ההגנה הכי טובה–ההגנה שלכם

10276894_s

בעקבות הפריצה שאירעה לחברת אירוח אתרים גדולה בשבועות האחרונים, נשאלתי על ידי לקוחות ואנשים אחרים כל מיני שאלות לגבי הגנות, פריצות, על מי לסמוך וכו’, והחלטתי לענות בפוסט זה לרוב השאלות בצורה מסודרת.

נתחיל בשאלה שנשאלת הכי הרבה: על איזה ספק שרתי VPS ניתן לסמוך בעיניים עצומות? תשובתי אולי תפתיע חלק מהקורים: אף ספק. לא בישראל ולא בעולם.

הרשו לי להסביר מדוע.

לא חשוב מי יהיה הספק שאיתו תבחרו לעשות עסקים. בין אם זה ספק “מחשוב ענן”, בין אם זה ספק שרתים וירטואליים (VPS), ובין אם זה ספק שמוכר שרות אחסון אתרים – כולם יבטיחו לכם שהם משתמשים במילה האחרונה של הטכנולוגיה להגנה. “חומת האש הכי חדשה של צ’ק-פוינט? יש לנו!” “חומת האש המפלצתית של סיסקו? קנינו אותה ראשונים”, “אנחנו מבצעים בדיקות שוטפות לגבי נסיונות חדירה”, “יש לנו את מיטב המומחים לענייני הגנה ואבטחת מידע” ועוד הבטחות כאלו ואחרות.

אינני טוען שהם שקרנים. יכול להיות באמת שיש להם את המילה האחרונה בתחום ההגנות נגד פריצות, אבל יש גורם אחד בעייתי בכל החברות, והוא .. הגורם האנושי.

לחברת “שוקי הקופץ” יש איש ממש “שפיץ” בכל הנוגע לחומות אש. קוראים לו איציק. איציק לא יושב כל היום על הגדרות של החומות אש, הוא גם מגדיר שרתי לינוקס ו-Windows עבור לקוחות החברה, הוא גם כותב סקריפטים, ואין לו שום כח בעולם להיכנס להגדרות ה-Firewall על כל פיפס של לקוח, אז הוא יוצר משתמש נוסף בחומת האש עבור יוסי, הבחור שמקבל פניות מלקוחות בקשר להגדרות של החומת אש. הבעיה? יוסי לא כל כך מבין מה ההבדל בין TCP ל-UDP, מה זה לכל הרוחות ICMP ומה בעצם צריך להגדיר אם הלקוח שולח בקשה להגדרות פורטים של FTP? פורט 21? רגע, מה זה Passive ו-Active ב-FTP?

אז מה יוסי עושה במקרים רבים? פותח מה שנקרא “ANY ANY”. הלקוח מרוצה? כן, בהחלט. יוסי מבחינתו סיים את המטלה? סיים. עם מה נשארנו? עם כניסה מלאה לשרת, והדבר היחיד שעומד בין פורץ משועמם לבין השרת –הן ההגדרות של השרת. אם הלקוח השאיר SSH פתוח לקבלת סיסמאות בפורט 22 והסיסמא שהלקוח הגדיר היא: !1q2w3e4r – אז הולכות להיות צרות צרורות ללקוח.

מי אשם? אם תשאלו את הלקוח, יוסי אשם שפתח את הכל. אם תשאלו את יוסי, סביר להניח שהוא ואיציק יאשימו את הלקוח על הסיסמא הצפויה ועל כך שהוא השאיר פורט 22 פתוח לקבלת סיסמאות. האשמה היא כמובן ב-2 הצדדים, וסביר להניח שטוב .. לא יצא מהסיפור הזה.

לכן, הדבר הראשון שחשוב לזכור: לא לסמוך על ההגנות של הספק. לא חשוב מה יש לו מבחינת ציוד ואנשים, האדם היחיד שאתה יכול לסמוך עליו הוא .. אתה.

חלק גדול מהקוראים ירים עכשיו גבה “מה אני? מאיפה אני מבין בחומות אש?”, אתה לא צריך להבין, אתה צריך לשכור מישהו שכן מבין, ושהוא יבנה לך את ההגנות.

מצבך ההתחלתי: דמיין לך ששכרת אצל ספק כלשהו מקום לאחסן שרת שלך. קיבלת כבל חשמל, כבל רשת, כתובות IP ו… זהו. יש 0 חוקים בחומת האש שחלים על השרת שלך. זה המצב שאתה צריך לחשוב עליו ולדמיין אותו.

