Solaris / SPARC – הסוף

Print Friendly, PDF & Email

לפני מספר שבועות פרסמתי בפייסבוק הודעה כי בכל מה שקשור למערכת הפעלה Solaris – הסוף מגיע ממש בקרוב. בתגובה קיבלתי הודעה פרטית מאחת מהחברות שדוחפות את סולאריס שעצם זה שאני מפרסם "זה לא יפה", אז עניתי בנימוס שאינני יודע אם זה יפה או לא, אבל לי אישית חשוב שאם מנהל IT או מנמ"ר שקורא את הפוסטים שלי בפייסבוק, אז שידע לפחות את המצב ואם הוא רוצה – שיחליט לעשות מיגרציה למערכת הפעלה אחרת או שימצא לעצמו פתרונות תחזוקה. אני לא כותב את הדברים בשביל "לדחוף" שרותים של העסק שלי (העסק שלי כבר בין כה אינו נותן שרותים ל-Solaris אחרי שאורקל תבעה בחו"ל מספר אינטגרטורים שנתנו פתרונות ללא קשר לאורקל).

אז מדוע בעצם Solaris מתה? מדוע צוותי בניית מעבדי ה-Sparc בדרך לארוז את החפצים ולחפש עבודה אחרת? לעניות דעתי, התשובה לכך קשורה ב"שידוך"  בין 2 הצדדים. SUN היתה חברה שעברה שינוי מאוד קיצוני עד למכירתה (כל המוצרים של SUN – הקוד שלהם שוחרר תחת רשיונות שונים) ואילו אורקל הלכה בדיוק בכיוון ההפוך – הם סגרו וזרקו יותר ויותר פרויקטים מבוססי קוד פתוח שהחלו להיכתב באורקל (כמו BTRFS וכו'). אורקל קנתה את SUN כי אורקל חשבה שהיא כך תוכל להתרחב ותוכל למכור ללקוחות פתרונות משולבים חומרה ותוכנה עם רווח נאה מאוד לאורקל.

בהתחלה זה עבד לא רע. בכל זאת, ל-Sun היו שרתים כלל לא רעים, פתרונות סטורג' מבוססי ZFS, פתרונות משולבים כמו Exadata ועוד מוצרים שחברות גדולות רכשו, אך הבעיה הגדולה ביותר היתה – סטגנציה. מערכת ההפעלה Solaris לא קיבלה עדכונים רציניים, מערכת ה-ZFS גם לא קיבלה תכונות חדשות ורציניות מאז סולאריס 10, וגם מעבדי ה-SPARC החדשים לא ממש היוו איום רציני לאינטל (שבסופו של דבר כבשה את שוק השרתים בכל מובן). אינטל פתחה מרכזי לינוקס בתוך החוברה ובסבלנות ועבודה עם יצרני הפצות לינוקס כמו רד-האט ו-SuSE כדי לשפר עוד ועוד את ליבת הלינוקס (ואת המעבדים עצמם) על מנת לתת תוצאות לא-פחות-טובות מהשילוב של סולאריס ו-SPARC וכיום מבחינה טכנית, אין שום הצדקה טכנולוגית להטמיע Solaris. אם אתה מחפש פתרון מבוסס יוניקס, פשוט תתקין לינוקס ותגמור עם זה, שלא לדבר על כך שדברים שנכנסו חזק לטרנד כמו Machine Learning או IOT – אתה צריך לינוקס וסולאריס לא יתן לך פתרון (בהצלחה להפעיל כרטיסי Tesla עם סולאריס. מנסיון – זה לא כיף, גם כשיש דרייברים של nVidia).

