקוח יוכל להגדיר אחסון אובייקטים כלשהו (S3 לדוגמא) עם הרשאות מוגבלות שינתנו בעת הפעלה ראשונית של שרות ה-SaaS/PaaS והרשאות אלו יהיו תחומים למשאבים מסויימים בלבד (נניח Bucket כלשהו)
  3. הלקוח יצטרך לבחור כבר בהתחלת שימוש ה-PaaS/SaaS את ה-Passphrase שלו (ובלבד שיהיה מורכב) ועם אותו Passphrase (ואולי יחד עם עוד מספר נתונים) יוצפן ה-DATA של הלקוח כך שגם ליצרן התוכנה לא תהיה גישה לנתונים. (אפשר כמובן במקום Passphrase יהיה אפשר להשתמש במפתחות פרטי/ציבורי יחד עם Passphrase)

לסיכום: מצד אחד יותר ויותר חברות תוכנה עוברות להציע את מרכולתן בתצורות של PaaS/SaaS, אולם במקרים רבים לחברות וארגונים גדולים לא קל לעבור מבחינה פסיכולוגית למצב שכל הנתונים הקנייניים/פרטיים ישבו באיזה DB/אחסון ענני של יצרן תוכנה כלשהי מבלי שללקוח יש מושג מה יצרן התוכנה עושה/יעשה עם הנתונים, שלא לדבר על סיטואציה שלא מעט ארגונים לא רוצים/לא יכולים לבחור בפתרונות כאלו עקב רגולציה או אבטחת מידע. אותן חברות צריכות להציע משהו שהוא "באמצע" – התשתית תרוץ בענן, אבל המידע ישב מקומית בתשתית של הלקוח או שהוא ישב בענן בצורה כזו שללקוח תהיה שליטה מי יכול לצפות/לגשת לנתונים (גם אם מדובר בחסימת הנתונים מפני חברת התוכנה).

השוואה: PKS מול OpenShift

יצא לי לשוחח עם לא מעט חברות שרוצות להשתמש בקונטיינרים. רבים כבר התחילו ממזמן להשתמש ב-Docker (הערה: לא הגיע הזמן להכיר ולהשתמש ב-cri-o?) והם החלו להשתמש ב-Docker-compose להרמת מספר קונטיינרים במכה אחת. חלקם מתחילים להשתמש בשרותים המנוהלים לקונטיינרים בעננים הציבוריים וחלקם רוצים פתרון On Prem ומטבע הדברים הם מתחילים לקרוא על Kubernetes וכשהם מתחילים להבין כמה הוא מורכב לתפעול (ומגירסה לגירסה זה נהיה יותר ויותר מורכב) – הם מבקשים המלצות על פתרון קל יותר להקים ולנהל אשכול Kubernetes (ובקיצור בשמו החביב: K8S).

רוב מוחלט של החברות הבינוניות והגדולות משתמשות ב-VMWare (מי שמשתמש ב-Hyper-V וירצה פתרון קל להתקנה וניהול ל-K8S – בהצלחה עם זה) ומטבע הדברים הם מעדיפים משהו מחברה גדולה וידועה כמו VMWare, ששמחה מאוד למכור להם את PKS. המוצר עצמו נמכר בשתי תמחורים שונים – פר POD (כאשר POD הוא מעין "קבוצה" כאשר כל POD מכיל קונטיינר אחד או יותר, ברוב המקרים יריצו קונטיינר עם אפליקציה ועוד קונטיינרים שמכילים אפליקציות נסמכות תחת POD אחד ואז יש גם תקשורת בין הקונטיינרים בקבוצה) או פר ליבות. זה מתחיל ב-50 PODS או ליבות. (המלצה: לא לרכוש פר POD. בכל ליבה אפשר להריץ עשרות PODs).

המתחרה העיקרי והיותר גדול ומיועד ל-Enterprise להרצת Kubernetes היא מערכת Openshift. גם היא תומכת באופן טבעי ומלא ב-VMWare (כן, כולל תמיכה ב-NSX-T), רק שבניגוד ל-PKS, היא לא מיועדת רק להקמה וניהול של Kubernetes במובן הסיסטמטי, אלא היא יותר מיועד לכל השרשרת – מרמת ההנהלה, אנשי אבטחת מידע, ומפתחים. ב-PKS אם אני רוצה להקים אפליקציה, אני צריך להשתמש ב-Cloud Foundry (או דרך ה-cli ב-kubectl), צריך במקרים רבים לכתוב קבצי YAML (ימח שמו וזכרו עם כל הקטע של רווחים!) שמצריכים ידע מספק ב-K8S. עם Openshift – יש לך Template (שתמיד אפשר לכתוב נוספים) והמתכנת עושה הכל דרך ה-Web UI. יש קטלוג מובנה שמאפשר להתחבר לאינטרנט ולהוריד אוטומטית templates נוספים והקמה של אפליקציות נוספות בכמה קליקים, יש אבטחת מידע הרבה יותר רצינית מ-PKS (בגלל זה רוב הקונטיינרים הזמינים לציבור לא ירוצו על Openshift אלא אם משנים הגדרת אבטחה שבחברה עלולים לפטר אותך אם תשנה אותה), יש גרפים וניטור מובנה, קל מאוד לשייך בין אפליקציה לשרות (נניח אפליקציית JAVA לקונטיינר אחר שמריץ MySQL – משתמשים ב-BIND בתפריט ותוך שניות ספורות המערכת תבנה את הכל) ויש עוד תוספות רבות שכלל לא קיימות ב-PKS. בקיצור, מי שיקים מערכת Openshift (קראו בהמשך על כך למי שמעוניין להתנסות אישית במחיר יקר של 0 שקלים) ויקים מערכת PKS, יראה את ההבדלים מהר מאוד. אגב, אחת האפשרויות שכיום אין ב-PKS ומאוד חשובה כשרוצים להוסיף ולהוריד מכונות וירטואליות המריצות קונטיינרים – כלל לא קיימת ב-PKS, אך קיימת בגירסת Openshift האחרונה.