עד כאן יש? מצוין. עכשיו מתחילים השלבים הבסיסיים בהגנה:

  1. יש לך שרת Windows? מצוין. קודם כל תשנה את חיבור ה-RDP לפורט אחר, לא ברירת המחדל (3389). איך עושים זאת? תסתכל כאן.
  2. יש ל-Windows 2008 חומת אש לא רעה (בהשוואה לגרסאות קודמות). כדאי שתיכנס קצת ותראה מה הפורטים הפתוחים מבחוץ פנימה. אתה צריך פינג? לא? בטל ICMP. יש לך כל מיני שרותים שרצים ונותנים פתרון לחשבונות לוקאליים? סגור אותם לכניסה מבחוץ. מוכן להשקיע קצת? חברות כמו MCAFEE מוכרות חומת אש ל-Windows, תחשוב על לרכוש אחת.
  3. נקודה נוספת שרבים שוכחים: לסגור את הפורטים המיותרים גם מבפנים החוצה.מדוע? מספיק שסקריפט כלשהו יוטמע באתרך, הוא ינסה להתחבר לאיזה “מרכז בקרה” של הפורץ, וסביר להניח שזה יהיה בפורט לא סטנדרטי (כמו 6667). חסימת הפורטים לא תמנע מהסקריפט הזה להיות מושתל באתרך (על כך בהמשך), אבל לפחות תמנע מהסקריפט להתחבר ל”מרכז בקרה”.
  4. סביר להניח שהספק יכול להציע לך שרות VPN בתשלום נוסף. לא צריך, יש קוד פתוח. תכיר את OpenVPN שקיים גם ל-Windows. עם OpenVPN תוכל להגדיר לך כתובת פנימית שרק דרכה תוכל להתחבר לשרותים כמו RDP.

יש לך שרת לינוקס? כאן הדברים קצת שונים אבל עדיין לא מסובכים:

  1. מומלץ לשנות את הפורט SSH מ-22 לכתובת אחרת, כדאי לשים לב שהכתובת לא מתנגשת עם כתובות אחרות. בד”כ השינוי מתבצע בקובץ sshd_config. השינוי יחול רק לאחר שתפעיל את השרות. אל תפעיל את השרות מחדש אלא רק לאחר שביצעת את הסעיפים בהמשך…
  2. לא מומלץ לפתוח פורטים כמו של MySQL החוצה! רבים פותחים חיבורים לשרת MySQL החוצה כדי לנהל אותו עם איזה כלי GUI ושוכחים שברירת המחדל MySQL אינו מוצפן. אם אתם זקוקים לחיבור מבחוץ, עשו זאת עם VPN או שתשתמשו בהוראות האלו כדי להעביר את הנתונים עם SSL.
  3. תכירו תוכנה בשם CSF. זוהי תוכנה קטנה ונחמדה שיודעת לשלוט בחומת אש הפנימית של מערכות לינוקס, ויש בה עוד חלקים שיכולים מאוד לסייע כמו סגירה של פורטים לא נחוצים מבפנים החוצה וההיפך, חסימה אוטומטית של משתמשים אחרי שלא הכניסו סיסמא נכונה 3 פעמים, ועוד המון המון דברים נחמדים שיכולים לסייע המון. אם אתם משתמשים בה, אז עשו טובה קטנה ותרמו להם כמה דולרים בפייפאל, הם עושים עבודה מעולה.
  4. אם יש לך דיסק-אן –קי שהולך איתך קבוע או מחשב נייד שלך שהוא ממש צמוד עליך, עדיף לעבוד עם SSH בשיטה של מפתח פרטי/ציבורי ולחסום בקשת סיסמאות. בדרך זו תחסום סקריפטים רבים שמנסים להיכנס דרך SSH לשרת שלך.
  5. גם כאן מומלץ לחשוב לעבוד עם OpenVPN שנכלל בכל הפצת לינוקס.

אלו הצעדים הכי בסיסיים. רוב הפריצות לא קורות דרך הדברים הללו (אני אומר רוב, כי השאר מתבצע בסקריפטים שסורקים כתובות ומנסים להיכנס, תהיה מערכת ההפעלה אשר תהיה) אלא דרך חורי אבטחה באפליקציות הווביות שמותקנות על השרת (וורדפרס/ג’ומלה/דרופל הם יעדים מאוד פופולריים), ולכן תמיד מומלץ להיות עם הגרסאות האחרונות.

נקודה קריטית נוספת אם כי לא זולה: קחו איש אבטחת מידע (ולא, אני לא איש אבטחת מידע) ושלמו לו כדי לבדוק את המערכת שלכם, ולחסום פרצות בקוד, ב-DB ובשאר החלקים.

עוד נקודה נוספת: רבים סומכים על הגיבוי שספקים שונים מציעים. זו טעות. מה אם מחר נדפקים הדיסקים של הגיבוי שלכם? לא נעים. לכן, מומלץ לבצע snapshot למערכת, לבקש את קובץ ה-snapshot ולשמור אותו אצלכם בצד, ולהשכיר שטח גיבוי שאליו תבצעו גיבוי משלכם שבמקרה חרום הספק ירים לכם מכונה בתולית, תוכלו להטמיע את ה-snapshot ולשחזר גיבויים. מדוע גיבוי משלכם ולא גיבוי מרוכז של הספק? כי אין לכם שום מושג מה מצב הגיבוי, כמה הגיבוי והשרת עצמו מוגנים, וכו’. בגלל זה מומלץ להתקין תוכנת גיבוי משלכם (אנשי לינוקס יכולים פשוט לכתוב סקריפט פשוט לבצע rsync או קבצי tar מוגנים בסיסמא) שישבו בשרת פיזי אחר

הצעדים הללו יכולים להגן עליכם מרוב נסיונות הפריצה. אין חסימה מוחלטת (אם ארגון מסויים במדינה מסויימת יחליטו “להתלבש” עליכם, הם כבר ימצאו איך לפרוץ), אבל הצעדים הנ”ל יכולים לתת לכם אפשרות לישון בשקט.

בהצלחה

4 תגובות בנושא “ההגנה הכי טובה–ההגנה שלכם”

    1. בלינוקס, אתה יכול להשתמש ב-CSF כ-IPS. הוא יודע לזהות סוגי קבצים ולהזהיר מפני קבצי הרצה שהועלו למערכת בתור משהו אחר (נניח בתור קבצי תמונה או מדיה)
      האם זה נפוץ? קשה לי לענות לך על כך הואיל וכל בעל VPS (ולא חשוב איזה ספק מדובר) משתמש בשרת שלו לפי הבחירה שלו והוא מתקין דברים כרצונו.

      1. האם לקוח בינוני (2-5 שרתי אפליקציה + load balancer) בכלל צריך IPS?
        הרי הדבר היחיד שחשוף לאינטרנט בימינו זה load balancer או proxy כלשהו ושרתי האפליקציה (פייתון, רובי וPHP בד"כ) עובדים מאחורה.
        בנוסף אפשר להגדיר VPS נוסף שהוא VPN/SSH לתוך הרשת וככה להחזיק נקודת כניסה אחת שהיא גם מוצפנת וגם מאובטחת.

        1. ובכן,
          כפי שכתבתי למעלה, כיום רוב הפריצות נעשות לא דרך כניסה "ישירה" (הכוונה SSH או כל דרך ישירה אחרת לשרת) אלא בניצול חורים באפליקציה שלך.
          הווה אומר שגם אם שרת האפליקציה שלך יש לו כתובת כמו 10.1.1.5 (כתובת פנימית ללא NAT), ה-Load Balancer שלך יעביר את נסיון הפריצה ישירות לשרת שלך וכך הפורץ יכול ליצור מעין Tunnel בין הפריצה של האפליקציה שלך לבין המחשב או השרת שבבעלות הפורץ.
          מאותו רגע שהפורץ הצליח להשתמש בפירצה (למרות שיש לך חומת אש וכו'), הוא יכול להריץ פקודות ישירות או להעלות סקריפט ב-Perl או PHP שידעו לקרוא את ה-DB שלך, ליצור קובץ זמני של DUMP באתר שלך וכל מה שנותר לפורץ לעשות הוא פשוט לגשת ל-URL באתר שלך ולהוריד את ה-DUMP.
          בלי IPS ובלי תוכנה שתדע מה סוג הקובץ שהועלה ודברים אחרים – אתה חשוף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.