כשחברה מפתחת מערכת הפעלה, בין אם מדובר במערכת שהבסיס שלה הוא קוד סגור (מיקרוסופט) או קוד פתוח (יוניקס) או משולב (zOS) – החברה צריכה להיות כמה שיותר "שקופה" ולסייע לכל מי שרוצה בכך, בין אם מדובר בחברות המפתחות תוכנה (ISV) או חומרה (IHV) או אינטגרטורים עצמאיים ולמעט עניין רשיונות למערכת הפעלה – הדבר האחרון שהחברה צריכה לעשות זה לשלוח מכתבי איום לאינטגרטורים שמנסים לתת פתרונות ללקוחות שמשתמשים במערכת ההפעלה של החברה. דבר נוסף הוא פתיחת טכנולוגיות – גם IBM, גם מיקרוסופט ובוודאי רד-האט, סוזה, אובונטו, VMWARE ואחרים – כשהם מפתחים דברים חדשים ורוצים לשתף את זה בציבור, אתה תמצא תוך זמן קצר את הקוד ב-GitHub ומפתחי החברה ישמחו לסייע בבעיות או בקבלת רעיונות ושיפורים לדברים החדשים שהם שחררו. ככה זה היום – חברות פיתוח מערכות הפעלה כבר הפסיקו לפחד מקוד פתוח והן דווקא מאמצות את המהלכים בחום. אתם יכולים להיכנס ל-GitHub ולראות לדוגמא פרויקטים של מיקרוסופט, IBM, VMWARE וגם Oracle (אם כי מה שאורקל מעלה זה סקריפטים וכלי עזר שהמהנדסים פיתחו, לא פרויקטים עצמאיים) כך שאם נמדוד ונדרג חברות מבחינת תרומת קוד ופרויקטים – נקבל את אורקל במקום די עגום שם למטה.

אורקל מנסה גם ללכת בשיטת ה-Me too. פתרון הוירטואליזציה שלהם? העתק של Xen. פתרון הלינוקס שלהם? העתקה ישירה מ-RHEL (של רד-האט) ואפילו הכלים המיוחדים שאורקל העבירו מסולאריס – כיום ב-2017 יש להם חלופות שהן בקוד פתוח לגמרי וכמובן רצות על כל הפצת לינוקס. גם בתחום הענן אורקל התעוררה מאוחר מדי ואם תסתכלו מבחינת דוחות Market Share, תוכלו לראות שאורקל נמצאת בד"כ בגרפים בתוך קטגוריית ה-Others. איך אורקל ישיגו לקוחות לענן שלהם? בכך שהם יעשו כל מאמץ לדחוף את הלקוחות שלהם שמשתמשים ב-Middleware וב-DB של אורקל – לענן תוך מתן הנחות (אני מנחש: זמניות) ולמי שמתעקש לעבוד On Premise – חכו לחשבוניות החידוש רשיון.

האם אורקל מחר הולכת "למות"? אני בספק, אבל מצד שני בינתיים לא רואים שום מנועי צמיחה רציניים שם. אם מחר חברתכם תחליט לעבור לענן, סביר להניח שהיא תבחר באמזון או מיקרוסופט ואולי גם יחשבו על פתרון הענן של גוגל, אבל אני מאוד בספק אם חברות יעברו לענן הציבורי של אורקל. גם בתחום ה-On Premise מחכה לאורקל תחרות לא קלה עם ההצעה החדשה של מיקרוסופט לחברות שמתעקשות להריץ את ה-DB שלהם באורקל תחת לינוקס: מיקרוסופט מוכנה לתת רשיון מלא ל-SQL Server החדש שרץ תחת לינוקס בחינם לכל לקוח שעובר מאורקל (ואגב, ה-SQL של מיקרוסופט יכול לרוץ גם כקונטיינר Docker בלינוקס) כך שכשחברות יצטרכו לחדש רשיון, יהיה להן קשה מאוד לסרב להצעה של מיקרוסופט, במיוחד שהן לא צריכות לשנות מערכת הפעלה..

לסיכום: ביום שישי האחרון אורקל כבר החלה להעיף מאות אנשים הביתה. מה זה אומר לך (אם אתה מריץ מוצרים שלהם בארגון)? שאם אתה מריץ את ה-DB שלהם אז כרגע אין לך ממה לחשוש, אבל אם אתה מריץ Solaris, הגיע הזמן לקדם תוכנית מיגרציה למעבר ללינוקס וכמה שיותר מוקדם יותר טוב. אורקל משתדלת לעשות שגיאות שאחרים עשו בעבר והחברה לא ממש רוצה להפיק לקחים. לך, כלקוח – כן כדאי להפיק לקחים ולא להישאר במצב שאם תצטרך עזרה ותמיכה – תקבל משהו לקוי.

מוגש כחומר למחשבה.

2 תגובות בנושא “Solaris / SPARC – הסוף”

  1. אני אישית לא מכיר את כול העובדות אבל בגדול מה ששינה את המצב הוא שאורקל החליטו שסאן אמורים להרוויח כסף (החלטה די נכונה באופן כללי) כדי להגיע למצב הזה הם ביטלו את הפרויקטים של הקוד הפתוח וסגרו את כול קו המוצרים הזול (יחסית) של סאן, התוצאה הייתה שקו המוצרים הצטמצם ונוצרה ירידה חזקה במכירות.

    בנוסף – מספר נקודות :

    סולריס היא עדיין מערכת הפעלה מעולה, היתרון שלה על פני לינוקס הוא שלחברות יש כתובת ,חוץ מזה הרבה חברות עובדות כבר המון שנים בסביבת פיתוח של סולריס , ואת זה לא מחליפים בעשר דקות.

    מעבדי אינטל עלו בביצועים על מעבדי SPASRC כמה שנים טובות לפני הרכישה של סאן על ידי אורקל, היתרון של סאן היה סביבת ריבוי מעבדים והיתרון של OS זהה בכול היחידות , אם זה מעבד יחיד או הרבה מעבדים , אין שום צורך לשנות כלום.

    לפי מה שאני מבין פתרונות הענן של אורקל לא מתחרים עם אמזון ומיקרוסופט, יש לאורקל פתרונות ענן של אפליקציות יחודיות, כלומר לא סביבת שרתים.

    לסיום , קשה לי להאמין שמיקרוסופט יקבלו לקוחות אורקל בגלל שהמערכת שלהם רצה על לינוקס, אישית לא הייתי סומך על זה, אבל יכול להיות שאני מכיר את מיקרוסופט טוב מדי.

    פרט אחרון, יש עדיין המון המון חברות שיש להם כמות רצינית של שרתי סאן כולל צוות שרות ותחזוקה תוכנה ועוד, אבל ברור שזה כנראה הסוף של סאן (למרות שהיה ברור שזה רק ענין של זמן).

     

    מי יודע – אולי היה עדיף אם IBM היו קונים את סאן

  2. הרשה לי לענות לך בכמה נקודות:

    1. גם ללינוקס יש כתובת, תלוי באיזו הפצה אתה עובד. אם אתה עובד עם RHEL, רד-האט ישמחו לתת לך שרות. אל תשכח שגם סולאריס וגם לינוקס מורכבים מאלפי חלקים שגם לסאן וגם לרד-האט אין קשר ישירות זולת אריזה והוספה להפצה, כך שהם אותו דבר.
    2. סביבת ריבוי המעבדים היתה קיימת בלינוקס עוד מקרנל 1.3.20 והחל מקרנל 2.0 לא היית צריך להכניס שום פרמטר כדי להפעיל את המערכת עם SMP מלא, גם במקרים כמו במערכות XEON של 8 מעבדים או מערכות של SGI שכוללות יותר מ-512 מעבדים.
    3. לאורקל יש חלק מהדברים שאמזון ומיקרוסופט מציעה כולל שרתים וירטואלים, אחסון וכו' וגם שרותים כמו Exadata, כל שרותי ה-DB וכו'.
    4. מיקרוסופט רשמית הכריזה שכל לקוח שרוצה לעבור מ-Oracle DB יקבל רשיון SQL חינם, זו הודעה רשמית כולל תמיכה מלאה ללא תשלום, מיגרציה וכו'. בדקתי את זה בעבר.
    5. אני בהחלט מודע לכך שיש המון חברות שיש להן מערכות SUN ובגלל זה ציינתי בכתבה כי מוטב שהם ידאגו או לשרות תחזוקה או מה שיותר טוב – תוכנית מיגרציה מ-SUN ללינוקס.

להגיב על חגי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.