אני רוצה להכיר לכם את Redfish. בעקרון, Redfish זה API סטנדרטי לנהל כמעט כל דבר בתחום ה-IT, החל מ-SDDC (כלומר Software Defined Data Center) וכלה בשרתים, שרותים, מתגים ובקיצור כמעט כל דבר שניתן להתחבר אליו. Redfish משתמש בסטנדרטים קיימים (REST API, web services ופלט כ-JSON) על מנת לעשות את החיים הרבה יותר קלים למחלקת ה-IT בחברה.
אחד הדברים שצריך לדעת על Redfish שזה משהו ענק שמשתתפים בו כל המי ומי בתחומי הברזלים לדוגמא. לפוסט הזה, אני מעוניין להתרכז בתחום ה-OOB (שזה אומר כל ה-iDRAC/IMM/ILO/IMC למיניהם).
נניח שבמזל טוב, הוחלט בחברתכם לשדרג את התשתיות ולרכוש שרתים חדשים מכל סיבה שהיא. ההנהלה מאשרת את רשימת הקניות של מחלקת ה-IT, הסכמים נחתמים, צ'קים עוברים מיד ליד, מחכים קצת (או הרבה, תלוי על איזה משווק אתם נופלים) ולבסוף מגיעה משאית שחונה בחניה של החברה עם החדשים השרתים הנוצצים.
ועכשיו אשאל שאלה: כמה זמן יקח מהרגע שהשרתים יורדים מהמשאית עד שהם פועלים עם ה-OS/וירטואליזציה שבחרתם? אני מאמין שזה לא עניין של שעות, זה יהיה מינימום עניין של ימים עד שבועות. אחרי הכל, במקרים רבים יש צורך להכניס כרטיסים שונים לשרת, אולי לשנות את תצורת הזכרון, להתקין OS, להגדיר את ה-UEFI/BIOS, לחבר למתגים, להגדיר כתובות IP, VLAN וכו', , להגדיר RAID, לפרמט דיסקים, ועוד כמה וכמה דברים.
כשמדובר על כמות של 1-3 שרתים, זה לא כזה ביג דיל, אבל אם מדובר על פרויקט חדש והגיעו 20 שרתים.. אתם יכולים לדמיין את הכאב ראש.
וכאן החלק של ה-OOB ב-Redfish יכול לסייע לנו מאוד, כך שלאחר שהכנסנו את הכרטיסים וחיברנו את כבלי הרשת והחשמל, הדבר היחיד שנצטרך להגדיר זה את כתובת ה-IP ב-OOB שלנו ולוודא שיש PING ל-OOB. כל מה שנותר לנו לעשות פיזית זה להכניס את השרת לארון. את השאר נעשה מבחוץ.
איך? עם ה-API של Redfish. כאן לדוגמא תוכלו למצוא עבור שרתי Dell סקריפטים הן ב-Python או ב-PowerShell על מנת להשתמש עם ה-Redfish בחיבור ל-iDRAC לעשות כמעט הכל, החל מהגדרת UEFI/BIOS, שדרוגי קושחה, הגדרות iDRAC, הגדרות RAID ושלל ירקות נוספים.
הכל טוב, רק שיש בעיה אחת קטנה: יש לי 20 שרתים להקים, להתחיל לשנות כל פעם סקריפטים? לכתוב סקריפט wrapper שמריץ את הסקריפטים שניתנים באותו אתר? זה חתיכת כאב ראש.
נכון. בשביל זה יש דרך אחרת, אוטומציה מקבילית, ואני מדבר כמובן על Ansible.
מערכת Ansible יכולה לתת לנו להשתמש בסקריפטים הקיימים תוך שימוש ב-Playbooks, כך שכל מה שנצטרך בסופו של דבר להגדיר הם את אותם playbooks שנצטרך ועם Ansible אפשר להגדיר קבוצת (או כל) שרתים כך ש-Ansible יריץ עליהם את הסקריפטים במקביל כך שעבודה שהיתה דורשת מספר שעות (נניח עדכון קושחה לכל המכונות) יכולה לקחת דקות ספורות. (אגב, ניתן להשתמש בכלי אוטומציה אחרים אבל לפחות ממה שבדקתי, כל היצרנים נותנים playbooks ומודולים ל-Ansible, הרבה פחות לשאר). בנוסף, מכיוון שהסטנדרטים הם פחות או יותר אותם סטנדרטים לשרתים ולציודים שונים, ניתן בחלק מהמקרים להשתמש באותו playbooks ובאותם מודולים לעשות פעולות לשרתים מיצרנים שונים (רק אל תנסו לעדכן קושחות כך או שחצי מהשרתים יהפכו לברזלים יקרים ודוממים..)
לסיכום: Redfish נותן סוף סוף דרך "לדבר" בצורה מאובטחת עם הציודים שלכם דרך סקריפטים שונים שניתנים לשימוש באוטומציה. אפשר גם להגדיר כך הגדרות שונות וגם לקרוא לדוגמא מה-OOB את התקלות האחרונות מה-Log. אם נחכים להשתמש גם ב-PXE (אני דווקא ממליץ על IPXE במקום PXE, הוא הרבה יותר מהיר כי הוא עובד ב-HTTP ולא TFTP כך שניתן לעבוד מהר ובמקביל) נוכל גם להתקין בצורה אוטומטית תוך שימוש בכלים כמו kickstart או preseed להתקין מערכות הפעלה שונות בתצורה מינימלית ואת השאר לעשות עם Ansible (כן, כולל Windows, אסביר בפוסט הבא) ובכך לחתוך את הזמן להקמת השרתים בעשרות אחוזים וגם התחזוקה תהיה הרבה יותר מהירה ואוטומטית.
להלן וידאו הדגמה של Dell מכנס Red Hat Summit האחרון שנערך לפני ימים ספורים: