על עננים ציבוריים ותקציבים

בשנים האחרונות חברות רבות עברו להשתמש בשרותי ענן ציבוריים, החל בשרותים של מיקרוסופט שהחליפו שרתי Exchange מקומיים (אופיס 365), העברת מכונות VM לענן, שימוש היברידי בתשתית מקומית ובעננים ציבוריים וכלה בשימוש בשרתים כפלטפורמות ושירותים (PAAS/SAAS). גם הבנקים, אחד הסקטורים הכי שמרניים שהשתמש בשרותי ענן יותר לצרכים שיווקיים – קיבל אישור מהרגולטור להשתמש ביותר שרותי ומשאבי ענן ציבורי.

כל חברה שעוברת להשתמש בעננים ציבוריים, סביר להניח שעשתה "סקר שוק" בין שלושת הגדולים (אמזון, גוגל, מיקרוסופט) ובחנה מה החברה נותנת מול מה שהחברה צריכה ורוב החברות גם קיבלו קרדיטים של כמה אלפי/עשרות אלפי דולרים שיספיקו לשנה הראשונה (בחלק מהמקרים לשנתיים), כך שבדרך כלל בצוותי IT ובפיתוח די "משתוללים" בהתחלה מבחינת השימוש בשרותי הענן הנבחר ואין ממש ריסון תקציבי. אחרי הכל, זה לא יוצא מהכיס של החברה, אז זה בסדר.

יש לעומת זאת לא מעט חברות שאינן זכאיות לקרדיטים באלפי/עשרות אלפי דולרים ויש כמובן את המצב שהקרדיטים נגמרו ויש צורך לשלם. במצבים כאלו, ספק הענן מוציא חשבונית חודשית שנגבית מיידית מכרטיס האשראי של החברה (מתגעגעים ל-ש+60?) והחשבונית עוברת למנמ"ר/מנהל צוות ה-IT. אצל לא מעט חברות, כמעט כל חשבונית כזו גורמת לכינוס ישיבה של צוות IT (ושאר גורמים) עם שלל ביקורות ופקודות: מדוע הרמתם שרות X שעולה הרבה? מדוע הורם שרות בלי לקבל אישור, וכמובן הוראות להעיף דברים החוצה ולחסוך. לגטימי לחלוטין.

בדרך כלל, לקראת סוף שנה, יש את הדיונים התקציביים, ובהתאם למצב החברה (הכנסות, רווחים, הפסדים, לחצים של בעלי מניות וכו') מתקיימים דיונים לגבי תקציב לכל מחלקה ובלא מעט מקרים מחלקת ה-"IT" חוטפת על הראש כי היא בין המחלקות היחידות שמוציאה כספים אך לא מכניסה כספים ישירות ולכן אם החברה בדיוק במצב קיצוצים (מכל מיני סיבות) – ההנהלה מחליטה על קיצוץ תקציב ה-IT בכך וכך אחוזים, ודחיית/ביטול פרויקטים (אם לא מוצאים להם הצדקה לביצוע בשנה הקרובה).

כאן קיים איזה ניתוק בחלק מהחברות בין ההנהלה הבכירה לצוותי IT/פיתוח, והניתוק נובע מהרגל לשימוש ב-On Prem. אסביר:

נניח ואני חברה בשם X ויש לי חדר שרתים נחמד עם 5 ארונות, ו-100 שרתים פיזיים, תקשורת, סטורג', מיזוג וכו'. השרתים מריצים כ-1500 מכונות VM. נניח ועכשיו יש צורך להוסיף עוד 500 מכונות VM ויש לי משאבים פנויים בשרתים ובסטורג', אז תוספת העלות לחברה תהיה יחסית זניחה (אני לא מדבר כרגע על רשיונות פר OS כמו ב-Windows): עלות החשמל תהיה קצת יותר גבוהה. אם אצטרך לרכוש ברזלים כדי להקים את אותן מכונות VM, אז העלות שלהם תהיה עלות חד פעמית ואני יכול להשתמש בציוד הזה במשך 3-5 שנים בלי בעיה, אך בשורה התחתונה – ההוצאות הכספיות לגבי תוספת אותן מכונות VM הן צפויות.

בעננים ציבוריים לעומת זאת, חוץ מהתקשורת מבחוץ פנימה ותקשורת פנימית ברוב התשתית הוירטואלית שלך – הכל עולה כסף, החל מהביט הראשון שיוצא ממכונה וירטואלית או מאחסון S3 לדוגמא, כך שבניגוד ל-On prem שלא היית צריך לשלם עוד כסף על כל VM כל חודש – פה אתה חייב לשלם והתשלום מיידי.

ההבדל בין On Prem לשימוש בענן בלא מעט מקרים גורם לכך שחברות, לאחר ישיבות תקציביות שנתיות – מתחילות להתעניין באחת מ-3 האפשרויות הבאות:

• "לחזור הביתה" – לתשתיות On prem
• להתחיל לשוחח עם נציגי ענן מתחרה על שרותים זהים כמו שמשתמשים עכשיו אך במחיר יותר נמוך
• קיצוץ מאסיבי בשימוש שרותי הענן, ואם משתמשים ב-Hybrid (כלומר On Prem ועננים) – לקצץ את השימוש בענן לצרכים הכרחיים בלבד.

