אורקל הפסידה בערעור לגבי נימבוס – ניתוח

Print Friendly, PDF & Email

לאחרונה פורסמה החלטת בית המשפט לגבי הערעור שאורקל הגישה לגבי אי זכייתה במכרז נימבוס. ההחלטה המקורית צונזרה ולהלן הגירסה המצונזרת לקריאתכם (למעוניינים להוריד את הקובץ, הוא זמין כאן):

פסק דין ערעור אורקל

בפוסט זה אתייחס לדברים שנכתבו במסמך, ואני ממליץ לכל גולש לקרוא את פסק הדין לפני שממשיכים לקרוא את הפוסט הזה. המסמך – בהחלט מעניין.

להלן כמה נקודות שעלו לי בראש בזמן קריאת המסמך:

  1. מן היקב ומן הגורן. השופט ציין שאורקל הביאה סיבות שונות מדוע יש לפסול את המרכז, ובמסגרת הטיעונים, היא הביאה טיעונים די מגוכחים, בלשון המעטה, החל מכך ש”פרצו” לגוגל ולאמזון עם “הוכחות” של קטעי עיתונות שרק הראו בעצם כי ה”פריצות” הן הגדרות שגויות של הלקוחות בתשתיות הוירטואליות (של אותן לקוחות) ללא שום הוכחה כי אכן אירעה פריצה לתשתיות של גוגל או אמזון. בנוסף הביאה אורקל את עניין ה-מחאות של עובדי גוגל ואמזון על הקמת תשתית בישראל וקריאה לבטל הסכמים, מה שגרם כמובן לגוגל ואמזון להודיע חגיגית לבית המשפט ששום חוזה לא הולך להיות מופר, והם כבר השקיעו סכומים גדולים בישראל, כולל השגת כל האישורים הנחוצים להקים את התשתיות כאן.
  2. לאורקל לא היו השגות על הזוכים (תיכף ארחיב על כך) והערעור הוא על כך שאורקל לא נבחרה בעצם כ”כשיר נוסף”, כלומר כזוכה נוסף, והיא הביאה פרשנות די מקורית משלה, פרשנות שהשופט די מהר פסל תוך ציטוט ממסמכי המכרז ומבלי צורך לפרשן יותר יותר מדי.
  3. אורקל מתעקשת לשמש כ”כשיר נוסף” למרות שהיא לא מגיעה לציונים הנדרשים, לא מבחינה טכנולוגית ולא מבחינת סייבר, ובוודאי שלא ב”ציון איכות מזערי” שהמינימום הנדרש בו הוא 75%, ולמרות זאת – היא רוצה שוועדת המכרזים תתעלם מהמספרים ותוסיף אותה.
  4. אורקל ערערה לא רק עם נסיבות הזויות כמו שכתבתי לעיל, אלא גם ערערה על תשובות עורך המכרז והצוותים, וצוות המכרז השיב לה לגבי ההערות, אולם העניין לא הגיע לדיון והשופט החליט לדחות את הערעור ולקנוס את אורקל ב-270 אלף שקל (90,000 שקל למשרד האוצר, לגוגל, ולאמזון).

וכאן אני רוצה להביע את דעתי ולאמר משהו פשוט: חבל שאורקל ערערה. פסיקת בית המשפט לגבי הערעור הזה – זמינה עתה באינטרנט, באתרי חדשות, וסביר להניח שהדברים יתורגמו ע”י אתרי חדשות שונים לאנגלית, ומשם הדרך להפצה לכל מיני גורמים מחליטים לגבי אם לשכור את שרותי הענן של אורקל – קצרה. מדינת ישראל אינה המדינה היחידה שמעוניינת להשתמש בתשתית ספקי העננים הציבוריים, כל מדינה רוצה לעבור להשתמש, ומסמך כזה רק יקשה על אורקל להתקבל. אחרי הכל, אם ממשלת “אומת הסטארט-אפ” לא חושבת שהתשתית של אורקל מספיק טובה ומאובטחת, מדוע שהם ירצו לשכור תשתית אצל אורקל?

בניגוד לאורקל, מיקרוסופט החליטה שלא לערער על תוצאות המכרז, ולפי מה שקראתי ב-דה מרקר, הם החליטו שהם יתחרו במכרז עתידי של משרד הבטחון. אם יש משהו אחד שאני יכול לאמר בוודאות, הוא שיש בארץ ארגונים רבים, קטנים כגדולים, שכבר “מכורים” ל-Azure כך שאינני חושב שמיקרוסופט תפסיד את השקעתה בתשתית מקומית בישראל, ומיקרוסופט תמיד יכולים להציע הצעות מפתות על מנת שלקוחות לא “יערקו” לתשתיות של המתחרים.

ונקודה נוספת שאני רוצה להדגיש, ושאינה קשורה ישירות לאורקל, אך קשורה להחלטות רכישה/השכרה: גם כשאתם שומעים שגוף גדול X או ארגון גדול Y רוכשים/שוכרים שרות זה או אחר, הדבר אינו אומר בהכרח שאותו גוף או ארגון צודקים בהחלטתם.

לסיכום: לפעמים, לפני שרצים לבית משפט, כדאי אולי לבדוק מה החומרים שיש לך, מה הנקודות שאתה רוצה לערער עליהן, והאם אינך עושה מעצמך צחוק כשאתה מביא טיעונים שכל אדם שמבין טיפה בענן ציבורי היה מגחך לגביהן. אורקל טוענת (לפי הכתבה ב-דה-מרקר) כי הם רוצים לערער שוב.

אני מכין את הפופקורן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.