ה"פקקים" בדרך לביצוע פרויקטים

Print Friendly, PDF & Email

כפרילאנסר, אחד הדברים שאתה צריך מהר מאוד ללמוד וליישם אצל כל לקוח חדש שאתה מגיע אליו – הוא "למדוד תקשורת". כשאני מדבר על מדידת תקשורת, אינני מדבר על תקשורת TCP/IP או תקשורת DATA כלשהי, אלא כמה זמן לוקח לתהליכים להתרחש, מה או מי מעכב את התהליכים מלהתרחש.

אתן דוגמא (בלי שמות): לפני שנתיים בערך, הוזמנתי ע"י חברת סטארט-אפ שעסקה בתחום טרנדי מסוים – לבוא ולתת שרותי אינטגרציה ב-OS. הסטארט אפ היה מאוד ידוע, הושקעו בו מאות מיליוני דולרים, כך שעבודה איתם יכלה להניב עבודות נוספות מבחינה פוטנציאלית בתחומים שאני יכול לסייע. מה רע? הוזמנתי לראיון הראשוני. מהטלפון עד זימון הראיון עברו בערך חודשיים. נו, אולי האנשים סופר עסוקים, לך תדע. הגעתי לראיון, היתה כימיה טובה, וכבר למחרת נמסר לי כי התקבלתי. מעולה, רק שמאז עברה חצי שנה עד שסוף סוף קיבלתי את ה-NDA והחוזה לחתימה (חתיכת חוזה, אם אני זוכר נכון, בסביבות 120 עמודים!) וכשסוף סוף הוזמנתי להתחיל לעבוד (עניין של עוד חודשיים וחצי) – חשכו עיניי. המוצר היה אמור לצאת בעוד חצי שנה, ורק 30% מהמוצר מוכן! הסטטוה הזה הפליא אותי הואיל ואני מכיר חלק מצוות הפיתוח והוא ממש לא איטי – כשהייתי צריך מהם דברים מסוימים, זה בוצע תוך דקות ספורות, אבל כל שאר החלקים בפרויקט – זוחלים בקצב צב.

כשישבתי עם צוות המתכנים לאכול, ניסיתי לתהות בקול מדוע הדברים איטיים. אף אחד כמובן לא האשים אחרים בקול. זה היה יותר "הצבעה בעיניים" לכיוון דרג אחר בחברה ולאחר ארוחת צהרים, בצד, ציינו בפניי מספר מפתחים שיש גם בעיה מהותית עם צוותי הפיתוח בחו"ל. בסופו של יום אני סיימתי את העבודה והמשכתי לעקוב אחר המוצר מבחוץ. המוצר, כמה לא מפליא, נכשל בסקירות ובמכירות.

אם יש חברות שכיף לעבוד איתן – הן חברות ישראליות קטנות עד בינוניות, שהכל מרוכז בצורת שכבה אחת. המפתחים, ה-IT וכו' עובדים בלי "דרגות". כל אחד מקבל את המשימה/ות שלו וצריך לדווח תוך זמן קצר (יום או יומיים) סטטוס מול כולם. אם יש בעיות, פותרים את הבעיות בצורה מהירה, מביאים מידע נוסף אם צריך ומחליטים במקום אם להמשיך.

האידיליה הזו במקרים רבים נשברת על ידי צוותי הנהלה. לי כמובן אין שום דבר נגד צוותי ניהול, אך הבעיה המהותית שמתרחשת זה שדברים שמצריכים החלטה עוברים לדרג ניהולי, וחלק מאותם מנהלים מוסיף לעצמו עוד ועוד דברים וכתוצאה מכך – החלטות מתקבלות לאט (ידידנו האמריקאיים מומחים בכך, תאמינו לי. הם אלו שהמציאו את ה-Project Manager, Product Manager, Director ושלל תארים נוספים) וכך מתרחשים לדוגמא השהיות: נניח ואני צריך עוד שלוש שרתים כדי לבצע עבודה. שום איש IT לא יכול לאשר רכישות כאלו, אז זה צריך לטפס למנמ"ר, ל-CTO, ל-CFO ולמנכ"ל. מכיוון שלכל אחד מהם יש "בצלחת" דברים רבים שהוא צריך לעקוב/להחליט לגביהם, הזמן שיקח עד שיגיעו שרתים – נמדד בחודשים, ועד אז אותו חלק שאני צריך לבצע – מוקפא, מה שאומר שאותו פרויקט יתארך ויהיה צורך לשלם יותר לעובדים החיצוניים.

האם ניתן לטפל בנקודות הללו? בהחלט, אולם לשם כך המנהלים השונים צריכים להתחיל לבצע כבר מעתה העברת סמכות, כלומר לתת למישהו שאינו בדרג ההנהלה את הכלים והמידע כדי שיוציא מסמך מסכם עם כל הנקודות וההמלצות, מה כן ומה לא, ואותו איש הנהלה יצטרך פשוט לעבור על המסמך ולהחליט לכאן או לכאן. כך ניתן לחסוך זמן ולקדם תהליכים. הבעיה? במקרים רבים מנהלים בדרגות שונות לא ממש מסכימים לכך.

לסיכום: ישנו דבר אחד שלא ניתן "להקפיא" במציאות – והוא: זמן. אם יש פרויקט עם Dead Line קבוע, אז צריך למנות גם מישהו שישמש בתפקיד ה-רס"ר שיתריע בעדינות לדרגי ההנהלה השונים להתחיל להזיז דברים, אחרת תהיה חריגה בתקציב או שהפרויקט לא יקום בזמן.

Comments

comments

תגובה אחת בנושא “ה"פקקים" בדרך לביצוע פרויקטים”

  1. אולי עוד לא נתקלת בחיה המוזרה שנקראת ITIL.
    ותאמין לי העסק יכול להיות הרבה יותר מורכב ומסובך, בדרך כלל כמות אנשי ההנהלה (process) עולה בהרבה על כמות האנשים שמבצעת את העבודה עצמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.