החלטתי לשאול חברים מקצועיים בפורום Operation Israel בפייסבוק את דעתם. מי שמעוניין לקרוא, להלן הלינק (לצערי לא ניתן לעשות Embed לפוסט ספציפי מקבוצה אל וורדפרס)

מי שהסתכל בלינק יכל לראות שישנן תשובות שונות. אני אפרסם כאן את התשובות שלי:

• בנוגע למעבר ל-On Prem ("חזרה הביתה") – אם מדובר על מכונות VM, אז זה אפשרי כמובן, אם כי סביר להניח שתקבלו אולי ירידה כלשהי בביצועים הואיל וספקי הענן בד"כ משתמשים במעבדים מהדור האחרון או זה שלפניו, בהשוואה ל-2-3 דורות אחורה שחברות משתמשות. בנוסף, תלוי בסיטואציה, יכול להיות שתצטרכו לרכוש ציוד נוסף כדי לארח את המכונות שמוחזרות מהענן.
  לעומת זאת – אם אתם משתמשים בשרותים שספקית הענן מציעה (RDS, S3, ELB ועוד שרותים רבים) – חלק מהם ניתן להקים מקומית בקלות (אם כי לא באותה שרידות – לדוגמא במקרה של S3) וחלקם מצריך משאבים ניכרים בכדי להקים משהו זהה רק ב-Scale קטן בהרבה (כמו Aurora), כך שבכל מקרה מדובר על הקצאת משאבים ניכרים שהולכים וגודלים ככל שהעברתם/הקמתם תשתיות וירטואליות בענן או שאתם משתמשים בשרותים המוצעים ע"י ספק הענן.
• מעבר לענן מתחרה: "על הנייר" זה נשמע קל – מביאים את נציגי המתחרים, מבקשים מחיר נמוך וקרדיטים ואפשר לסגור חוזה. הבעיה בדרך כלל היא במימוש: אם אתם בנק ואתם משלמים מאות אלפי דולרים ומעלה פר חודש לספק הענן הנוכחי, אז ספק הענן המתחרה יקח על עצמו את כל ההקמה והעברת המכונות והנתונים אליו. אם אתם יותר קטנים – הספק המתחרה ישמח לתת לכם שרותי יעוץ (תרגום: אתם עושים את העבודה השחורה, הספק רק מייעץ תיאורתית ושולח לכם לינקים לתיעוד).
  משהו שחשוב לזכור: אין הבדלים רציניים במחירים בין ספקי הענן. הוא יכול נניח לתת לכם מחיר יותר זול על הקמת VM, אבל הוא יקח יותר על ה"דיסק" הוירטואלי, על רשתות תקשורת וירטואליות או על דברים אחרים, כך שלדעתי הסיבות היחידות לעזוב ספק ענן זה שרות גרוע, בעיות Downtime או שאין שרותים שאתם צריכים.
• קיצוץ בשימוש שירותי הענן: אני יכול להבין בהחלט את אלו שרוצים את האופציה הזו, אבל חשוב לזכור (וזה רלוונטי אצל רוב ספקי הענן!) – אפשר להוציא לדוגמא 1000$ לחודש על פרויקט שרץ על הענן ואפשר במקרים רבים לעשות את זה אצל אותו ספק ענן ב-500$. הכל תלוי בידע של אותו אדם לגבי השרותים המוצעים על ידי אותו ספק ענן.
  סתם דוגמא מציאותית: התשתית שמציגה את הבלוג הזה (ובלוגים אחרים שלי ועוד כמה אפליקציות וניסויים שאני מריץ) לפני כשנה עלתה בסביבות ה-85$ לחודש. כיום אני משלם בחודש 26$. איך? צריך לדעת לבחור את השרותים, לראות מה השרותים החדשים שמוצעים, היכן ספק הענן הוריד מחירים, איך ניתן לבזר את הדברים, היכן כדאי לשלם מראש על משאבים מסויימים לתקופה ארוכה ולחסוך הרבה כסף, היכן ניתן להשתמש במשאבים זמניים כדי להריץ דברים שלא לוקחים זמן רב וזולים בהרבה ועוד ועוד. יש מספר חברות (כולל הח"מ) שמציעים שרות כזה, כך שלפני שמניפים את הגרזן – כדאי להתייעץ.

לסיכום: בלא מעט חברות שיש להם תשתיות בענן ציבורי מגיעים לפעמים סיטואציות שההנהלה דורשת חיתוך רציני בתקציב התשלומים לספק הענן. לא צריך להיכנס לפאניקה, תמיד אפשר למצוא פתרונות איך לקבל ביצועים נאותים תוך ביצוע שינויים שחוסכים מחיר ללא צורך ירידה לשימוש במשאבים בלתי מספקים (תמיד אזכור את אותו עסק שפנה אליי אחרי שקיבל חשבונית היסטרית על שרת SQL שהריץ באמזון ושבקושי נותן שרותים למישהו, אבל האינטגרטור הקודם החליט שזה רעיון מעולה להגדיר שה-SQL ירוץ על m5.4xlarge [כלומר 16 ליבות, 64 ג'יגהבייט זכרון!]).

תודה למשתתפי פורום Operation Israel על תשובותיהם.