וכאן אני מגיע להמלצה לא פופולרית שאני ממליץ: אל תרכשו PKS.

לא, זה לא קשור למחיר. מי שישווה בין Openshift ל-PKS יראה כי המחיר של Openshift ל-On Premise יותר יקר מ-PKS (בחלק מהמקרים, תלוי בחישובי ליבות, כמויות וכו')

הבעיה קשורה יותר ל-VMWare ולזמן הנוכחי. VMWare מציעה את PKS (גרסאות Essential, Enterprise) אבל אותה חברה גם מציעה את Tanzu Kubernetes Grid. היא מדברת על ניהול אשכולות של Kubernetes עם Tanzu Mission Control – אל תחפשו לרכוש או להוריד, זה מוצר של חברת Heptio (ש-VMWare רכשה) שעושים בו שינויים והוא כרגע בבטא ללקוחות VMware ולא זמין להורדה. יש גם את עניין ה-Health אשכול ה-K8S שלך והחלק הזה ממוצר וקוד מחברות ש-VMWare רכשה: Wavefront ו-CloudHealth.

בקיצור, VMWare מכינה איזה משהו גדול שמשולב מקוד ממקורות שונים שאמור לתת לך מענה מבחינת הקמת וניהול אשכולות K8S שונים הן מקומית והן בענן, אבל עד שזה יהיה מוכן ויציב – יקח זמן. כ-Enterprise, היציבות מאוד חשובה והדבר האחרון שאתם רוצים לעשות זה לעבור למשהו אחר השנה או שנה הבאה ולך תדע כמה זה תואם אחורה והאם המיגרציה תעבוד חלק…

אם כל מה שאתה מחפש זה דרך קלה ונוחה להקים אשכול K8S ואתה רוצה גם תמיכה מסחרית, אבל אתה לא רוצה את Openshift ואת כל הערך הנוסף שהוא נותן לכל הצוותים, אז פשוט תרכוש או תוריד את Rancher (כאן נמצאת גירסת הקוד הפתוח), החברה כבר קיימת מספר שנים, המוצר יציב ונותן את מה שהוא מבטיח, והמחיר יותר זול מ-PKS.

לאלו שכן רוצים לנסות את Openshift על הדסקטופ שלהם (לא על ESXI או פתרון וירטואליזציה מרכזי, כל עוד יש לך 32 ג'יגהבייט זכרון, הגירסה המצומצמת שניתנת להורדה תופסת 16 ג'יגהבייט זכרון, לגמרי), מוזמנים לגלוש לקישור הבא. תצטרכו להירשם ל-רד-האט כדי להוריד "קוד סודי" ולהדביק אותו בזמן ההתקנה. האפליקציה נקראת Code Ready Containers והיא יכולה לרוץ על לינוקס, מק ו-Windows. המערכת משתמשת בוירטואליזציה במחשב המקומי כך שב-Windows היא תפעיל את אופציית Hyper-V. טיפ קטן: אם אתם מחוברים ל-Active Directory, תתחברו למכונה שלכם עם שם משתמש מקומי. באג ידוע.

לסיכום: VMWare, כמו בשוק הוירטואליזציה, רוצה מטבע הדברים "לקחת שליטה" על השוק ולפיכך היא מפזרת כספים על ימין ועל שמאל לרכוש חברות שונות שמציעות מוצרים עם חלקים שיכול לעזור לכלי העתידי שלה כדי להקים ולנהל אשכולות K8S באופן מקומי ובענן. המוצר שהם מוכרים כרגע (PKS), כפי שאני רואה זאת, הוא לא יותר מאשר לתפוס אחוזי שוק והמוצר ה"אמיתי" הגדול שיצא – יצא בעתיד, שנה הבאה אולי, ולכן אני לא יכול להמליץ על PKS כפתרון קבוע לחברות שרוצות להקים ולנהל אשכולות K8S, ולפיכך אני ממליץ להסתכל על פתרונות אלטרנטיביים, שתיהם נותנים תמיכה ושרות מסחריים, וכדאי לבדוק מה מהם מתאים לכם.