אחסון: על דחיסה, Dedup וטריקים שיווקיים

Print Friendly, PDF & Email

אני רוצה לפתוח בגילוי נאות: אני מוכר שרותי יעוץ בכל הקשור לאחסון "קופסתי" סגור (כלומר סטורג' של Brand) ואחסון בפתרונות HCI (כלומר vSAN ואחרים) אך אינני צד במכירת הציוד (כלומר: כעסק, אני לא רוכש מהמפיץ ומוכר לך). כלקוח, אתה אוסף את ההצעות, ואני נותן את הערותיי, המלצות, תעדוף, וכו'. "חץ ביז" כן מוכר שרותי יעוץ יעוץ ואינטגרציה לפתרונות אחסון גדולים מבוססי Scale Out (מאות טרה ומעלה).

במהלך הפגישות האחרונות שלי עם לקוחות שונים בנושא יעוץ בבחירת פתרון אחסון, שמתי לב שמספר משווקים מעדיפים "למתוח את האמת" כשהם מגישים הצעות מחיר ללקוחות פוטנציאליים. הייתי יכול לכתוב פוסט פשוט על הנושא, לאמר "הם מטעים" ולסגור עניין, אבל השקעתי בלילות האחרונים זמן כדי לחפש כמה מקורות ותכנים כדי לשתף כדי שאתם, גולשים יקרים, תכירו גם את הנושא ותוכלו לראות את האמת. בדקתי את הנושא על מספר פתרונות סגורים ועל vSAN.

אתאר סיטואציה: חברה רוצה לרכוש פתרון אחסון אחר ממה שיש לה כיום. בדרך כלל אנשי המכירות של חברות/מפיצים שונים ישאלו כמה נטו אחסון אתה מחפש, האם אתה מחפש All Flash או שילוב של דיסקים מכניים ודיסקים SSD שישמשו כ-Cache ועוד מספר שאלות. עד פה הכל טוב ויפה.

הבעיה מתחילה בכך שבחלק מהמקרים מנסים למכור ללקוח פתרון אחסון שמכיל פחות אחסון אך עם הבטחה ש-Dedup ודחיסה (או כל אחד בנפרד) יתנו ללקוח את הכמות אחסון שהוא רוצה, והצהרות כאלו אינן ממש אמת.

נושא ה-Dedup הוא נושא מורכב. ברמת המאקרו, Dedup זו פונקציה בסטורג' שסורקת את הבלוקים באחסון, מוצאת אלו בלוקים נמצאים יותר מפעם אחת, ומשנה את הרישום כך שאם יש לנו 10 בלוקים זהים, בלוק אחד ישאר באחסון ו-9 אחרים יקבלו הפניה (reference) לאותו בלוק, ובכך מקבלים במקרה הזה Dedup ביחס של 10:1. מכיוון שסטורג' מכיל תכנים רבים ושונים, יחס ה-Dedup משתנה בהתאם לתוכן ובד"כ יופיע יחס dedup משוקלל. תהליך ה-dedup בדרך כלל רץ מחוץ לשעות העבודה, בחלק מהפתרונות הוא "יחנוק" את משאבי העיבוד ובחלק מהפתרונות התהליך יתפוס רק כמות קטנה של זכרון ועיבוד (כמו ב-vSAN – שם התהליך תופס עד 5% ממשאבי העיבוד). אחד הדברים הראשונים שצריך לדעת כבעל הסטורג', הוא שאתה לא יכול לקבוע את יחס ה-Dedup. זה נקבע בהתאם למה שמאוחסן בסטורג' – ברמת בלוק, ווליום וכו'. (שוב, זהו תאור ברמת מאקרו).

לדוגמא: נניח ויש מערכת של VMWare ואנחנו יוצרים 3 templates של מערכות הפעלה שונות: Windows 10, Windows Server 2016, Centos 7.7. אחרי שיש לנו את ה-Templates אנחנו מקימים 10 מכונות VM מכל מערכת הפעלה, כלומר יש לנו עכשיו 30 מכונות VM – ונעצור. אם נריץ Dedup עכשיו, עוד לפני שניכנס לכל VM ונתקין אפליקציות שונות, נריץ תהליך Dedup ונקבל מספר משוקלל ל-Dedup של 10:1 ואם כל תהליך ה-Dedup ירוץ בשלמותו, אנחנו נחסוך מקום רב, אולם ברגע שנתקין אפליקציות שונות על כל VM עם הגדרות ותהליכים שונים, יחס ה-Dedup (לכשנריץ את התהליך שוב) ירד מכיוון שה-DATA שונה בין VM אחד לשני, גם כשמדובר באותן מערכות הפעלה. בגלל זה, Dedup זה דבר מעולה כשמקימים פתרון VDI – לא צריך פתרון אחסון מפלצתי.

דחיסה (Compression) לעומת זאת היא תהליך שמבוצע בצורה שונה בכל מיני פתרונות אחסון. בחלקם זה נעשה ברמת Block ובחלקם ברמת קבצים. שוב, ברמת המאקרו – המערכת לוקחת בלוק ומנסה לדחוס אותו דחיסת Lossless (כלומר שאין איבוד נתונים). אם המערכת מצליחה לבצע יחס דחיסה טוב (אם נניח גודל הבלוק הוא 128 קילובייט והיא מצליחה לדחוס אותו ל-40K) הוא ישמר כך ויפרס מחדש בכל פעם שנקרא נתונים ממנו. אם לעומת זאת, יחס הדחיסה נמוך, המערכת תעדיף כדי להשאיר ביצועים גבוהים – לא לדחוס את אותו בלוק.

אם יש לכם חצי שעה פנויה, דני הרניק ממרכז המחקר ב-IBM חיפה נתן הרצאה בנושא, ואני ממליץ לראות אותה:

כשזה מגיע לפתרון HCI כמו vSAN – הדברים שונים. כשמפעילים דחיסה ו-Dedup ב-vSAN, המערכת תבצע זאת בזמן שהיא מעבירה נתונים מהדיסק Cache לדיסקים המסומנים כ-Capacity ואפשר לקרוא על כך כאן. על מנת לחשב נכונה כמה דיסקים תצטרכו, אתם יכולים להשתמש במחשבון הזה (הוא מצריך רישום באתר VMWare). חשוב לקחת בחשבון דברים כמו Slack Space (זהו שטח האחסון שאינו מיועד לשמירת מכונות VM אלא ל-Snapshots ודברים אחרים ש-vSAN צריך – בדרך כלל מומלץ בערך על 25% מהשטח ברוטו). יש את המחשבון הזה שהוא הרבה יותר פשוט ומתאים יותר כדי לחשב אחסון בלבד (אל תתייחסו למחיר, הוא מיועד למי שרוצה לרכוש את ה-Appliance).

אחד הדברים החשובים כשזה מגיע לרכישה – זה שאתה מקבל את הדיסקים במחיר מופחת כחלק מחבילת האחסון שאתה רוכש. כלומר אם נניח דיסק SSD עולה $1000, סביר להניח שאיש המכירות יוריד את המחיר ל-900 או 800 דולר. לעומת זאת, אם תחזור לאותו נציג יצרן ותבקש לרכוש ממנו נניח עוד דיסקים, אתה תשלם פר דיסק יותר. נניח 1200-1400$, ולכן ההמלצה שלי היא לרכוש את כמות הדיסקים שאתה צריך כדי להגיע לכמות האחסון נטו מבלי להתייחס ל-Dedup Ratio ולדחיסה. אותו Dedup ו-Compression יעזרו לך בדחיית הרכישת דיסקים הבאה (כפי שציינתי – אני מאמין שהם יעלו לך יותר). אם תלך הפוך ותכניס מראש יחס Dedup בחישוב כמות הדיסקים שאתה מזמין ושבמציאות אולי לא תגיע אליה, תקבל בעצם כמות מופחתת של אחסון.

לסיכום: רכישת אחסון קופסא, או שדרוג ל-vSAN או Nutanix או כל פתרון HCI מסחרי הוא עסק יקר, ברוב המקרים זה יעלה כמה מאות אלפי דולרים. אל תאמינו להבטחות של אנשי מכירות, אל תתביישו לשאול שאלות, והכי חשוב: אל תיפלו להבטחות שווא (ראיתי כבר חברת השקעות שנפלה ברכישה בדיוק על הדברים הללו!). מדובר בטכנולוגיה, לא בקסמים ולכן עדיף להתייעץ לפני שמחליטים מה לרכוש.

בהצלחה.

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.